מנכ"ל הבורסה: "לא תמצאו מדינה מערבית שעלות ק/מ ני"ע בבנקים עבור משקיעי ריטייל גבוהה כמו בישראל" 

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, בכנס "ארבע עונות" (מקבוצת בית ההשקעות IBI), מעריך שיש התכנות להורדת מס הבורסה: "כתוצאה מה-7 באוקטובר רואים שינוי גישה במשרדי הממשלה ביחס להורדת המס בבורסה"

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
איתי בן זאב עם מורן סיטון, צילום: שלומי זירהאיתי בן זאב עם מורן סיטון, צילום: שלומי זירה

30/05/2024 עידו אסיאג

"מאז ה-8 באוקטובר ועד סוף אפריל ראינו כניסה של מוסדיים ישראליים לשוק האקוויטי והאג"ח, שרכשו מניות בהיקף של כ-9 מיליארד שקל. זה בא על חשבון יציאת הזרים מהשוק המניות המקומי, שמכרו באותה תקופה מניות ב-8 מיליארד שקל", את הדברים אמר איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, במסגרת כנס שוק ההון של ארבע עונות מקבוצת IBI שהתקיים באילת. מנכ"ל הבורסה ציין הוסיף כי "הציבור הישראלי שיצא ב-2023 חזר במהלך 2024 וזה כחלק מהבגרות וההבנה, על סמך ניסיון העבר, שאחרי מלחמות והפאניקה הראשונית מגיעה גם התאוששות.

מורן סיטון, מנכ"ל ארבע עונות, הפנה לבן זאב שאלה באשר למגמה המתעצמת של יציאת כספי המוסדיים לשווקי חו"ל. "הגופים המוסדיים הוציאו כספים לחו"ל – זה נכון וחשוב לפזר סיכונים והשקעות – אבל בסופו של דבר צריך לזכור שהם חיים וניזונים בכלכלה הישראלית, ונכון להשקיע בה. השקעה בבורסה מתורגמת להשקעה באזרחים, באיכות החיים. זה רוח גבית ותנופה עסקית למשק". 

בן זאב עוד הוסיף כי "הכסף של המוסדיים שייך לציבור, לאזרחים. דמיינו בראשכם מצב קיצון שהמוסדיים ישקיעו את כל הכסף הזה רק בחו"ל – איך המדינה שלנו תיראה עוד 5-10 שנים?  איזו מדינה נשאיר לילדים שלנו?".

בן זאב גם דיבר על החוסן שהפגין השוק בתקופה האחרונה ואמר "אם לפני שנה וחצי היינו יושבים פה והייתי מציג בפניכם שקף של מה שיקרה למדינה, עד כמה שזה היה תרחיש דמיוני ואימתני, והייתי שואל "מה אתם חושבים שיקרה לדולר-שקל? מה יקרה למדדי הבורסה?", אני מתאר שהמשאל הזה היה מצביע על דולר שיקפוץ לאזור ה-5 שקלים ומדדי הבורסה שיקרסו ב-30%. זה לא קרה. בפועל, שוק ההון הישראלי הציג חוסן וכושר התאוששות מרשים, זאת על אף תנאים כלכליים וגאופוליטיים מורכבים במיוחד". 

באשר לטענות המוסדיים על נזילות דלה בשוק המקומי, שמניעה אותם להסיט כספים לשווקי חו"ל אמר בן זאב כי "עניין הנזילות הפך למעין תירוץ של המוסדיים לצאת עם הכספים לחו"ל. מוסדיים בכל העולם, שמנהלים כסף גדול, בדרך-כלל מפזרים את הכספים בקרנות שמתמחות בסקטור מסוים או בחברות Small-cap למשל. המבנה בישראל, כחלק מרפורמת בכר, הפך את האופן שבו המוסדיים מנהלים את הכסף לגדולים על השוק הישראלי.  אותם מוסדיים יכולים להחליט מחר בבוקר שהם מפתחים קרנות מתמחות, שמתחרות אחת בשנייה ומציגות את התשואה של כל סוג קרן. זה יעשה שינוי, יחולל תחרות, ייטיב עם הציבור ויפתור במידה רבה את סוגיית הנזילות".

עוד הוסיף בן זאב כי "מדינת ישראל עשתה לא מעט טעויות ברגולציה שהנהיגה ובכל מיני מהלכים. המפתח הוא לראות מה עובד בעולם ולייבא אותו לשוק הישראלי". 

סיטון התייחס לדו"ח המפקח על הבנקים שפורסם לאחרונה ואמר כי "הדו"ח הצביע על כחצי טריליון שקל ששוכבים בעו"ש ולבנקים אין שום אינטרס לעודד את הציבור להוציא את הכסף משם ולנתב אותו לאפיקים יעילים ורווחיים, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה. זה נזק כלכלי עצום לציבור ולמשק". עם זאת, הוסיף סיטון כי "דברים משתנים, התעשייה משתנה. הבנקים איבדו מהאובייקטיביות, הם מצמצמים סניפים, כיווצו את מערכיי הייעוץ ומספקים סל מוצרים מוגבל מאוד. לקוחות זזים לכיוון מתכננים פיננסיים מתוך הבנה שהם הגורם המקצועי והאובייקטיבי שיכול לתת להם מענה בעולם של ריבוי אפשרויות ומצבי שוק שמשתנים בתדירות גבוהה".

בן-זאב הוסיף כי "לא תמצאו עוד מדינה מערבית עם כל-כך הרבה כסף פנוי להשקעה של הציבור הרחב ביחס לתמ"ג של המדינה".

בנוגע לדומיננטיות של משקיעי הריטייל במסחר בבורסה אמר בן זאב כי "ב-2010 היו רבע מיליון חשבונות ריטייל שעשו פעולה אחת ברבעון בבורסה. המספר ירד בהדרגה עד 2016, אז היו רק כ-160 אלף חשבונות ריטייל שעשו לפחות עסקה אחת ברבעון. חלק מהשינוי שעשינו היה להנגיש את הבורסה ולהבהיר לציבור שזה לא מגדל שן – אלא זה נגיש לכולם. התהליך הזה, בעידוד הקורונה כמובן, דחפה את הציבור לשוק ההון – אבל עדיין אנחנו רחוקים בשיעור ההשתתפות של הציבור משווקים מערביים אחרים. יש לנו עוד כמה שנים טובות עד שנוכל למצות את הפוטנציאל".

בעניין פערי העמלות בין הבנקים לחברי בורסה שאינם בנקים אמר בן זאב כי "לא תמצאו עוד מדינה מערבית שעלות קנייה-מכירה של ני"ע בבנקים עבור משקיעי ריטייל גבוהה כמו בשוק הישראלי, זאת למרות צמיחה בפעילות של הריטייל אצל חברי בורסה שאינם בנקים – אם כי עדיין המספר נמוך מאוד".

"כתוצאה מה-7 באוקטובר רואים שינוי גישה במשרדי הממשלה ביחס להורדת המס בבורסה. חברי הקואליציה והאופוזיציה, שחברים בוועדת הכספים, הסכימו שצריך להוריד את המס בבורסה מ-25% ל-20%. בצד השני, הייתה התנגדות של משרד האוצר, אגף התקציבים ורשות המיסים.  אני חושב שהם לא מבינים את ההשפעה והתועלת המשקית מתהליך כזה. הממשלה מפנה הרבה פעמים את תשומת הלב רק מתוך משברים ורק אז יש מוטיבציה לפתור את המשבר, לכן זהו תהליך שאנחנו מנסים לנהל כעת". 

בנוגע להעדר פעילות של משקיעים זרים בשוק המקומי ציין סיטון כי זה נובע רק מתוך חשש מהמצב הגאופוליטי והעובדה שהמשקיעים לא יודעים איך לתמחר בדיוק את הסיכון, ולאן המצב עוד יתגלגל. בן זאב הוסיף בעניין זה כי "העולם לא לגמרי מבין את ישראל בהתנהלות שלה, וזה משפיע על ההיבט ההשקעתי בשוק. משקיע זר לא יודע לתמחר את המלחמה ולכן הוא יושב בצד, נכון לעת עתה. בקרב משקיעים זרים שמסתכלים על השוק הישראלי ישנה תמימות דעים שברמת המכפילים השוק לא יקר, באזורים מסוימים יש שיאמרו זול. אני משוכנע שביום שאחרי המלחמה נראה חזרה של כסף זר לשוק הישראלי". 


Right
אבישי קרואני, מנכל פעילים / צילום: גיא הכט

פעילים: קרן המטבע הבינלאומית צופה `נחיתה רכה` של המשק האמריקאי ב- 2025

פרופ` ליאו ליידרמן ומחלקת המחקר של פעילים
18/07/2024
Left

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.