16 שנה אחרי משבר 2008 ישראל נכנסת למועדון האיגוח, ד"ר יוסי סעדון: "מודעים היטב לסיכונים" 

במהלך דרמטי אשר חתם כשני עשורים של עבודה מאומצת לטובת העניין, אושרה היום הצעת החוק להסדרת עסקאות איגוח במשק הישראלי על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. 

עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי הנובע מתיק אשראי או מחובות מכוח דין, כגון: אשראי צרכני, אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אשראי לרכישת רכבים או אשראי למשכנתאות. הצעת החוק נועדה להסדיר את עסקאות האיגוח באמצעות הקניית ודאות משפטית, כלכלית ומיסויית לעסקאות איגוח מסורתיות או פשוטות, תוך שמירה על עניינם של המשקיעים ויציבותה של המערכת הפיננסית. 

המהלך האמור נעשה במטרה לסייע להתפתחותו של שוק איגוח תקין ומסודר כפי שקיים במדינות רבות. הצפי הוא שהסדרת עסקאות האיגוח תתרום ליעילותה ויציבותה של המערכת הפיננסית, כמו גם לקידום התחרות ולפיתוח שוק ההון והאשראי בישראל. כל אלו, לצד הוזלת מקורות מימון, והגדלת היצע האשראי לציבור ולעסקים קטנים ובינוניים. 

שוחחנו בנושא עם ד״ר יוסי סעדון, מנהל אגף פיננסי בחטיבת המחקר בבנק ישראל.

כיצד החוק שאושר יוכל לקדם את שוק ההון הישראלי?

"האיגוח צפוי לקדם את שוק ההון הישראלי במספר דרכים משמעותיות", אומר ד״ר יוסי סעדון, "ראשית, הוא יספק למשקיעים המוסדיים אפיקי השקעה חדשים, מה שיאפשר גיוון נוסף בתיקי ההשקעות שלהם. איגרות חוב מגובות נכסים יציעו פרופילי סיכון-תשואה שונים, מה שיגדיל את מגוון המכשירים הפיננסיים בשוק.

"שנית, האיגוח יתרום להעמקת שוק ההון ולהגברת נזילותו. הוא יאפשר להפוך נכסים לא נזילים, כמו הלוואות ארוכות טווח, לניירות ערך סחירים. זה יכול להגביר את היעילות של השוק ולשפר את מנגנוני התמחור".

בנוסף, מציין סעדון, כי האיגוח צפוי להגביר את התחרות בשוק האשראי. "גופים חוץ-בנקאיים יוכלו להשתמש באיגוח כדי לגייס מקורות מימון נוספים ולהרחיב את פעילותם, מה שיספק אלטרנטיבות נוספות לצרכני האשראי ויצור לחץ תחרותי להוזלת מחירי האשראי", הוא אומר, "לבסוף, האיגוח יאפשר הקצאת הון יעילה יותר במשק. גופים שיש להם יתרון יחסי ביצירת אשראי יוכלו להתמקד בכך, בעוד שגופים שיש להם יתרון יחסי בגיוס הון ארוך טווח יוכלו לממן את האשראי הזה. זה צפוי לשפר את היעילות הכוללת של שוק ההון".

כיצד התמודדתם עם הסיכונים האפשריים?

"אנחנו מודעים היטב לסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים באיגוח, במיוחד לאור הלקחים ממשבר 2008. לכן, נקטנו במספר צעדים משמעותיים להתמודדות עם סיכונים אלה", אומר סעדון.

"ראשית, הקפדנו על דרישה לשימור סיכון מינימלי על ידי היזם או המאגח. זה אומר שהגוף שיוצר את ההלוואות ומאגח אותן חייב לשמור חלק מהסיכון על עצמו. מטרת הדרישה הזו היא להבטיח שלגוף המאגח יהיה תמריץ לבצע חיתום איכותי של ההלוואות.

"שנית, הגדרנו מנגנוני בקרה קפדניים על תהליך האיגוח ויישומו. אלה כוללים דרישות גילוי מקיפות ובקרות פנימיות וחיצוניות לאורך כל חיי העסקה.

"בנוסף, בנק ישראל יאסוף באופן שוטף מידע על כל עסקאות האיגוח במשק. זה יאפשר לנו לנטר את העסקאות ואת הסיכונים המתפתחים ברמת המערכת, ולהגיב במהירות אם נזהה סיכונים מתפתחים".

לדבריו של סעדון, "חשוב לציין שהחוק גובש תוך הפקת לקחים מהניסיון העולמי ומשברים פיננסיים קודמים. אנחנו מאמינים שהמסגרת הרגולטורית שיצרנו מאזנת היטב בין הצורך לאפשר חדשנות וצמיחה בשוק ההון לבין הצורך להבטיח את יציבות המערכת הפיננסית". 

מה עמד מאחורי הצעת חוק הסדרת האיגוח?

"הצעת חוק הסדרת האיגוח היא תוצר של עבודה מאומצת ומתמשכת של מספר גופים רגולטוריים, כולל בנק ישראל, משרד האוצר, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ומשרד המשפטים. המטרה העיקרית הייתה לפתח ולשכלל את המערכת הפיננסית בישראל, תוך התאמה לסטנדרטים בינלאומיים".

מדוע היא נמשכה לאורך כ-20 שנה, ומה קרה כעת שאיפשר להעביר אותה?

"התהליך נמשך כ-20 שנה מכמה סיבות. ראשית, מדובר בנושא מורכב שדורש תיאום בין גורמים רבים. שנית, לאורך השנים היו מספר ניסיונות לקדם את החקיקה, אך גורמים שונים עצרו את התהליך. המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, שנבע בחלקו מאיגוח לא אחראי, היווה גורם משמעותי שעיכב את התהליך והצריך חשיבה מחודשת על המסגרת הרגולטורית".

סעדון מציין כי מה שאפשר להעביר את החוק כעת, הוא שילוב של כמה גורמים, "הממשלה הנוכחית הציבה את קידום החוק כיעד ונתנה לוח זמנים ברור לצוותים המקצועיים. בנוסף, הייתה הירתמות יוצאת דופן של רשות המסים והעומד בראשה, מה שסייע להתגבר על חסמים משמעותיים".

מה המשמעות של החוק עבור המשקיעים והמוסדות?

"עבור המשקיעים והמוסדות, המשמעות של החוק היא משמעותית. למשקיעים המוסדיים, זה מספק אפיקי השקעה חדשים עם פרופילי סיכון-תשואה מגוונים. עבור מוסדות פיננסיים, זה מאפשר ניהול יעיל יותר של סיכונים ונזילות. לגופים חוץ-בנקאיים, זה פותח אפשרויות חדשות לגיוס מימון והרחבת פעילות.

"בסופו של דבר, אנו מאמינים שהחוק יתרום לשיפור היעילות, להגברת התחרות ולהוזלת עלויות האשראי במשק, מה שיועיל לכלל הציבור בישראל". אומר ד״ר יוסי סעדון,