יו"ר רשות ניירות ערך: "הוספת יום שישי כיום מסחר חשובה מאוד" 

"שלום לכולם,

ראשית אני רוצה להודות למנכ"ל האיגוד אילן פלטו וליו"ר האיגוד גדעון תדמור על ההזמנה לדבר בכנס החשוב הזה. 

איגוד החברות הציבוריות הוא שותף מרכזי וחשוב שלנו – רשות ניירות ערך – בקידום ופיתוח שוק ההון. זה תמיד משמח להגיע ולהשתתף בכנסים שלכם שמצליחים לעסוק בנושאים המרכזיים והבוערים ביותר על סדר היום של שוק ההון.

מדינת ישראל נמצאת במלחמה כבר קרוב לשנה. המלחמה מתנהלת אמנם בדרום ובצפון אבל היא יוצרת גלי הדף גם כאן בבורסה בתל אביב, ובכלכלה הישראלית כולה. 

אין זה סוד שלמלחמה יש השפעה דרמטית על הכלכלה הישראלית. ישראל מורגלת במשברים ביטחוניים אבל אנחנו נמצאים באירוע אחר. אנחנו באירוע מסוג אחר לא רק בגלל עוצמת האירוע, אלא בגלל משך תקופת המלחמה. המשק הישראלי הורגל לעמוד במלחמות שנמשכו תקופה קצרה. כאן עומד בפנינו אתגר חדש ושונה - מלחמה שמתמשכת כבר קרוב לשנה ובמספר חזיתות. זה אתגר אחר, קשה יותר ומורכב יותר. 

עד עכשיו לפחות, הצליחה הבורסה הישראלית להחזיק מעמד בצורה מעוררת השתאות. אני לא מדבר רק על תפקוד פונקציונלי אלא על היכולת של הבורסה להיות בסיס אמיתי לגיוס הון. כך, מתחילת השנה גויסו בבורסה בישראל יותר מ-40 מיליארד שקל, בהון ובחוב, היו לנו 3IPO   חדשים. המדדים המובילים הניבו אפילו תשואות חיוביות – תא 35 10.6%, ותא 125 8.5%. 

אלו הישגים מרשימים מאוד בסביבה הנוכחית.

אבל, וגם את זה חשוב להגיד, הם מציגים תמונה חלקית בלבד. תמונה רחבה יותר על המדדים מציגה תמונה מורכבת. אם משווים את התשואות של הבורסה לעומת בורסות מובילות בעולם אנחנו נמצאים בתשואת חסר משמעותית; אנחנו רואים יציאה של משקיעים זרים; אנחנו רואים עליה בתשואה על אגרות החוב של המדינה וגם ה-CDS  נמצא בשיא שלילי. 

התמונה הזו משקפת גם את המאפיינים הבינ"ל של המשק הישראלי. שוק ההון הישראלי התבגר מאוד בעשורים האחרונים והפך להיות שחקן של ממש במגרש הבינ"ל, וזאת הרבה מאוד בזכות ההייטק הישראלי. זהו אחד ממקורות הכוח החשובים ביותר שלנו, אבל יש לזה גם מחיר, בעיקר בתקופות משבר. השדה שעליו אנחנו משחקים הוא כבר לא רק המשק המקומי. בעולם גלובלי אנחנו נמדדים מול שווקי הון בעולם כולו, וצריכים להצליח להתמודד מולם גם בתקופות קשות. 

כיום השאלה שמשקיע שואל את עצמו היא לא רק אם להיכנס לבורסה או להשקעה בישראל או לא להשקיע. הוא גם שואל את עצמו אם לא עדיף לו להשקיע בחלופות אחרות, במדינות אחרות ובבורסות אחרות. זה המחיר של להיות חלק מהשוק הפיננסי העולמי, וזה כמובן הופך את ההתמודדות ואת התחרות על ההון למורכבת יותר. 

נכון להיום אנחנו רואים שוק יציב, חזק ומתפקד. אבל אנחנו לא יכולים לסמוך על כך שמה שהיה הוא שיהיה. תפקידנו הוא לעמוד על המשמר, לנטר את השוק באופן הדוק וקרוב ולשמור על כך שהשוק ימשיך לתפקד ולהתפתח.  

בכנס הקודם של איגוד החברות הציבוריות דיברתי על הדגש שאנחנו מתכוונים לשים על שמירת כללי המשחק וההגינות בשוק והגברת האכיפה והפיקוח. 

ואכן במהלך השנה נתנו דגש על נושאים אלו, והדבר בא לידי ביטוי גם בדיווחי החברות, גם בהליכים שנקטנו בעניינים שונים, וגם בשינויים ארגוניים פנימיים ברשות והקמת מחלקת ביקורת ואכיפה. דיברתי גם על הדגש שנשים על תגובה מהירה ובזמן אמת לאירועים כדי לקדם את הוודאות והיציבות בשוק. בנושאים אלו נמשיך להתמקד גם בהמשך.

אני רוצה להציג כאן ממש בקצרה שני תהליכים שאנחנו מקדמים בימים אלו.

הראשון הוא שינוי ימי המסחר בבורסה הישראלית והוספת יום שישי כיום מסחר. אמרתי כבר שהמשק הישראלי עשה בעשורים האחרונים קפיצת דרך ענקית והפך להיות שחקן בינ"ל. היכולת של שוק ההון הישראלי להיות שחקן במגרש העולמי ולהביא לכאן ושחקנים מהשורה הראשונה בעולם והון זר, קריטית להמשך צמיחתו של השוק.

זהו הרעיון המרכזי שעומד מאחורי המהלך שאנחנו והבורסה מקדמים יחד לשינוי ימי המסחר והפיכתו של יום שישי ליום מסחר. יום שישי הוא יום מסחר בזירות הפיננסיות המרכזיות. לכן הוספת יום שישי כיום מסחר חשובה מאוד, גם לפרופיל הבינ"ל של שוק ההון הישראלי, גם כדי להביא לכאן הון זר ושחקנים זרים, וגם כדי להיכלל במדדים העולמיים כדוגמת ה-MSCI.

אנחנו מקבלים תגובות תומכות מחלק מרכזי מאוד מהשחקנים, ובמיוחד מהשחקנים הבינ"ל. ואנחנו מתכוונים להמשיך לבחון ולקדם את הנושא. 

נושא נוסף שגם הוא חשוב מאוד בהיבט הבינ"ל הוא האיגוח. אין מקום בעולם שאני הולך אליו ולא שואלים אותי על האיגוח. זה פער גדול ולא מוצדק בינינו לבין המקובלות הבינ"ל. האיגוח הוא פרויקט רב שנים משותף לבנק ישראל, למשרד המשפטים, האוצר ולנו. אנחנו משקיעים תשומות רבות כדי לקדם אותו. 

החוק הוא הפיתרון המלא וההוליסטי לאיגוח. אבל אנחנו לא מחכים לו. בחדשים האחרונים הורדנו חסם שהקשה מאוד על היכולת לעשות איגוח ציבורי בישראל וזו דרישת הדירוג הכפול. לפני מספר חדשים פרסמנו שאנחנו מורידים את הדרישה הזו – עשינו את זה גם כדי לאפשר לפתח את השוק, גם כי ראינו שאין דרישה כזו בעולם, וגם כי בישראל יש רק שתי חברות מדרגות. 

אמרנו גם לחברות שפנו אלינו כי מי שתפעל על בסיס הצעת החוק תוכל להתקדם גם בלי החקיקה. השקענו מאמצים ותשומות רבים ביצירת התשתית שתאפשר קידום של איגוחים ציבוריים כבר עכשיו. ואכן, כפי שפורסם אתמול חברה ישראלית ראשונה פרסמה טיוטת תשקיף לאיגוח ציבורי. אנחנו רואים בזה צעד ראשון וחשוב מאוד לפיתוח ושכלול שוק האיגוח בישראל. ואנחנו נמשיך לקדם איגוחים ציבוריים על בסיס אותם עקרונות. 

בהקשר הזה חשוב גם להזכיר את נושא ההפרטות של חברות ממשלתיות. מנהל רשות החברות הממשלתיות פרסם מאמר דעה שקורא להפרטת התעשיות הביטחוניות מנקודת המבט שלו כרגולטור שאחראי על החברות הממשלתיות. אני רוצה להצטרף לקריאה הזו, גם מנקודת המבט שלנו כרגולטור של שוק ההון 

הפרטה של חברות גדולות ומשמעותיות במשק כמו התעשייה האווירית תיתן בוסט אדיר לשוק ההון הישראלי. התעשייה האווירית כדוגמה היא חברת ענק שמעניינת את המשקיעים הבינ"ל הגדולים בעולם. זו יכולה להיות אחת מחברות העוגן של הבורסה הישראלית. 

מדובר אמנם בהפרטה מורכבת שיש לה מאפיינים ייחודיים בין היתר בגלל הצורך בהגנה ובשמירה על סודיות הידע הביטחוני שקיים בתעשייה האווירית. אלו אכן אתגרים לא פשוטים אבל בראייתנו נכון וצריך לקדם תהליך עבודה סדור כדי לבחון את הקשיים ואת הפתרונות האפשריים. הפרטה של חברה כזו והכנסתה לבורסה הישראלית תיתן דחיפה ענקית לפרופיל הבינ"ל של הבורסה. 

לסיכום, כפי שאמרתי שוק ההון הישראלי הוכיח שוב שוב בחדשים האחרונים את חוסנו ואת יכולתו לעמוד במצבי קיצון. אבל אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת ומורכבת שמחייבת אותנו גם לבחון את מצב השוק באופן הדוק וגם להמשיך ולחשוב ולפעול לפיתוח השוק ושכלולו. אתם השותפים שלנו, וכמו שנהוג היום להגיד ביחד ננצח. 

תודה".