מניות הבנקים ומדד הבנקים בפרשת דרכים - איך זה ישפיע על מדד ת"א 35 ? 

מי שקורא את הסקירות היומיות שלנו ומתמקד בחלק של פעילות המוסדיים בשוק המניות הישראלי, יבין מיד עד כמה חשובים הבנקים למערכת ההון שלנו. אין כאן חידוש גדול. ברור שהבנקים המעטים שיש אצלנו, במיוחד שלושת הגדולים, מייצגים בצורה האופטימאלית את מהותו הכלכלית של המשק הישראלי. כנותני השירותים הפיננסיים לפרטיים, עסקים, גם בתחום האשראי הצרכני (כרטיסים), וגם בנושא המשכנתאות, הם הגופים הנמצאים הכי קרוב לשטח המעשי של הכלכלה האמיתית.

כמו כן, הם רווחיים מאוד, מחלקים דיבידנדים נדיבים, מתייעלים בצורה תקופתית מסודרת, ונמצאים תחת רגולציה קפדנית השומרת עליהם, ועלינו, מפני "תקלות" מביכות. כמו אלו שאנו רואים כרגע בבנקים האזוריים בארה"ב, או, כמו אלו שראינו במשבר הפיננסי הגדול של 2007-9. בקיצור, סקטור הבנקים הוא הלב הפועם של הכלכלה המקומית ומה שקורה שם חייב לעורר אצלנו סקרנות ותשומת לב מתמדת.

לכן, כאשר משתנה יחס הכוחות בין הסקטור הזה ושאר המניות במדד העיקרי שלנו (תל-אביב 35) אלו חדשות מרעישות למדי. בכתבה זו אציג בפניכם שלושה גרפים המצביעים על שינוי כזה, ומה אנו יכולים ללמוד ממנו. כל הגרפים נעשו בעזרת מערכת TradingView. כל הגרפים מכילים גם אינדיקאטור של מומנטום (RSI), בחלק התחתון שלהם, על מנת שנקבל עוד שכבה של מידע שאינה משודרת מהעקומה המוצגת בלבד.

נתחיל בגרף די מדהים, של הטווח הארוך מאוד: גרף חודשי (כל נר היא פעילות של חודש), המייצג את היחס בין מדד הבנקים ומדד ת"א 35 מאז 2010:



נציין מיד: עלייה בעקומה מייצגת חוזק יחסי של סקטור הבנקים ביחס למדד הכללי, וירידה בה את ההיפך. ומה אנו רואים? מאז 2012, ניתן לומר שהכיוון הוא עולה חזק! אבל, היו גם תקופות שבהן הסקטור היה הרבה יותר חלש מאשר המניות האחרות. למשל, בחצי הראשון של 2020. שנת 2022 הייתה שנה של דשדוש, שנפרץ מעלה. והנה, מאז סוף 2023 ועד עכשיו, הסקטור חלש מאוד ביחס למדד. למעשה, כוחו היחסי חזר למה שהיה בתחילת 2022!

בנוסף, נציין משהו די חמור והיא הסטייה השלילית בין השיאים של העקומה והשיאים של המומנטום. דבר מאיים בהחלט על ההגמוניה של מניות הבנקים בבורסה שלנו. הבה ניכנס לזום קצת יותר מעמיק, ונציג גרף יומי של אותו יחס:



בטווח הזה, של פעילות יומית, אנו רואים בהחלט את הירידה הגדולה של עוצמת הסקטור הבנקאי מול המדד (2.075-1.8) אבל, ישנה תקווה קטנה שמסתמנת לאחרונה. מאז סוף ינואר (23-01) אנו רואים עלייה קטנה שהצליחה לפרוץ את קו המגמה היורד. כעת, העקומה חוזרת בה ובודקת את הקו מלמעלה. זו ממש נקודה קריטית עבור הסקטור: האם הוא ישתחרר עכשיו כלפי מעלה, ויוכיח חוזק יתר לעומת מניות ת"א 35?

התשובה תינתן בימים הקרובים ממש, כאשר המוסדיים מאמינים בכך. את זה רואים על פי הקניות שנעשו בהם בדיווח של סיום השבוע שעבר. שימו לב שהמומנטום אינו מצביע על כיוון מסוים, ולכן, אין לנו רמז ממנו איך הדברים יכולים להתגלגל. אוקי, אז ראינו יחס מול המדד הכללי. איך נראה מדד הבנקים בעצמו? האם נלמד משהו מהגרף היומי שלו?



לא ממש. אין לנו מידע כיווני מגמתי חדש (חוץ מדשדוש) מהגרף היומי הזה. למעשה, מדד הבנקים נמצא בנקודת הכרעה של ממש, עבור הטווח הקצר, שיכולה להיות משמעותית גם עבור הטווח הארוך יותר. הוא כרוך היטב בין גבול עליון של 3700 וגבול תחתון של 3300 ועומד על האמצע סביב 3500. כל זה כאשר המומנטום נמצא בירידה גדולה לכיוון מכירות היתר (הוא עבר את ה-50 מטה...).

עכשיו, הבה נעשה סינתזה של כל המוצג: אם מדד הבנקים יורד משמעותית מאזור 3500-3400, ובמיוחד אם הוא שובר את 3300, התקווה הגדולה של חזרת החוזק יתר שלו, לעומת המניות במדד הכללי, תיעלם. הן בטווח היומי, וגם, בטווח הארוך. זה יאשר את הסטייה השלילית הקיימת באותו טווח ארוך, ולזה יהיו השלכות גדולות מאוד עבור השוק שלנו כולו.

מדוע? כי אין שוק מניות ישראלי (ובכלל בכל בורסה...) בלי סקטור בנקאי יציב ודומיננטי. ה-Financials, בכל בורסה, הם קנה המידה של הבסיס הכלכלי של המשק. הדוחות הקרובים של המוסדות האלו יכולים להיות ההפתעה הטובה שתמנע את השבירה המצערת הזו. בינתיים, קיבלנו הפתעה פחות נעימה מבנק מזרחי-טפחות. יחד ננצח!