דיסקונט: חשש מהורדת דירוג נוספת על רקע העיכוב בדיוני התקציב  

נתוני האינפלציה ליוני היו נמוכים מהצפי והצביעו על המשך התמתנות האינפלציה. מדד המחירים ירד ב-0.1%, בעקבות ירידה במחירי האנרגיה והטיסות והתמתנות קצב עליית מחירי השכירות, ומדד מחירי הליבה עלה ב-0.1%, כתוצאה, האינפלציה ואינפלציית הליבה התמתנו ל-3% ו-3.3%, בהתאמה. מדד המחירים ליצרן עלה יותר מהצפוי והקצב השנתי האץ ביוני ל-3%, אך נתוני מאי עודכנו כלפי מטה, ובנוסף, הסעיפים הרלבנטיים למדד הוצאות הצרכן הצביעו על התמתנות, כך שהשילוב של נתוני מדדי המחירים לצרכן וליצרן צפוי להוביל להמשך התמתנות במדד הוצאות הצרכנים, מדד האינפלציה החשוב לפד. נתוני האינפלציה  מצטרפים למגמה האחרונה של התמתנות בנתונים, מעבר לצפי בשווקים, מגמה שתומכת בהפחתת ריבית.

ה-ECB אינו צפוי להפחית ריבית בפגישתו השבוע וישמור על הריבית ללא שינוי ברמה של 3.75%, על רקע המשך לחצי מחירים. הירידה באינפלציה מרמות השיא נתמכה ברובה בירידת מחירי האנרגיה ושחרור לחצים מבעיות בצד ההיצע, מנגד, ירידת המחירים בענפים המושפעים מלחצי שכר היתה מתונה יותר ונותרה יציבה ברמה גבוהה מאז תחילת השנה. בכירים ב-ECB אותתו לשווקים בשבועות האחרונים כי הריבית לא תרד בישיבה הנוכחית, אולם, מדובר בפסק זמן בהפחתות הריבית ולא בעצירת תהליך ההפחתה.

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5% . תוך מתן דגש על מספר נושאים ובהם, אי הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת ותהליך הלחימה המתארך, המתבטאים בעלייה בפרמיית הסיכון של המשק, עלייה בסביבת האינפלציה, הפיחות בשקל המלווה בתנודתיות גבוהה והצורך במדיניות פיסקאלית אחראית. בנוסף, קרא הנגיד לממשלה לבצע התאמות בעלות אופי פרמננטי להפחתת הגרעון בשנת 2025, שכן ביצוע חלקי של ההתאמות הפיסקאליות הנדרשות, או דחייה באישור התקציב לתוך 2025, עשויים להוביל לעלייה בפרמיית הסיכון, פגיעה בצמיחה, היחלשות השקל ולחצים אינפלציוניים. 

במקביל, פרסמה חטיבת המחקר תחזית מאקרו עדכנית, תחת ההנחה שהלחימה בחזיתות השונות תמשך עד לתחילת שנת 2025, ובמישור הפיסקאלי, יבוצעו התאמות בתקציב 2025 בהיקף של 30 מיליארד ₪.  כך, עודכנה מטה תחזית הצמיחה ל-1.5% ב-2024 ו-4.2% ב-2025. גירעון הממשלה בשנים 2024-2025 צפוי להסתכם ב-6.6% וב-4% תוצר, בהתאמה. 

תחזית האינפלציה של בנק ישראל עודכנה מעלה מ-2.7% לסוף 2024 ל-3%, ו-3.2% בעוד שנה. ומנגד, תוואי הורדת הריבית צפוי להיות מתון יותר בהשוואה להערכות מאפריל, כאשר עוד שנה תעמוד הריבית על 4.25%. תחזית הצמיחה המעודכנת של בנק ישראל, כמו גם תחזית הריבית עולות בקנה אחד עם התחזית שלנו.

הגירעון בתקציב בחודש יוני המשיך לגדול ל-7.6% תוצר, כאשר, במחצית הראשונה של השנה נרשם גידול של 34% בסך ההוצאות בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד. מזה: גידול של כ-10% בהוצאות המשרדים שאינן קשורות למלחמה - שיעור גידול כפול מהצעת התקציב. סך הגרעון המצטבר ב-12 חודשים האחרונים עומד על 146 מיליארד ₪. להערכת האוצר, הגידול בגירעון צפוי להמשיך עד לסוף רבעון שלישי של השנה, ולאחר מכן לרדת בהדרגה (בשל העובדה שהרבעון האחרון של 2023 יצא מחישוב הגירעון המצטבר ל-12 חודשים אחורנית). 

במקביל, ההכנסות ממיסים ממשיכות להפתיע מעלה, ועולות מתחילת השנה בקצב שנתי של 11%. כך, בתקופה האמורה, ההכנסות ממיסים עלו ריאלית בכ-1%, כאשר מרבית העלייה בהכנסות ממיסים ישירים נבעה מניכויים, בעיקר משכר עבודה, בעוד העלייה ממיסים עקיפים נובעת בחלקה מדחייה בהחזרי מע"מ ליולי. 

יש לציין, כי, ההפתעה מעלה בהכנסות ממיסים, בהשוואה לתחזית המעודכנת של האוצר מחודש מאי, נובעת בעיקר מעלייה מהירה בשכר ומשוק הנדל"ן, ולא מהאצה בלתי צפויה בפעילות המשק, ולכן אין בה בכדי לשדר אופטימיות.

בשוק הנדל"ן נמשכת העלייה בהיקף העסקאות, כאשר במאי נרשמה עלייה מהירה בשוק דירות יד שניה, בניגוד למגמה של החודשים האחרונים, בהם ראינו עלייה מואצת בשוק הדירות החדשות, זאת בתמיכת מבצעי הקבלנים "20-80". סה"כ נרשם בחודשים אפריל-מאי גידול של 7% במכירת דירות (9% דירות חדשות), ביחס לרבעון ראשון של השנה. בנוסף, מתברר כי בחודש מאי חל גידול מתון בהיצע הדירות החדשות שנותרו למכירה, אולם, לנוכח הגידול המהיר במכירת דירות, נרשמה ירידה נוספת במספר חודשי ההיצע לרמה של 17.5 חודשים, לעומת 24 חודשים ערב המלחמה. יש לציין כי רמה דומה לזו הנוכחית נמדדה לאחרונה בספטמבר 22', ובאותה עת עמד קצב עליית המחירים השנתי על 20%. לפיכך, להערכתנו, עליית מחירי הדירות צפויה להימשך, ואולי אף בקצב מואץ יותר (2% נכון לחודש מאי), ובנוסף, עשויה להוביל להאצה בעליית מחירי השכירות ובאינפלציה.

להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מכירות קמעונאיות (16/7), ייצור תעשייתי (17/7) גוש האירו: הודעת ריבית (18/7); ישראל: מדד מחירים לצרכן - 6/24, משרות פנויות - 6/24, נתונים מסקר כוח אדם  - 6/24, (15/7).

בנאום נגיד הפד בקונגרס חזר פאואל על הצורך בעדויות נוספות שהאינפלציה יורדת לכיוון היעד, עם זאת, הנגיד ציין כי האינפלציה אינה הסיכון היחידי לכלכלה, ושמירה על ריבית גבוהה לזמן ממושך עשויה לפגוע בפעילות הכלכלית ובשוק העבודה. בכך מדגיש הנגיד, כי בניגוד למצב בשנים 2022-2023, הסיכון לכלכלה מאוזן יותר. עם זאת, הנגיד נמנע מלרמוז על המועד להפחתת הריבית, ואכזב את השווקים שציפו שלאחר ההתמתנות באינפלציה ובנתונים הכלכליים בחודשים האחרונים, הנגיד יספק רמזים נוספים לגבי המועד הפחתת הריבית.

נתוני האינפלציה תמכו בהתמתנות ציפיות הריבית, והשווקים צופים כרגע יותר משתי הפחתות ריבית ל-4.7% בסוף השנה ו-4% בעוד שנה. הפחתת ריבית ראשונה צפויה בספטמבר, והסיכוי להפחתת ריבית נוספת בנובמבר, מעבר להפחתה בספטמבר ובדצמבר, עלה השבוע מ-43% ל-65%. כתוצאה, נרשמה ירידת תשואות לכל אורכו של העקום, התשואות לשנתיים ול-10 שנים ירדו ב-15 ו-9 נ"ב, בהתאמה. התהליך של העליה בשיפוע העקום (הפיכתו לשלילי פחות), נתמך בירידה בציפיות הריבית ובעליה בהסתברות לניצחון טראמפ בבחירות, מכיוון שמדיניותו צפויה להיות אינפלציונית.

העליה באופטימיות באשר לעסקה להשבת חטופים והפסקת אש, לצד המגמה הגלובלית, הובילו לירידה בתשואות השקליות לאורך כל העקום בממוצע בכ-10 נ"ב. אמנם, על רקע הודעת הריבית, בתחילת השבוע, ועדכון מעלה בתחזית הריבית של בנק ישראל, שוק האג"ח הגיב בעליית תשואות קלה, אולם, זו התמתנה מיד בימי המסחר הבאים, וכאמור, בסיכום שבועי נמחקה לחלוטין. 

ירידת התשואות השקליות לוותה בירידה בציפיות האינפלציה, בעיקר לטווחים הקצרים (12-14 נ"ב לשנתיים ולשלוש שנים), זאת על רקע התחזקות השקל. גם בשוק החוזים רואים לאחרונה מגמת ירידה בציפיות האינפלציה הקצרות ל-2.8% לשנה ול-2.71% לשנתיים (לעומת 3.05% ו-2.95%, בהתאמה, לפני חודש). 

במקביל, וכתוצאה מהאופטימיות, מרווח האג"ח הדולרי של ממשלת ישראל (10 שנים) מול האג"ח אמריקאי, שעלה לפני כשבועיים לרמת שיא של 176 נ"ב, ירד בחדות השבוע לרמה של 155 נ"ב. 

ברקע הדברים נציין כי לאחרונה החלו חברות הדרוג לברר האם ומדוע הופסקו דיוני התקציב לשנת 2025, ולכן עולה חשש מהורדת דרוג נוספת. עד כה שוק האג"ח הממשלתי לא הגיב להתפתחויות אלו, אולם, אין ספק שיש בכך סיכון לעליית מחודשת בפרמיית הסיכון, ומכאן לעלייה של התשואות השקליות ומרווח ממשלת ישראל בדולר.

מחיר הנפט ירד ב-1.7% בעקבות צפי להפסקת אש בין חמאס לישראל.

מחיר הזהב עלה ב-0.8% מעל ל-2,400 דולר על רקע הירידה בציפיות הריבית ובתשואות האג"ח הממשלתי האמריקאי.

השקל התחזק בשיעור חד של 2.1% על רקע ציפיות להפסקת אש ועסקה להשבת חטופים.

	תחזית חודשית	תחזית שנתית שנה קדימה
ריבית בנק ישראל (סוף תקופה)	4.5%  (יולי, 24')	4.25%
אינפלציה	0.1% (יוני 24')	3.1%