"כמו ברית המועצות, כמו טורקיה" ישראל באמת לפני קריסה ? 

המכתב שפרסמו 130 כלכלנים שמתריע מפני סכנה קיומית למדינה נובע מתהליכים דמוגרפיים ארוכי טווח שידועים לנו כבר שנים. אל שעכשיו התהליכים הללו הואצו בקצב מסחרר – בגלל המלחמה ובגלל ההפיכה המשטרית. הצרות שחשבנו שיצוצו רק בעוד עשורים מתדפקות על דלתותינו בימים אלה

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
Photo-Bank-Emanuilov-Shabtay-Dreamstime.comPhoto-Bank-Emanuilov-Shabtay-Dreamstime.com

29/05/2024 עמי גינזבורג

לפני שנה "קניתי" את כלכלת ישראל בשיא. האם זה הזמן למכור?

לפני כשנה, לכבוד יום העצמאות ה-75 של מדינת היהודים, הכנתי עבור אכסניה זו שני טורים שעסקו בשאלה אם מדינת ישראל כבר יכולה להכריז שהגיעה לעצמאות כלכלית. התשובה שנתתי אז – לעצמי ולקוראים - נראית היום כמעט מתמיהה. "כן", קבעתי. אנחנו כבר שם. בתוך 7 עשורים הפכה ישראל ממדינת "שנור" וקיבוץ נדבות למדינה שעומדת על רגליה הכלכליות בעצמה. 

עם תוצר לנפש של 53 אלף דולר ישראל ניצבת גם היום במקום ה-20 בעולם. מעל 4 מעצמות אירופיות חזקות ועשירות בהרבה כמו בריטניה, צרפת, איטליה, וספרד, ורק שני מקומות מתחת לגרמניה. יפן נמצאת רק במקום ה-35 בדירוג הזה. 

ישראל של שנת ה-75 התרחקה מאוד מדימוי המדינה הקטנה והענייה שדבק בה מאז הקמתה ועד שנות ה-90'. ב-1990 עמד התוצר הישראלי על 61 מיליארד דולר בלבד. ב-2022 הוא כבר הגיע ל-488 מיליארד דולר. מדובר בקצב צמיחה מהגבוהים בעולם – 6.5% לשנה על פני 33 שנים. אף מדינה מערבית לא הגיעה לביצועים הללו. 

בזכות הצמיחה בתוצר, חלקו של הסיוע האמריקאי – כ-3.8 מיליארד דולר בשנה – התכווץ מרמה של כ-5% ב-1990 ל-0.8% ב-2022. אין אולי סמל גדול מזה להפחתת התלות של ישראל במעצמה הצבאית והכלכלית הגדולה בעולם. 

גם הפרמטרים הכלכליים האחרים של ישראל עדיין נראו טוב באפריל 23'. רמת החוב הממשלתי עמדה אז על כ-61% אחוזי תוצר. הרבה פחות ממדינות אחרות ב-OECD שיחס החוב תוצר אצלן מתקרב ל-100%. מאז הוא עלה מעט ל-63%, אבל עדיין מדובר ביחסי חוב מצוינים.

דירוג האשראי שקיבלה ישראל מהסוכנויות הבינלאומיות היה גבוה מאוד – AA מינוס מ-S&P ו-A1 ממודי'ס. מאז הוא ירד אמנם בדרגה אחת ל-A פלוס (S&P) ו-A2 (מודי'ס), אבל עדיין מדובר בדירוג גבוה יחסית. הדירוג של ספרד למשל עומד כיום על A (S&P) ו-Baa1 (מודי'ס).

שיעור האבטלה עמד לפני שנה על 3.5%, והוא נמצא ברמה דומה גם היום. התוצר הישראלי אמנם ספג פגיעה קשה במהלך 2023 גם בגלל המלחמה וגם בגלל מהלכי ההפיכה המשטרית שגרמו בין השאר לירידה חדה בהשקעות מחו"ל בענף ההייטק הישראלי. ועדיין, למרות כל אלו נרשמה צמיחה של 1.8% בתוצר הישראלי לשנת 2023. 

כאשר אני לוקח את כל הפרמטרים הללו, ועוד כמה אחרים, אני עדיין סבור – כפי שהייתי באפריל 23' – שלפחות מבחינה כלכלית ישראל עומדת על רגליה באופן איתן. אולי אין כאן עדיין עצמאות כלכלית מלאה, אבל זה מאוד קרוב לשם. 

חרדים בזים לחילונים שמממנים אותם

כלכלת ישראל של 2023 חסונה הרבה יותר מזו של ישראל הצעירה שנזקקה לשילומים מגרמניה בשנות ה-50, להסכמי הערבויות מול ארה"ב של שנות ה-90', ואפילו לנדיבות ליבם של יהודי העולם. 

נכון, אי אפשר להתעלם מהשלכות המלחמה שפרצה אחרי אסון השבת השחורה של 7 באוקטובר. השפעתה על הכלכלה גדולה מאוד. אבל ישראל כבר עברה מלחמות קשות בעבר והנתונים הכלכליים היבשים עדיין לא מעידים על קריסה כלכלית קרובה. 

לכן הופתעתי מעט מהכותרת שסיפק אתמול "מכתב הכלכלנים" עליו חתומים 130 כלכלנים בכירים בישראל: "יחס הממשלה לחרדים מסכן את קיום המדינה". לא סכנה ל"הפחתת דירוג", לא סכנה ל"התדרדרות ביחס החוב תוצר", וגם לא סכנה ל"פגיעה משמעותית בתוצר". 

המכתב נוקב בשפה חדה וברורה ואף נוקב בסיבות לסכנה הזו: ערך הטפילות של החברה החרדית. חברה שחיה חשבון החברה החילונית.

"אנו – כלכלנים וכלכלניות ישראלים – מתריעים בצורה הברורה והנחרצת ביותר, כי השילוב בין מדיניות ממשלות ישראל לבין קצב הגידול הגבוה של האוכלוסייה החרדית מוביל את המדינה לעבר תהום ומסכן בצורה ממשית וקשה את המשק והחברה הישראלית". 

על המכתב חתומים שורה ארוכה של כלכלנים וכלכלניות בכירים. רבים מהם כיהנו בתפקידים בכירים במשרד האוצר, במשרדי הממשלה ובבנק ישראל. עם החותמים נמנים בין היתר פרופ' איתן ששינסקי; פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר הות"ת וראש המועצה הלאומית לכלכלה; ראש פורום קהלת לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר מיכאל שראל; מנכ"לי משרד האוצר לשעבר פרופ' אבי בן בסט, דוד ברודט, ירום אריאב וקרן טרנר; ראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה פרופ' איתי אטר; וכן שמות מוכרים נוספים ובהם בכירי האוצר לשעבר שאול מרידור, אודי ניסן ורוני חזקיהו, פרופ' עומר מואב, פרופ' מומי דהן, פרופ' ליאו ליידרמן, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי ופרופ' אורלי שדה.

הכלכלנים מתרכזים במכתבם בעיקר על אחד משני הפילים הגדולים שבחדר. הפיל הראשון – הסכסוך הישראלי פלסטיני – נוכח בעיקר דרך הקביעה שצרכי הביטחון של ישראל יגדלו בשנים הקרובות ויחייבו גידול במצבת כוח האדם של צה"ל. על ה"פילון" שקשור לכך -  הבידוד המדיני שאליו נקלעה ישראל בעקבות הפעילות הצבאית בעזה – הכלכלנים ממעטים לדבר. 

הפיל הגדול והמרכזי שעליו הם מדברים הינה החברה החרדית, שמתוקף החלטות ממשלתיות אינה תורמת כמעט דבר לצרכי הכלכלה והבטחון של ישראל. 

הם מתחילים בתיאור הנתון החשוב ביותר שמצביע על הכיוון שאליו הולכת ישראל – הנתון הדמוגרפי. "כיום, 22% מהילדים בישראל מתחת לגיל העבודה (גילאי 0 עד 14) הם חרדים. עד, 2065 שיעור זה צפוי להיות כ-50%. מדובר ביותר מהכפלת חלקם בתוך ארבעה עשורים. ללא שינויים דרסטיים, עמוקים, ומהירים במדיניות הממשלתית תעמוד מדינת ישראל בפני סכנה קיומית". עד כדי כך. 

והם ממשיכים: "לפי חישובי בנק ישראל בעוד שבממוצע משק בית חרדי בגילי 25-44 מקבל מהמדינה 2,800 שקלים בחודש (נטו, לאחר ניכוי תשלומי מיסים וכו'), משק בית יהודי לא חרדי משלם 2,200 שקלים בחודש (נטו, לאחר קבלת תמיכות)". 

האם אתם מבינים את זה? האם אתם רואים לאן הולכים כספי המסים שלכם שהיו צריכים להיות מושקעים בכבישים? מערכות הסעה המונית? הכשרת מורים? הקמת כיתות לימוד? הקמת מחלקות וקניית ציוד לבתי חולים?  

"השלמה עם מערכת חינוך חרדית המונעת מתלמידיה את הידע הנדרש להתמודדות עצמאית במשק גלובלי, יחד עם הזרמות תקציבי ענק אשר יגדלו בקצב מעריכי, היא מתכון להידרדרות רמת החיים בישראל ולפגיעה קשה ביכולת המדינה לספק שירותים בסיסיים לאזרחיה", כותבים הכלכלנים. 

לא אכנס כאן לכל פרטי המכתב של הכלכלנים. בגדול אני מסכים עם כולם. (ניתן לקרוא את מכתב בקישור הזה). 

עדיין תהייה אחת נותרה לי: האם יתכן שבתוך שנה אחת בלבד ישראל התדרדרה כל כך? הרי בעיית הדמוגרפיה  החרדית קיימת וידועה כבר שנים. כמו גם העובדה שהחרדים לא מתגייסים, לא עובדים, לא משלמים מסים, ורובם הגדול חש בוז עמוק כלפי כל המפעל הציוני. 

לירושלים יש את ישראל. לישראל יש רק את עצמה

המסקנה שהגעתי אליה היא שהכל היה ידוע גם לי כאשר כתבתי את הטורים ליום העצמאות ה-75'. אבל מה שקרה מאז הוא שהתהליך הדמוגרפי ה"איטי" לכאורה, שהיה אמור להימשך עשרות שנים ולאפשר לנו לשנות את דרכנו, הואץ מאוד. הן בשל ההפיכה המשטרית ותקציבי הענק שהופנו לחברה החרדית והן בגלל המלחמה. לפתע חסרים לנו עשרות אלפי חיילים להגנה שוטפת על הגבולות. חסרים מיליארדי שקלים למיגון שרשויות שסמוכות לגבול. החוסרים הללו רק ילכו ויגברו.  

מדינות בעולם המודרני לא קורסות בדרך כלל בגלל מלחמות או אויבים מבחוץ. הן קורסות מבפנים, לרוב בגלל משבר כלכלי גדול שנבע מניהול כושל של משאבי המדינה. 

ברית המועצות – אולי המעצמה הגדולה אי פעם בהיסטוריה האנושית (באנשים, שטח ומוטת השפעה) – קרסה בגלל ריקבון פנימי עמוק שהוביל לקריסה כלכלית וקריסה מדינית. ונצואלה, מדינה שלה אוצרות טבע עצומים, קרסה בגלל מנהיגות כושלת ומשבר כלכלי עמוק. טורקיה נמצאת במשבר כלכלי עמוק והיפראינפלציה בגלל מנהיג שמפאר את עצמו ופוגע בעמו. על כלכלת צפון קוריאה אין טעם אפילו לדבר.  

ישראל לא יכולה להרשות זאת לעצמה. אם כלכלת ישראל לא תהיה חזקה מספיק – המדינה הזו לא תתקיים. הכלכלנים מדגימים זאת באמצעות ההתדרדרות הנמשכת של העיר החרדית הגדולה בעולם – בירת ישראל. "התהליכים הדמוגרפיים והכלכליים שעוברים על ירושלים בעשורים האחרונים – הידרדרותה המהירה במדדים הסוציו-אקונומיים, תוך כדי נטישת העיר על ידי חלקים גדולים של אוכלוסייתה החילונית – מדגימים היטב את תופעת ספירלת הקריסה והסכנות הנשקפות למדינת ישראל כולה. לירושלים יש את ישראל. לישראל, יש רק את עצמה".

וכאן מגיעה האזהרה החמורה מכולן:  "מרגע שהאוכלוסייה הנושאת בנטל תסיק שמדינת ישראל עלתה על מסלול שאינו הפיך, הקריסה הלאומית בוא תבוא. תחילה בצורה הדרגתית ואז בפתאומיות ובאופן בלתי הפיך".


Right
אבישי קרואני, מנכל פעילים / צילום: גיא הכט

פעילים: קרן המטבע הבינלאומית צופה `נחיתה רכה` של המשק האמריקאי ב- 2025

פרופ` ליאו ליידרמן ומחלקת המחקר של פעילים
18/07/2024
Left

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.