האם שווה להשקיע לפי השקפה פוליטית? 

שנת בחירות בארצות הברית. להבדיל מאצלנו, בארה"ב שנת בחירות מגיעה כל ארבע שנים (לא כל ארבעה חודשים), וניתן לנתח את הפעילות של השווקים בהתאם להיסטוריה ולמחזוריות הכהונה של הנשיא. לפי זה אפשר להגיד מה הסטטיסטיקה אומרת על פעילות השווקים בזמן בחירות, וגם לאחר מכן.

אמנם ההיסטוריה מלמדת על איך השווקים התנהגו בעבר, אבל סביר להניח שהקורא הנבון שלנו יחשוב שאם יש משהו שאפשר להגיד על מערכת הבחירות הזו, זה ששום דבר בה לא צפוי, ולא רגיל – החל מהדיבייט ההזוי של ביידן, דרך ניסיון ההתנקשות בטראמפ, המשך בהחלפה של קאמלה האריס, וכעת ההתחזקות הלא מובנת של האריס בסקרים, למרות שטרם ישבה ודיברה עם עיתונאי כלשהו, ולא ענתה על שאלה אחת ראויה לשמה (אולי למישהו זה יזכיר את הקמפיין של גנץ כשרץ לראשונה, והראיון הראשון שהעניק היה ל'עיתונאים' שלמה ארצי וחנוך דאום).

אז לכולם השנה הזו נראית חריגה ויוצאת דופן, אבל ההיסטוריה האמריקאית מראה שרצף אירועים די דומה כבר התרחש בעבר. הבחירות שנערכו בשנת 68' הציגו אירועים משמעותיים שמזכירים מאוד את השנה הזו. גם אז, לינדון ג'ונסון הנשיא המכהן (דמוקרטי), החליט שלא לרוץ לכהונה נוספת, לאור ירידה בפופולריות שלו בסקרים. כמה חודשים לאחר מכן, נרצח בובי קנדי, שהיה המועמד המוביל מטעם הדמוקרטים. מן הסתם לא ניתן להסיק משהו מהשנה הזו, אבל נגיד בכל זאת שני דברים – האחד, מי שבסוף ניצח היה ניקסון הרפובליקני; השני, שגם בשנה לא שגרתית כזו, השווקים היו חיוביים.

אז מה אנחנו צריכים ללמוד מהבחירות המתקרבות? אפשר לקחת תובנות מהתנהגות השווקים, ולנסות בכל זאת להחיל אותם כאן. זה מה שנעשה במאמר הזה.

השנה של הבחירות, זו שלפניה והמחזוריות של תקופת כהונה

תשואה בשנת בחירות

לפי בדיקה של 24 מערכות בחירות, מאז שנת 1927, אפשר לראות שמדד ה-S&P500 מציג תשואה ממוצעת של 11% בשנת בחירות. זה אמנם לא רע, אבל זה נמוך יותר מתשואה ממוצעת של 17% בשנה שלפני שנת בחירות. זה גם נמוך יותר מהתשואה הממוצעת השנתית של מדד ה-S&P500, שעומדת סביב 10-12% תלוי בתקופת המדידה, ובשנה שבה המדידה מתחילה (לא ניכנס לזה אבל שימו לב לכתבה הזו שפורסמה באתר FUNDER).

מקור: ניתוח T.Rowe בהתבסס על נתוני בלומברג

השנה הרביעית של כהונת נשיא (שנת בחירות) היתה חיובית ב-20 מתוך 24 הפעמים, אבל גם כאן, השנה שלפני שנת בחירות היתה עדיפה עם חיובי ב-91% מהפעמים. ארבע הפעמים בהם היו שנים שליליות, היו 1932 במהלך השפל הגדול, 1940 בשיא מלחמת העולם השנייה, בשנת 2000 בשיא משבר בועת הדוט.קום, וב-2008 במשבר הסאבפריים.

מה קורה אחרי הבחירות?

נתון נוסף מתייחס לתקופה של אחרי הבחירות, כלומר 12 החודשים מאז בחירות. נציין שבדרך כלל מדובר בשנים חיוביות, אולם רמת החיוביות משתנה במידה והנשיא מקבל תמיכה של שני בתי הנבחרים או רק של אחד מהם. כאשר הנשיא ושני בתי הנבחרים מאותה מפלגה זו התשואה הגבוהה ביותר (בממוצע) בשנה שלאחר הבחירות עם 14.4% תשואה ממוצעת. במצב שבו לנשיא יש אחד מבתי הקונגרס, זה המצב השני הטוב, ואז התשואה הממוצעת היא 13.7%. המצב הפחות טוב לשווקים הוא כאשר שני בתי הקונגרס מאוחדים והנשיא מגיע ממפלגה שונה, ואז התשואה היא 11.7%.

מקור: Capital Group, S&P, נתוני בחירות

Unified Government – הכוונה למצב שבו נשיא, בית נבחרים וסנאט מגיעים מאותה מפלגה.

Unified Congress, President in other party – מציין מצב שבו בית הנבחרים והסנאט מאותה מפלגה, והנשיא ממפלגה אחרת (מכונה גם 'ברווז צולע' שכן לנשיא אין יכולת כמעט ליישם מדיניות).

Split Congress – הכוונה למצב שבו הנשיא ואחד מבתי הקונגרס מגיעים ממפלגה אחת, והבית השני מגיע ממפלגה אחרת.

המשמעות היא שמשקיעים צריכים להעריך לא רק את זהות הנשיא, אלא גם מה הולך לקרות בקונגרס. המרוץ שם קרוב מאוד. ההערכה היא שהסנאט יהפוך להיות רפובליקני, וישנה נטיה לכיוון הרפובליקנים בבית הנבחרים, אולם שם התמונה עדיין פתוחה, כבערך 25 חברים עדין מתנדנדים.

המחזוריות של תקופת הכהונה

אז כמו שאמרנו, בארה"ב החבירות כל ארבע שנים, זה מאפשר לבדוק האם יש מחזוריות כלשהו בתקופת כהונה של נשיא (הפעם לא נעיר לגבי האפשרות לבדוק דבר דומה כאן). אם כן, בשנה הראשונה, כפי שציינתי, השנה שאחרי הבחירות, נחשבת לשנה מתונה מבחינת תשואות למשקיעים. בשנה השנייה (שנת בחירות אמצע כהונה), רמת התנודתיות עולה, היסטורית שנה זו היתה השלילית ביותר בשווקים. השנה השלישית, השנה שלפני הבחירות, היתה השנה החזקה ביותר במהלך מחזור הכהונה, והשנה הרביעית, שנת הבחירות, כאמור חיובית בהתאם לנתונים שהצגנו.

האם שווה להשקיע לפי השקפה פוליטית?

נתון נוסף, שנבדק על ידי חברת Morningstar, הראה שמשקיעים שהשקיעו בהתאם להשקפתם הפוליטית, כלומר השקיעו רק בתקופה של רפובליקנים או רק בתקופה של דמוקרטים השיאו תשואה די דומה, אבל אפסית. לעומת משקיעים שהשקיעו לאורך זמן (מסוף 1953 עד סוף 2023) השיאו תשואה גבוהה משמעותית.

מקור: Morningstar, נתונים נכונים ל-31/12/23

האם השוק יכול לנבא את המועמד?

בדיקה שערכה חברת Capital Group, הראה שיש אינדיקטור, שהצליח לחזות את תוצאת הבחירות ב-20 מתוך 24 מערכות הבחירות האחרונות, שהתקיימו החל משנת 1936. האינדיקטור הזה אומר שאם מדד ה-S&P500 עלה ב-3 החודשים שקדמו לבחירות (כלומר הגיע לרמה גבוהה יותר בסוף אוקטובר מאשר היה בסוף יולי), זה הראה בעבר שהמפלגה המכהנת תנצח את הבחירות. 

כלומר, אם ניקח את מדד ה-S&P500 בסוף יולי, ונראה היכן יעמוד המדד בסוף אוקטובר, נוכל להעריך מי יהיה הנשיא (או הנשיאה) הבא. אם המדד יהיה גבוה יותר, האריס תהיה הנשיאה, אם המדד יהיה נמוך יותר, טראמפ יהיה הנשיא. כך לפחות לפי האינדיקטור הזה, שכאמור חזה 20 מתוך 24 המקרים האחרונים.

הסיבה לזה די הגיונית. אם מצב הכלכלה והשווקים טוב, שוק המניות מעריך מבעוד מועד, שהבחירות לא ישפיעו דרמטית על מצב השווקים, ולכן אין ממש מה לתמחר שינויים וחוסר ודאות שיגיעו עם הבחירות. מאידך, אם מצב הכלכלה והשווקים מאתגר, השווקים יתמחרו את חוסר הוודאות שיגיע עם הבחירות.

מה זה אומר לגבי בחירות 2024?

מתחילת השנה, עלה מדד ה-S&P500 בכ-17% עד סוף יולי. מאז קיבלנו באוגוסט תיקון, שנכון להיום עומד על קצת יותר מ-3%. צריך לזכור שהשיא ב-S&P500 התרחש באמצע יולי, אז היה המדד ב-5667. בסוף יולי המדד עמד על 5522. נכון להיום המדד נמצא ב-5344. מה שהמשקיעים צריכים לראות זה את הרמה של 5522, והיכן יעמוד ה-S&P500 לקראת סוף אוקטובר. אם יעמוד על מעבר ל-5522 יש סיכוי טוב יותר לדמוקרטים (האריס) לנצח, ולהיפך.

סקטורים מעניינים

באופן כללי, אפשר להגיד שהסקטורים שהשיגו ביצועים עודפים הם סקטור האנרגיה והפיננסים. כמובן שצריך להתייחס כאן לעניין הריבית, שנמצאת ברמה הגבוהה בארה"ב מזה שני עשורים. סקטור הטכנולוגיה, שהוביל את שוק ההון האמריקאי בעשורים האחרונים, וביתר שאת בעשים השנים האחרונות, היה מהסקטורים שהציגו את הביצועים הנמוכים יותר בשנים של בחירות.