רכישה עצמית של מניות חוזרת לקדמת הבמה, שוב 

לאחרונה הודיעו לא מעט חברות על רכישה חוזרת של מניות. בכתבה הבאה נסביר מה זה רכישה חוזרת של מניות, ונשווה את זה לדיבידנד. כל מה שנכתוב כאן רלבנטי לחברות אמריקאיות, שכן חברות ישראליות לא מבצעות רכישה חוזרת של מניות, מהסיבה הפשוטה – בארה"ב חברות יכולות גם למכור את המניות שלהן בחזרה לשוק, מבלי להידרש לתשקיף. בישראל, חברות שמבצעות רכישה עצמית של מניות, חייבות לפרסם תשקיף אם הן מעוניינות למכור את המניות חזרה. לאור זאת, חברות בארץ נמנעות כמעט מלבצע רכישה עצמית של מניות. יתכן וזו גם צריכה להיות הגישה בארה"ב, באופן כזה חברות יצמצמו את היקף ההשקעה שלהן ברכישה עצמית של מניות.

מה זה רכישה חוזרת שת מניות

רכישה עצמית של מניות זה בעצם מהלך שבו חברה מבצעת רכישה של המניות של עצמה. הרכישה מתבצעת בבורסה, והחברות מודיעות על כך מראש.

חברות יכולות לתגמל בעלי מניות בשני אופנים – רכישה חוזרת של מניות, וחלוקת דיבידנד. נעמוד על ההבדלים ועל התמריץ מבחינת החברה לבצע רכישה עצמית של מניות.

שיפור בפרמטרים הבסיסיים של החברה

רכישה עצמית של מניות משפרת את הפרמטרים של המניה. משקיעים רבים מסתכלים על הנתונים של החברה לא במצטבר, אלא נתונים למניה. 

כך למשל, אחד הפרמטרים הפופולריים להערכת חברה, הוא תשואה על ההון – Return on Equity. נתון שמחושב על ידי חלוקה בין הרווח הנקי להון העצמי. ככל שהון המניות קטן, כך משתפרת התשואה על ההון, אפילו אם החברה לא מגדילה את הרווח הנקי. כמובן שאפשר להסתכל במקום תשואה על ההון, על תשואה על הנכסים.

פרמטר נוסף מבחינת המשקיעים הוא הרווח למניה – Earning Per Share (EPS). כאשר חברה רוכשת את המניות של עצמה, היא משפרת את הרווח למניה גם אם היא לא מגדילה את סך הרווח שלה. מן הסתם, משקיעים יכולים להתגבר על ה'טריק' הזה על ידי בחינת סך הרווח הנקי, והצמיחה שלו מרבעון לרבעון מקביל אשתקד, ומשנה לשנה. אבל משקיעים רבים לא מבצעים את האבחנה הזו.

למה לבצע רכישה עצמית של מניות

עקרונית, Buyback זה סוג של דיבידנד בתחפושת. המשקיעים אמנם לא מקבלים תשלום עבור ההשקעה שלהם, כמו בדיבידנד, אבל השיפור בפרמטרים של החברה אמור להועיל למשקיעים, ולהגדיל את חלקם של המשקיעים ברווחים העתידיים.

מבחינתה של החברה, יש ב-Buyback גמישות רבה יותר. בארה"ב כשחברה מכריזה על דיבידנד, היא מכריזה על מדיניות דיבידנד. השוק מצפה שהחברה תחלק דיבידנד, ותגדיל את הדיבידנד לאורך זמן. חברות מרגישות מחויבות לחלוקה זו, ואירוע של הפחתת גובה החלוקה של הדיבידנד משדר סיגנל שלילי מאוד למשקיעים. לעומת זאת רכישה עצמית של מניות, היא לא מדיניות קבועה, וחברות יכולות לשנות את היקף הרכישה לפי הצורך.

בארה"ב יש יתרון מיסוי מסוים על רכישה עצמית של מניות לעומת דיבידנד, הן ברמת המשקיע, והן ברמת החברה. כאשר סביבת הריבית היא נמוכה, לחברות משתלם יותר לקחת הלוואה זולה כדי לממן רכישה עצמית של מניות, ולהיפך, כשהריבית גבוהה חברות נוטות פחות לרכישה עצמית של מניות. כעת, עם הצפי להורדת ריבית, חברות רבות בארה"ב חברות רבות חוזרות לרכישה עצמית של מניות.

כמובן שיש גם יתרון למדיניות דיבידנד, משקיעים מקבלים מדיניות דיבידנד כסיגנל חיובי של החברה לגבי מצבה ולגבי עתידה, ולכן מעריכים חברות שמחלקות דיבידנד.

סיגנל נוסף שמשדר רכישה עצמית של מניות לשוק הוא שלדעת קברניטי החברה, המניה זולה, ושלדעתם זו השקעה נכונה לרכוש את המניות בעיתוי ובמחיר הנוכחי. הבעיה היא שכשמחירי המניות היום נושקים לשיאים, המדדים המובילים בשוק נושקים לשיא, קשה לקבל את הטיעון הזה.

הביקורת נגד והטיעון של באפט

יש לא מעט ביקורת על רכישה עצמית של מניות. הביקורת הראשונה היא שמדובר בעצם ב'טריק' שנועד לשפר את הפרמטרים של החברה, כפי שהוסבר לעיל. יש גם ביקורת על היקף ההון שחברות מקצות לטובת רכישה חוזרת של מניות, שכפי שניתן לראות בטבלה למטה, אמור לעלות על טריליון דולר ב-2025. בטח כשמשווים את היקף ההון שמוקצה לטובת רכישה חוזרת של מניות, ביחס להשקעה במחקר ופיתוח.

אחד המשקיעים הגדולים שתומך ברכישה עצמית של מניות, ומעדיף אותה על חלוקת דיבידנד, הוא וורן באפט, במכתב שלו למשקיעים ב-2024 ציין באפט כי ברקשייר מבצעת רכישות עצמיות של מניות, באופן זה רכישות חוזרות כאלה פועלות כדי להגדיל את השתתפות בכל נכס שברקשייר בעלים שלו. באפט אבל מסייג ואומר אמירה שלדבריו לעיתים קרובות מתעלמים ממנה – "כל רכישות חוזרות של מניות צריכה להיות תלויה במחיר. רכישה שנראית הגיונית בהנחה לערך העסקי שלה, הופכת למטופשת אם נעשית בפרמיה".

החברות חוזרות לרכוש ל-Buyback

אחרי הפסקה קלה ב-2023, שנבעה בין היתר מתוואי הריבית העולה, לא מעט חברות אמריקאיות הודיעו על רכישה חוזרת של מניות, או על הגדלה של רכישה חוזרת של מניות, Buyback. 

רק לציין כמה חברות שהודיעו על רכישה עצמית של מניות. הראשונה היא אפל, שהודיעה אמש, יום חמישי 2/5 על תוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף הגדול ביותר אי פעם בהיסטוריה של שוק ההון האמריקאי – 110 מיליארד דולר. גוגל גם הודיעה על רכישה של מניות בהיקף של 70 מיליארד דולר, לאחר שהודיעה על חלוקת הדיבידנד הראשונה בתולדותיה. חברות נוספות הודיעו על רכישה של מניות – החל ממיקרוסופט, דרך אמאזון שהודיעה לראשונה בתולדותיה על רכישה עצמית בהיקף של 6 מיליארד דולר, וחברות נוספות כגון – Booking (BKNG), Nvidia (NVDA), Broadcom (AVGO), JPMorgan Chase (JPM) ועוד חברות רבות.

שנת 2022 שהיתה שנת שיא ברכישה עצמית של מניות, הגיע היקף הרכישה העצמית לסדר גודל של 950 מיליארד דולר, וההערכה היא שב-2025 היקף זה יגיע למעל טריליון דולר. היקף זה עבר את היקף ההוצאה של חברות אמריקאיות על מחקר ופיתוח, ועורר ביקורת לא מעטה על כך שחברות מוציאות הון על רכישה של מניות, שלא באמת תורמת לפיתוח של החברות עצמן.