שבוע גדול לפנינו, על המוקד: החלטות הבנקים המרכזיים 

נתחיל עם ארצות הברית שתפרסם את החלטת הריבית ביום רביעי. המשקיעים כמעט ולא רואים סיכוי שהפדרל ריזרב יגע בריבית השבוע, למרות התקוות הגדולות שיש להורדת ריבית. ולא קשה להבין את הסיבה: הפד העלה את הריבית פעם אחר פעם כדי לנסות להוריד את האינפלציה הלוהטת בארצות הברית, ואף על פי שראינו רגיעה, הנתונים של החודשיים האחרונים הצביעו על כך שהמחירים לצרכן עדיין עולים במהירות מתסכלת. אז עד שהדברים יתקררו קצת יותר, הפדרל ריזרב רמז שהוא יכול פשוט להשאיר את הדברים כפי שהם. לאור הנתונים האחרונים, אפשר גם לצפות שהיו"ר פאוול יישמע קצת יותר ניצי ביום רביעי ביחס לנאום הקודם שלו.

בדומה לפד, גם הבנק המרכזי של אנגליה צפוי להשאיר את המצב כפי שהוא השבוע. בכל זאת, האינפלציה בבריטניה עדיין כפולה מהיעד של 2% של הבנק המרכזי, אז רוב הסיכויים שהבנק ירצה לראות את זה מתקרר עוד קצת לפני שהוא יחתוך את הריבית. ועם נתונים בשבוע שעבר שמראים שכלכלת בריטניה החלה לצמוח שוב בינואר לאחר מיתון קצר, הבנק של אנגליה מעריך שכדאי להיות מחושב יותר ולנקוט בגישה איטית, לשקול היטב את כל הגורמים ולקבל החלטה זהירה גם כשהרוח נושבת בכיוון הנכון. אחרי הכל, הנתונים של ינואר מראים שהכלכלה שלה יכולה להתמודד עם שיעורי גבוהים לעת עתה.

צמיחת התמג החודשית, בריטניה, ינואר 2023 עד ינואר 2024. מקור: Office for National Statistics.

הבנק המרכזי של יפן יפרסם את החלטת הריבית ביום שלישי. זה הבנק המרכזי היחיד עם ריבית שנמצאת בטריטוריה שלילית כבר די הרבה זמן, אבל עכשיו יש ציפיות חזקות שהבנק יעלה את הריבית סוף סוף השבוע. הסוחרים חלוקים בדעותיהם באופן שווה לגבי מה הולכת להיות החלטת הבנק. אך שני דוחות כלכליים שונים שפורסמו בשבוע שעבר עשויים לעודד את הבנק של יפן ולתת לו את הדחיפה האחרונה שהוא צריך כדי להעלות את הריבית בפעם הראשונה שלו מאז שנת 2007. 

ראשית, נתונים הקשורים לצמיחה כלכלית הראו שיפן נמנעה ממיתון בסוף השנה שעברה. שנית, התוצאות על השכר בחברות יפניות גדולות מצביעות על כך שהעובדים בדרך להבטיח את העלאות השכר הגדולות ביותר שלהם מזה שלושה עשורים. ולמעשה, זה המפתח מבחינת הבנק המרכזי של יפן: צמיחה חזקה בשכר נתפסת כמפתח לשמירה על האינפלציה, זאת אחרי עשרות שנים של דפלציה שגררה את הכלכלה שלה.

למה כל זה משנה?

בארצות הברית האינפלציה הוכיחה לכולם שהיא קצת יותר עקשנית ממה שחשבו, כאשר קצב עליות המחירים עלה באופן בלתי צפוי בפברואר. המחירים לצרכן עלו ב-3.2% בחודש שעבר לעומת שנה שעברה – מדובר בקריאה גבוהה יותר ממה שקיבלנו בחודש ינואר וגם יותר ממה שהכלכלנים בוול סטריט העריכו. בנוסף, מדד האינפלציה הליבה (זה שלא כולל את המרכיבים של מזון ואנרגיה התנודתיים ולכן נותן מושג טוב יותר על לחצי המחירים הבסיסיים), אמנם ירד אך במידה קטנה מידי ומאכזבת. אז עם האינפלציה שנמצאת ברמה שעדיין הרבה יותר חמה מהרמה האידיאלית של 2% של הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי כנראה לא יקח סיכון לפגוע בהישגיו ולא ימהר להוריד את הריבית הגבוהה שבה הוא משתמש בפועל כדי להוריד אותה.

בבריטניה לעומת זאת, העלאות השכר שם היו נמוכות ממה שהעריכו בתקופה של שלושה חודשים שהסתיימה בינואר, כאשר הצמיחה השנתית ברווחים ירדה בפעם החמישית ברציפות ל-6.1%. הירידה הזו אולי לא הכי משמחת את העובד הבריטי הממוצע, אבל היא כן מצביעה על כך שהאינפלציה בבריטניה מתחילה להירגע - וזה משהו שיכול לאפשר לבנק המרכזי של בריטניה לשקול בחיוב הורדת ריבית בהמשך למרות שכאמור, ההערכות הן שהוא ימתין עם זה בשלב זה. ואם זה לא מספיק, שיעור האבטלה בבריטניה עלה מעט במפתיע ל-3.9% , מה שמהווה סימן נוסף לכך ששוק העבודה נמצא במצב התקררות.

ואכן, הבנק המרכזי של אנגליה אמר שהוא לא ממהר לעשות שינויים, במיוחד משום שהכלכלה של בריטניה מתאוששת ולא נראה שהיא זקוקה באופן נואש להתערבות כרגע ויש נתונים שמגבים זאת:  נתונים שפורסמו בשבוע שעבר הראו שכלכלת בריטניה התרחבה ב-0.2% בינואר מהחודש הקודם. לסיום, נראה שהנתונים משאירים את בריטניה על המסלול לצמיחה במהלך הרבעון הראשון, מה שלמעשה, מהווה סיום רשמי למיתון שפגע בכלכלה שלה בסוף השנה שעברה.(גם אם מדובר במיתון מתון).