בכנס איגוד בתי ההשקעות: “צריך חברי כנסת אמיצים שילכו נגד הלובי של הבנקים” 

בפאנל שעסק בתחרות וברגולציה במערכת הפיננסית קראו המשתתפים לקדם את רפורמת חשבון ההשקעות, להסיר חסמים שמציבים הבנקים ולהקל על מעבר לקוחות בין גופים פיננסיים. סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי-בונה: “יש יותר מדי הטבות מס לחיסכון”; ענבל פולק מרשות ניירות ערך הזהירה מפני העברת מידע פיננסי אישי למערכות בינה מלאכותית.

בפאנל שעסק בעתיד התחרות והרגולציה בשוק הפיננסי, שנערך היום (ד’) במסגרת הכנס השנתי של איגוד בתי ההשקעות בבורסה לני"ע בתל אביב, עלתה ביקורת על החסמים המקשים על מעבר לקוחות מהבנקים לגופים פיננסיים מתחרים, לצד קריאה לקידום רפורמת חשבון ההשקעות ולהתאמת הרגולציה להתפתחויות הטכנולוגיות ולשינויים בהרגלי החיסכון של הציבור.

בפאנל השתתפו תמר לוי-בונה, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר; ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך; דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר; רועי פולקמן, חבר הכנסת לשעבר; ו-דייב לוביצקי, מנכ”ל IBI בית השקעות.

דייב לוביצקי: “צריך חברי כנסת אמיצים שילכו נגד הלובי של הבנקים”

דייב לוביצקי, מנכ”ל IBI בית השקעות, מתח ביקורת על הקשיים שמערימים הבנקים על לקוחות המבקשים להעביר כספים ולנהל פעילות השקעות באמצעות גופים מתחרים. לדבריו, בעוד שמשקיעים צעירים מגלים מודעות גוברת לאפשרויות ההשקעה מחוץ למערכת הבנקאית, לקוחות ותיקים, המחזיקים בחלק משמעותי מההון הפיננסי, עדיין נתקלים בחסמים ובחוסר שקיפות.

לוביצקי קרא לקדם את רפורמת חשבון ההשקעות, לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים להציע מגוון רחב יותר של שירותים ולהתקדם בחקיקת חוק האיגוח. לדבריו, “צריך חברי כנסת אמיצים שילכו נגד הלובי של הבנקים ויעבירו את רפורמת חשבון ההשקעות”. הוא הדגיש כי קיים בסיס מקצועי רחב לקידום הרפורמה, אך נדרשת הכרעה פוליטית שתאפשר את יישומה.

דרור שטרום: “הבעיה היא איך להגיע לאותם 200 מיליארד שקל”

דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, אמר כי התחרות מצד בתי ההשקעות כבר מצליחה למשוך לקוחות בעלי מודעות פיננסית, אך האתגר המשמעותי הוא להגיע לציבור שאינו משווה מחירים ואינו פועל לשיפור התנאים שהוא מקבל.

לדברי שטרום, בעבר הוחזקו יותר מ-600 מיליארד שקל בכספים שלא הופנו לחלופות משתלמות יותר, וכיום נותרו, להערכתו, כ-200 מיליארד שקל בידי לקוחות שאינם פועלים לשינוי מצבם. “הבעיה שלנו היא ה-200 מיליארד האלה. הם מייצגים את אלה שאדישים”, אמר.

שטרום הציג דוגמה להודעה שקיבל מבנק ONE ZERO, שלפיה שילם בבנק אחר כ-3,800 שקל בעמלות על פעילות בשוק ההון, בעוד שבבנק המתחרה היה יכול לחסוך אותן. לדבריו, הצגת החיסכון האפשרי באופן אישי ומוחשי יכולה לעודד לקוחות לעבור בין גופים פיננסיים.

שטרום קרא להפוך את חשבון ההשקעות מכלי להצגת מידע לפלטפורמה שתאפשר גם ביצוע פעולות ומעבר פשוט בין גופים. עוד טען כי ישראל צריכה לבחון מודלים רגולטוריים הקיימים באירופה, המאפשרים לגופים פיננסיים להרחיב את פעילותם ללא צורך לעבור בהכרח במסלול הרישוי הבנקאי המסורתי. לדבריו, הקמת בנק נוסף והסרת חסמי המעבר הן צעדים מרכזיים להגברת התחרות.

תמר לוי-בונה: “חשבון ההשקעות הוא פלטפורמה, הוא לא מוצר”

תמר לוי-בונה, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמרה כי התחרות במערכת הבנקאית היא אחד האתגרים המרכזיים של שוק הפיננסים בישראל. לדבריה, רפורמות שכבר קודמו, ובהן הבנקאות הפתוחה, עדיין לא חוללו שינוי מספק בתחרות, ויש צורך בהסרת חסמים ובהרחבת האפשרויות העומדות בפני לקוחות.

בהתייחסה לרפורמת חשבון ההשקעות הסבירה לוי בונה כי מטרתה לאפשר לציבור לנהל מוצרי חיסכון והשקעה שונים באמצעות פלטפורמה אחת, לעבור ביניהם בקלות וליהנות מטיפול מס אחיד, ללא תלות בערוץ שדרכו נרכש המוצר.

“חשבון ההשקעות הוא פלטפורמה, הוא לא מוצר”, אמרה. לוי בונה ציינה כי שילוב קרנות השתלמות ברפורמה הוא מהלך מורכב יותר, והציגה חזון רחב שלפיו הטבות המס ייקבעו בעתיד בהתאם לזכאותו הכוללת של האדם ולא לפי המוצר הפיננסי שבו בחר.

לדבריה, ניתן אף לבחון בטווח הארוך התייחסות להשקעה בדירת מגורים כחלק ממכלול השקעותיו של משק הבית, שכן עבור רבים מדובר גם בנכס פיננסי. עם זאת, הבהירה כי מדובר בחזון שאינו חלק מהרפורמה הנוכחית.

“אני חושבת שיש יותר מדי הטבות מס לחיסכון”, אמרה לוי-בונה, והדגישה כי רפורמת חשבון ההשקעות אינה מיועדת להגדיל את היקף הטבות המס, אלא לשנות את חלוקתן ואת אופן הנגישות אליהן.

ענבל פולק: “קרנות שלא יהיו מפוקחות לא יהיו בחשבון ההשקעות”

ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, הציגה חזון לחשבון השקעות דיגיטלי, פשוט ונגיש, שיאפשר לציבור לראות במקום אחד את השקעותיו, את העלויות שהוא משלם ואת האפשרויות העומדות בפניו לניצול הטבות מס.

פולק ציינה כי בעתיד ניתן יהיה להתקדם ממערכות המציגות מידע בלבד למערכות המסייעות ללקוח לבחור הצעה ולבצע פעולה בלחיצת כפתור, בכפוף לאישורו ולהגנות הנדרשות.

עם זאת, היא הזהירה מפני הסיכונים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית לניהול השקעות ובחשיפת מידע פיננסי אישי. לדבריה, הרשות מתמודדת עם דיווחים תכופים על אירועי סייבר בחברות מפוקחות, ולכן יש להבחין בין שימוש פרטי בכלי AI לבין שירות פיננסי מפוקח, שבו נדרשת הגנה על הלקוחות.

פולק התייחסה גם להתפתחות מוצרי ההשקעה האלטרנטיביים, ובהם קרנות גידור וקרנות פרטיות, והדגישה כי הרחבת מגוון אפשרויות ההשקעה בחשבון ההשקעות תהיה כפופה לפיקוח מתאים. “קרנות שלא יהיו מפוקחות לא יהיו בחשבון ההשקעות”, הבהירה.

רועי פולקמן: “המערכת הפוליטית התפרקה — חסרה מקצועיות והבנה לאורך זמן”

רועי פולקמן, חבר הכנסת לשעבר, טען כי חסמים בקידום התחרות במערכת הבנקאית אינם נובעים רק מהשפעת הבנקים, אלא גם מהחשש של גורמי הרגולציה ומשרד האוצר מפני שינויים משמעותיים במערכת הפיננסית.

לדבריו, רפורמות נבלמות לעיתים בטענה לצורך בשמירה על יציבות, אך לצד קידום התחרות יש להקפיד על הגנת הצרכן ועל מניעת ניגודי עניינים, במיוחד במצבים שבהם גוף פיננסי מגייס כספים מהציבור ומשקיע אותם בתחומים שבהם יש לו אינטרסים עסקיים.

פולקמן התייחס גם לצורך בחשיבה מחודשת על מערכת הפנסיה לנוכח העלייה בתוחלת החיים. לדבריו, יש לבחון כיצד יתמכו החסכונות באוכלוסייה שצפויה לחיות שנים רבות יותר לאחר גיל הפרישה, וכיצד יוכלו כספי החיסכון לתרום גם לצמיחת הכלכלה הישראלית.

בהתייחסו לקושי בקידום רפורמות ארוכות טווח אמר פולקמן: “המערכת הפוליטית פשוט כבר מאוד התפרקה. חסרה מקצועיות, חסרה הבנה לאורך זמן של התהליך הזה”. לדבריו, רפורמות פיננסיות אינן מסתיימות בחקיקה חד-פעמית, אלא מחייבות התאמות לאורך שנים ומחויבות מתמשכת מצד הכנסת והממשלה.

המסר המרכזי מהפאנל: התחרות תלויה גם ביכולת של הציבור לעבור בקלות

המשתתפים הציגו גישות שונות להיקף הרפורמות הנדרש ולתפקידם של הרגולטורים, אך מדבריהם עלה כי הנגשת מידע לבדה אינה מספיקה כדי לחולל שינוי בתחרות. מעבר פשוט בין גופים פיננסיים, שקיפות בעלויות, הסרת חסמים רגולטוריים ומנגנונים שיאפשרו ללקוחות לפעול על בסיס המידע העומד לרשותם — הוצגו כמרכיבים מרכזיים בקידום התחרות בשוק ההון ובמערכת הבנקאית.