פנסיה מוקדמת: האם מתחילה מגמה של 'פרישה מוקדמת' בזכות העליות בשוק ההון ? סנונית ראשונה מתחילה בבנקים

למי מאיתנו לא היה חלום לפרוש לגמלאות בגיל צעיר ולעשות רק את מה שאנחנו אוהבים - לטייל בעולם, לבלות יותר עם המשפחה והחברים, לפתח תחביבים או פשוט לקום בבוקר בלי להיות מוטרדים מהעבודה ומההוצאות הכלכליות?

השאלה היא האם החלום הזה מתחיל להפוך למציאות עבור יותר אנשים. האם העליות החדות בשוקי המניות, שהתגלגלו לתיקי ההשקעות, לקרנות ההשתלמות, לקופות הגמל ולחסכונות הפנסיוניים, עשויות לאפשר לישראלים מבוססים לפרוש מוקדם מכפי שתכננו?

כתבה שפורסמה לאחרונה ב-Yahoo Finance, במקור מבית Fortune, העלתה אפשרות דומה ביחס לארצות הברית: הירידה בהשתתפותם של אמריקאים בני 55 ומעלה בכוח העבודה עשויה להיות קשורה, לפחות בחלקה, לשיאים שנרשמו בשוק המניות ולעלייה בשווי תיקי הפנסיה שלהם.

אבל האם אותה תופעה מתחילה להתרחש גם בישראל?

יש ענפים בהם ישנה מגמה חזקה של פרישה מוקדמת כגון במערכת הבנקאית:

פרישה מוקדמת בבנקים - הערכות אלפי עובדים בדרך לפרישה מוקדמת

סנונית ראשונה של פרישה מוקדמת ניתן לזהות בבנקים בישראל. ידוע שבנק הפועלים יצא בתוכנית פרישה של 770 איש לשנים 2028-2025 וההענות מוסרים לנו מקורבים לנושא עולה על הציפיות. אומנם פרישה מוקדמת מבנק אינה דומה למקום עבודה אחר מכיוון שהבנקים מתגמלים את הפורשים מעבר למה שהם צברו אבל ניתן לראות בכך סנונית של המגמה.

דוגמה נוספת: באמצע אוגוסט פרסמנו את תוצאות דיסקונט למחצית 2026 שם מודיע בנק דיסקונט על "האצת פרויקט ההתייעלות באמצעות מהלך פרישה מוקדמת וצמצום במספר עובדי הקבוצה בשיעור של כ-8% (עד סוף שנת 2026)"  עוד הוסיפו בדוח כי הבנק מצוי בעיצומו של פרויקט התייעלות רב שנתי רחב היקף, שמטרתו לבנות תהליכים אפקטיביים, תוך הסתייעות בכלי בינה מלאכותית, ולשפר באופן משמעותי את יעילות עבודת הבנק, לרבות באמצעות מהלכי פרישה מוקדמת ממוקדים לעובדים מן המנין ("עובדים קבועים"). במסגרת מהלכים אלו פרשו בפועל בתקופת הדו"ח 213 עובדים בקבוצה (באי די בי ניו יורק – סיום העסקה). כמו כן, נכון ליום 30 ביוני 2026, 264 עובדים נוספים, מרביתם עובדים קבועים, חתמו על הסדרי פרישה מרצון.

אולם האם המגמה בענף הבנקאות תתפשט גם לענפים אחרים? הערכה היא שכן. הבינה המלאכותית מקלה על המעסיקים לשחרר עובדים ואלו מצידם עשויים לראות את הפנסיה שגדלה בשנים האחרונות ולנצל את ההזדמנות לעשות שינוי בחיים. 

בהקשר זה ראוי לציין את מה שאומרת רוני נויבואר בראיון לפאנדר במאי "״בתוך כעשור נראה גל פרישות לפנסיה שלא הכרנו בישראל!״ כלומר יש פוטנציאל פרישה מוקדמת עצום וההערכה של כלכלני פאנדר שנתחיל לראות מגמה של פרישה מוקדמת כבר ב 2027 יחד עם העליה החדה בכספי החוסכים בזכות העליות בשוק ההון. כאן צריך לשים כוכבית, משבר בשוק ההון, עלול לעצור מגמה שכזו. 

קודם כול: מהי בכלל “פרישה מוקדמת”?

המונח נשמע פשוט, אך הוא עשוי לתאר כמה מצבים שונים:

אדם שעזב עבודה כשכיר, אך ממשיך לעבוד כעצמאי או במשרה חלקית.

אדם שאינו עובד ואינו מחפש עבודה, אך עדיין אינו מקבל קצבת פנסיה.

עובד שהחל לקבל פנסיה מוקדמת מהמעסיק או מקרן פנסיה.

אדם שמימן את הפסקת העבודה באמצעות תיק השקעות, נכסי נדל"ן או קרן השתלמות.

אדם שמשך כספים פנסיוניים לפני המועד - פעולה שעלולה להיות כרוכה במס ובפגיעה קשה בקצבה העתידית.

לכן, ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה אינה בהכרח זהה לעלייה במספר מקבלי הפנסיה המוקדמת. גם רשות המסים, רשות שוק ההון והלמ"ס מודדות חלקים שונים של התופעה, ולא קיים כיום מדד ישראלי אחד שמאפשר לספור בזמן אמת כמה ישראלים פרשו מרצונם בזכות העלייה בעושרם.

השוק הישראלי בהחלט יצר “אפקט עושר”

התנאי הראשון לפרישה מוקדמת הוא כמובן הון מספיק. מהבחינה הזאת, השנים האחרונות - ובמיוחד 2025 - היו יוצאות דופן עבור חלק גדול מציבור המשקיעים והחוסכים בישראל.

מדד ת"א־35 זינק בכ־51.6% בשנת 2025, מדד ת"א־125 עלה בכ־51% ומדד ת"א־90 הוסיף כ־46.6% במהלך השנה. מדובר בתשואות חריגות, שהגיעו לאחר עליות שנרשמו גם בשנים שקדמו לכך. הסקירה השנתית של הבורסה לניירות ערך

העליות לא נשארו רק בחשבונות המסחר הישירים. הן חלחלו למכשירי החיסכון של הציבור. לפי תחזית FUNDER לסיכום 2025, המסלולים הכלליים בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל הניבו תשואה ממוצעת של כ־14.87%, ואילו המסלולים המנייתיים הניבו כ־24.77% במהלך השנה. תחזית FUNDER לסיכום 2025

בבדיקת FUNDER המבוססת על התוצאות שפורסמו בגמל־נט, התשואה המצטברת הממוצעת בקופות הגמל לבני 50–60 הגיעה לכ־41.06% בשלוש השנים שהסתיימו בדצמבר 2025 ולכ־47.31% בחמש השנים שהסתיימו באותו מועד. סיכום קופות הגמל לשנת 2025

המשמעות אינה שכל חוסך הרוויח בשיעורים האלה. התוצאה תלויה במסלול, בגוף המנהל, במועד ההפקדה ובהיקף החשיפה למניות, למטבע חוץ ולישראל. ובכל זאת, עבור בני 50 ומעלה שכבר צברו סכומים גדולים, עלייה של עשרות אחוזים עשויה לשנות באופן ממשי את חישוב מועד הפרישה.

מי שהחזיק מיליון שקל במסלול מנייתי שהניב כ־25% בשנה מסוימת, למשל, ראה את היתרה גדלה בכ־250 אלף שקל לפני דמי ניהול ומבלי להביא בחשבון הפקדות ומשיכות. זה אינו מבטיח עצמאות כלכלית, אבל עבור אדם שהיה ממילא קרוב ליעד הפרישה שלו, התוספת עשויה לקצר את הדרך.

בארצות הברית כבר מזהים סימנים - אך גם שם אין עדיין הוכחה מלאה

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של אמריקאים בני 55 ומעלה ירד ל־36.9% ביולי 2026, לעומת 37.9% בדצמבר 2025. אדם שפירו, סגן נשיא בבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו, העריך כי לפחות חלק מהירידה עשוי לנבוע מאפקט העושר שיצרו שיאי שוק המניות.

חשוב להדגיש כי שפירו הגדיר זאת כהשערה, ולא כממצא של מחקר חדש. הוא הצביע גם על הסבר נוסף: שיעור הגיוסים הנמוך מייקר ומאריך את תהליך חיפוש העבודה, ולכן עובדים מבוגרים שאיבדו את מקום עבודתם עשויים להעדיף לפרוש במקום לחפש תפקיד חדש.

המחקר המרכזי שתומך בהסבר של אפקט העושר פורסם על ידי הבנק הפדרלי של סנט לואיס. החוקרים מיגל פאריה־אי־קסטרו וסמואל ג'ורדן־ווד מצאו כי העלייה בשווי המניות, הדיור ונכסים נוספים בשנים 2020–2021 עשויה להסביר יותר ממחצית מהירידה בהשתתפות בני 55 ומעלה בכוח העבודה בארצות הברית, ויותר מ־80% ממספר ה“פורשים העודפים” באותה תקופה.

גם החוקרים עצמם נזהרו מקביעה סיבתית מוחלטת. לדבריהם, העלייה בעושר לא בהכרח גרמה לאנשים לפרוש, אלא אפשרה להם לממש החלטה שאליה תרמו גם הקורונה, מצבם הבריאותי ושינויים משפחתיים ותעסוקתיים. המחקר של הפד בסנט לואיס

בישראל הנתונים דווקא מלמדים שעובדים נשארים יותר זמן

כאשר בוחנים את הנתונים הישראליים ארוכי הטווח, קשה עדיין לזהות בהם גל פרישה מוקדמת.

מחקר של בנק ישראל שבחן את העלאת גיל הפרישה מצא כי השינוי בחוק הגדיל במידה ניכרת את השתתפותם של עובדים מבוגרים בכוח העבודה. העלייה בלטה במיוחד בקבוצות הגיל שהושפעו ישירות מהשינוי: גברים בני 65–66 ונשים בנות 60–61, ובמידה מסוימת גם בקבוצות מבוגרות יותר. כלומר, מדיניות גיל הפרישה פעלה בכיוון של הארכת תקופת העבודה. מחקר בנק ישראל על שוק העבודה וגיל הפרישה

גם בהשוואה הבין־לאומית ישראל בולטת דווקא בגיל יציאה גבוה. לפי דוח Pensions at a Glance 2025 של ה-OECD, גברים בישראל יצאו בפועל משוק העבודה לאחר גיל 67 בממוצע, ונשים לאחר גיל 65 בממוצע, על בסיס תקופת המדידה ששימשה את הארגון. ישראל נמנית עם המדינות שבהן גיל היציאה האפקטיבי משוק העבודה גבוה במיוחד. נתוני OECD על גיל היציאה משוק העבודה

נתוני הלמ"ס העדכניים על כלל גילאי העבודה אינם מציגים תמונה של קריסה בתעסוקה: שיעור התעסוקה בקרב בני 25–64 עמד על 78.8% בדצמבר 2025, לעומת 79.3% בנובמבר 2025, ושיעור הבלתי מועסקים בקרבם עמד על 2.8%. עם זאת, הנתון הכולל אינו מפריד את בני 55–64 משאר הקבוצה, ולכן אי אפשר להסיק ממנו לבדו אם חלה עלייה בפרישה מוקדמת של מבוגרים. נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס, דצמבר 2025

לכן, כדי לזהות מגמה חדשה יהיה צורך לבחון בנפרד את שיעורי ההשתתפות והתעסוקה של בני 55–59, 60–64 ו־65–69 לאורך מספר רבעונים, ולא להסתפק בנתון החודשי של כלל בני 25–64.

אנקדוטה מעניינת בעניין זה פורסמה לאחרונה שמספרת כי בבבני ברק העירייה מעסיקה 219 עובדים מעל גיל הפרישה - ואחד בן 94 (נשאיר לקוראים מה הם חושבים על התופעה)

מי פורש מוקדם בישראל? לא תמיד מי שחושבים

מחקר היסטורי של בנק ישראל על פרישה במגזר הציבורי מצא כי פרישה מוקדמת הייתה שכיחה במיוחד דווקא בקרב עובדים בעלי שכר נמוך יחסית וללא השכלה אקדמית. גיל הפרישה הממוצע של נשים נמצא נמוך מזה של גברים. מחקר בנק ישראל על הפרישה במגזר הציבורי

זהו ממצא חשוב, משום שפרישה מוקדמת אינה תמיד תוצאה של הצלחה פיננסית. היא עשויה לנבוע מפיטורים, שחיקה, בעיות בריאות, קושי למצוא עבודה בגיל מבוגר או מתוכנית פרישה שמציע המעסיק.

במגזר הציבורי ובמערכת הביטחון קיימים גם הסדרי פרישה שאינם מייצגים את כלל המשק. לפי סקירת אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, גיל הפרישה הממוצע בקרב קציני צה"ל עמד על כ־45, ובקרב נגדים על מעט פחות מ־50, על פי הנתונים ששימשו את הסקירה. רבים מהפורשים משתלבים לאחר מכן בעבודה אזרחית, ולכן הם פרשו מהשירות אך לא בהכרח משוק העבודה. סקירת משרד האוצר על פורשי צבא הקבע

פרישה מוקדמת אינה בהכרח משיכה מוקדמת

רשות שוק ההון מצביעה בשנים האחרונות על תופעה אחרת: שידול חוסכים למשוך כספים פנסיוניים לפני המועד. הרשות הודיעה על צעדים שנועדו לחייב את הגופים המוסדיים לבצע בדיקות ואזהרות לפני אישור בקשות משיכה.

אסור לבלבל בין שתי התופעות. אדם בעל תיק השקעות גדול שעוזב את עבודתו בגיל 58 וממתין עם כספי הפנסיה לגיל המתאים עשוי לבצע פרישה מוקדמת מתוכננת. לעומתו, חוסך שמושך את כספי התגמולים כדי לכסות חובות עלול להקטין באופן מהותי את הקצבה העתידית שלו - בלי שפרש כלל.

גם מבחינת רשות המסים, הטבות המס המרכזיות על קצבה מזכה ועל היוון קצבה נקשרות ל“גיל הזכאות”: גיל הפרישה החוקי - 67 לגבר וגיל העולה בהדרגה מ־62 ל־65 לאישה - או מועד קבלת הקצבה המזכה לראשונה, לפי המאוחר ובהתאם לכללים. מי שמפסיק לעבוד לפני כן אינו מקבל אוטומטית את מלוא הטבות המס של פורש שהגיע לגיל הזכאות. רשות המסים - קיבוע זכויות

נוסף על כך, קצבת האזרח הוותיק של הביטוח הלאומי אינה מתחילה רק משום שאדם החליט להפסיק לעבוד. גיל הפרישה לגבר הוא 67; גיל הפרישה לנשים עולה בהדרגה בהתאם לתאריך הלידה, ובגיל הפרישה הזכאות עשויה להיות כפופה למבחן הכנסות. הביטוח הלאומי - גיל הפרישה

למי העליות בשוק עשויות באמת לאפשר לפרוש?

אפקט העושר אינו מתחלק באופן שווה. הוא צפוי להיות משמעותי בעיקר אצל מי שמחזיקים כבר הון גדול:

בעלי תיקי ניירות ערך משמעותיים.

חוסכים ותיקים בקרנות השתלמות נזילות.

בעלי קופות גמל ותיקי פנסיה גדולים.

בעלי דירה ללא משכנתה או מספר נכסים - (בעלי דירות מרובות נהנים גם מעלייה בשכר דירה.)

משקי בית עם שתי הכנסות גבוהות והוצאות קבועות נמוכות.

בעלי פנסיה תקציבית או הסדר פרישה מהמעסיק.

מי שיכולים להמשיך להפיק הכנסה חלקית מעסק, ייעוץ או עבודה עצמאית.

לעומת זאת, עבור משקי בית שהעלייה העיקרית בעושרם נרשמה בתוך דירת המגורים או בחיסכון פנסיוני שאינו נזיל, שווי גבוה יותר “על הנייר” לא בהכרח מייצר תזרים שמאפשר להפסיק לעבוד.

גם תשואה חריגה של שנה אחת אינה בסיס בטוח למימון עשרות שנות חיים. מי שפורש בגיל 55 עשוי להזדקק להכנסה במשך כ 30 שנה. ירידה בשוק בתחילת תקופת הפרישה, אינפלציה, הוצאות רפואיות או הארכת תוחלת החיים עלולות לשנות במהירות תוכנית שנראתה בטוחה בשיאו של שוק עולה.

אז האם מתחיל בישראל גל פרישה מוקדמת?

נכון לספטמבר 2026, אין בסיס נתונים רשמי שמוכיח כי ישראלים עוזבים בהמוניהם את שוק העבודה בגלל העליות בבורסה.

הנתונים ארוכי הטווח של בנק ישראל וה-OECD מצביעים על עלייה בגיל היציאה האפקטיבי ועל השתתפות גבוהה יחסית של ישראלים מבוגרים בשוק העבודה. העלאת גיל הפרישה לנשים פועלת אף היא בכיוון של הארכת חיי העבודה.

עם זאת, יש סיבה טובה לעקוב אחר התופעה. העליות החריגות בבורסה בתל אביב בשנת 2025, התשואות הגבוהות בחיסכון ארוך הטווח והצטברות ההון אצל חוסכים מבוגרים יצרו תנאים שבהם קבוצה מסוימת - ככל הנראה מצומצמת ומבוססת - יכולה להקדים את הפרישה או לפחות לעבור למשרה חלקית.

ייתכן שהסימן הראשון לא יהיה “גל פורשים”, אלא שינוי הדרגתי: יותר ישראלים בני 55–65 שיוותרו על עבודה מלאה, יבחרו בעבודה גמישה, יפסיקו לחפש תפקיד חדש לאחר פיטורים או יחליטו שהגיעו לנקודה שבה הזמן הפנוי שווה להם יותר ממשכורת נוספת.

המסקנה הזהירה היא שאפקט העושר מאפשר פרישה מוקדמת לחלק מהישראלים - אבל מוקדם מדי לומר שהוא כבר שינה את שוק העבודה הישראלי.