הפוליטיקאים, הרגולטורים ובכירי שוק ההון נפגשו בכנס איגוד בתי ההשקעות 

עו״ד נמרוד ספיר, מנכ”ל איגוד בתי ההשקעות, קרא בכנס האיגוד לממשלה ולמשרד האוצר להסיר חסמים המונעים את הרחבת התחרות במגזר הפיננסי ולאפשר לבתי ההשקעות להיכנס לתחומי פעילות נוספים. עו״ד ספיר הציג את הצמיחה המשמעותית בענף וציין כי היקף הנכסים המנוהלים בחמשת בתי ההשקעות הגדולים עלה מכ-480 מיליארד שקל בשנת 2015 לכ-1.1 טריליון שקל כיום, גידול של יותר מפי שניים בתוך עשור. לדבריו, ״בתי ההשקעות הם מחוללי התחרות במגזר הפיננסי. בכל מקום שבו יאפשרו להם להיכנס, הם ייכנסו ויגבירו את התחרות, כפי שעשו בתחום הפנסיה, במסחר בניירות ערך ובשירותים פיננסיים נוספים”. ספיר הדגיש כי יש לפעול ליצירת איזון תחרותי יותר בין שלושת הגורמים המרכזיים במערכת הפיננסית – הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות – וקרא לקובעי המדיניות לקדם רפורמות שיסירו חסמי כניסה ויתרמו להפחתת יוקר המחיה. בנוסף, הזהיר מפני יוזמות שעלולות לפגוע בחיסכון הציבורי, לרבות בחיסכון לטווח ארוך ובקרנות ההשתלמות: “לחיסכון יש לא רק ערך עצום לפרט ולביטחונו הכלכלי, אלא גם תועלת משקית אדירה. החיסכון וההשקעות בישראל הם מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה, ואסור לפגוע בהם”. ספיר בירך גם על קידום הרפורמה למעבר למסחר בבורסה בימים שני עד שישי, וציין כי מדובר במהלך משמעותי שהיה על סדר היום במשך שנים."

אחד הנושאים המרכזיים שעלו במהלך הדיונים בכנס היה רפורמת חשבון ההשקעות המאוחד, שנועדה ליצור מסגרת אחידה למכשירי חיסכון והשקעה שונים, ובהם קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות.

אילן רביב, מנכ”ל מיטב בית השקעות ויו"ר איגוד בתי ההשקעות, העריך כי הרפורמה עשויה להביא לפתיחתם של מאות אלפי חשבונות השקעה חדשים, ואולי אף מיליון ויותר, בתוך שנים ספורות. לדבריו, חשיבות הרפורמה היא ביצירת אחידות בין מכשירי החיסכון ובהסרת פערי המיסוי הקיימים ביניהם. רביב הדגיש כי אין מדובר בהעברת האחריות לניהול ההשקעות לציבור, שכן המכשירים הרלוונטיים מנוהלים כבר כיום בידי אנשי מקצוע. לדבריו, חשבון ההשקעות המאוחד עשוי להחזיר לציבור אפיק משמעותי של חיסכון וולונטרי לטווח הבינוני, שהיה חסר בשוק הישראלי בשנים האחרונות. רביב הביע תקווה כי תקרות ההפקדה במסגרת הרפורמה יגדלו בהמשך, באופן שיאפשר לציבור רחב יותר ליהנות מיתרונותיה. בהתייחס לשוקי האג”ח והמניות, אמר רביב כי העלייה בתשואות האג”ח יוצרת חלופה אטרקטיבית יותר להשקעה במניות, אך הוא אינו צופה בשלב זה מעבר דרמטי של כספים משוק המניות לאפיקי החוב. לדבריו, מנהלי ההשקעות נדרשים לבצע התאמות מדודות בתיקי ההשקעות ולשמור על איזון בין פוטנציאל התשואה לבין רמת הסיכון.

בנושא אחר שעלה במהלך הכנס ונגע בהשקעות והחיסכון הפנסיוני של הדור הצעיר, התייחס עו"ד ארנון שגב, משרד ארנון שגב ושות' בהרצאתו במהלך הכנס לחששו מתכנית שמחון, ואמר: "אחרי מהלך נכון ומוצלח של המדינה שעודד את כלל העובדים במשק להבטיח את עתידם באמצעות הפקדה לפנסיה חובה. תכנית שמחון ככל שתאושר תשים מכשול בפני עיוור, צעירים רבים יעדיפו ברירת מחדל שמגדילה את הכנסתם היום, על חשבון החסכון לפנסיה. דווקא הדור שייהנה מתוחלת חיים ארוכה ימצא עצמו ללא כרית חסכון הולמת. תכנית פרופ' שמחון לא תעמוד במבחן בג"צ אלא אם כן, הפסקת ההפקדות לפנסיה מצד עמיתים קיימים תתאפשר רק לאחר קבלת הסכמה מדעת בכפוף לייעוץ פנסיוני כדין. התכנית מבקשת לצמצם את החסכון הפנסיוני של החוסכים השכירים ובכך היא למעשה מבקשת להקטין את היקף התחייבותה של המדינה להבטחת תשואה לקרנות הפנסיה. התחייבות שהמדינה לקחה על עצמה במקביל לביטול האג"ח המיועדות. ובמילים אחרות -  החשש שעולה הוא שמטרתה הנסתרת של ההצעה היא העדפת תקציב המדינה על פני כרית הבטחון החיונית לאזרחים שייצאו לגמלאות, ומכאן שבתי המשפט צפויים לנהוג בחשדנות כלפי ההצעה."