סיכום אפריל בבורסה - קרנות הנאמנות גייסו כ 6.6 מיליארד שקלים  

באפריל 2024 הציבור הזרים לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) כ-2.3 מיליארד שקל נטו וכ-4.3 מיליארד שקל זרמו לקרנות האקטיביות (קרנות פתוחות). סך הכל זרמו לתעשיית הקרנות 6.6 מיליארד שקלים.

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
הבורסה לניירות ערך, צילום: פאנדרהבורסה לניירות ערך, צילום: פאנדר

30/04/2024 נורית דרור – יחידת המחקר

קרנות הנאמנות באפריל

>>> שווי השוק של 483 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף אפריל 2024, היה נמוך בכ-1.4 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-135.7 מיליארד שקל. ירידה בשווי הקרנות של כ-3.1 מיליארד שקל, שמקורה בירידת שערי המניות בארץ ובחו"ל,  קוזזה חלקית בעליית שווי הקרנות בכ-1.7 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות הציבור של קרנות, בעיקר קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל (כמפורט להלן). 

בנוסף, נסחרות בבורסה בת"א 36 קרנות חוץ, שווי החזקות הציבור בקרנות אלה בסוף אפריל 2024 היה גבוה בכ-0.4 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-9.1 מיליארד שקל. עלייה בשווי החזקות הציבור בקרנות אלה נבע מרכישות של קרנות העוקבות אחר מדד S&P 500.

>>> באפריל 2024 הציבור הזרים לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) כ-2.3 מיליארד שקל  נטו, בהמשך לכ-0.7 מיליארד שקל נטו שהזרים לקרנות אלה בחודש הקודם, כמפורט להלן: 

כ-1.6 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל, בעיקר מדד S&P 500, בהמשך לרכישות נטו בסכום דומה של כ-1.4 מיליארד שקל בחודש הקודם.

כ-0.3 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות מקומיים, בעיקר מדדי מניות הבנקים, זאת לאחר מכירות נטו בסכום של כ-1.9 מיליארד שקל בחודש הקודם שהיו מכירות טכניות בשל מגבלת החזקת מניות הבנקים ע"י משקיעים מסווגים.

כ-0.2 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב מקומיים, בעיקר מדדי תל בונד-60 ותל בונד-שקלי, זאת לאחר רכישות בסכום של 1 מיליארד שקל נטו בחודש הקודם.

כ-0.2 מיליארד שקל רכישות נטו של קרנות העוקבות אחר מדדי איגרות חוב בינלאומיים, זאת בהמשך לרכישות נטו בסכום דומה בחודש הקודם.

>>> באפריל 2024 הציבור הזרים לקרנות האקטיביות (קרנות פתוחות) כ-4.3 מיליארד שקל, בהמשך לכ-5.2 מיליארד שקל שהזרים לקרנות אלה בחודש הקודם. מתוכם: 

כ-3.7 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות בדומה לסכום שהוזרם לקרנות אלה בחודש הקודם, כ-0.7 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל לעומת כ-0.2 מיליארד שקל שהוזרמו בחודש הקודם, וכ-0.1 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות במניות בחו"ל בדומה לסכום שגויס בחודש הקודם. מנגד, כ-0.2 מיליארד שקל נמשכו מהקרנות המשקיעות באג"ח בארץ לעומת כ-1 מיליארד שקל שהוזרמו לקרנות אלה בחודש הקודם.

בקרנות המשקיעות במניות בארץ לא נרשמה החודש פעילות מהותית, זאת בדומה לחודש הקודם.



המסחר בתל אביב בחודש השביעי למלחמת "חרבות ברזל"

>>> המסחר התנהל על רקע התגברות המתיחות בין ישראל לאיראן, כשב-14 בחודש ביצעה איראן מתקפת ירי מאסיבית וחסרת תקדים לעבר ישראל. 

>>> בעקבות התגברות הסיכון הגיאו-פוליטי באזור והשלכותיו השליליות על הנתונים הכלכליים-פיסקאליים של המשק – חברת הדירוג S&P הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מדירוג של -AA לדירוג +A כשהתחזית נותרה "שלילית". 

>>> מדדי המניות המובילים - ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ-4%-5%, כל אחד, בדומה למגמה בבורסות מובילות בעולם. 

>>> במועד העדכון החצי שנתי הקרוב של מדדי המניות, בתום יום המסחר ה-2 במאי, יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל החזקות ושופרסל, ויגרעו מהמדד מניות קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי.

>>> ירידות שערים אפיינו את כל המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד בכ-12% באפריל, בהובלת המניות הדואליות הכלולות בו.

>>> המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בדומה למחזור הממוצע ברבעון הראשון של השנה.

>>> הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ לא ביצעו החודש פעילות מהותית במניות בת"א, זאת לאחר שצמצמו את החזקותיהם ברבעון הראשון של השנה, וכך גם המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך שלא ביצעו החודש פעילות מהותית זאת לאחר שהגדילו את החזקותיהם במניות בת"א ברבעון הראשון של השנה. 

הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-260 מיליון שקל. 

>>> חברת נדל"ן מניב אמריקנית הצטרפה החודש לבורסה – חברת סטרוברי אינק שמניותיה נסחרות ב-NYSE, רשמה את מניותיה למסחר מקביל בת"א החל ב-21 בחודש.

>>> ירידות שערים אפיינו את מרבית מדדי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות. 

>>> התשואה לפידיון של איגרות החוב השקליות ל-10 שנים זינקה בכ-0.5% והגיעה לכ-4.9% לקראת סוף החודש, זאת בדומה למגמה בארה"ב. עלייה זו משקפת את הציפיות לתקופה ממושכת יותר עם שיעור אינפלציה גבוה.

>>> מחזורי המסחר היומיים באיגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות הסתכמו בכ-3.4 מיליארד שקל ובכ-1.2 מיליארד שקל, בהתאמה, בדומה למחזורים ברבעון הראשון של השנה.

>>> המשך גיוסים ערים בשוק איגרות החוב ע"י האוצר שהסתכמו בכ-15 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס בסכום דומה בחודש הקודם. זאת בהשפעת העלייה בצורכי הביטחון והמשך העלייה בגירעון הממשלתי.

>>> גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב מהציבור וממשקיעים מוסדיים הסתכמו בכ-6.4 מיליארד שקל. ההנפקות הגדולות החודש, בהיקף של כ-1.3 ושל כ-1.0 מיליארד שקל, בוצעו ע"י החברות נכסים ובנין וקבוצת דלק, בהתאמה.

עלייה במחזורי המסחר באופציות על מדד ת"א-35 וירידה במחזורי המסחר באופציות הדולריות.

>>> נמשכת הזרמת הכספים לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500 ולקרנות הכספיות, בהמשך למגמה מהחודש הקודם.

>>> המסחר בחודש אפריל 2024 התנהל על רקע התגברות המתיחות בצפון במקביל להימשכות הלחימה בדרום, והתגברות המתיחות בין ישראל לאיראן שהגיעה לשיא ב-14 בחודש - מוקדם בבוקר פתחה איראן יחד עם שלוחותיה במתקפת ירי מאסיבית וחסרת תקדים לעבר ישראל. 

>>> המתקפה נהדפה במהירות ובהצלחה ע"י ישראל ובת בריתה ארה"ב, שגייסה למהלך ההגנה מדינות נוספות. המסחר בבורסה נפתח כסדרו, עוד באותו היום, כשמדדי הדגל ת"א-35 ות"א-125 רשמו שינוי זניח ועלו בכ-0.3% כל אחד. 

>>> בעקבות המתקפה האיראנית והחשש הגובר מפני התרחבות הלחימה במזרח התיכון, ב-19 באפריל הורידה חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P את דירוג ישראל מדירוג של -AA לדירוג +A כשהתחזית נותרה "שלילית". 

>>> עפ"י הודעת החברה המדרגת, להורדת הדירוג תרמה העלייה בסיכון הגיאופוליטי באזור, בשל המתקפה האיראנית על ישראל והאפשרות לתגובת תגמול מצד ישראל, והארכת הלחימה בחמאס בדרום ובחיזבאללה בצפון מעבר לשישה החודשים שהיוו את התרחיש הבסיסי לדירוג הקודם. לאור זאת החברה צופה עלייה בגירעון הממשלתי לכ-8% מהתמ"ג בשנת 2024, גבוה מהגירעון בתקציב הממשלה העומד על כ-6.6%, וצמיחה של התמ"ג ב-0.5% בלבד בשנת 2024. התרחבות הלחימה והעמקת השפעותיה השליליות על הכלכלה יביאו להורדת דירוג נוספת, ואילו התייצבות המצב הביטחוני תביא להעלאת התחזית ל"יציבה".

S&P היא חברת הדירוג הבינלאומית השנייה להוריד את דירוג האשראי של ישראל, לראשונה מאז שהחלה לדרג אותה, לאחר ש-Moody's  הורידה אותו לראשונה בפברואר השנה.

>>> בעקבות צפי לגירעון ממשלתי גבוה אף יותר מהגירעון שבתקציב הממשלה (העומד על כ-6.6% מהתמ"ג), שוקל האוצר להקדים את העלאת המע"מ באחוז לשיעור של 18%  מה-1 בינואר 2025 ל-1 ביולי 2024. יצוין כי ארה"ב אישרה החודש חבילת סיוע בהיקף של כ-26.4 מיליארד דולר לישראל.

>>> מדד הפחד זינק מכ-17 נקודות בתחילת החודש לכ-26 נקודות ערב המתקפה – נמוך אך במעט מהשיא אליו הגיע ב-15 באוקטובר 2023 (29 נקודות), וירד בחזרה לכ-17 נקודות בסוף החודש. לירידת מדד הפחד לקראת סוף החודש תרמו הדיווחים על חידוש מגעים לעסקת החזרת חטופים ולנורמליזציה בין ישראל לסעודיה.

זאת בדומה למדד הפחד בארה"ב, ה-VIX שעלה מכ-13 נקודות בתחילת החודש לכ-19 נקודות ביום שלאחר המתקפה (15 באפריל), וירד לכ-15 נקודות לקראת סוף החודש. 

>>> בסיכום חודשי מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ-4%-5%, כל אחד, זאת בדומה למגמה הכלל עולמית:  ירידה של כ-3% ושל כ-4% במדדי S&P 500 וה-Dow Jones בארה"ב, בהתאמה, וירידה של כ-2% במדד STOXX 50  EURO באירופה.

השפעה שלילית נוספת על המסחר בתל אביב היתה לפרסום הנתונים הבאים:

>>> הציפיות להמשך הורדת הריבית התבדו, כאשר ב-8 באפריל הודיע בנק ישראל כי הוא מותיר את הריבית במשק ללא שינוי בכ-4.5%, זאת לנוכח ההתפתחויות האחרונות, המצביעות על עלייה מהותית במידת אי הוודאות הגיאו-פוליטית. בהודעה שפרסם הבנק צוין כי, הותרת הריבית ללא שינוי עקבית עם המדיניות בה הוא נוקט מאז פרוץ המלחמה, ומתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. 

>>> על רקע המצב הבטחוני נמשך גל ההתייקרויות במשק - שיעור האינפלציה השנתית במשק, ב-12 החודשים האחרונים, עלה מכ-2.5% בפברואר 2024 לכ-2.7% בחודש מרץ. מגמה דומה נרשמה בארה"ב שבה שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלה מכ-3.2% בפברואר 2024 לכ-3.5% במרץ.

>>> נמשכת העלייה בגירעון התקציבי השנתי: מנתוני האוצר עולה כי במרץ 2024 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך כ-15.0 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 2.7 מיליארד שקל במרץ 2023, והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-117.3 מיליארד שקל המהווה כ-6.2% מהתוצר – עלייה של כ-0.6% לעומת הנתון בחודש הקודם. 

>>> לגירעון התקציבי המצטבר תרמה עלייה זניחה בהכנסות הממשלה בשיעור של כ-0.3% בינואר-מרץ 2024 לעומת ינואר-מרץ 2023, זאת לצד זינוק  בהוצאות הממשלה בכ-38.1% במקביל (שיעור הגידול בהוצאות, ללא עלויות הקשורות למלחמה, עומד על כ-12.2%).

>>> בעקבות המתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון - הדולר התחזק בכ-3.7% ביחס לשקל באפריל, והשלים עלייה של כ-5.3% מתחילת השנה, מחיר הנפט (ברנט) הגיע לכ-88 דולר לחבית, ומחיר הזהב הגיע לכ-2316 דולר לאונקיה לקראת סוף באפריל, גבוהים בכ-12%, כל אחד, מהמחיר בו היו בתחילת השנה.

>>> התחזקות הדולר ביחס לשקל, התייקרות מחירי הסחורות והמשך העלייה בהוצאות הלחימה ובגירעון הממשלתי (כמפורט בהמשך), מהוות רוח גבית לאינפלציה בארץ ובארה"ב, ומפחיתות את הסיכוי להורדת ריבית שנייה השנה ע"י בנק ישראל במועד העדכון הקרוב שיחול ב-27 במאי, ולהורדת ריבית ראשונה השנה בארה"ב במועד העדכון הקרוב שיחול ב-1 במאי.

מנגד, השפעה חיובית החודש היתה לפרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים, ביניהם:

>>> אישרור דירוג האשראי של ישראל ע"י Fitch - ב-2 באפריל הודיעה חברת הדירוג הבינלאומית Fitch כי היא מותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה של +A אך היא מורידה את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית". בעקבות זאת, בוטל ה"מעקב השלילי" אליו הועברה ישראל ע"י החברה במהלך אוקטובר 2023 בשל פרוץ המלחמה. זאת בשונה מחברת Moody's שהורידה בפברואר את דירוג האשראי של ישראל.

>>> עלייה במכירת הדירות - מנתוני הלמ"ס עולה כי בחודש פברואר נמכרו כ-7,500 דירות – נמוך אמנם בכ-7%  לעומת החודש הקודם, אך גבוה בכ-26%  לעומת פברואר 2023 והנתון הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2022. 

>>> התמתנות בשיעור האבטלה במשק עקב הוצאת עובדים לחל"ת - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-4.1% במרץ 2024, לעומת כ-4.4% בחודש הקודם, ושיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד לכ-3.1% במרץ 2024, לעומת כ-3.2% בחודש הקודם. 

>>> עליית המדד המשולב לבחינת מצב המשק  כביטוי להתאוששות הדרגתית של המשק מפגיעת המלחמה - בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק לחודש פברואר 2024  עלה בכ-0.5%, בהמשך לעלייה של כ-0.4% בחודש הקודם. עליית המדד מעידה על המשך התאוששות הדרגתית של המשק מהפגיעה ממלחמת "חרבות ברזל". 

בנק ישראל פרסם תחזית מקרו כלכלית מעודכנת, לפיה: 

>>> התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בשנת 2024 ובשיעור של 5% בשנת 2025. האינפלציה צפויה לרדת ל-2.7% בשנת 2024 ול-2.3% בשנת 2025. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 3.75% ברבעון הראשון של שנת 2025.

>>> הגירעון הממשלתי צפוי להגיע לכ-6.6%  בשנת 2024 ולרדת ל-4.6% בשנת 2025, ויחס חוב תוצר צפוי להגיע לכ-67% בשנת 2024 ולהישאר בשיעור דומה גם בשנת 2025.

>>> לגבי הסביבה העולמית: הצמיחה במשקים המפותחים תסתכם ב-1% בשנת 2024 וב-1.4% בשנת 2025. האינפלציה במשקים המפותחים תעמוד על 2.4% בשנת 2024 ועל 2.2% בשנת 2025. הריבית הממוצעת במשקים המפותחים צפויה לעמוד על 3.8% בסוף 2024 ועל 3.0% בסוף שנת 2025.

>>> Jump Trading הצטרף החודש כחבר ה-24 לבורסה בתל-אביב החל ב-9 באפריל 2024. Jump Trading הינו גוף מסחר בינלאומי, הפועל בתחום המסחר האלגוריתמי מהמובילים באירופה ומשמש כעושה שוק וספק נזילות בבורסות הגדולות בעולם – הצטרף כחבר רחוק שישי בבורסת תל אביב.

>>> ירידות שערים אפיינו את כל המדדים הענפיים החודש, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד בכ-12% באפריל, בהובלת המניות הדואליות הכלולות בו.

>>> המחזור היומי הממוצע בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל באפריל, בדומה למחזור ברבעון הראשון של השנה. 

>>> בעדכון החצי שנתי של הרכב מדדי המניות שיחול ב-2 במאי, בתום המסחר יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל החזקות ושופרסל, ויגרעו מהמדד מניות קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי.

מנתוני הבורסה עולה כי באפריל: הציבור הישראלי לא שינה באופן משמעותי את החשיפה שלו למניות, זאת לאחר שצמצם חשיפה ברבעון הראשון של השנה; משקיעי חוץ לא שינו באופן משמעותי את החשיפה שלהם למניות, זאת לאחר שצמצמו חשיפה ברבעון הראשון של השנה; וגם המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך  לא שינו באופן משמעותי את החשיפה שלהם למניות, זאת לאחר שהגדילו חשיפה ברבעון הראשון של השנה. 

הגיוסים בשוק המניות בתל אביב הסתכמו החודש בכ-260 מיליון שקל. מתוכם כ-94 וכ-45 מיליון שקל, שגויסו ע"י הקרן להשקעות במקרקעין מניבים ריט וחברת הנדל"ן מניב הכשרת הישוב, בהתאמה, בהקצאת מניות למשקיעים מסווגים, וכ-73 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הטכנולוגיה פייטון בהקצאת מניות לשותפויות FIMI בישראל ובארה"ב.

כיום נסחרות בבורסה 51 חברות דואליות, זאת לאחר שבאפריל:

סטרוברי אינק - חברה אמריקנית העוסקת בנדל"ן מניב בארה"ב, שמניותיה נסחרות ב-NYSE (סמל: STRW), רשמה את מניותיה למסחר מקביל בתל-אביב החל ב-21.4.2024. שווי החברה בתום יום המסחר הראשון בתל אביב היה כ-1.6 מיליארד שקל.

חברת הקלינטק זוז פאוור שמניותיה נסחרות בת"א מאז מרץ 2021, השלימה מיזוג עם חברת ה"ספאק" Keyarch הנסחרת בבורסת ה-NASDAQ. בעקבות המיזוג הפכה חברת הספאק לחברה בת בבעלות מלאה של זוז פאוור, שהפכה לחברה דואלית שמניותיה נסחרות במקביל ב-NASDAQ )סמל: ZOOZ) החל ב-5.4.2024. שוויה של זוז פאוור הגיע לכ-130 מיליון שקל לקראת סוף החודש.

בשוק איגרות החוב נרשמו באפריל ירידות שערים במרבית מדדי איגרות החוב לסוגיהן, בשיעור ממוצע של כ-0.6%. 

את ירידות השערים החודש הוביל מדד איגרות החוב הממשלתיות תל גוב שקלי 10+  שירד בכ-4%.

התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה בכ-0.4% באפריל והגיעה לכ-4.8% לקראת סוף החודש, זאת בדומה למגמה בארה"ב. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה בכ-0.4% החודש  לכ-4.6% לקראת סוף אפריל 2024. 

עלייה בתשואות האג"ח לטווח ארוך בשני השווקים משקפת את הצפי לאינפלציה מעל היעד, זאת בשל הגידול בהוצאות הביטחון והעלייה במחירי הנפט והמזון.

מנגד, בלטו לחיוב החודש: מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-דולר שעלה בכ-1.8%, במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-3.7%, ומדדי תל גוב משתנה ותל בונד צמודות 1-3 שעלו בכ-0.7%, כל אחד.

בהתאם להחלטת הדירקטוריון לצירוף  אג"ח COCO למדדי האג"ח, הפעימה השנייה חלה בתום יום המסחר ה-18 באפריל 2024 (הפעימה הראשונה בוצעה ב-28 בפברואר) ובמסגרתה אג"ח COCO צורפו למדדי תל בונד-20, תל בונד-40, תל בונד-60 ותל בונד-100.

המחזור היומי הממוצע בשוק איגרות חוב הסתכם בכ-4.6 מיליארד שקל בחודש אפריל, בדומה למחזור הממוצע ברבעון הראשון של השנה. מזה כ-3.4 באיגרות חוב ממשלתיות וכ-1.2 באיגרות חוב קונצרניות (כולל קרנות סל). 

עלייה קלה במחזור המסחר באיגרות החוב הממשלתיות שקליות מכ-2.5 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה לכ-2.6 מיליארד שקל באפריל, קוזזה בירידה קלה במחזור המסחר באיגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד מכ-0.9 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה לכ-0.8 מיליארד שקל באפריל. 

מחזור המסחר באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) נותר ללא שינוי והסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל באפריל, בדומה למחזור ברבעון הראשון של השנה.

במלווה קצר מועד הסתכם המחזור היומי הממוצע בכ-1.8 מיליארד שקל באפריל, נמוך במעט  מהמחזור הממוצע ברבעון הראשון של השנה (כ-1.9 מיליארד שקל). בהקשר זה יצוין כי מכירות של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל הסתכמו החודש בכ-38 מיליארד שקל ע.נ. בהמשך למכירות של כ-36 מיליארד שקל ע.נ בחודש הקודם, ושל כ-34 מיליארד שקל ע.נ בכל אחד מהחודשים ינואר-פברואר 2024.

המשך גיוסים ערים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר, שהסתכמו בכ-15 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס בסכום דומה בחודש הקודם. כ-77%  הסכום שגויס החודש בוצע בהנפקות של אג"ח שקלי, וכ-23% מהסכום גויס בהנפקות של אג"ח צמוד מדד. 

הגיוסים הערים מתחילת השנה הינם בהמשך למגמה ברבעון האחרון של 2023, וכפועל יוצא של עלייה בצורכי הביטחון והמשך עלייה בגירעון הממשלתי. 

בנוסף, האוצר ביצע החודש מכרזי החלף של איגרות חוב ממשלתיות שקליות בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל ע.נ בתמורה להנפקת כמות גדולה יותר בהיקף של כ-2.7 מיליארד שקל ע.נ. במסגרת המכרזים:

אג"ח שקלי לפידיון באוקטובר 2024 בכמות של 1.5 מיליארד שקל ע.נ הוחלף: באג"ח שקלי לפידיון במרץ 2047 בכמות של 0.8 מיליארד שקל ע.נ, באג"ח שקלי לפידיון בספטמבר 2028 בכמות של 0.6 מיליארד שקל ע.נ, ובאג"ח צמוד מדד לפידיון במאי 2029 בכמות של 0.3 מיליארד שקל ע.נ..

אג"ח שקלי לפידיון בפברואר 2026 בכמות של 0.7 מיליארד שקל ע.נ ואג"ח שקלי לפידיון בנובמבר 2030 בכמות של 0.3 מיליארד שקל הוחלפו באג"ח שקלי לפידיון בנובמבר 2034 בכמות של 1 מיליארד שקל ע.נ.

הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי באפריל הסתכמו בכ-5.6 מיליארד שקל – כ-4.9 מיליארד שקל גויסו בעשר הנפקות לציבור וכ-0.7 מיליארד שקל גויסו בשש הקצאות פרטיות למשקיעים מסווגים. כ-0.8 מיליארד שקל נוספים גויסו החודש באג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP.

גיוסים בולטים החודש: 

כ-3.3 מיליארד שקל גויסו ע"י תשע חברות ענף הנדל"ן, בראשן: הנפקה שביצעה חברת הנדל"ן המניב  נכסים ובנין שגייסה כ-1.3 מיליארד שקל בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 3.4 שנים, ריבית 6.63% ודירוג +A "מעלות". 

כ-1.2 מיליארד שקל גויסו ע"י שתי חברות אנרגיה. מרבית הסכום, כ-1.0 מיליארד שקל גויסו ע"י קבוצת דלק בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 5.7 שנים, ריבית 6.3.8% ודירוג 3A "מידרוג". 

כ-0.8 מיליארד שקל גויסו ע"י בנק לאומי באג"ח למשקיעים מוסדיים שנרשם למסחר ב-TASE UP. הגיוס בוצע בסדרה חדשה של אג"ח שקלי בריבית משתנה – מרווח של 2.3%  מעל ריבית בנק ישראל, מח"מ של5.2 שנים, וללא דירוג. 

מדובר באג"ח צמוד לסיכון אשראי אליו חשוף הבנק בקשר עם הלוואות שהעמיד הבנק למספר לווים בתחום הנדל"ן. בקרות אירוע אשראי, תופחת מקרן האג"ח הסכום המשויך לאחד או יותר מבין הלווים הרלוונטיים.

כ-0.5 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת הביטוח כללביט בהרחבת סדרה של אג"ח שקלי, עם מח"מ של 8 שנים, תשואה לפידיון 5.7%, ודירוג -AA "מעלות" ו-Aa3 "מידרוג".

שוק הנגזרים התאפיין במגמה מעורבת במחזורי המסחר באפריל לעומת הרבעון הראשון של השנה.

מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) עלה והסתכם בכ-117 אלף יחידות בחודש אפריל, לעומת כ-101 אלף יחידות ברבעון הראשון של השנה. לעלייה במחזורי המסחר תרמה התנודתיות במסחר שבאה לידי ביטוי במדד הפחד VTA35, זאת על רקע התגברות המתיחות הגיאו-פוליטית באזור.

העלייה במחזורי המסחר החודש מקורה בעיקר באופציות החודשיות שהמחזור היומי בהן עלה מכ-51 אלף יחידות בממוצע ברבעון הראשון של השנה לכ-63 אלף יחידות בממוצע בחודש אפריל.

גם באופציות השבועיות חלה עלייה והמחזור היומי בהן עלה מכ-50 אלף יחידות בממוצע ברבעון הראשון של השנה לכ-54 אלף יחידות בממוצע בחודש אפריל. תרמה לכך השקת סדרה שלישית של אופציה שבועית לפקיעה בימי א', בחודש הקודם, כשהאופציות השבועיות מאפשרות למשקיע לגדר סיכון ולהגיב ביעילות לאירועים התורמים לתנודתיות במסחר

מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות הסתכם בכ-24 אלף יחידות בחודש אפריל, לעומת כ-29 יחידות בממוצע ברבעון הראשון של השנה, זאת חרף התחזקות הדולר בכ-3.7% ביחס לשקל באפריל ובכ-5.3% מתחילת השנה.


Right
Left

 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.