בארה"ב יש את שבעת המופלאות, באירופה יש GRANOLAS 

אם אכלתם ארוחת בוקר כבר, יש סיכוי שאכלתם לעצמכם ארוחת בוקר עם גרנולה, ויוגורט, אולי גם כמה פירות יבשים, ודבש. ארוחה של אלופים. אבל המונח הזה  לא מתכוון לארוחת הבוקר, אלא לרשימה של מניות.

אנחנו כבר מתחילים להיות רגילים למונחים המיוחדים, לקיצורים השונים שמקבצים קבוצות של יחד. היו לנו את מדינות ה-PIIGS אחרי משבר 2008 (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד, המדינות שנקלעו לחובות כבדים בעקבות משבר הסאבפריים).

אחר כך הגיעו מניות ה-FAANG (פייסבוק, אמאזון, אפל, נטפליקס וגוגל). אלה היו המניות שהריצו את השוק האמריקאי סביב 2017, בראלי שהסתיים בקורונה. נטפליקס היתה הראשונה לצאת מהרשימה, בעידן הפוסט קורונה, ומיקרוסופט הצטרפה בזריזות פנימה, וראשי התיבות התפרקו, אז נדרש כינוי חדש.

הכינוי הגיע מהר מאוד – Magnificent 7 – שבעת המופלאות שכולל את – פייסבוק, גוגל, אמאזון, מיקרוסופט, אפל, טסלה, וכמובן אנבידיה ששוברת את כל השיאים. גם כאן אפשר להגיד שהמצב הנוכחי הוא כזה שטסלה קצת מזייפת, יחד איתה גם גוגל ואפל, כך שאני פחות או יותר עם 4-5 המופלאות. האם נקבל עדכון ראשי תיבות בקרוב? אולי.

אירופה מסתכלת על האמריקאים ומציגה ראשי תיבות משלה לטובת המערכת, והשם הוא – GRANOLAS. אבל אצל האירופאים כמו אצל האירופאים, ראשי התיבות כוללים לא פחות מ-11 מניות, מה שאומר שחלק מהמניות מופיעות מספר פעמים ואלה הן:

GSK – GlaxoSmithKlein – חברת פארמה בריטית לייצור ושיווק תרופות וחיסונים.

RHHBY – Roche – חברת פארמה, חברת תרופות שוויצרית.

ASML – ASML – חברה הולנדית, והספקית הגדולה בעולם לייצור מכונות לייצור מעגלים.

NSRGY – Nestle – תאגיד מזון ענק (הבעלים של אוסם).

NVS – Novartis – חברת תרופות שווייצרית.

NVO – Novo Nordisc – יצרנית תרופות דנית, לאחרונה נמצאת בכותרות בגין תרופה לטיפול בהשמנת יתר.

LRCY – L'oreal – תאגיד מוצרי טיפוח וקוסמטיקה צרפתי, הגדולה בעולם בתחום.

LVMUY – LVMH Moet Hennessy Loui Vauitton – תאגיד מוצרי יוקרה ואופנה צרפתי.

AZN – AstraZeneca – חברת תרופות בריטית-שוודית.

SAP – SAP – חברת המפתחת תוכנות לארגונים, יושבת בגרמניה.

SNY – Sanofi – חברת תרופות צרפתית.

עקרונית, אפשר לראות שעיקר החברות הן יצרניות תרופות, שפעמים רבים מהוות חברות שבפעילות שלהן יש סיכון, מה גם שמדובר בחברות שיש מחזוריות בפעילות שלהן. שש מתוך ה-11 הן חברות פארמה. גולדמן זאקס ציינו שמה שדומה בין החברות האלה, לשבעת המופלאות הוא שולי הרווח הגבוהים, וההשקעה הגדולה במחקר ופיתוח. אבל אפשר לראות שיש כאן גיוון קצת יותר גדול  - כאמור פארמה, אופנה, תוכנה, טכנולוגיה ומזון

שווי השוק של החברות האלה יחד עומד על בערך 2.6 טריליון יורו (פחות מהשווי של מיקרוסופט לבדה, אבל זה לא חוכמה).

גודלמן זאקס מציינים שלפני 10 שנים, 10 המניות הגדולות באירופה היו בעיקר חברות נפט, תקשורת ו-HSBC.

אמנם השוק האירופאי מתמיד בביצועי חסר מול השוק האמריקאי, אולם בשנה האחרונה, המניות האלה הניבו 15%, והיו אחראיות על 60% מהתשואה במדד STOXX600, שעמדה על 5% בשנה זו.

המניות האלה, הגם שהן יקרות ביחס לשוק האירופאי, הן עדיין זולות במונחי מכפיל מול שבעת המופלאות. נקודה נוספת היא שלמעט לואי ויטון, שאר המניות משלמות לא מעט דיבידנד.

התכנסות לגדולות

יש שאלה שעולה, אצלי לפחות, בהקשר של חברות גדולות ומובילות, והיא עד כמה השווקים מתכנסים לתוך המניות הגדולות והמוכרות. יש נטייה של משקיעים ללכת לדברים מוכרים, למניות שמדברים עליהם בתקשורת, ושמסקרים אותם רבות.

מצד אחד, מדובר במניות חזקות, שמציגות ביצועים חזקים, ולכן משקיעים סבורים שמה שהיה הוא שיהיה. מצד שני, יש כאן קצת עדריות של המשקיעים, ואולי גם נסיון שלהם להעביר את החלטת ההשקעה לקבוצה, 'כולם קונים, אז גם אני אקנה'. אם בסוף הדברים משתבשים, אז בעצם 'מעבירים' מעלינו את אפקט החרטה, בחזקת 'כולם טעו לא רק אני'. משקיעים צריכים לשים לב שהם לא נכנסים למניות רק כי מדובר בטרנד האחרון.

ודבר אחרון, בינתיים אין קרן מחקה או תעודת סל על מניות ה-GRANOLAS, אז...מי מרים את הכפפה?