מהפכת ה־AI ממומנת בחובות עתק. האם גם הפנסיה שלנו חשופה לסיכון? 

מיליוני ישראלים מושקעים במהפכת ה-AI, גם מבלי שרכשו בעצמם מניה אחת של אנבידיה או מיקרוסופט. החשיפה נמצאת בקרנות הפנסיה, בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל, שחלק מכספיהן מושקע במדדי מניות אמריקאיים ובחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. אלא שבזמן שהציבור עוקב אחר העליות והירידות במניות, מתפתח סיכון נוסף: החובות העצומים שחברות לוקחות כדי לממן את אותה המהפכה והשאלה, האם החסכונות שלנו חשופים לאותה מהפכה בכמה דרכים שונות, מבלי שאנחנו מודעים לכך.

באמצע אוקטובר התקבלו סימני אזהרה בשוקי ההון. עלויות הביטוח מפני חדלות פירעון של חברות המעורבות במהפכת הבינה המלאכותית זינקו. בחברת CoreWeave, המספקת תשתיות מחשוב ל־AI, עלות הביטוח מפני חדלות פירעון לחמש שנים חצתה את רף 1,000 נקודות הבסיס, לפי רויטרס. במקביל, מניית החברה צנחה בכ־25% במהלך השבוע. המשמעות היא שהמשקיעים חוששים יותר מהיקף החובות ומהיכולת של החברה לעמוד בהתחייבויותיה, ולא רק מהשווי של מניותיה.

החשש נובע מההשקעות העצומות שנדרשות להקמת מרכזי נתונים, לרכישת שבבים ולפיתוח תשתיות מחשוב. החברות מוציאות מיליארדי דולרים היום, מתוך ציפייה להכנסות משמעותיות בעתיד. אלא שגם אם הבינה המלאכותית תמשיך להתפתח, אין בכך הבטחה שכל חברה שמשקיעה בתחום תצליח להרוויח מספיק כדי להחזיר את הכסף שלוותה.

הסיכון יוצא מהבורסה ומגיע לשוק האשראי

הכסף שמממן את מהפכת ה־AI אינו מגיע רק מבעלי מניות, אלא גם מבנקים, מקרנות אשראי ומגופים פיננסיים שמנהלים כספים לטווח ארוך. הסיכון הוא שחברה יכולה להציג ביקוש גבוה לשירותיה ועדיין להתמודד עם קשיים פיננסיים. אם ההכנסות מתעכבות או עלויות המימון עולות, גם חברה שצומחת במהירות עלולה להיקלע ללחץ כלכלי. חשוב להדגיש שלא כל חוב של חברת טכנולוגיה הוא השקעה מסוכנת, אך ככל שיותר גורמים פיננסיים מעורבים במימון הענף, גדלה החשיבות של בחינת הסיכונים בכל אחד מהם.

מה המשמעות עבור החוסך הישראלי?

עבור החוסך הישראלי, הסיכון הרלוונטי ביותר אינו בהכרח קריסה של חברת AI מסוימת, אלא האפשרות שכמה חברות שהוא מושקע בהן תלויות זו בזו. אנבידיה מוכרת שבבים המשמשים להקמת מרכזי נתונים, חברות כמו CoreWeave משתמשות בהם כדי לספק כוח מחשוב, וענקיות הטכנולוגיה רוכשות את השירותים לצורך פיתוח והפעלת מערכות בינה מלאכותית. כאשר הביקוש בענף נחלש או אחת החוליות מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה, ההשפעה עשויה להגיע גם לחברות אחרות בשרשרת, אפילו אם הן עצמן ממשיכות להיות רווחיות.

כאן נמצא אחד הסיכונים הפחות מדוברים בתכנון פיננסי. אדם יכול להחזיק קרן פנסיה במסלול מחקה S&P 500, קרן השתלמות במסלול מנייתי וקופת גמל להשקעה במסלול כללי, ולהאמין שכספו מפוזר היטב. בפועל, ייתכן שחלק מהכסף בכל אחד מהמוצרים מושקע באותן חברות. העובדה שהכסף מנוהל בשלושה מוצרים, ולעיתים בשלושה גופים שונים, אינה מבטיחה שהחשיפות ביניהם שונות.

אחת הבדיקות החשובות שחשוב שהחוסכים יבצעו, היא לא רק כמה הרוויחה קרן הפנסיה בשנה האחרונה, אלא מה השתנה בהרכב ההשקעות שלה בעקבות העליות. האם משקל חברות הטכנולוגיה גדל? האם קרן ההשתלמות מחזיקה באותן מניות שכבר נמצאות במסלול הפנסיה? והאם קיימות גם השקעות נוספות בחברות הקשורות לאותו ענף?

מי בודק את החשיפה הכוללת של החוסכים?

ההתפתחויות האחרונות בשוק מחייבות את הגופים המוסדיים לבחון לא רק כל השקעה בנפרד, אלא גם את הקשר בין ההשקעות השונות. כאשר גוף מחזיק מניות טכנולוגיה, אג"ח של חברות תשתיות או השקעות בקרנות אשראי, עליו לבחון האם החשיפות הללו תלויות באותן תחזיות צמיחה ומה עלול לקרות אם התחזיות לא יתממשו. 

גם לחוסכים חשוב לקבל תמונה ברורה יותר של ההשקעות שלהם. מעבר לבדיקת התשואה ודמי הניהול, כדאי להבין האם קיימת חפיפה בין מוצרי החיסכון, מהו משקלם הכולל של ענפים מרכזיים בתיק ועד כמה הוא מתאים לצרכים האישיים וליכולת להתמודד עם ירידות.

הכותב הוא מתכנן פיננסי וסוכן ביטוח פנסיוני ביופירסט סוכנות לביטוח פנסיוני