החשש מהסלמה מול איראן מחזיר את הנפט מעל 100 דולר 

החשש מהסלמה מחודשת ורחבה במזרח התיכון מתבטא היום בעלייה במחירי הנפט. חוזה הנפט האמריקאי WTI לדצמבר 2026 נסחר ב־100.53 דולר לחבית, עלייה של 1.99 דולר, שהם 2.02%, לפי ציטוט Yahoo Finance בשעה 13:01 שעון ישראל. מחיר הייחוס המוצג הוא 98.54 דולר. מדובר במחיר במהלך המסחר, ולא בשער סגירה.

העלייה מתרחשת על רקע עימות שטרם הסתיים והתקפות שנמשכות באזור. החשש בשוק הוא מהרחבת הלחימה ומהחרפת הפגיעה בתשתיות האנרגיה ובתנועת המכליות, ולא רק מהכרזה רשמית על פתיחת מערכה חדשה.

לפי רויטרס, נפט ברנט הגיע היום לשיא של חמישה חודשים, 111.05 דולר לחבית. החות'ים טענו לתקיפות על יעדי אנרגיה ותשתיות בסעודיה; הרשויות הסעודיות לא אישרו מיד את הטענות, ורויטרס לא הצליחה לאמת אותן באופן עצמאי. לכן אין לראות בדיווחים אישור לנזק למתקני הנפט.

השוק מביט אל מעבר לבחירות בארצות הברית

במוקד החשש ניצב גם הקיפאון במגעים בין וושינגטון לטהרן. לפי רויטרס, שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י שב והציג הצעה לפתיחת מצרי הורמוז, בכפוף לתנאים הכוללים הסרת המצור האמריקאי והסנקציות על יצוא הנפט. מחלוקת מרכזית נוגעת לדרישה האמריקאית לעסוק בסוגיית הגרעין כבר בתחילת התהליך.

במקביל, הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי אנליסטים בדויטשה בנק מתקשים לראות הסכם לפני בחירות האמצע בארצות הברית. לדבריהם, המשקיעים חוששים שהממשל יהיה נכון יותר להסלים מול איראן לאחר הבחירות. זו הערכת אנליסטים לגבי הסיכון, ולא הודעה על החלטה אמריקאית לצאת למתקפה.

מדוע מחירי הנפט עולים כבר עכשיו

ההסבר הכלכלי הוא שמחיר הנפט משקף גם את הסיכון לאספקה העתידית. חשש לפגיעה במכליות, בנמלים או במתקני הפקה עשוי לייקר את החביות הזמינות עוד לפני שנרשם מחסור נוסף בפועל. מנגד, התקדמות להסדר וחזרה בטוחה של תנועת הספנות עשויות להפחית את פרמיית הסיכון.

חשוב גם להשוות בין חוזים זהים. נתון ה־100.53 דולר מתייחס לחוזה WTI לדצמבר המופיע בציטוט, ואינו סותר בהכרח דיווחים על מחיר גבוה יותר בחוזה לחודש אחר. גם ברנט ו־WTI הם שני סוגי נפט שונים, והפער ביניהם אינו תשואה או שינוי יומי.

המשמעות הכלכלית לישראל ולעולם

מבחינה כלכלית, התבססות הנפט ברמה גבוהה עלולה לייקר דלק, תובלה וחומרי גלם, לשחוק את כוח הקנייה ולהקשות על ירידת האינפלציה. לחץ כזה עלול לצמצם את מרחב התמרון של הבנקים המרכזיים להורדת ריבית, במקביל לפגיעה בפעילות.

בישראל, התייקרות הנפט עלולה להתווסף לעלויות הביטחוניות של הסלמה. השפעתה על המחיר לצרכן תלויה גם בשער הדולר, במיסוי ובמחירי התזקיקים, ולכן עלייה של 2% בחוזה הנפט אינה מתורגמת אוטומטית לעלייה זהה במחיר הבנזין.

עבור השווקים, השאלה המרכזית היא משך ההתייקרות: זינוק קצר על רקע כותרת ביטחונית שונה מתקופה ממושכת של שיבושי אספקה. כעת יש לעקוב אחר אימות הדיווחים על התקיפות, התקדמות המגעים ותנועת המכליות, כדי להעריך אם העלייה מתפתחת ללחץ כלכלי מתמשך.