עלייתו של שי ג׳ינפינג, נשיא סין: ארבע תקופות, שינוי אחד עמוק 

בפברואר 2012 הגיע שי ג׳ינפינג לוושינגטון כסגן נשיא סין וכמנהיג המיועד של המדינה. ארבע־עשרה שנים מאוחר יותר, בספטמבר 2026, הגיע שוב לוושינגטון — הפעם כמנהיגה הוותיק של מעצמה שדורשת מארצות הברית יחס של שוויון, כבוד והדדיות.

בין שתי התמונות האלה השתנו יחסי ארצות הברית–סין כמעט מן היסוד.

בתחילת התקופה דיברו ברק אובמה ושי על יצירת "מודל חדש של יחסים בין מעצמות גדולות"  ,על שיתוף פעולה ועל שילובה של סין העולה במערכת הבינלאומית. 

בתקופת טראמפ הראשונה עברה וושינגטון להגדרת סין כמתחרה אסטרטגית ולמלחמת סחר. ג׳ו ביידן לא החזיר את הגלגל לאחור: הוא העמיק את התחרות בתחומי הטכנולוגיה והשבבים, חיזק את הבריתות האמריקאיות באסיה, ובמקביל ניסה להציב ליחסים „מעקות בטיחות”. ובקדנציה השנייה של טראמפ הגיע התהליך לנקודה שבה שי עצמו מדבר מול הנשיא האמריקאי במפורש על" מלכודת תוקידידס”. 

כדי להבין לאן נושבות הרוחות מכאן צריך לבחון את הדרך שעשה העוברת דרך ארבע תקופות שונות.

תקופת אובמה, 2012–2016- משיתוף פעולה אסטרטגי לשינוי הדרגתי במאזן הכוחות

הקשר בין ברק אובמה לשי ג׳ינפינג החל עוד לפני ששי היה נשיא סין. ב־ 14 בפברואר 2012, כאשר שי כיהן כסגן נשיא ונחשב כבר ליורשו המיועד של חו ג׳ינטאו, הוא הגיע לביקור רשמי בארצות הברית ונפגש עם אובמה בחדר הסגלגל בבית הלבן בוושינגטון. המפגש נערך בתקופה שבה האסטרטגיה האמריקאית עדיין התבססה במידה רבה על האפשרות שסין מתעצמת תוכל להשתלב במערכת בינלאומית המבוססת על כללים, תוך שיתוף פעולה עם ארצות הברית.

לאחר ששי נכנס לתפקיד נשיא סין במרץ 2013 החל רצף יוצא דופן של מפגשים אישיים. בפגישתם האחרונה בנובמבר 2016 אמר אובמה שבשלוש וחצי השנים הקודמות נפגשו השניים תשע פעמים. לדבריו, תדירות המגעים אפשרה להם לקדם שיתוף פעולה בתחומים משותפים ובו בזמן לנהל את המחלוקות ביניהם. 

סאנילנדס, קליפורניה - 7–8 ביוני 2013 - הפגישה הראשונה בין אובמה לשי לאחר שהאחרון הפך לנשיא התקיימה ב־Sunnylands,  אחוזת Annenberg בראנצ׳ו מיראז׳ שבקליפורניה. היא תוכננה מלכתחילה כמפגש פחות פורמלי מביקור מדינה רגיל, כדי לאפשר לשני המנהיגים שעות ארוכות של דיון אסטרטגי. הבית הלבן הציג את מטרת המפגש כהרחבת שיתוף הפעולה תוך "ניהול קונסטרוקטיבי” של ההבדלים.  

זה היה המפגש שבו קיבל ביטוי בולט הרעיון הסיני של "סוג חדש של יחסים בין מעצמות גדולות ”. בייג׳ינג ראתה בכך דרך למנוע מצב שבו עלייתה של סין תוביל בהכרח להתנגשות עם ארצות הברית. אפילו בכירים סינים תיארו מאוחר יותר את סאנילנדס כנקודה שבה "מעצמה עולה ומעצמה מבוססת” ניסו לגבש מסגרת שתמנע את מלכודת תוקידידס. 

סנט פטרבורג, רוסיה — 6 בספטמבר 2013 - כשלושה חודשים לאחר מכן נפגשו השניים שוב בסנט פטרבורג, בשולי פסגת. G20 אובמה תיאר את השיחה כהמשך ישיר לסאנילנדס והצביע על התקדמות בתחומים כמו שינוי האקלים והרחבת הדיאלוג בין הצבאות.  

השפה עדיין הייתה של בניית מערכת יחסים: איך להרחיב תחומים שבהם שתי המדינות מסוגלות לשתף פעולה, לצד טיפול בנושאים שבהם אינן מסכימות.

האג, הולנד — 24 במרץ 2014 - הפגישה הבאה נערכה במהלך פסגת הביטחון הגרעיני בהאג, במעון שגריר ארצות הברית בהולנד. אובמה אמר שם במפורש כי הוא ושי מחויבים להמשיך ולבנות "מודל חדש של יחסים” בין המדינות.  כבר אז היו מחלוקות על סייבר, ביטחון אזורי והמתיחות בימים הסובבים את סין, אך הן עדיין הוצגו כבעיות שיש לנהל בתוך מערכת יחסים רחבה של שיתוף פעולה.

בייג׳ינג - נובמבר 2014 - בנובמבר 2014 הגיע אובמה לבייג׳ינג לפסגת APEC ולביקור מדינה. ב־11 בנובמבר קיימו אובמה ושי שיחה וארוחת ערב פרטית בז׳ונגנאנחאי, מתחם ההנהגה הסינית . זו הייתה אחת הפסגות הפוריות ביותר בתקופת אובמה.

שני הצדדים הגיעו להבנות בנושאי אקלים, יחסים כלכליים ומנגנונים להפחתת הסיכון לתקריות בין הצבאות. במסיבת העיתונאים המשותפת אמר שי ששני הצדדים אישרו מחדש את רעיון "המודל החדש של יחסים בין מעצמות גדולות”.  

וושינגטון — 24–25 בספטמבר 2015 - בספטמבר 2015 הגיע שי לביקור מדינה בוושינגטון.שתי המדינות הגיעו להסכמות בתחום הסייבר, לרבות התחייבויות שלא לבצע או לתמוך בגניבת קניין רוחני באמצעות סייבר לשם יתרון מסחרי. במקביל העלה אובמה את דאגתו מהבנייה הסינית ומהמיליטריזציה האפשרית בים סין הדרומי.  דווקא באותה מסיבת עיתונאים אמר שי משפט שקיבל משמעות רבה בדיעבד: בהתייחסו לעבודות הבנייה באיי ספרטלי אמר כי סין אינה מתכוונת למיליטריזציה של המאחזים. 

פריז — 30 בנובמבר 2015 - כעבור כחודשיים בלבד נפגשו שוב ב־לה בורז׳ה, פריז, ביום הפתיחה של ועידת האקלים COP21 . שי קרא שם להמשיך לבנות יחסים של " אי־עימות ואי־קונפרונטציה, כבוד הדדי ושיתוף פעולה של" win-win .שני המנהיגים הדגישו את תפקיד ארצות הברית וסין ביצירת התנאים להסכם אקלים עולמי.  האירוע המחיש היטב את הפרדוקס של התקופה: באותו זמן שבו הלכו והעמיקו המחלוקות האסטרטגיות באסיה, וושינגטון ובייג׳ינג עדיין היו מסוגלות להוביל יחד מהלך בינלאומי גדול.

וושינגטון — 31 במרץ 2016 - נפגשו שוב.ב־Walter E. Washington Convention Center  בוושינגטון, במסגרת פסגת הביטחון הגרעיני. אובמה ניסח שם בצורה כמעט מושלמת את תפיסת ממשלו:  " ארצות הברית מקבלת בברכה את עלייתה של סין שלווה, יציבה ומשגשגת, הפועלת עם ארצות הברית בהתמודדות עם אתגרים עולמיים." 

המשפט חשוב משום שהוא ממחיש שהאסטרטגיה האמריקאית עדיין לא התבססה על הנחה שעליית סין היא בהכרח משחק סכום אפס.

האנגג׳ואו, סין — 3 בספטמבר 2016 - ערב פסגת G20 שאירחה סין נפגשו השניים ב־  West Lake State House  בהאנגג׳ואו. באותו ביקור הפקידו ארצות הברית וסין את מסמכי האשרור של הסכם פריז. אובמה הציג את המהלך כדוגמה למה ששתי המדינות מסוגלות להשיג כאשר הן פועלות יחד. 

לימה, פרו — 19 בנובמבר 2016 - זה היה המפגש התשיעי והאחרון בין אובמה לשי כנשיאים נערך ב־JW Marriott Hotel Lima,  במהלך פסגת מנהיגי APEC בפרו. 

אובמה סיכם שם שלוש וחצי שנים ותשע פגישות וציין את שיתוף הפעולה בנושאי אקלים, איראן, אבולה וצפון קוריאה. שי מצדו הדגיש את הצורך לשמור על יציבות היחסים בתקופת חילופי הממשל בוושינגטון. 

אבל בזמן שהמנהיגים דיברו — המציאות האסטרטגית השתנתה

בדיעבד, קיים פער בולט בין רוח הדיאלוג של שנות אובמה לבין השינוי שהתרחש בפועל במאזן הכוחות במערב האוקיינוס השקט. ממשל אובמה ניסה לנהל את עלייתה של סין באמצעות הידברות, שילובה במוסדות בינלאומיים, בניית כללים ושיתוף פעולה בתחומים שבהם היו לשני הצדדים אינטרסים משותפים. באותן שנים, לעומת זאת, בייג׳ינג יצרה בים סין הדרומי עובדות שקשה היה להפוך. בין דצמבר 2013 לאוקטובר 2015 היא יצרה כמעט   3,000 אקרים של שטח מלאכותי על שבעה שוניות באיי ספרטלי. 

המהלך התפתח בהדרגה: חפירה ומילוי, הרחבת שוניות, מסלולי טיסה, נמלים, מתקני מכ״ם ובהמשך יכולות בעלות שימוש צבאי. כל שלב כשלעצמו היה מוגבל יחסית; הצטברות השלבים יצרה שינוי אסטרטגי משמעותי. לאחר הצהרתו של שי בבית הלבן ב־2015 כי אין כוונה למיליטריזציה, נפרסו במאחזים בין היתר טילים נגד ספינות, טילי קרקע־אוויר ומערכות שיבוש. ב־2018 תיאר שר ההגנה האמריקאי ג׳יימס מאטיס את הפריסה כעומדת בסתירה להצהרתו הפומבית של שי. זו הייתה העמדה האמריקאית; בייג׳ינג חלקה על הדרך שבה וושינגטון תיארה את פעילותה באזור. 

לכן אפשר לראות בשנות אובמה לא "כניעה” פשוטה אלא תקופה שבה אסטרטגיית השילוב וההרתעה המדודה לא מנעה מסין לשנות בהדרגה עובדות אסטרטגיות בשטח. ארצות הברית מחתה, המשיכה לפעול צבאית באזור וחיזקה שותפויות, אבל כאשר אובמה ושי נפגשו בפעם האחרונה בלימה בנובמבר 2016, חלק מהשינוי כבר היה עובדה מוגמרת. השאלה שנשארה לממשל הבא הייתה האם עדיין ניתן לעצב את עליית סין באמצעות שיתוף פעולה וכללים — או שיש לראות בה בראש ובראשונה מתחרה אסטרטגית.

הקדנציה הראשונה של טראמפ, 2017–2020 - מידידות אישית לתחרות בין מעצמות

דונלד טראמפ הגיע לבית הלבן בינואר 2017 עם תפיסה שונה. הוא הציב במרכז את הגירעון המסחרי עם סין, גישה לשווקים, קניין רוחני והעברת טכנולוגיה. אבל השינוי לא היה מיידי.  בשנתו הראשונה ניסה טראמפ דווקא לבנות קשר אישי קרוב עם שי.

מאר־א־לאגו, פלורידה — 6–7 באפריל 2017 - המפגש הראשון בין טראמפ לשי כנשיאים נערך לא בבית הלבן אלא ב־ Mar-a-Lago בפאלם ביץ׳, פלורידה. שי ורעייתו פנג לי־יואן התארחו אצל טראמפ במשך יומיים. הבית הלבן תיאר את הפגישות כחיוביות ופרודוקטיביות, וטראמפ אמר לאחריהן כי השניים עשו "התקדמות עצומה ” וכי מערכת היחסים שהתפתחה ביניהם היא"יוצאת מן הכלל”  .אבל כבר במאר־א־לאגו הופיעו הנושאים שילוו את כל הקדנציה: צפון קוריאה, הגירעון המסחרי, גישה לשוק, מדיניות תעשייתית וטכנולוגיה. כך נוצר הפרדוקס שילווה את טראמפ: יחסים אישיים חמים עם שי לצד תפיסה הולכת ומתקשחת כלפי סין כמדינה.

המבורג, גרמניה — 8 ביולי 2017 - שלושה חודשים לאחר מכן נפגשו שוב ב־Hamburg  Messe,  במסגרת פסגת  G20. טראמפ אמר לשי שהסחר הוא נושא "גדול מאוד” עבור ארצות הברית וכי במשך שנים נוצרו חוסר איזון ובעיות שיש לתקן. הוא דרש מערכת מסחר "שוויונית והדדית”. במקביל נשארה צפון קוריאה בראש סדר היום.

עדיין לא הייתה מלחמת סחר, אבל כבר ניתן לראות שהמילה הדדיות החליפה בהדרגה את שפת "השילוב” של עידן אובמה.

בייג׳ינג — 8–10 בנובמבר 2017 - המפגש השלישי התקיים בבייג׳ינג .ב־8 בנובמבר אירחו שי ופנג את טראמפ ומלניה בעיר האסורה. למחרת התקיימו טקס קבלת הפנים, הפגישות והאירועים הכלכליים בהיכל הגדול של העם .שי אמר כי עבור סין וארצות הברית "שיתוף פעולה הוא הבחירה האפשרית היחידה” וכי שיתוף פעולה שבו שני הצדדים מרוויחים יכול להביא לעתיד טוב יותר. טראמפ מצדו מתח ביקורת חריפה על מערכת הסחר, אך אמר שאינו מאשים את סין על כך שניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה; האחריות, לדבריו, הייתה גם של הממשלים האמריקאיים שאפשרו למצב להתפתח. כלפי חוץ הייתה זו אחת מנקודות השיא ביחסים האישיים.  אבל בתוך חודש חל שינוי אסטרטגי.

דצמבר 2017 - סין מוגדרת כמתחרה - אסטרטגיית הביטחון הלאומי שפרסם ממשל טראמפ בדצמבר 2017 הגדירה את העולם כזירה של תחרות בין מעצמות ותיארה את סין ורוסיה ככוחות המבקשים לשנות את הסדר באופן הנוגד אינטרסים וערכים אמריקאיים. המסמך אף תיאר דפוס שבו מתחרים אוספים הישגים אסטרטגיים בהדרגה, בצעדים שאינם מספיק גדולים כדי לעורר תגובה צבאית אמריקאית ישירה, עד שנוצר סטטוס־קוו חדש. המעבר מן הטקסים בבייג׳ינג בנובמבר למסמך האסטרטגי בדצמבר ממחיש את ההבדל בין שי כאדם שטראמפ ביקש לשמור עמו על יחסים טובים לבין סין כמעצמה שהממשל החל לראות בה מתחרה ארוכת טווח.

2018 ממסמכים למלחמת סחר - במרץ 2018 פורסמו ממצאי חקירת Section 301 של נציג הסחר האמריקאי. הממשל קבע שמדיניות ופרקטיקות סיניות בנושאי העברת טכנולוגיה, רישוי וקניין רוחני פוגעות בחברות אמריקאיות. אלה היו ממצאים אמריקאיים שסין דחתה בחלקם וביקרה את הצעדים שננקטו בעקבותיהם. טראמפ הורה על מכסים וצעדים נוספים. ביוני הודיעה ארצות הברית על מכסים של 25% על כ־50 מיליארד דולר של מוצרים סיניים, ובספטמבר נוספו מכסים על יבוא בהיקף של כ־200 מיליארד דולר. מה שהיה בעבר ויכוח בתוך מערכת יחסים שיתופית הפך לעימות כלכלי גלוי.

בואנוס איירס - 1 בדצמבר 2018 - טראמפ ושי נפגשו בפעם הרביעית ב־Palacio Duhau – Park Hyatt Buenos Aires,  במהלך פסגת G20 בארגנטינה .זו כבר הייתה פגישת משבר. שני הנשיאים קיימו ארוחת עבודה בניסיון לעצור את ההסלמה במלחמת הסחר. הם הגיעו להפוגה זמנית ולתקופה שבה אמור היה להתנהל משא ומתן בנושאי מכסים, קניין רוחני, העברת טכנולוגיה ומחסומי סחר.

תפקיד הפסגות השתנה: ב־2017 הן נועדו לבנות את מערכת היחסים, ב־2018 הן שימשו בעיקר למנוע ממנה להידרדר עוד יותר.

אוסקה, יפן - 29 ביוני 2019 - המפגש החמישי והאחרון בקדנציה הראשונה נערך ב־International Exhibition Center  באוסקה, במהלך פסגת G20 . 

שי פתח את דבריו בהזכרת "דיפלומטיית הפינג־פונג” של שנות השבעים ואת תחילת ההתקרבות ההיסטורית בין המדינות. טראמפ המשיך לדבר בחום על יחסיו האישיים עם שי. בפועל, הפסגה אפשרה לחדש את המשא ומתן המסחרי ולהימנע באותו רגע מסבב נוסף של הסלמה. אבל היא לא החזירה את היחסים ל־2017. עד אוסקה, ההנחה ששתי המדינות נמצאות בתחרות אסטרטגית כבר נטמעה במדיניות האמריקאית.

2020 הסכם סחר, ב־15 בינואר 2020 נחתם ב־ East Room בבית הלבן הסכם הסחר  Phase One.  שי עצמו לא הגיע לטקס; את הצד הסיני ייצג סגן ראש הממשלה ליו חה. ההסכם צמצם חלק מחוסר הוודאות המסחרי, אך לא ביטל את השינוי האסטרטגי שכבר התרחש. בשנת 2020 החריפו גם המחלוקות סביב קורונה, הונג קונג וטכנולוגיה. אוסקה ביוני 2019 נותרה הפגישה האחרונה בין טראמפ לשי פנים אל פנים בקדנציה הראשונה.

סיכום הקדנציה הראשונה של טראמפ

הקדנציה הראשונה של טראמפ הייתה נקודת המפנה שבה התגובה האמריקאית לעליית סין השתנתה מן היסוד.טראמפ לא ביטל את הדיאלוג עם שי. להפך, הוא טיפח מערכת יחסים אישית קרובה והשתמש בפגישות ביניהם כדי לנסות לפתור משברים. אבל במקביל ממשלו החליף את הנחת היסוד של המדיניות האמריקאית.

בדצמבר 2017 הוגדרה סין כחלק מעידן חדש של תחרות בין מעצמות. ב־2018 הפכה התחרות למלחמת מכסים ולעימות על טכנולוגיה וקניין רוחני. עד 2019 הפסגות כבר לא עסקו בעיקר בהרחבת שיתוף הפעולה, אלא בשאלה כיצד למנוע את החרפת העימות.

שי נותר עבור טראמפ בן־שיח חשוב; סין המדינה חדלה להיתפס בוושינגטון בעיקר כשותפה שניתן לשלב בסדר הקיים והחלה להיתפס כמתחרה על כוח, טכנולוגיה והשפעה.

תקופת ביידן, 2021–2024-מתחרות אסטרטגית ל״ניהול התחרות״

כאשר ג׳ו ביידן נכנס לבית הלבן בינואר 2021 הוא לא החזיר את המדיניות למודל של אובמה. במידה רבה הוא קיבל את הנחת היסוד מתקופת טראמפ: ארצות הברית וסין נמצאות בתחרות אסטרטגית ארוכת טווח. ההבדל היה באופן שבו ביקש לנהל אותה.

ביידן שילב שלושה מרכיבים: חיזוק מקורות הכוח האמריקאיים בבית, עבודה הדוקה יותר עם בעלות ברית ושותפות, ובמקביל בניית מנגנונים שימנעו מתחרות להפוך לעימות צבאי.

פסגת הווידאו — 15 בנובמבר 2021 - המפגש הנשיאותי המשמעותי הראשון בין השניים התקיים באמצעות וידאו. המושג המרכזי שהופיע בתקופה זו היה "Guardrails" (מעקות בטיחות). הרעיון היה שלא לנסות לבטל את התחרות אלא לקבוע לה גבולות כדי שלא תידרדר לעימות.

זהו שינוי משמעותי לעומת 2013 .בסאנילנדס שאלו כיצד ניתן ליצור מערכת יחסים חדשה ושיתופית.ב־2021 נקודת המוצא הייתה שכבר קיימת תחרות, והשאלה היא כיצד שולטים בה.

2022 הבריתות והטכנולוגיה נכנסות למרכז - במהלך 2022 העמיק ממשל ביידן את הקשרים עם יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה והפיליפינים.  בכך נעשתה התחרות מול סין פחות דו־צדדית ויותר קואליציונית.

במקביל, באוגוסט 2022, ביקורה של יו״ר בית הנבחרים ננסי פלוסי בטאיוואן הוביל לתרגילים צבאיים סיניים גדולים סביב האי. מבחינת בייג׳ינג היה זה סימן נוסף לכך שוושינגטון מטשטשת את הגבולות שהסינים רוצים להציב בסוגיית טאיוואן.

ואז נכנס למשוואה גם מרכיב טכנולוגי עמוק יותר. ב־7 באוקטובר 2022 הודיע משרד המסחר האמריקאי על מגבלות מקיפות על גישתה של סין לשבבי מחשוב מתקדמים, מחשבי־על וציוד לייצור מוליכים למחצה. BIS הצעדים הנ"ל  נועדו להגביל יכולות סיניות לרכוש ולייצר שבבים מתקדמים בעלי שימושים ביטחוניים. ההגבלות חודדו והורחבו ב־2023 וב־2024. התחרות כבר לא הייתה רק על מכסים וסחר.

היא הפכה לתחרות על הטכנולוגיות שעליהן עשוי להתבסס הכוח הצבאי והכלכלי העתידי.

באלי, אינדונזיה — 14 בנובמבר 2022 - הפגישה הראשונה בין ביידן לשי פנים אל פנים כנשיאים נערכה ב־Mulia Hotel בבאלי, ערב פסגת G20. ביידן אמר כי תפקיד שני המנהיגים הוא להראות שארצות הברית וסין יכולות לנהל את חילוקי הדעות שלהן, למנוע מתחרות להתקרב לעימות, ובמקביל לשתף פעולה באתגרים עולמיים. הבית הלבן הדגיש שארצות הברית תמשיך "להתחרות בעוצמה” תוך שמירה על תקשורת פתוחה. 

אצל שי הופיעה נקודה קריטית. לפי הסיכום הסיני, הוא הגדיר את שאלת טאיוואן כמצויה בליבת האינטרסים של סין וכ־ הקו האדום הראשון שאסור לחצות ביחסי סין–ארצות הברית . כאן מתחילות שתי הגדרות שונות של "מעקות בטיחות”.

מבחינת וושינגטון, מעקות בטיחות פירושם מנגנונים שמונעים תאונה או מלחמה. מבחינת בייג׳ינג, אחד ממעקות הבטיחות הוא גם שארצות הברית לא תחצה קווים שסין מגדירה כמהותיים, ובראשם טאיוואן.

2023 משבר בלון המעקב והחזרה לדיאלוג - בתחילת 2023 עבר בלון סיני בגובה רב מעל שטח ארצות הברית, וושינגטון הגדירה אותו ככלי מעקב והפילה אותו לאחר שעבר מעל האוקיינוס האטלנטי. האירוע גרם לדחיית ביקור מתוכנן של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן בסין ופגע בניסיון לייצב את היחסים לאחר באלי. 

המקרה המחיש בעיה יסודית: גם כאשר שני הנשיאים מסכימים לנהל את התחרות, אירוע טקטי יכול במהירות לערער את המנגנון האסטרטגי כולו. בחודשים שלאחר מכן חזרו בהדרגה המגעים הבכירים ונבנתה הדרך לפסגה נוספת.

וודסייד, קליפורניה - 15 בנובמבר 2023 - שנה לאחר באלי נפגשו השניים ב־Filoli Historic House & Garden בוודסייד, קליפורניה. הפעם הבית הלבן אמר את הדברים בצורה ברורה: ארצות הברית וסין נמצאות בתחרות. ביידן אמר שארצות הברית תמשיך להשקיע במקורות כוחה ולעבוד עם בעלות בריתה, אך שהעולם מצפה משתי המדינות לנהל את התחרות באחריות כדי שלא תהפוך לעימות, קונפרונטציה או "מלחמה קרה חדשה” .

במקביל הושגו הסכמות מעשיות: חידוש התקשורת הצבאית הבכירה, שיתוף פעולה בנושא חומרי מוצא לפנטניל ופתיחת דיאלוג בנושאי סיכונים של בינה מלאכותית.  

זה אולי הביטוי המדויק ביותר למדיניות ביידן: להעמיק את התחרות ובאותו זמן לבנות מנגנונים שימנעו ממנה לצאת משליטה.

לימה, פרו — 16 בנובמבר 2024 - הפגישה השלישית והאחרונה בין ביידן לשי כנשיאים נערכה ב־Delfines Hotel & Convention Center בלימה, במהלך פסגת APEC. ביידן הדגיש כי השקעה בכוח האמריקאי בבית ותיאום עם בעלות ברית היו מרכיבים מרכזיים במדיניותו, לצד שמירת ערוצי תקשורת פתוחים כדי למנוע מהתחרות לגלוש לעימות. שי השתמש בלימה בשפה משמעותית במיוחד. הוא אמר כי "מלכודת תוקידידס אינה בלתי נמנעת היסטורית”, וכי אין לנסות "להכיל” את סין. הוא טען ששתי המדינות צריכות להתייחס זו לזו כשוות ושאין להשתמש ב״עמדת כוח״ כדי לשלול מן האחרת את זכותה הלגיטימית להתפתח במטרה לשמר מעמד מוביל. 

שי הגדיר ”ארבעה קווים אדומים” מבחינת סין: טאיוואן, הדרך והמערכת הפוליטית הסינית, סוגיות הדמוקרטיה וזכויות האדם, וזכותה של סין להתפתח. משרד החוץ הסיני תיאר אותם כ"מעקות הבטיחות ורשתות הביטחון החשובים ביותר” ביחסים.

הבחירה במונחים אינה מקרית: ביידן דיבר מתחילת כהונתו על „מעקות בטיחות” שימנעו עימות. עד סוף הכהונה שי כבר הציג לו גרסה סינית למעקות הבטיחות — גבולות שאסור לארצות הברית לחצות.

סיכום תקופת ביידן

תקופת ביידן הייתה השנים שבהן התחרות האמריקאית־סינית הפכה ממדיניות של ממשל אחד למבנה ממוסד של היחסים. ביידן לא ביטל את היריבות המסחרית והטכנולוגית שהותיר טראמפ. הוא הרחיב אותה באמצעות מגבלות שבבים, השקעות בייצור אמריקאי ורשת בריתות צפופה יותר באינדו־פסיפיק.אבל בניגוד לדימוי של "ניתוק” מוחלט, הוא גם חתר להחזיק ערוצי תקשורת פעילים: צבאות, פנטניל, אקלים ו־AI. דווקא בתקופה הזאת התחדד הפער היסודי.מבחינת וושינגטון, ניהול התחרות פירושו שסין יכולה להמשיך להתפתח, אבל ארצות הברית תשמור על יתרונותיה, תגן על בעלות בריתה, תמנע שינוי בכוח של הסטטוס־קוו סביב טאיוואן ותצמצם גישה סינית לטכנולוגיות בעלות השלכות ביטחוניות. מבחינת בייג׳ינג, כפי שהציג שי בלימה, ניהול התחרות אינו יכול להיות שם אחר למדיניות שבה ארצות הברית משתמשת ביתרון הטכנולוגי והמערכתי שלה כדי להגביל את עלייתה של סין.

כך הסתיימה כהונת ביידן: השאלה כבר לא הייתה האם יש תחרות בין מעצמה מבוססת למעצמה עולה — אלא האם ניתן לנהל אותה כאשר כל צד מגדיר אחרת את הגבולות שמותר לאחר לחצות.

הקדנציה השנייה של טראמפ, 2025–27 בספטמבר 2026

ממלחמת מכסים ל״יציבות אסטרטגית״ ולדיון גלוי במלכודת תוקידידס. 

כאשר טראמפ חזר לבית הלבן בינואר 2025, הוא לא חזר למערכת היחסים של 2017.  הוא ירש מביידן סין חזקה יותר, ארה"ב עם מגבלות טכנולוגיות עמוקות יותר, טאיוואן בהתחמשות מואצת ועל הכוונת של סין  ומאזור האינדו־פסיפי רשת בריתות אמריקאית מחוזקת. הקדנציה השנייה נפתחה בעימות כלכלי חריף.

באביב 2025 הסלימו המכסים האמריקאיים והסיניים לרמות גבוהות במיוחד. אבל לשני הצדדים התברר שוב שיש להם יכולת ממשית לפגוע זה בזה , ארצות הברית דרך גישה לשוק, מכסים וטכנולוגיה; סין באמצעות שוק היצוא שלה ובמיוחד שליטה משמעותית בשרשרות של מינרלים וחומרים קריטיים.

ז׳נבה, לונדון וסטוקהולם - 2025 - ב־10–11 במאי 2025 בז׳נבה, שווייץ, הגיעו משלחות שתי המדינות להפוגה במלחמת המכסים. ארצות הברית הסכימה להשעות למשך 90 יום 24% מן המכס ההדדי החדש, סין ביצעה צעד מקביל. הצדדים גם הקימו מנגנון להמשך הדיונים. השיחות נמשכו ב־לונדון ב־9–10 ביוני וב־סטוקהולם ב־28–29 ביולי. באוגוסט הוארכה ההפוגה ב־90 ימים נוספים. 

זו כבר לא הייתה חזרה למודל אובמה. שתי המדינות ניהלו תלות הדדית בתוך תחרות אסטרטגית, כאשר לכל צד מנופי לחץ שהאחר מתקשה להתעלם מהם.

בוסאן, דרום קוריאה - 30 באוקטובר 2025 - הפגישה הראשונה של טראמפ ושי פנים אל פנים בקדנציה השנייה נערכה בטרמינל נמל התעופה הבינלאומי גימהאֶה בבוסאן. שי אמר כי סין וארצות הברית צריכות להיות "שותפות וחברות”  וכי חיכוכים בין שתי הכלכלות המובילות בעולם הם דבר טבעי. הוא תיאר את שני הנשיאים כמי שאוחזים בהגה של "הספינה הגדולה” של היחסים וצריכים לנווט אותה דרך רוחות וגלים. 

הפגישה יצרה הפוגה נוספת סביב סחר, מינרלים נדירים, חקלאות ופנטניל. אך היא לא ביטלה את מוקד העימות הביטחוני.

דצמבר 2025 — חבילת הנשק הגדולה לטאיוואן - בדצמבר 2025 הודיע ממשל טראמפ על מכירות נשק אפשריות לטאיוואן בהיקף של כ־11.1 מיליארד דולר, החבילה הגדולה ביותר שהוכרזה עד אז. היא כללה בין השאר מערכות HIMARS, תותחים, טילי Javelin, חימוש משוטט ורכיבים נוספים  . המהלך חשוב משום שהוא התרחש זמן קצר לאחר ההפוגה הכלכלית בבוסאן: הוא הראה שאפשר להגיע להסכמות על סחר ובאותה עת להמשיך במדיניות ביטחונית שסין מתנגדת לה בחריפות.

בייג׳ינג - 14–15 במאי 2026 - ב־14 במאי 2026 הגיע טראמפ לביקור מדינה בסין. הפגישה הרשמית המרכזית נערכה בהיכל הגדול של העם בבייג׳ינג. כאן קיבל הסיפור כולו מסגרת חדשה. שי שאל את טראמפ בפומבי: 

האם סין וארצות הברית יכולות להתגבר על "מלכודת תוקידידס” וליצור פרדיגמה חדשה של יחסים בין מעצמות גדולות?

שי הציע לבנות "יחסים קונסטרוקטיביים של יציבות אסטרטגית”  ,שבהם שיתוף הפעולה יהיה המרכיב המרכזי, התחרות תישמר בגבולות, המחלוקות ינוהלו והשלום יהיה צפוי. אבל באותה שיחה עצמה הוא הדגיש גם את טאיוואן והציג אותה כסוגיה מרכזית במיוחד ביחסים. הצירוף חשוב: מלכודת תוקידידס מצד אחד וקו אדום אסטרטגי מצד אחר.

לאחר הדיונים סיירו טראמפ ושי במקדש השמים בבייג׳ינג. ב־15 במאי, הזמין שי את טראמפ לז׳ונגנאנחאי לפגישה פרטית ולהליכה במתחם. לפי משרד החוץ הסיני, שם חזרו על החזון החדש של "יחסי יציבות אסטרטגית קונסטרוקטיבית” .

מבחינה כלכלית הוקמו מנגנוני סחר והשקעות חדשים, והצדדים הגיעו להבנות בנושאים כגון מינרלים קריטיים, רכישות חקלאיות ומטוסי Boeing . הבית הלבן תיאר את המסגרת החדשה במפורש כ״Constructive relationship of strategic stability״. 

ומה קורה לטאיוואן?

כאן מופיעה אחת הסתירות המעניינות ביותר של התקופה. טראמפ כבר אישר בדצמבר 2025 את חבילת ה־11.1 מיליארד דולר. אבל חבילה נוספת בהיקף של כ־14 מיליארד דולר נותרה בהמתנה. נכון ל־27 בספטמבר 2026, לאחר פסגת וושינגטון, החבילה עדיין לא אושרה; רויטרס דיווחה שטראמפ אמר לאחר ביקורו בבייג׳ינג במאי שהוא משאיר אותה בהשהיה. במקביל, בייג׳ינג דרשה מארצות הברית להפסיק מכירות נשק לטאיוואן ואף לחצה בנושא משלוחים של מערכות שכבר הוזמנו. כך הפכה טאיוואן לא רק לשאלה צבאית אלא גם לאחד המקומות שבהם ניהול מערכת היחסים הכוללת בין המעצמות פוגש קו אדום סיני ממשי.

וושינגטון — 23–25 בספטמבר 2026 - ארבעה חודשים אחרי שטראמפ הגיע לבייג׳ינג, נעשה המהלך ההפוך. ב־23 בספטמבר 2026 קיבלו טראמפ ומלניה את שי ופנג לי־יואן ב־Joint Base Andrews  ליד וושינגטון.  ב־ 24 בספטמבר נערך בבית הלבן טקס קבלת פנים ממלכתי. הוא כלל יחידות טקסיות של הכוחות המזוינים ומטס שבו השתתפו מפציץB-2 וארבעה מטוסיF-22 . הבית הלבן הגדיר את הביקור כביקורו הראשון של נשיא סיני בבית הלבן זה יותר מעשור . בטקס קבלת הפנים שי אמר שהתחרות בין סין לארצות הברית אינה צריכה להיות מאבק שבו צד אחד מנצח והשני מפסיד. לדבריו, היא יכולה להיות "מרוץ של הדבקה”, ועל הצבאות להחזיק דיאלוג קבוע ולשפר מנגנונים למניעת משברים.

ואז אמר במפורש: "ניתן להתגבר על מלכודת תוקידידס.”

הוא אף הוסיף כי "ההתחדשות הגדולה של האומה הסינית” ו־Make America Great  Again  יכולות להתקיים זו לצד זו. 

בפגישתם בבית הלבן חזר שי על המודל שנקבע בבייג׳ינג: שיתוף פעולה כעיקר, תחרות בגבולות מתאימים, מחלוקות מנוהלות ושלום שניתן לצפות לו. הוא גם הדגיש שחילופי ביקורים בין שני הנשיאים בתוך פחות מחצי שנה הם אירוע חסר תקדים ביחסים. 

הצדדים הפעילו את מועצות הסחר וההשקעות שנוצרו במאי, הגיעו להמלצות על הקלות מכסיות מסוימות, הרחיבו את שיתוף הפעולה בנושא פנטניל והמשיכו בדיאלוג בתחומי טכנולוגיה.  אבל טאיוואן נשארה במרכז המחלוקת. לפי הסיכום הסיני, שי ביקש מארצות הברית לאמץ עמדה של התנגדות לעצמאות טאיוואן — ניסוח חזק יותר מן הנוסח האמריקאי המסורתי שלפיו וושינגטון "אינה תומכת” בעצמאות. הצד האמריקאי לא הודיע שאימץ שינוי כזה במדיניות. 

סיכום הקדנציה השנייה של טראמפ — עד היום

עד 29 בספטמבר 2026 אפשר לראות שלושה שלבים בקדנציה השנייה. בתחילה הופעל לחץ כלכלי חריף, כאשר כל צד בחן את מנופי הכוח שלו מול האחר.לאחר מכן, מז׳נבה ועד בוסאן, הצדדים עברו לשורה של הפוגות והסדרי ביניים. וב־2026, שתי המעצמות החליטו על הגדרה חדשה למערכת היחסים בינהם: יציבות אסטרטגית קונסטרוקטיבית.

אין בכך חזרה לעידן אובמה.

אובמה ניסה במידה רבה לשלב את סין העולה בתוך סדר בינלאומי שבו ארצות הברית עדיין החזיקה בעליונות ברורה. ב־2026 שי וטראמפ כבר מדברים במפורש על שתי מעצמות גדולות המתחרות זו בזו, והשאלה היא כיצד לקבוע את גבולות התחרות.גם מול הקדנציה הראשונה של טראמפ מדובר בשינוי. ב־2017 היה הקשר האישי עם שי כלי שנועד לסייע לטראמפ לתקן את מאזן הסחר. כיום הקשר האישי משמש לניהול מערכת רחבה בהרבה: סחר, שבבים, AI, מינרלים קריטיים, נוכחות צבאית, טאיוואן ותקשורת בין הצבאות.

סיכום: ארבע תקופות, שינוי אחד עמוק

כאשר מניחים את ארבע התקופות זו לצד זו, רואים לא רק שינוי בטון אלא שינוי בתפיסה של מהי בכלל מערכת היחסים בין ארצות הברית לסין. אצל אובמה הייתה עדיין אמונה משמעותית שאפשר לקבל את עלייתה של סין ולשלב אותה במערכת של כללים ושיתוף פעולה. היו הישגים ממשיים, אך באותה תקופה סין גם ביצעה מהלכים הדרגתיים ששינו את המצב האסטרטגי, במיוחד בים סין הדרומי.

טראמפ הראשון שינה את ההנחה. הוא שמר על יחסים אישיים טובים עם שי, אבל ממשלו הגדיר את סין כמתחרה והעביר את העימות לתחומי הסחר והטכנולוגיה.

ביידן קיבל את התחרות כמציאות והפך אותה למערכת רחבה יותר: שבבים, בריתות, השקעות והרתעה — תוך ניסיון להציב "מעקות בטיחות” כדי למנוע את הידרדרותה למלחמה.

וטראמפ השני פוגש כבר מציאות שונה לחלוטין. שי אינו מדבר כמי שמבקש להשתלב בשוליה של מערכת אמריקאית. הוא מדבר על שוויון, כבוד והדדיות, על "שתי מעצמות גדולות” ועל תחרות שצריכה להישמר בגבולות. באותה נשימה הוא ממשיך להציב את טאיוואן כעניין ליבה שסין אינה מוכנה לקבל בו תכתיב אמריקאי.  

וכאן מגיעה המשמעות הגדולה של הבחירה של שי ב״מלכודת תוקידידס״. עצם המטאפורה מציבה באופן טבעי את ארצות הברית כמעצמה המבוססת ואת סין כמעצמה העולה. אין מכאן הוכחה שהיעד הסופי של שי הוא בהכרח להחליף את ארצות הברית כהגמון עולמי יחיד.

אבל יש הכרה בכך שמאזן הכוחות משתנה, שסין אינה מקבלת עוד מערכת שבה ארצות הברית לבדה קובעת את גבולות הפעולה שלה, ושיש נושאים  בראשם טאיוואן — שבהם בייג׳ינג מנסה לקבוע קווים שאסור למעצמה המבוססת לחצות.לכן השאלה שהחלה בסאנילנדס ב־2013 כנסיון ליצור „מודל חדש של יחסים בין מעצמות” חוזרת ב־2026 בניסוח חריף הרבה יותר:

לא כיצד לשלב את סין העולה במערכת הקיימת — אלא האם המעצמה העולה והמעצמה המבוססת מסוגלות לחלק כוח, השפעה ומרחב פעולה בלי שאחת מהן תגיע למסקנה שהמשך ההמתנה מסוכן יותר מן העימות.

 

מרווחים שוקי הון בע"מ.  
קובי אליסוף – מנכ"ל.                                                                                                                                                               
יאיר מור – כלכלן ואנליסט.

 

מקורות – מחלקת מחקר א.ב. מרווחים שוקי הון
1. Taiwan Relations Act (Public Law 96-8), https://www.ait.org.tw/taiwan-relations-act-public-law-96-8/
2. US greenlights massive, $11 billion military arms package to Taiwan, https://breakingdefense.com/2025/12/us-greenlights-massive-11-billion-military-arms-package-to-taiwan/
3. Taiwan Arms Sale Backlog, December 2025 Update, https://tsm.schar.gmu.edu/taiwan-arms-sale-backlog-december-2025-update/
4. US pauses $14 billion Taiwan arms sale over Iran war, https://www.jpost.com/international/article-897018
5. 2026 Annual Threat Assessment of the U.S. Intelligence Community, https://www.intelligence.senate.gov/wp-content/uploads/2026/03/ATA-2026-unclassified-16-Mar-FINAL.pdf
6. Taiwan 2025 National Defense Report: Multi-Domain Denial and Resilient Defense, https://www.mnd.gov.tw/english/
7. Taiwan beefs up anti-ship missile arsenal to counter threat of Chinese invasion, https://www.tbsnews.net/world/taiwan-beefs-anti-ship-missile-arsenal-counter-threat-chinese-invasion-1453831
8. The Global Microchip Conflict: The Semiconductor Fault Line Through Taiwan, https://www.orfonline.org/research/the-global-microchip-conflict-the-semiconductor-fault-line-through-taiwan
9. Biden-Harris Administration Announces up to $6.6 Billion in CHIPS Direct Funding for TSMC Arizona, https://www.commerce.gov/news/press-releases/2024/04/biden-harris-administration-announces-preliminary-terms-66-billion-chips
10. TSMC Arizona Project Timeline and Manufacturing Milestones, https://www.tsmc.com/static/abouttsmcaz/index.htm
חלק מהנתונים נלקחו באמצעות כלי AI
מסמך זה הוכן על ידי חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ למטרות אינפורמטיביות והעשרה כללית בלבד. אין לראות במסמך זה, כולו או חלקו, משום ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או הזמנה לרכוש או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. הנתונים והמידע המובאים במסמך אינם מהווים תחליף לייעוץ או ניהול השקעות אישי המתחשב בצרכיו, מטרותיו, מצבו הפיננסי ופרופיל הסיכון של כל אדם. א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ ומי מטעמה אינם אחראים לכל נזק, הפסד או הוצאה שייגרמו עקב הסתמכות על האמור במסמך זה. החברה מנהלת תיקי השקעות ועשויה להחזיק, לקנות או למכור עבור לקוחותיה או עבור עצמה את ניירות הערך והנכסים המוזכרים במסמך זה מעת לעת.