ביטקוין: הבועה שעוד לא התפוצצה ? Bitcoin-אניגמה 

קרדיט: אילוסטרציה – AI
 

בפברואר השנה, רגע לפני תחילת מבצע שאגת הארי, פרסמתי באכסניה זו טור על המטבע הקריפטוגראפי הגדול בעולם, ביטקוין. הטור פורסם לאחר שביטקוין צלל מרמה של כ-122 אלף דולר לכ-70 אלף דולר, וקיבל את הכותרת "האם בועת הביטקוין מתפוצצת?". 

הזמן שחלף מאז סיפק לנו תשובה ניצחת: לא. או לפחות – 'עדיין לא'. מחיר ביטקוין אמנם צנח בתחילת יוני השנה לרמה של כ-60 אלף דולר, אבל משם הוא ביצע קפיצה נאה וכיום הוא נסחר סביב 84 אלף דולר. כרגע נראה שהדיווחים על 'מותו' של המטבע התזזיתי – בפראפרזה על אמירתו של הסופר והמחזאי האמריקאי מארק טוויין - הקדימו את זמנם.

לאורך השנים האחרונות הבעתי כאן לא פעם את דעתי לגבי ביטקוין ושאר אחיו הקריפטוגראפיים. טענתי המרכזית היתה שאני לא מאמין בו. הוא לא מטבע, הוא לא נכס,  הוא משמש כסות לעסקאות מפוקפקות של נשק, סמים וסחר בנשים, והמחזיקים בו בבורסות השונות חשופים להונאות וגניבות שבוצעו כבר עשרות אם לא מאות פעמים מאז היווסדו. 

עקב כך, ומכיוון שאני מאמין בחוקי הכלכלה האוניברסליים, כל הסיבות הללו אמורות  במוקדם או במאוחר לגרום לו להגיע ל'ערכו האמיתי'. הדעה הזו שלי זכתה לביקורת רבה, כולל מצד אנשים שאני בהחלט מחשיב את דעתם. 

אבל אני לא לבד במערכה. מצאתי לא מעט אנשים שתמכו בי. לא ישירות כמובן. השם שלי עדיין לא נמצא על לחצן החיוג המהיר של וורן באפט או של חתני פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן, יוג'ין פמה וג'וזף שטיגליץ. הם פשוט פרסמו את דעתם במאמרים וראיונות שהדהדו חלק ניכר מהרעיונות שהעליתי כאן לאורך השנים, כולל בטור שמוזכר לעיל. 

להלן כמה מהשותפים המפורסמים והבולטים ביותר לדעתי לפיה ביטקוין הוא בועה שתתפוצץ בסוף – כמו כל בועה פיננסית בעבר.

1. חתן פרס נובל (2013), פרופ' יוג'ין פאמה

פאמה נחשב ל"אבי תורת המימון המודרנית". הוא העריך לאחרונה שביטקוין יתאפס לחלוטין תוך פחות מעשור. פאמה מתמקד בתורת הכסף הבסיסית ומסביר שהתנודתיות של ביטקוין אינה מאפשרת לו לתפקד כמטבע אמיתי. 

כדי שנכס ישמש כ"מטבע", מסביר פאמה, הערך הריאלי שלו חייב להיות יציב יחסית לאורך זמן. אחרת לא ניתן יהיה להשתמש בו לתמחור מוצרים ושירותים באופן בטוח. 

ביטקוין נעדר את תכונת היציבות החיונית לאמצעי לסחר חליפין. פאמה תלה זאת בעיקר בכך שכמותו מוגבלת ל-21 מיליון יחידות. כאן אני חולק עליו. אני טוען שהתנודתיות של ביטקוין נובעת מכך שהוא הפך למכשיר ספקולטיבי שמשעשע ילדים בני 16 עם חשבון של 500 דולר בפלטפורמות מסחר נוסח רובין הוד. 

כך או כך, פאמה משוכנע שמטבע עם תנודתיות כה קיצונית אינו מסוגל לשרוד כמערכת תשלומים אפקטיבית. הוא הגדיר את ההסתברות של ביטקוין להתאפס ב-10 השנים הקרובות כ"קרובה ל-1" (כלומר, כמעט 100%).

2. חתן פרס נובל (2008), פרופ' פול קרוגמן

קרוגמן שהוא גם בעל טור ב"ניו יורק טיימס" מכנה את תעשיית הקריפטו "הונאה גדולה".  הוא מתאר אותה אותה כבועה פסיכולוגית מוחלטת. לטענתו אין לביטקוין שום יסוד כלכלי. הוא נשען על "אמונה עיוורת" ופוליטיזציה בלבד. 

קרוגמן הדגיש במאמריו את חוסר היעילות מערכתית של האקוסיסטם שתומך בביטקוין. הוא  קבל על בזבוז המשאבים העצום, הן בשטח והן בצריכת אנרגיה עצומה של רשתות הכרייה. כל זה נעשה, לדבריו, עבור מערכת שלא תורמת דבר לפריון הכלכלי של העולם.

3. חתן פרס נובל (2001), פרופ' ג'וזף שטיגליץ

גם שטיגליץ סבור כי הערך האמיתי של ביטקוין הוא אפס. לטענתו, הערך היחיד של ביטקוין נובע מהיכולת לעקוף את המערכת הבנקאית השקופה למטרות כמו הלבנת הון, העלמות מס או לפעילויות לא חוקיות אחרות. 

הוא טוען בפשטות שממשלות לא יכולות לאפשר קיומו של "חור שחור" כזה במערכת הפיננסית שלהן. ברגע שהמדינות הגדולות ישתמשו ב"פטיש הרגולטורי" ויאסרו על המרת ביטקוין למטבע מקומי – הביקוש לו יימחק, ומחירו יתאפס.

4. ניקולאס טאלב, מחבר רב המכר "הברבור השחור" 

טאלב נחשב למומחה עולמי לחישוב הסתברויות קצה של אירועים כלכליים ("תרחישי זנב") ומשמש כיועץ בניהול סיכונים. בעבר הוא דווקא החמיא לפוטנציאל של ביטקוין אבל עם הזמן שינה את דעתו. 

טאלב פרסם מאמר אקדמי בשם Bitcoin Black Paper שבו הוא קובע באופן חד משמעי כי 

"ביטקוין שווה בדיוק אפס". טאלב משווה את ביטקוין ל"צבעוני הולנדי אלקטרוני" ומסביר שבניגוד לזהב, ביטקוין דורש תחזוקה טכנולוגית בלתי פוסקת. אם העניין בו יירד הוא פשוט יפסיק להתקיים.

טאלב מכנה את טיעון המרכזי שלו "כשל התחזוקה" (The Absorbing Barrier). הוא מתחיל מהשוואה של ביטקוין לזהב. 

זהב פיזי אינו דורש שום תחזוקה. אם נשאיר מטיל זהב באדמה ל-1,000 שנה, נגלה, לאחר שננקה אותו מהבוץ, שהתכונות הפיזיות שלו נותרו בדיוק כפי שהיו. הוא ינצנץ באור, יתמתח בקלות ויוכל לשמש כמוליך על.

ביטקוין אינו כזה. הוא דורש תחזוקה מתמדת שכוללת מערכות כרייה, חשמל, ובעיקר עניין מצד המשתמשים. ברגע שהעניין הציבורי בביטקוין יירד מתחת לרף מסוים, הרשת תפסיק להיות רווחית לכרייה ותקרוס לתוך עצמה. בתורת ההסתברות קוראים לכך "מחסום סופג": ברגע שהערך מגיע לאפס, אין יותר דרך חזרה.

טאלב הוסיף וטען עוד שביטקוין כבר כשל כשלא הוכיח שהוא מסוגל לשמש כגידור מפני אינפלציה. ואכן, במהלך 2022 שבה האינפלציה בעולם זינקה, ערכו של ביטקוין דווקא צלל מכ-64 אלף דולר (נובמבר 21') לכ-16 אלף דולר (דצמבר 22'). למעשה טאלב הראה במאמר שביטקוין מתנהג בדיוק כמו נכס סיכון ספקולטיבי (High Beta) שזז יחד עם השוק כולו אך בתנודתיות מוגברת. 

5. וורן באפט, צ'ארלי מאנגר, ברקשייר האת'וואי 

באפט ומאנגר, שני משקיעי הערך הגדולים מחברת ברקשייר האת'וויי מסתכלים על ביטקוין דרך הפריזמה של "נכסים מניבים" (Productive Assets). 

באפט מסביר את ההבדלים. חברה מסחרית שמייצרת מוצרים או מספקת שירותים מרוויחה כסף שאותו היא יכולה לחלק לשותפים בה. דירה או קרקע מייצרים דמי שכירות. מחלקת אדמה ניתן לייצר מזון. לזהב – שבאפט לרוב די נרתע מהשקעה בו – יש שימושים רבים בתעשיית האלקטרוניקה והתכשיטים. 

לביטקוין אין דבר מכל אלו. הוא לא מייצר תזרים מזומנים ולא מחלק דיווידנדים או ריבית. אין לו 'רווחים פנימיים' שניתן לאגור במקום כלשהו כמו בסעיף "רווחים לא מחולקים" במאזן.

באפט ומאנגר סבורים שביטקוין הגיע למחוזות הנוכחיים בגלל תאוריית ה"שוטה הגדול יותר" (Greater Fool Theory). מאחר שהנכס עצמו לא מייצר דבר, הדרך היחידה להרוויח ממנו היא למצוא "שוטה גדול יותר" שיסכים לקנות אותו ממך במחיר גבוה יותר. מאנגר הגדיר זאת כספקולציה טהורה ומסוכנת שאין לה מקום בתיק השקעות רציני.

בשנת 2018, באסיפת בעלי המניות של ברקשייר האת'ווי אמר באפט על ביטקוין: "זה כנראה רעל עכברים בריבוע". 

בהזדמנות אחרת הוא ניסה להסביר את הפילוסופיה שלו כך: "אם הייתם מציעים לי לקנות את כל האדמות החקלאיות ואת כל הדירות בארה"ב תמורת סכום מסוים – הייתי עושה זאת. הנכסים הללו היו מייצרים לי מזון ודמי שכירות. לעומת זאת, אם הייתם מציעים לי לרכוש את כל מלאי הביטקוין בעולם ב-25 דולר – הייתי מסרב. אין לי מה לעשות עם האסימונים הללו מלבד למכור אותם לאדם הבא בתור".

צ'ארלי מאנגר המנוח, שותפו המיתולוגי של באפט בברקשייר האת'ווי, החזיק בדעות קיצוניות עוד יותר. הוא כינה את הביטקוין "דמנציה", "זהב מלאכותי חסר ערך" וטען כי מדובר במוצר "המנוגד לאינטרסים של הציוויליזציה האנושית". 

אז לאן יילך הביטקוין מכאן?  הניחוש שלי שווה כמו של כל אחד אחר. 

בטווח הקצר – ובכן – יש עדיין הרבה שוטים שנוהים אחרי ביטקוין ומחפשים שוטים גדולים יותר מהם. ולגבי הטווח הארוך צריך הרבה סבלנות. אני יכול רק להבטיח שאמשיך לעקוב ולדווח.    

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]