האם הירידות במניות הטכנולוגיה הן הזדמנות קנייה, או סימן ראשון למשבר עמוק יותר? מדוע ירידת תשואות האג"ח לא בהכרח מבשרת טובות למניות, והאם הדולר עומד בפני שינוי מגמה דווקא כשהריבית בארה"ב נותרת גבוהה?
שלושה מומחים בכירים משוק ההון האמריקאי מנתחים את המגמות שמעסיקות את המשקיעים לקראת החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב, על רקע האינפלציה העיקשת, החששות מעלויות המימון של השקעות ה-AI והתנודתיות בשוקי המניות והמט"ח.
עיקרי הדברים:
פול מרינו, סמנכ"ל ההכנסות בחברת Themes ETFs: הירידות בוול סטריט נראות יותר כמו תיקון בריא מאשר תחילתו של שוק דובי. אבל אג"ח ממשלת ארה"ב בתשואה של כ-5% מציבות תחרות ממשית למניות ומקשות על הצדקת תמחורים גבוהים.
סילביה יבלונסקי, מנהלת ההשקעות הראשית בחברת Defiance ETFs: המשקיעים אינם מוותרים על מהפכת ה-AI, אלא מתחילים לדרוש הוכחות לכך שההשקעות העצומות בתשתיות יתורגמו להכנסות ולרווחים. היא ממשיכה להעדיף שבבים, תשתיות חשמל, זיכרון מתקדם ומחשוב קוונטי לטווח הארוך.
ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר בכירה בחברת Leverage Shares: הדולר עדיין נתמך בריבית גבוהה ובמתיחות הגיאופוליטית, אך המומנטום שלו נחלש. להערכתה, הוא עשוי להיסחר בתנודתיות וללא מגמה ברורה עד החלטת הפד.
האינפלציה חוזרת להדאיג את השווקים: הפד ניצב בין שתי סכנות
נתוני האינפלציה האחרונים בארה"ב הציבו מחדש את מדיניות הריבית במרכז תשומת הלב של המשקיעים. מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-3.7% בקצב שנתי, לעומת 3.4% באוגוסט, ואינפלציית הליבה הגיעה ל-2.6%. הנתונים חיזקו את החשש כי התייקרות האנרגיה מתחילה לחלחל למחירים נוספים במשק.
פול מרינו, סמנכ"ל ההכנסות בחברת Themes ETFs, מעריך כי נתוני האינפלציה שינו את אופי הדיון בשווקים. בעוד שבחודשים קודמים המשקיעים עסקו בשאלה מתי הפד יוכל לשוב להפחתות ריבית, כעת הם נדרשים לשקול אפשרות של הידוק מוניטרי נוסף.
מרינו מציין כי נתון הליבה החודשי היה גבוה מהתחזיות, וכי התגובה הראשונית בשוק הייתה עלייה בציפיות להעלאת ריבית. עם זאת, בהמשך השבוע התמתנו הציפיות בעקבות מסרים זהירים יותר מצד בכירים בפד.
לדבריו, המשמעות המרכזית היא שסביבת הריבית הגבוהה עשויה להימשך זמן רב יותר מההערכות הקודמות, והמשקיעים יידרשו להתאים לכך את תמחור הנכסים.
סילביה יבלונסקי, מנהלת ההשקעות הראשית בחברת Defiance ETFs, מדגישה כי הפד ניצב בפני דילמה מורכבת: ריבית גבוהה מדי עלולה להכביד על הצמיחה, אך הפחתה מוקדמת מדי עלולה לאפשר לאינפלציה להתבסס.
לדבריה, הכלכלה האמריקאית עדיין מגלה עמידות, בעיקר בצריכה הפרטית ובשוק העבודה, אך ענפים הרגישים לריבית, ובהם דיור ורכב, כבר מתמודדים עם עלויות מימון גבוהות.
תרחיש הבסיס שלה הוא האטה כלכלית ולא מיתון. עם זאת, היא מעריכה כי מרחב התמרון של הפד מצומצם יותר מכפי שהמשקיעים היו רוצים.
מניות הטכנולוגיה: לא סוף מהפכת ה-AI, אלא מבחן חדש לתמחורים
הירידות האחרונות במניות הטכנולוגיה עוררו מחדש חששות מתיקון משמעותי בשוק המניות האמריקאי. אולם מרינו ויבלונסקי סבורים כי מוקדם להסיק שהשוק השורי הגיע לסיומו.
מרינו מזכיר כי תיקונים הם חלק טבעי ממחזורי עליות. לדבריו, מאז 1946 התיקון השנתי החציוני במדד S&P 500 עומד על כ-11%, ולכן ירידות משמעותיות אינן בהכרח סימן למשבר מתמשך.
הוא מבחין בין תיקון שמקורו בשינוי בציפיות הריבית לבין ירידות שנובעות מהידרדרות ברווחי החברות או ממשבר אשראי. להערכתו, החולשה הנוכחית נובעת בעיקר מתמחור מחדש של הריבית ושל רמות הסיכון, בעוד שהיסודות העסקיים של חברות הטכנולוגיה הגדולות נותרו חזקים.
מרינו ממשיך לראות בביקוש לשבבים, למרכזי נתונים, לשירותי ענן ולתוכנות AI מנוע צמיחה רב-שנתי. לדבריו, חברות הטכנולוגיה הגדולות נהנות מתזרימי מזומנים חזקים, ממאזנים יציבים ומיכולת לממן חלק משמעותי מהשקעותיהן.
יבלונסקי מסכימה עם ההערכה שהמגמה ארוכת הטווח נותרה חיובית, אך מצביעה על שינוי חשוב בהתנהגות המשקיעים: השאלה כבר אינה רק כמה חברות הטכנולוגיה משקיעות ב-AI, אלא מתי ההשקעות האלה יתחילו להצדיק את עצמן.
לדבריה, התחייבויות ההון העצומות של חברות הענן הגדולות מעלות שאלות לגבי קצב החזר ההשקעה. המשקיעים מבקשים לראות שהביקוש הגובר למחשוב ולתשתיות AI מתורגם להכנסות ולרווחיות, ולא רק להוצאות הוניות גדלות.
למרות זאת, יבלונסקי ממשיכה להעריך בחיוב את תחומי השבבים, תשתיות האנרגיה ל-AI, שדרוג רשתות החשמל, הזיכרון המתקדם והמחשוב מהדור הבא.
היא מצביעה גם על המחשוב הקוונטי כתחום בעל פוטנציאל ארוך טווח, אם כי מדגישה כי מדובר בטכנולוגיה המצויה בשלב מסחור מוקדם יחסית וכרוכה בסיכון גבוה.
לדבריה, יש להבחין בין האטה בקצב צמיחת ההשקעות ב-AI לבין היפוך במגמת הביקוש. האפשרות הראשונה אינה מבטלת בהכרח את ההזדמנות ארוכת הטווח.
אג"ח ממשלת ארה"ב בתשואה של כ-5%: האיום על המניות לא נעלם
שוק האג"ח האמריקאי מוסיף להשפיע באופן משמעותי על תמחור המניות ועל תנאי המימון במשק.
מרינו מעריך כי העלייה בתשואות האג"ח הארוכות אינה נובעת רק מהאינפלציה ומהחלטות הפד, אלא גם מגורמים מבניים: גירעונות ממשלתיים, צורכי גיוס גדולים והצורך להציע למשקיעים פיצוי גבוה יותר על החזקת חוב ארוך טווח.
לדבריו, כאשר אג"ח ממשלתית אמריקאית מציעה תשואה של כ-5%, היא הופכת לחלופה משמעותית עבור משקיעים שמבקשים להפחית סיכון. במקביל, התשואות הגבוהות מעלות את שיעור ההיוון של הרווחים העתידיים ופוגעות במיוחד בתמחורים של חברות צמיחה.
מרינו מדגיש כי ההשפעה אינה מוגבלת לשוק המניות. תשואות גבוהות מייקרות משכנתאות, אשראי עסקי ועלויות מימון ממשלתיות, ועלולות להכביד במיוחד על ענף הדיור.
עם זאת, הוא מציין כי רמות התשואה הגבוהות מתחילות למשוך גם משקיעים המחפשים הכנסה שוטפת, וביקוש כזה עשוי בהמשך לבלום חלק מהעלייה בתשואות.
יבלונסקי מוסיפה הבחנה חשובה: ירידה בתשואות האג"ח אינה בהכרח חדשות טובות לשוק המניות.
לדבריה, אם התשואות יורדות משום שהאינפלציה מתמתנת, הדבר עשוי לתמוך בשוק. אולם אם הירידה נובעת מחששות להאטה משמעותית בצמיחה ובריחה של משקיעים לנכסים בטוחים, היא עלולה דווקא להעיד על התגברות הסיכון הכלכלי.
יבלונסקי מזהה גם בררנות גוברת בשוק האשראי כלפי חברות המגדילות את החוב כדי לממן תשתיות AI. להערכתה, המשקיעים יבחנו ביתר קפדנות את הקשר בין היקף ההשקעות, יכולת המימון וההכנסות העתידיות.
ויולטה טודורובה: הדולר עדיין חזק, אבל המומנטום מתחיל להיחלש
ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר בכירה בחברת Leverage Shares, מעריכה כי התחזקות הדולר נשענת כיום בעיקר על שילוב של ריבית גבוהה בארה"ב, מחירי אנרגיה גבוהים ומתיחות גיאופוליטית.
לדבריה, ההתנהגות של המטבע האמריקאי לאחר פרסום נתוני האינפלציה מלמדת כי התמיכה הזו אינה יציבה כפי שנדמה.
טודורובה מציינת כי מדד הדולר טיפס במהלך השבוע לכיוון 102.94 נקודות, אך בהמשך איבד את העליות בעקבות התבטאויות של בכירי הפד שהצביעו על אפשרות להמתין לפני שינוי נוסף בריבית.
להערכתה, העובדה שגם נתון אינפלציה גבוה אינו מצליח להבטיח המשך התחזקות של הדולר עשויה להעיד על היחלשות המומנטום.
טודורובה מדגישה כי השוק כבר מגלם חלק משמעותי מהאפשרות להמשך הידוק מוניטרי. לכן, כדי שהדולר ימשיך לעלות באופן משמעותי, ייתכן שיידרשו הפתעות נוספות במדיניות הריבית או בנתונים הכלכליים.
תרחיש הבסיס שלה הוא מסחר תנודתי במדד הדולר, בטווח של 100 עד 102 נקודות, לקראת החלטת הפד ב-28 באוקטובר.
שלושה גורמים מרכזיים עשויים להשפיע על הכיוון הבא: ההתפתחויות במזרח התיכון ובמצר הורמוז, פערי הריביות בין ארה"ב למדינות אחרות והמסרים שיגיעו מהבנק המרכזי האמריקאי.
לדבריה, התקדמות ממשית לקראת חידוש התנועה המסחרית במצר הורמוז עשויה להפחית את הביקוש לדולר כנכס מקלט. במקביל, אם בנקים מרכזיים נוספים ימשיכו להדק את המדיניות המוניטרית, יתרון הריבית היחסי של הדולר עשוי להצטמצם.
טודורובה אינה קובעת כי מגמת התחזקות הדולר הסתיימה, אך מעריכה כי הוא חשוף לתיקון בטווח הקצר.
יבלונסקי מציגה עמדה זהירה יותר ומדגישה כי כיוון הדולר ייקבע לא רק לפי פערי הריביות, אלא גם לפי ציפיות הצמיחה, תנאי האשראי והתיאבון הגלובלי לסיכון.
לקראת השבוע הבא: המבחנים שעשויים להכריע את כיוון השווקים
השבוע שבין 19 ל-23 באוקטובר צפוי לספק למשקיעים מספר אינדיקציות חשובות לקראת החלטת הפד.
במוקד יעמדו נתוני הצמיחה והפעילות הכלכלית בסין, נתוני שוק הדיור בארה"ב, מכרז האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ל-20 שנה, נתוני האבטלה השבועיים ומדדי מנהלי הרכש המקדמיים בארה"ב ובאירופה.
טודורובה מעריכה כי בסביבת תשואות גבוהה, ביקוש חלש במכרז האג"ח עשוי להשפיע באופן משמעותי על שוקי האג"ח והמט"ח.
במקביל, עונת הדוחות תעמיד במבחן את מניות הטכנולוגיה ואת ההשקעות בתשתיות AI. יבלונסקי מדגישה כי המשקיעים יחפשו הוכחות לעמידות הביקוש, ליכולת המימון ולפוטנציאל הרווחיות של ההשקעות.
לצד הנתונים הכלכליים, ההתפתחויות במזרח התיכון, מחירי הנפט והמתיחות הגיאופוליטית ימשיכו להשפיע על ציפיות האינפלציה, התשואות והדולר.
השאלה המרכזית לקראת החלטת הריבית הקרובה היא האם השווקים מתמודדים עם תיקון זמני בתמחורים, או עם שינוי ממושך יותר בסביבת הריבית ובעלות ההון. שלושת המומחים מעריכים כי המגמות המבניות בטכנולוגיה נותרו משמעותיות, אך מסכימים כי סביבת המימון מחייבת את המשקיעים להיות בררניים יותר.

מימין: סילביה יבלונסקי, צילום: Defiance / ויולטה טודורובה ופול מרינו, צילומים: LS











































