המדד ירד, הדולר יגיב? ההחלטה שעשויה לטלטל את השקל 

הירידה המפתיעה במדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר עשויה להשפיע לא רק על ציפיות הריבית בישראל, אלא גם על אחד המשתנים החשובים למשקיעים, ליבואנים ולחוסכים: שער החליפין בין הדולר לשקל.

מדד ספטמבר ירד ב־0.5%, לעומת ציפיות לירידה של 0.3%–0.4%, וקצב האינפלציה השנתי ירד ל־1.6%. הנתון מחזק את ההערכה שסביבת האינפלציה בישראל מאפשרת לבנק ישראל לשקול הפחתות ריבית נוספות. עם זאת, השאלה המרכזית היא אם הבנק יבחר לפעול כבר בהחלטתו הקרובה, שתתקיים ב־21 באוקטובר, או יעדיף להמתין לנתונים נוספים.

לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל ב־15 באוקטובר, הדולר נסחר ברמה של 3.103 שקלים. השער עשוי להיות מושפע מהשינויים בציפיות הריבית, אך גם מהתפתחויות בשווקים הבינלאומיים, מהמצב הביטחוני ומזרימת ההון לישראל וממנה.

מדד נמוך עשוי להחליש את השקל — אבל לא בהכרח

הקשר בין האינפלציה לשער החליפין עובר במידה רבה דרך מדיניות הריבית. כאשר האינפלציה מתמתנת, גובר מרחב התמרון של הבנק המרכזי להפחית את הריבית. אם המשקיעים מעריכים שהריבית בישראל תרד ביחס לריבית בארה"ב, האטרקטיביות היחסית של השקעות שקליות עשויה להיפגע, והדבר עלול לתמוך בעלייה בשער הדולר.

עם זאת, התגובה אינה אוטומטית. שוק המט"ח מתמחר מראש את הציפיות למדד ולריבית, ולכן נתון חיובי שכבר היה צפוי עשוי שלא להוביל לתנועה משמעותית. לעומת זאת, שינוי בהערכות לגבי עיתוי הפחתות הריבית או היקפן עשוי להשפיע על השער במהירות.

גם הרכב המדד חשוב. חלק מהירידה בספטמבר נבע מגורמים עונתיים, ובהם מחירי המזון והטיסות, וכן מהשפעות זמניות על מחירי הדלק. אם בנק ישראל יעריך שהירידה אינה מעידה על התמתנות רחבה ומתמשכת בלחצי המחירים, הוא עשוי להעדיף להמתין לפני הפחתה נוספת.

ההחלטה ב־21 באוקטובר במוקד

ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, לאחר שהבנק הפחית אותה ברבע נקודת אחוז בהחלטתו ב־1 בספטמבר. כעת, המדד הנמוך מהצפוי מצטרף לשיקולים לקראת ההחלטה הבאה, אך אינו מבטיח הפחתה נוספת.

בתרחיש שבו בנק ישראל יפחית את הריבית, בעוד שהריבית בארה"ב תישאר גבוהה יחסית, פער הריביות עשוי להתרחב לטובת הדולר. מצב כזה עשוי לעודד ביקוש לנכסים דולריים וליצור לחץ להיחלשות השקל.

מנגד, אם הבנק ישאיר את הריבית ללא שינוי בניגוד לציפיות להפחתה, השקל עשוי להתחזק והדולר להיחלש. תגובה כזאת תהיה תלויה גם בנימוקים שילוו את ההחלטה ובמסרים של הבנק לגבי המשך הדרך.

במקרה שבו ההחלטה תהיה תואמת את ציפיות השוק, ייתכן שההשפעה על שער החליפין תהיה מוגבלת. במילים אחרות, לא רק גובה הריבית יקבע את התגובה, אלא גם הפער בין ההחלטה בפועל לבין מה שהמשקיעים כבר תימחרו.

לא רק בנק ישראל קובע את כיוון הדולר

לצד המדיניות בישראל, גם ההתפתחויות בארה"ב עשויות להשפיע על המטבע האמריקאי. נתוני האינפלציה והתעסוקה בארה"ב, הציפיות להחלטות הפדרל ריזרב והתשואות על איגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות משפיעים על הביקוש לדולר בעולם.

אם הריבית בארה"ב תישאר גבוהה לאורך זמן, הדבר עשוי לתמוך בדולר מול השקל. לעומת זאת, אם הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב יתחזקו, הלחץ על השקל עשוי להתמתן, גם אם בנק ישראל ימשיך להפחית ריבית.

לכך מצטרפים גורמים מקומיים: התפתחויות ביטחוניות, פרמיית הסיכון של ישראל, פעילות המשקיעים הזרים ותנועות ההון של הגופים המוסדיים. התחזקות השקל עשויה להתרחש גם בתקופה של הפחתות ריבית, אם גורמים אלה יתמכו בביקוש למטבע הישראלי.

מי יושפע משינוי בשער החליפין?

לשער הדולר יש השפעה רחבה על הפעילות הכלכלית. דולר גבוה מייקר מוצרים ושירותים שמחיריהם נקובים במטבע האמריקאי, ובהם חלק ממוצרי הצריכה, חומרי הגלם והציוד המיובא. אם ההתייקרות תתגלגל למחירים לצרכן, היא עלולה להפעיל לחץ מחודש על האינפלציה ולהשפיע על שיקולי הריבית בהמשך.

מנגד, דולר גבוה עשוי לשפר את ההכנסות השקליות של יצואנים המקבלים תשלומים בדולרים, אם כי ההשפעה תלויה גם בהוצאותיהם במטבע חוץ ובמבנה הפעילות שלהם.

עבור משקי בית, השינוי מורגש בין היתר ברכישות בחו"ל, בהזמנות מאתרים בינלאומיים ובהוצאות על נסיעות. גם משקיעים המחזיקים נכסים דולריים חשופים לשינויים בשער החליפין: התחזקות השקל עשויה לצמצם את שוויים השקלי של נכסים אלה, ואילו היחלשותו עשויה להגדיל אותו, גם כאשר מחיר הנכס עצמו אינו משתנה.

השורה התחתונה

מדד ספטמבר הנמוך מהצפוי מחזק את האפשרות להפחתת ריבית נוספת בישראל, אך אינו מבטיח שבנק ישראל יפעל כבר ב־21 באוקטובר. מבחינת שער הדולר, המבחן יהיה השילוב בין החלטת הבנק, הציפיות לריבית בארה"ב וההתפתחויות המקומיות.

הפחתת ריבית בישראל ללא שינוי מקביל בארה"ב עשויה לתמוך בעליית הדולר, ואילו השארת הריבית ללא שינוי בניגוד לציפיות עשויה לתמוך בשקל. עם זאת, אין כיוון מובטח: בשוק המט"ח, ההפתעה ביחס לציפיות וההתפתחויות הגלובליות עשויות להיות חשובות לא פחות מהנתון עצמו.