S&P מתעלמת מנתוני המאקרו המעודדים של ישראל 

סוכנות הדירוג הוציאה ביום שני עדכון מיוחד על ישראל שבו היא בוחרת לשים דגש על התפתחויות בזירה הפוליטית והביטחונית ומתעלמת מנתוני המאקרו המעודדים

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
Image-by-cookie_studio-on-FreepikImage-by-cookie_studio-on-Freepik

22/05/2024 רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית של הפניקס בית השקעות

סוכנות הדירוג S&P הוציאה ביום שני עדכון מיוחד על ישראל, בו היא בוחרת לשים דגש על התפתחויות בזירה הפוליטית והביטחונית, ומתעלמת מנתוני המאקרו המעודדים. בדומה לשאר התחזיות, החברה מניחה שלא תהיה הסלמה בזירה הביטחונית. 
 
תחזית הצמיחה של S&P נמוכה בהשוואה לקונצנזוס. הסוכנות מצפה לצמיחה איטית השנה שתעמוד על 0.5% בלבד (לא שינתה את התחזית מהעדכון הקודם), ובשנת 2025 תואץ ל-5%. תחזית זו נמוכה בהרבה מאשר בנק ישראל או משרד האוצר שמצפים לצמיחה של 2% השנה, או מבנק אוף אמריקה שמצפה לצמיחה גבוהה של 2.4%.
 
בואו נראה את "חצי הכוס המלאה":
 
הצמיחה ברבעון הראשון הייתה גבוהה מאשר תחזית S&P. אמנם החברה מודה שהצמיחה ברבעון הראשון הייתה גבוהה יותר מאשר הציפיות (3.3% מול 3.0%), אך בסוכנות החליטו לשים זרקור על העובדה שהתאוששות הייתה חלקית - 1.4% לעומת רבעון מקביל אשתקד.
 
על מה מתבססת התחזית הפסימית? על נתוני עבר. הניתוח של S&P מתבסס על אירועים ביטחוניים קודמים ועל הקורונה, ומתוך כך החברה מניחה שהתאוששות אמורה להיות מהירה כבעבר. היה וזה לא קרה, ב-S&P מטילים ספק בהמשך המגמה, מבלי לקחת בחשבון שהאירוע הנוכחי הוא שונה. לעומת זאת, תחזיות האוצר ובנק ישראל מניחים כי ההתאוששות תהיה הדרגתית ויציבה, ולכן להערכתם, הצמיחה השנה תהיה מהירה יותר.  
 
סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אפריל הראה המשך שיפור במצב הכלכלי ברוב הענפים וציפיות להמשך גידול בפעילות הכלכלית גם בחודש הבא. להערכתנו, הצמיחה השנה אף עשויה להפתיע כלפי מעלה גם את התחזיות האופטימיות של בנק ישראל ומשרד האוצר.
 
צריכה פרטית. העלייה ברכיבי הצריכה הפרטית ברבעון הראשון שיקפה בצורה טובה את הזינוק ברכישות בכרטיסי אשראי ואת העלייה החדה בביקוש המקומי בעקבות המלחמה. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ברבעון הראשון בכמעט 9% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד.

הסתכלות על הנתונים החלקיים על הרבעון השני של 2024 (חודש אפריל ורוב חודש מאי) מראה כי ממוצע ההוצאה היומית בכרטיס אשראי גדל בכ-1.6% בחודשי אפריל ומאי בהשוואה לרבעון הראשון. אמנם הוצאות בכרטיסי אשראי נמצאות ברמה גבוהה, אך הן עדיין במגמת התחזקות, ולכן הגידול בהוצאה בכרטיסי אשראי, לצד שוק עבודה חזק, צפויים להמשיך לתמוך בצריכה פרטית חזקה ברבעון השני.
 
שוק עבודה חזק. בחודשים האחרונים שוק העבודה חזר לפעילות ברמה גבוהה, כאשר נתוני שוק העבודה מצביעים על שיפור מתמיד. שיעור התעסוקה במרץ גדל (63%) ושיעור האבטלה נותר נמוך. היקף האבטלה המצומצם עומד על 3% והיקף האבטלה הרחב עומד על 5% (כולל חל"תים וסיבות הקשורות למלחמה), ומתקרבים לרמת שאפיינה את המשק ערב המלחמה. לצד זאת, אחוז הנעדרים זמנית מעבודה מסיבה של מילואים יורד בהתמדה ובאופן חד.
 
במקביל לעלייה בשיעור התעסוקה, נרשמת עלייה גם בהיקף המשרות הפנויות, בחודש אפריל עמד על 137.2 אלף - גבוה באופן משמעותי בהשוואה לערב המלחמה.
 
האינדיקציות מצביעות על כך שמילואימניקים רבים שהתנתקו במשך חודשים משוק העבודה חזרו למעגל התעסוקה, ולא לאבטלה, נתון שתמך בגידול בשיעור התעסוקה. החזרה של מילואמניקים לשוק העבודה צפויה להוות גורם שיתמוך בהתאוששות הכלכלה הישראלית ברבעון השני.
 
יצוא. ברבעון הראשון הורגשה ירידה ביצוא, ובאופן חד יותר ביצוא סחורות. עם זאת, החל ממרץ, סוף הרבעון הראשון, ניכרת עלייה חדה ביצוא סחורות שהמשיכה גם באפריל - היצוא במרץ, או באפריל, היה גבוה יותר לעומת חודשים מקבילים אשתקד.
 
התחזיות המעודכנות של ה-OECD מצפות להתאוששות משמעותית בכלכלה העולמית במהלך 2024, נתון אשר צפוי לתמוך גם כן ביצוא הישראלי. לחלופין, יש לציין כי הסיכונים לסנקציות סחר על ישראל גבוהים יותר (למשל, דרום אפריקה עשויה לנקוט בצעדים דומים כמו הטורקיה), אם כי בשלב זה אינם משמעותיים.
 
המלחמה לא פגעה בהתעניינות של משקיעים זרים בהייטק הישראלי. נתוני ההשקעות בהייטק ברבעון הראשון של 2024 מצביעים על היפוך ראשון במגמת הירידה שאפיינה את השוק, כאשר היקף ההשקעות ומספר העסקאות גדלו בחדות והגיעו להיקף השקעה של 1.7 מיליארד דולר ב-113 עסקאות - בדומה לרבעון מקביל אשתקד. גם בהסתכלות על המשרות הפנויות בענף הייטק (כ-14 אלף בחודש אפריל), מספר העובדים השכירים (כמעט 400 אלף בפברואר) והשכר הממוצע (כ-34 אלף שקל בפברואר) בענף ניתן לראות התאוששות מלאה, ואף יש צמיחה מסוימת בהשוואה לערב המלחמה.
 
ענפי התיירות והנדל"ן - ההתאוששות צפויה להיות איטית. ענף התיירות ניזוק באופן חמור כתוצאה מהמלחמה. מאז שהחלה המלחמה נרשם מספר נמוך מאוד של כניסות מבקרים לישראל. על פי נתוני הלמ"ס, באפריל נכנסו לישראל 81 אלף מבקרים בלבד, לעומת 379 אלף באפריל 2023. אם כי לפי סקר מגמות בעסקים, גם בענף המלונאות רואים שיפור באפריל לעומת מרץ.
 
עימותים צבאיים קודמים מלמדים כי לענף התיירות לוקח זמן רב לחזור לפעילות גבוהה, גם אחרי תום העימות. בעימותים קודמים לקח לענף להתאושש 3 רבעונים ואף יותר לאחר תום העימות. עם זאת, כדאי לציין כי נתח התיירות מהתוצר הינו נמוך יחסית בהשוואה בינלאומית ועומד על פחות מ-3% מהתוצר, ולכן פוטניצאל הפגיעה בצמיחת המשק מוגבלת.
 
העצירה בכניסתם של הפועלים הפלסטינים לישראל, שהיוו שיעור ניכר מכוח העבודה בענף, הובילה לעצירת הפעילות באתרי בנייה רבים. ברבעון הראשון השקעה בבנייה ורמת הפעילות של הענף רשמו התאוששות משמעותית, אך המחסור בכוח העבודה מהווה מגבלה מרכזית בענף בתקופה זו, וצפויה להישאר משמעותית בשנה הקרובה, זאת משום שהמעבר להעסקת עובדים זרים לוקח זמן רב יותר.
 
בשורה התחתונה, מגמת ההתאוששות במשק, במיוחד העובדה ששוק העבודה נותר הדוק, צפויה להיות משמעותית יותר מאשר התחזית הפסימית של הסוכנות S&P. החברה אינה מתייחסת לאינדיקטורים לפעילות הכלכלית המעודדים שמצביעים על התאוששות משמעותית, וצפויים לתמוך בצמיחה ברבעונים הקרובים.


 

 
 
 

 

האתר מאפשר לראות את הרכבי קרנות נאמנות עד לרמת נייר הערך הבודד ובנוסף לדעת כמה קרנות נאמנות מחזיקות באותו נייר ערך מסוים ובאיזה היקף.בנוסף האתר מעלה כתבות פרשנוית וראיונות עם מנהלי קרנות לשם הצגת מדיניות ודרך קרן נאמנות.