בכיר ברשות החשמל: "רוצים יותר משקיעים ומממנים זרים בישראל. במבחן התוצאה זה עדיין לא מספיק" 

על רקע השינויים שעובר משק החשמל, המעבר למודל שוק תחרותי והצורך במימון פרויקטים בהיקפים גדלים והולכים, נערך במסגרת הוועידה לאנרגיה וכלכלה, שהתקיימה השנה בסימן "אנרגיה כחול לבן וביטחון אנרגטי", מושב בנושא משקיעים באנרגיה ושוק ההון. הדיון התמקד בשינוי בפרופיל הסיכון של פרויקטי אנרגיה, בחלוקת הסיכונים בין המדינה, היזמים והמממנים, בחסמים למימון ובאפשרות להרחיב את מעגל המשקיעים והמממנים הזרים בישראל. 

עו"ד אמנון אפשטיין, שותף מייסד וראש משותף של מחלקות האנרגיה והתשתיות והבנקאות והמימון במשרד ERM, שהנחה את המושב, פתח בהתייחסות למשקל המשמעותי של הגופים המממנים בפרויקטי אנרגיה. לדבריו, שיעור המימון בפרויקטים עשוי להגיע כיום ל-90% ואף ל-100% מההשקעה, באופן שמחדד את שאלת חלוקת הסיכונים, במיוחד לנוכח המציאות הביטחונית והגיאו-פוליטית. "המממנים בפרויקטים מביאים היום לא רק 80%, הם יכולים להביא 90% ואפילו 100%. כלומר, הסיכון של המממנים בבנקים ובגופים המוסדיים הוא מאוד גדול", אמר אפשטיין. "מה תפקיד המדינה פה? מה תפקיד הרגולטור? ואם מסתכלים על ההשלכות של המלחמה, השאלה היא האם המדינה מיישמת או מתכוונת ליישם חלוקת סיכונים שונה בכל מה שקשור לפרויקטי אנרגיה".

עוז לוי, סמנכ"ל תחרות ופיתוח מקטע ההולכה ברשות החשמל, התייחס לחלוקת הסיכונים במשק ואמר כי להערכתו הרגולציה הקיימת מותאמת למציאות בישראל והוכיחה את עצמה גם בתקופות החירום של השנים האחרונות. לוי ציין כי בעקבות עיכובים שנגרמו בשל המלחמה האריכה הרשות מועדים באופן רוחבי לשחקנים בשוק, וכי גם במקרים שבהם יצרנים נאלצו לעבור מגז טבעי לסולר הופעלו מנגנונים שנועדו לתת מענה לעלויות החריגות. לדבריו, "כשמישהו מסתכל על שלוש השנים האחרונות ורואה כמה פעמים הארכנו את המועדים, הוא גם יכול להניח, במבט קדימה, שאם יהיו דברים כאלה הרשות תתנהל בצורה דומה".

בהמשך התייחס לוי למעבר ההדרגתי של משק החשמל לשוק תחרותי יותר ולמשמעות שלו עבור היזמים והמממנים. לדבריו, ככל שהשוק מאפשר הקמה של תחנות כוח ומתקני אנרגיה מתחדשת ואגירה בהיקפים גדולים יותר, חלק גדול יותר מסיכוני הביקוש, ההיצע ומחירי השוק עובר לשחקנים הפרטיים. לוי הדגיש כי הרשות תמשיך לשמור על מנגנונים מסוימים שיאפשרו בסיס הכנסות, אך הבהיר כי השחקנים בשוק נדרשים להפנים שהם נושאים בחלק גדל והולך מסיכוני השוק.

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון הייתה הצורך להרחיב את בסיס המשקיעים והמממנים הזרים בישראל. לוי אמר כי ברשות החשמל מעוניינים לראות יותר שחקנים בינלאומיים בשוק: "אנחנו מאוד אוהבים את המשקיעים הישראלים ואת המממנים הישראלים, אבל מאוד מאוד רוצים להגדיל את הבסיס גם של המשקיעים וגם של המממנים. היינו רוצים לראות יותר חברות זרות פעילות". לדבריו, נעשו צעדים שנועדו להתמודד עם חסמים הניצבים בפני שחקנים זרים, אולם אלה טרם הביאו לתוצאה הרצויה. "במבחן התוצאה זה לא מספיק, זה לא קורה בשנים האחרונות. יכול להיות שצריך לעשות מאמץ נוסף." לוי הוסיף כי כניסת גופים זרים תרחיב את מקורות ההון ותביא עמה גם ידע ושיטות עבודה שיוכלו לתרום להתפתחות משק החשמל בישראל.

שגית חן, מנכ"לית טראלייט, הציגה את נקודת המבט של היזמים ואמרה כי מצד המממנים קיים כיום תיאבון להשקעה בפרויקטים, אולם אופי המימון השתנה. "יש כסף, יש פרויקטים, פרופיל הסיכון השתנה", אמרה. לדבריה, בעוד שבעבר פרויקטים רבים התבססו על תעריף ועל רצף הכנסות ידוע, המעבר למודל שוק מכניס אי-ודאות גדולה יותר לגבי ההכנסות ומחייב את הבנקים והיזמים להתמודד עם תחזיות ומודלים פיננסיים מורכבים יותר. "השוק הופך להיות הרבה יותר מורכב ברמת המימון שלו. היום אנחנו כיזמים צריכים להיות יותר טובים ממה שהיינו ולתת את התשובות ואת הביטחון כדי שהדבר הזה ירוץ הלאה".

חן הצביעה על שלושה חסמים מרכזיים במימון פרויקטים: ודאות ההכנסות, ודאות רגולטורית והמורכבות הגוברת של הפרויקטים. לדבריה, במציאות החדשה נדרשים היזמים להציג למממנים את איכות הפרויקט, זהות רוכשי החשמל, מבנה ההתקשרויות ופיזור הסיכונים. "אנחנו עוברים לעולם שבו אנחנו צריכים להתמקצע, גם אנחנו כיזמים וגם המממנים" לדבריה, פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת משלבים כיום יותר ויותר אגירה ודורשים מומחיות וניתוח סיכונים מעמיק, כאשר איכות הפרויקט משפיעה באופן ישיר על היקף המימון ועל מחירו.

עומרי הלוי, דירקטור וראש יחידת מימון פרויקטים ב-BDO, התייחס לאפשרות של כניסת מקורות מימון בינלאומיים נוספים לשוק הישראלי. לדבריו, בעולם פועלות קרנות וגופי השקעה גדולים המספקים פתרונות מימון שונים ממימון פרויקטלי בנקאי מסורתי, אולם מבנה המימון בישראל, שבו שיעורי החוב בפרויקטים עשויים להיות גבוהים במיוחד, מצמצם לעיתים את המקום לשכבות מימון משלימות. הלוי ציין כי קיימים בישראל גם פתרונות מימון היברידיים, אך בשלב זה הם אינם נפוצים בהיקפים משמעותיים.

לוי התייחס גם לפעילותן של חברות אנרגיה ישראליות בחו"ל וציין כי ברשות רואים אותה בחיוב. לדבריו, פעילות בינלאומית מאפשרת לחברות לפזר את פעילותן מבחינה גיאוגרפית, מחזקת את יציבותן ומאפשרת להן להביא לישראל ידע ושיטות עבודה שנצברו בשווקים אחרים. "הפעילות של חברות ישראליות בחו"ל הופכת אותן ליציבות, זה לטובתן וזה גם לטובת המשק הישראלי".