הפוגה בין טראמפ לשי, תשואות מעל 5% ו-AI תחת אש: השווקים נכנסים לשבוע קריטי 

סילביה יבלונסקי, מנהלת השקעות ראשית ב-Defiance: ״5% באג"ח האמריקאי מעלה את רף ההוכחה למניות: בעידן של תשואות גבוהות, הרווחים יצטרכו לעשות יותר את העבודה״.

סנדיפ ראו, אנליסט ב-Leverage Shares: ״הפוגת הסחר בין ארה"ב לסין דוחה את המצוק של נובמבר, אבל לא מעלימה את הסיכון: המבחן הבא מגיע בינואר״.

פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות ב-Themes ETF's: ״5% באג"ח היא לא תקרה אלא תחנת ביניים: המשקיעים צריכים להיערך לעידן של ריביות גבוהות יותר לאורך שנים״.

---

טראמפ ו-שי הורידו את הסיכון המיידי, אבל השוק לא קיבל עסקת שלום

לדברי סילביה יבלונסקי, מנהלת השקעות ראשית ב-Defiance, התוצאה המרכזית של המפגש בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג היא בעיקר דה-אסקלציה ולא עסקת-על.

לדבריה, השווקים אינם זקוקים לכך שארה"ב וסין יפתרו את כל המחלוקות ביניהן. מה שהם צריכים הוא יותר ודאות, כללי משחק ברורים וירידה בסיכון הגיאופוליטי. מערכת יחסים פחות עימותית בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם יכולה, להערכתה, לתת לחברות ביטחון רב יותר בכל הנוגע לשרשראות אספקה ולהשקעות הון.

"פחות הסלמה היא בדרך כלל חיובית לנכסי סיכון", אומרת יבלונסקי, שמציינת במיוחד את תחום תשתיות ה-AI והחשמל הדרוש להפעלתו כאחד האזורים המרכזיים מבחינתה.

עם זאת, היא מדגישה כי היריבות האסטרטגית בין ארה"ב לסין סביב טכנולוגיה ו-AI לא נעלמת בעקבות המפגש.

גם סנדיפ ראו, אנליסט ב-Leverage Shares, מזהה במפגש בעיקר ניסיון לייצר יציבות ולא פתרון מלא למחלוקות בין המדינות. לדבריו, הארכת הפוגת הסחר מסירה מהשוק "מצוק" מיידי, אך אינה פותרת את מוקדי החיכוך המרכזיים.

לדבריו, המשמעות עבור השווקים היא חיובית במידה מתונה, במיוחד עבור יצואנים, יצרניות רכב וחברות תעשייה התלויות באספקת מתכות נדירות. עם זאת, העובדה שההסכמות נבחנות מחדש כבר בתחילת השנה הבאה משאירה את השוק חשוף לסיכון של כותרות חדשות.

ראו מציין כי סוגיית ה-rare earths נותרה נקודת לחץ מרכזית בשרשרת האספקה העולמית, וכי חברות השבבים וה-AI ימשיכו להיות רגישות במיוחד לכל שינוי בשפה סביב מגבלות יצוא.

במילים אחרות: השוק קיבל יותר זמן, אבל לא בהכרח יותר ודאות.

ה-AI כבר לא רק סיפור של טכנולוגיה: וושינגטון והמדינות בארה"ב נכנסות לתמונה

לדברי יבלונסקי, אחת ההתפתחויות החשובות ביותר עבור מניות ה-AI היא שהתחום עבר בשנה האחרונה מלהיות "סיפור טכנולוגי" בלבד לסיפור כלכלי ופוליטי.

הוויכוח אינו מתמקד עוד רק ביכולות של מודלים ובקצב האימוץ של AI, אלא גם בשאלות מאוד מוחשיות: כמה חשמל צורכים מרכזי הנתונים, מי ישלם על הרחבת רשת החשמל, מה תהיה ההשפעה על מחירי החשמל, כמה מהר ניתן לקבל היתרים לבניית דאטה סנטרים ומה תהיה חלוקת הסמכויות בין הממשל הפדרלי למדינות.

ראו מציין אף הוא כי ההתנגדות למרכזי נתונים הופכת לסיכון משמעותי יותר עבור מניות AI, כאשר מדינות ורשויות מקומיות בארה"ב מקדמות צעדים להגבלת הקמתם. לדבריו, ההתנגדות מתמקדת במידה רבה בעלויות החשמל, בעומס על רשתות החשמל ובשאלה מי נושא בעלויות התשתית.

המשמעות מבחינת המשקיעים, לדבריו, היא שמניות AI עשויות להפוך רגישות יותר להתפתחויות פוליטיות ורגולטוריות ככל שמתקרבות בחירות האמצע בארה"ב.

עם זאת, יבלונסקי מפרידה בין התנודתיות הפוליטית לבין מגמת ההשקעות הבסיסית בתחום.

לדבריה, הביקוש לכוח מחשוב, זיכרון, תקשורת, חשמל ותשתיות inference ממשיך לגדול, ולכן היא מעדיפה להסתכל גם על מה שהיא מכנה "מוכרי האתים והמעדרים" של מהפכת ה-AI: זיכרונות, פוטוניקה, networking, ניהול חשמל, קירור, מפעלי שבבים ותשתיות קריטיות נוספות.

"אני ממשיכה להעדיף את הצד התשתיתי של ה-AI", אומרת יבלונסקי. "הביקוש לתשתיות שמאפשרות את מהפכת ה-AI ממשיך לגדול, גם כאשר הדיון הפוליטי סביבו הופך מורכב יותר."

5% באג"ח האמריקאי: תיקון זמני או תחילתו של עידן ריבית חדש?

פול מרינו, סמנכ"ל הכנסות ב-Themes ETF's, לוקח את הדיון באג"ח צעד קדימה.

לדבריו, יש לקרוא את העלייה בתשואת האג"ח האמריקאי ל-10 שנים בשני טווחי זמן. בטווח הקצר, העלייה מעל 5% משקפת נתוני פעילות חזקים, מכרז אג"ח חלש יותר ואזהרות מצד בכירי הפד לגבי סיכון אינפלציוני מתמשך.

אבל בעיניו, הסיפור המעניין באמת נמצא בטווח הארוך.

מרינו טוען כי שוק האג"ח עשוי להיות בשלבים הראשונים של שינוי משטר רב-שנתי, לאחר כמעט ארבעה עשורים שבהם התשואות נעו במגמת ירידה.

לדבריו, סביבת התשואות הנמוכה במיוחד של 2020 עשויה להתברר בדיעבד כנקודת קיצון שסימנה את מיצויו של עידן האג"ח הזול, כאשר מאז השוק נע לכיוון של תשואות גבוהות יותר.

הכוחות המבניים מאחורי המהלך, לדבריו, כוללים צרכי מימון ממשלתיים גדולים יותר, גירעונות פיסקליים גבוהים, אינפלציה שנמצאת מעל היעד וצמצום חלקם של קונים שאינם רגישים למחיר, כמו בנקים מרכזיים.

במקומם, לדבריו, נכנסים משקיעים פרטיים שרגישים יותר לתשואה ודורשים פיצוי גבוה יותר עבור הסיכון שבהחזקת אג"ח לטווח ארוך.

"התשואה של 5% אינה תקרה שצריך להמר נגדה", אומר מרינו. "היא יכולה להיות תחנת ביניים במהלך עלייה רב-שנתית בתשואות."

לדבריו, המשמעות היא שהמשקיעים צריכים לבנות תיקים מתוך הנחה שסביבת התשואות הנמוכה של שנות ה-2010 אינה בהכרח חוזרת.

סילביה יבלונסקי: "כשהתשואה עולה, המניות צריכות להצדיק את המחיר"

יבלונסקי מסכימה כי שוק האג"ח מתמחר אפשרות של ריבית גבוהה לאורך זמן, אך מדגישה את ההשלכות על שוק המניות.

לדבריה, העלייה בתשואות משקפת שילוב של ציפיות למדיניות הפד, פרמיית זמן גבוהה יותר, גירעונות פיסקליים, היצע אג"ח ואי-ודאות אינפלציונית.

מבחינת שוק המניות, לדבריה, תשואה של 5% ומעלה באג"ח האמריקאי מעלה את "רף ההוכחה" שהמניות צריכות לעמוד בו.

"העלייה בתשואות לא מבטלת את הצמיחה, אבל היא הופכת את המשמעת בתמחור לחשובה הרבה יותר", היא אומרת.

לדבריה, כאשר ניתן לקבל תשואה גבוהה יותר מנכס חסר סיכון, המשקיעים דורשים יותר מהחברות שבצד השני של המשוואה. לכן, בעידן של תשואות גבוהות, רווחי החברות צריכים לספק יותר תמיכה למחירי המניות.

למרות זאת, היא אינה משנה את העמדה החיובית שלה כלפי AI, אלא מדגישה את הצורך להתמקד בחברות שבהן ניתן לראות השקעות הון, ביקוש אמיתי וצמיחה ברווחים.

מרינו: "המניות יכולות להתמודד עם ריבית גבוהה יותר. שוק הדיור הרבה פחות"

מרינו מחדד הבדל משמעותי בין שוק המניות לשוק הדיור.

לדבריו, מניות יכולות להתאים את עצמן לסביבת ריבית גבוהה באמצעות צמיחה ברווחים, שינויי תמהיל בין סקטורים ורכישות עצמיות. חברות גדולות גם נוטות למחזר חוב מראש, ולכן אינן חשופות בהכרח במלואן לזעזוע של רבעון אחד בריבית.

שוק הדיור, לעומת זאת, רגיש הרבה יותר לעלייה בתשואות האג"ח, משום שתשואת האג"ח ל-10 שנים היא נקודת ייחוס מרכזית לעלויות המשכנתאות.

לדבריו, כאשר עלויות המימון עולות, הרוכשים מתקשים יותר לעמוד בעלויות הרכישה, בעלי בתים קיימים נוטים להימנע ממכירה כדי לא לאבד משכנתאות זולות, ועלויות המימון של יזמים עולות גם הן.

התוצאה, להערכתו, אינה בהכרח קריסה מיידית במחירי הדירות, אלא פגיעה משמעותית יותר בנפח העסקאות, בהיצע החדש ובנגישות של רוכשים לשוק.

ביטקוין במבחן: 85-87 אלף דולר הם אזור הקרב הבא

בזירת הקריפטו, סילביה יבלונסקי מצביעה על טווח של 85-87 אלף דולר כאזור המבחן המרכזי של הביטקוין בטווח הקצר.

לדבריה, פריצה והתבססות מעל הטווח הזה עשויה להפנות את תשומת הלב לרמת 90 אלף דולר, בעוד שבצד השלילי היא עוקבת אחר אזור ה-80 אלף דולר כרמת תמיכה.

עם זאת, מבחינת יבלונסקי, תנועת המחיר היומית פחות חשובה מהתמונה ארוכת הטווח.

לדבריה, שני המשתנים החשובים ביותר להמשך התזה על הביטקוין הם המשך האימוץ המוסדי וזרימות ההון לקרנות הסל.

סנדיפ ראו מסמן רמות מעט מדויקות יותר למסחר: לדבריו, 86,500 דולר הם הרמה המיידית שיש לעקוב אחריה, כאשר אזור 87-88 אלף דולר מהווה התנגדות משמעותית נוספת. פריצה של אזור זה עשויה לפתוח את הדרך, מבחינה טכנית, לעבר רמת 100 אלף דולר.

מנגד, ראו מציין כי אזור 80-82 אלף דולר, ששימש בעבר כתקרת מחיר, עשוי להפוך כעת לרמת תמיכה. לדבריו, לאחר המהלך החד האחרון, תיקון ובחינה מחדש של אזור התמיכה לפני ניסיון פריצה נוסף לא יהיו תרחיש מפתיע.

שבוע המבחן של האג"ח: תעסוקה, שירותים והפד במוקד

לדברי מרינו, השבוע הקרוב עשוי להיות משמעותי במיוחד עבור שוק האג"ח, משום שהוא כולל רצף של נתוני מאקרו שיכולים לחזק או להחליש את ההימור על ריבית גבוהה יותר.

בתחילת השבוע צפויים להתפרסם נתוני מכירות בתים ממתינים ומדד הפעילות של הפד בדאלאס. בהמשך יגיעו נתוני JOLTS, מדד מחירי הבתים של FHFA, מדד מנהלי הרכש של שיקגו ומדד אמון הצרכנים.

ב-1 באוקטובר יעמדו במוקד נתוני התעסוקה של ADP, מדד ISM לתעשייה, מדד מנהלי הרכש של S&P Global ונתוני הוצאות הבנייה.

בהמשך השבוע יפורסמו תביעות האבטלה השבועיות, נתוני פיטורים והזמנות ממפעלים.

אבל לדברי מרינו, האירוע המרכזי יהיה ביום שישי, עם פרסום נתוני התעסוקה בארה"ב, שיעור האבטלה ומדד ISM לשירותים.

לדבריו, נתון תעסוקה חזק או אינפלציה עיקשת בסקטור השירותים עשויים לחזק את ההימור על מדיניות ניצית יותר של הפד וללחוץ את תשואות האג"ח גבוה יותר. מנגד, נתון חלש עשוי לספק לשוק האג"ח את ההקלה הראשונה לאחר שבועות של לחץ.

לצד הנתונים, הוא ממליץ לעקוב גם אחר התבטאויות נוספות של בכירי הפד וכן אחר ההתפתחויות במתיחות בין ארה"ב לאיראן, כאשר מחירי אנרגיה גבוהים יותר עלולים להזין מחדש את ציפיות האינפלציה.

השורה התחתונה: השוק עובר ממבחן הריבית למבחן התשואות

שלושת המומחים מצביעים למעשה על שינוי במוקד של השווקים: השאלה כבר אינה רק אם הפד יעלה או יוריד ריבית, אלא איזו סביבת תשואות תישאר אחרי שהאבק סביב החלטות הריבית ישקע.

מרינו מזהה אפשרות לעידן רב-שנתי של ריביות ותשואות גבוהות יותר; יבלונסקי מדגישה שהדבר מעלה את רף ההוכחה שמניות צריכות לעמוד בו ומחזק את החשיבות של רווחים אמיתיים ותשתיות AI עם ביקוש מוכח; וראו מצביע על כך שהגיאופוליטיקה, שרשראות האספקה והפוליטיקה סביב תשתיות ה-AI הופכות לחלק בלתי נפרד מתמחור הנכסים.

במילים אחרות, הכסף כבר לא זול, הגיאופוליטיקה עדיין לא יציבה, וה-AI כבר לא מתקיים בוואקום טכנולוגי. עבור המשקיעים, המשמעות היא שסביבת השוק הקרובה עשויה לדרוש יותר סלקטיביות: פחות להסתמך על רוח גבית של ריבית נמוכה, ויותר לבחון מי באמת מייצר צמיחה, רווחים ותשתית שמצדיקה את התמחור. הערה אחת חשובה: בכוונה לא הכנסתי את התחזית המפלגתית של סנדיפ לגבי תוצאות בחירות האמצע בארה"ב. במקום זאת, השארתי את הזווית הרלוונטית לשוק: הבחירות עשויות להשפיע על סביבת הרגולציה של AI, כאשר מרכזי הנתונים, החשמל והרגולציה הופכים לנושאים פוליטיים. זה גם הרבה יותר עיתונאי ופחות מכניס את הסקירה שלא לצורך לפינה מפלגתית. בנוסף, בדקתי את ההתפתחויות העדכניות סביב טראמפ-שי והרגולציה על דאטה סנטרים כדי לוודא שהמסגור אקטואלי.