המלכודת המסוכנת של "האשראי המתגלגל" 

"אתם קובעים כמה לשלם בכל חודש", מציעות חברות כרטיסי האשראי, באפשרות לחיוב חודשי קבוע בכרטיס האשראי, או שקרוי מקצועית "אשראי מתגלגל". זה מפתה, מה גם שבלחיצת מקש קלה מאשרים את המהלך.

מתי משתמשים הרוב במכשיר פיננסי זה? נניח שהחיובים בכרטיס שלכם הסתכמו בחודש מסוים בסכום חריג של כ-10,000 שקל, שכנראה לא יכובדו בחשבון הבנק. במקום לשלם את מלוא הסכום, אתם קובעים בהסכמת חברת כרטיסי האשראי, חיוב של 2,000 שקל בלבד. הוראת החיוב היא קבועה עד שתבטלו אותה.

מה קרה ל־8,000 השקלים הנותרים?

הם לא נעלמו. הם עברו לחיוב חודש הבא בתוספת ריבית. אם בחודש הבא המשפחה ממשיכה להשתמש בכרטיס בסכום דומה, היא כבר לא מתמודדת רק עם ההוצאות החדשות. היא מתמודדת גם עם החוב שנשאר מהחודש הקודם.

וכאן מתחיל מנגנון שיכול להיות קשה לעצירה: הוצאות חדשות + חוב ישן + ריבית = חיוב חדש. וכך אם לא סוגרים את החוב, יצרתם הלוואה עם ריבית דריבית. כלומר, במקום פתרון שנועד להקל על התזרים, הוא עלול להפוך לחוב מתמשך ותופח. זאת משום שריבית על אשראי מתגלגל יותר גבוהה מריבית קרדיט, לבטח יותר גבוהה מריבית על הלוואה בנקאית, ודומה יותר לריבית על יתרת חובה בבנק.

על פי הנתונים האחרונים שפרסם בנק ישראל, שבודק אסדרה בנושא, יתרת האשראי המתגלגל בכרטיסי האשראי עמדה נכון לספטמבר 2024 על 6.2 מיליארד ₪, כ-4.6% מסך האשראי הצרכני (שאינו לדיור) שהועמד על ידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. יש לציין, כי מרבית כרטיסי האשראי המתגלגל מונפקים על ידי חברות כרטיסי האשראי (מעל 90%), והיתר על ידי הבנקים.

עוד מציין בנק ישראל, כי גם אשראי מתגלגל וגם מסגרת אשראי בעו"ש הם שירותי אשראי גמישים, ללא מועד פירעון מוגדר וללא לוח סילוקין (להלן – אשראי גמיש). בשל חוסר ודאות ביחס לסכומים ולמועדים של נטילת האשראי על ידי הלקוח והחזרתו, אשראי גמיש מתומחר בדרך כלל כיקר יותר, קרי שיעורי הריבית הנגבים עבורו גבוהים ככלל משיעורי הריבית בהלוואות עם לוח סילוקין מוגדר מראש.

יותר מ-80% פסיביים ונשארים עם סכום החיוב שנקבע

מתי אשראי מתגלגל הופך לבעיה רצינית? כשלא פורעים אותו והחוב הולך ותופח בריביות גבוהות. כשמדובר בהלוואה מסודרת, אפשר לדעת מראש את סדר הגודל של ההחזר החודשי ואת מועד סיום החוב. באשראי מתגלגל אין נקודת סיום כזאת. אם הלקוח משלם 1,000 שקל בחודש אבל ממשיך להשתמש בכרטיס בסכומים גבוהים יותר, החוב לא רק שלא ייסגר, אלא ימשיך להתנפח.

בנק ישראל בדק את אופן ההתנהלות של לקוחות באשראי מתגלגל, ומצא, כי רוב המשתמשים באשראי מתגלגל - יותר מ-80% מהלקוחות נשארים פסיביים ולא משנים את סכום הפירעון החודשי.  כלומר, הם ממשיכים לשלם בכול חודש את סכום החיוב שנקבע להם, בעוד שהיתרה ממשיכה להצטבר ולשאת ריבית גבוהה. לפי בנק ישראל, הריבית על אשראי מתגלגל מוערכת ב-15-16% לשנה. שיעור הריבית המדויק משתנה בהתאם לבנק או לחברת האשראי הספציפית, לסוג הכרטיס שברשותכם, ולעיתים קרובות מחושב כתוספת על ריבית הפריים

ויש כאן עוד מלכודת - הכרטיס ממשיך לעבוד. וזה אולי ההבדל הפסיכולוגי הגדול ביותר בין אשראי מתגלגל לבין הלוואה. כשאדם לוקח הלוואה של 30 אלף שקל, הוא בדרך כלל יודע שהוא לקח 30 אלף שקל. בכרטיס אשראי מתגלגל, החוב יכול להיטמע בתוך הפעילות השוטפת.

גם נוצרת אשליה מסוכנת: החיוב החודשי נמוך, ולכן נדמה שההוצאה החודשית נמוכה. אבל היא לא - חלק ממנה פשוט נדחה.

שורה תחתונה – אשראי מתגלגל הוא לא בהכרח מכשיר "רע". אבל הוא צריך להיות מכשיר לניהול תזרים ההכנסות וההוצאות שלכם, ולא מקור למימון רמת חיים. הוא כן יכול לתת מענה למי שיש לו תנודתיות בהכנסות ובהוצאות, למי שזקוק לגמישות זמנית או למי שרוצה להקטין את החיוב בחשבון הבנק בתקופה מסוימת. רק אל תהפכו את זה להרגל.

בנק ישראל מציע כיצד להתנהל עם אשראי מתגלגל: