בשבועות האחרונים נדמה היה כי ההייטק הישראלי נכנס לגל פיטורים רחב. אולם סקר חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן מצביע על תמונה מורכבת בהרבה: מספר המועסקים בהייטק נותר כמעט זהה, החברות ממשיכות לגייס עובדים בהיקף משמעותי, אך מתחת לפני השטח מתחולל שינוי עמוק: ענף ההייטק מתפצל לשני מסלולים שונים, חברות התוכנה מתייעלות במהירות לנוכח מהפכת הבינה המלאכותית, בעוד שחברות החומרה ממשיכות להתרחב ולגייס עובדים. התוצאה היא שוק עבודה יציב ברמת המאקרו, אך כזה שעובר את אחד השינויים המשמעותיים ביותר בעשור האחרון.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "הסקר מצביע על כך שההייטק הישראלי אינו נמצא בתקופת נסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק. למרות תחושת אי הוודאות שנוצרה בעקבות גל הפיטורים, הנתונים מראים שהתעסוקה הכוללת בענף נותרת דומה, אך מאחורי מספר זה מסתתרת מציאות מורכבת יותר. אנחנו רואים פיצול ברור בין ענפי התוכנה, שעוברים התאמות משמעותיות בעקבות השינויים הטכנולוגיים והטמעת הבינה המלאכותית, לבין תחומי הדיפטק, ובהם שבבים, תשתיות מחשוב, טכנולוגיות ביטחוניות וכו' שממשיכים להציג ביקושים גבוהים לעובדים ולהוות מנועי צמיחה משמעותיים. זהו תהליך שממחיש את חשיבות החדשנות העמוקה והיכולת להוביל בטכנולוגיות פורצות דרך. לצד האתגרים שמייצר השינוי, הוא גם פותח הזדמנויות חדשות ליזמים ולחברות ולכן עלינו להמשיך להשקיע במחקר ופיתוח, בהון האנושי ובתחומי הדיפטק, כדי להבטיח שגם בעידן הבינה המלאכותית ישראל תמשיך להיות מהמובילות בעולם בחדשנות. אנחנו לא רואים הייטק שנחלש, אלא הייטק שמשתנה במהירות: אנחנו כבר מבינים שהסיפור של 2026 אינו כמה עובדים מפוטרים, אלא אילו מיומנויות השוק מחפש".
עיקרי תוצאות הסקר:
ההייטק הישראלי שומר על יציבות בתעסוקה, החברות גייסו בממוצע 8% מעובדיהן ופיטרו 2.8% בלבד במחצית הראשונה של 2026.
פיצול בין הסקטורים, שיעור הפיטורים בחברות תוכנה עמד על 6.6%, לעומת 1.1% בלבד בחברות חומרה ו-2.7% בחברות פארמה ומדיקל.
יותר משליש מחברות ההייטק צופות ירידה בהיקף הגיוסים במחצית השנייה של 2026 ושיעור הגיוסים המתוכנן ירד מ 7.2% בחציון הראשון של 2026 ל 5.9% בחציון השני של 2026.
הבינה המלאכותית עדיין אינה הסיבה המרכזית לפיטורים, אך השפעתה על החלטות הגיוס והתעסוקה מתחזקת כאשר שיעור החברות שציינו אותה כסיבה המרכזית לצמצומי כוח אדם עלה באופן מתון בלבד, מ 5% ל 7%.
שיעור החברות שצמצמו גיוסים בעקבות הטמעת AI שולש בתוך חצי שנה, מכ 3% לכ 10%.
מחצית מהחברות המתכננות פיטורים מדווחות כי ל AI יש השפעה על החלטותיהן, לעומת 29% בלבד בסקר הקודם.
מהסקר, שנערך במחצית השנייה של חודש יוני 2026 בקרב 210 חברות הייטק המעסיקות יחד כ 130 אלף עובדים, עולה כי בניגוד לרושם שנוצר מהודעות על פיטורים נקודתיים, ענף ההייטק הישראלי ממשיך להפגין יציבות ברמת התעסוקה הכוללת. הסקר מייצג מגמות בקרב חברות המעסיקות מעל 50 עובדים ומעסיקות מעל מ-80% מהעובדים בהייטק, אך יתכן והמגמות בקרב סטארטאפים הן אחרות. במהלך המחצית הראשונה של השנה גייסו החברות בממוצע עובדים בהיקף של 8% מכוח האדם שלהן, בעוד ששיעור הפיטורים עמד על 2.8% בלבד. במקביל, 4.3% מהעובדים עזבו את מקום עבודתם מרצון, כך שבסך הכול לא נרשם שינוי משמעותי במספר המועסקים בענף.
הממצאים משתלבים גם עם נתוני המאקרו של המשק. בעוד שנתוני שירות התעסוקה הצביעו על כ 15,000 דורשי עבודה במקצועות הטכנולוגיה, ובמקביל נרשמו כ 18,000 משרות פנויות בענף, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצביעו על גידול של כ 7% במספר המועסקים בהייטק ברבעון הראשון של 2026. הסקר מספק הסבר אפשרי לפער זה, שוק העבודה אינו מתכווץ, אלא משנה את הרכב הביקושים שלו. עובדים משתחררים מתפקידים מסוימים, בעוד שבמקביל נפתחות משרות חדשות הדורשות מיומנויות שונות ולעיתים גם ניסיון מסוג אחר.
אחד הממצאים הבולטים בסקר הוא שהממוצע של ענף ההייטק מסתיר פערים משמעותיים בין הסקטורים השונים. בעוד שבמבט כולל הענף מציג יציבות יחסית, בחלוקה פנימית מתברר כי חברות התוכנה וחברות החומרה נמצאות כיום במגמות כמעט הפוכות.
שיעור הפיטורים בחברות התוכנה הגיע במחצית הראשונה של השנה ל 6.6%, יותר מפי 2 מהממוצע בענף, ולעומת זאת בחברות החומרה עמד שיעור הפיטורים על 1.1% בלבד ובתחומי המדיקל והפארמה על 2.7%.
ממצאי הסקר, מתיישבים עם ההשפעה השונה של מהפכת הבינה המלאכותית על תחומי פעילות שונים. בעוד חברות תוכנה חוות פגיעה בתחרותיות, חברות חומרה רק נהנות מפירות ההתייעלות וחלקן גם מעלייה בביקוש למוצריהן בשל הביקוש הגובר לשבבים, לתשתיות מחשוב ולפתרונות עם טכנולוגיות עמוקות אחרות (דיפטק).
המשמעות היא שנתוני המאקרו אינם משקפים בהכרח את המציאות שחווים עובדים רבים. עובד שמסיים את עבודתו בחברת תוכנה אינו יכול תמיד להשתלב באופן מיידי במשרה הנפתחת בחברת חומרה או בחברת שבבים, משום שהידע, הניסיון וההתמחות הנדרשים שונים. לכן, גם בתקופה שבה מספר המועסקים הכולל בענף נשאר יציב, חלק מהעובדים עלולים להיתקל בקושי ממשי להשתלב מחדש בשוק העבודה בטווח הקצר.
במקביל, ברשות החדשנות מעריכים כי לצד האתגרים שמייצרת מהפכת הבינה המלאכותית, היא צפויה גם לייצר הזדמנויות חדשות. הורדת חסמי הפיתוח באמצעות כלי AI מאפשרת להקים חברות תוכנה קטנות במהירות גבוהה יותר, עם צוותים מצומצמים יותר ועם השקעת משאבים נמוכה משמעותית ביחס לעבר. מגמה זו עשויה להוביל בשנים הקרובות לגל חדש של יזמות טכנולוגית ולהקמת חברות חדשות.
הבדלים משמעותיים נרשמו גם בין חברות בגדלים שונים. שיעור הפיטורים הגבוה ביותר נרשם בחברות המעסיקות בין 50 ל 200 עובדים, שם הגיע שיעור המפוטרים ל 8.7%, יותר מפי 3 מהממוצע בענף. חברות אלה היו כמעט מחצית מהחברות שביצעו פיטורים רחבים במיוחד.
ברשות החדשנות מסבירים כי ייתכן שחברות בגודל זה חשופות יותר ללחצים עסקיים ותזרימים, ביניהם השינויים בשער החליפין והתייקרות ההעסקה בישראל, ובמקביל הן גדולות מספיק כדי לבצע מהלכי התייעלות רחבים.
עוד עולה מהסקר כי שיעור הפיטורים היה גבוה יותר בחברות צמיחה (חברות ישראליות בעלות פעילות בינלאומית), בהשוואה למרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות. ממצא זה עשוי להעיד על רגישות גבוהה יותר לשינויים בשווקים הגלובליים, לתחרות הבינלאומית ולמהלכי התייעלות חוצי מדינות. גם בהקשר זה לשער החליפין עשויה להיות השפעה על קבלת ההחלטות.
מנתוני הסקר עולה כי בקרב חברות שביצעו פיטורים רוחביים, 17.6% מהחברות עשו זאת בשל שער החליפין ומתוך החברות שצמצמו את היקף גיוסי כוח האדם 28% עשו זאת בשל שער החליפין.
לצד תמונת המצב הנוכחית, בחן הסקר גם את תוכניות החברות להמשך השנה. מהנתונים עולה כי יותר משליש מחברות ההייטק צופות ירידה בהיקף הגיוסים במחצית השנייה של 2026, כמעט כפול מהשיעור שנמדד בסקר הקודם, וגבוה משמעותית מהמקובל ביתר ענפי המשק.
בהתאם לכך, שיעור הגיוסים המתוכנן ירד מ 7.2% ל 5.9%, בעוד ששיעור הפיטורים המתוכנן בקרב חברות הצופות פיטורים רוחביים עלה מ 4.1% ל 6.4%. ברשות החדשנות מדגישים כי מדובר בתוכניות של המעסיקים ולא בתחזית למספר המפוטרים בפועל, אולם מדובר במדד חשוב המאפשר לזהות את הכיוון שאליו מתפתחות החלטות החברות.
אחד הממצאים המרכזיים של הסקר הוא שהשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה ממשיכה להתחזק, אולם בשלב זה היא מתבטאת בעיקר בהחלטות הנוגעות לגיוס עובדים חדשים ופחות בפיטורים שכבר בוצעו.
שיעור החברות המדווחות על הטמעה רחבה של AI במוצריהן עלה בתוך חצי שנה מ 21% ל 30%, גידול של 43%. במקביל, שיעור החברות שצמצמו בפועל גיוסים בעקבות הטמעת AI זינק מכ 3% לכ 10%, כמעט פי 3 בתוך שישה חודשים.
גם במבט קדימה ניכרת השפעתה הגוברת של הטכנולוגיה. מחצית מהחברות המתכננות לבצע פיטורים דיווחו כי ל AI יש השפעה כלשהי על החלטותיהן, לעומת פחות משליש בלבד בסקר הקודם. עם זאת, AI עדיין אינה הסיבה המרכזית לפיטורים. שיעור החברות שציינו אותה כסיבה המרכזית לצמצומי כוח אדם עלה באופן מתון בלבד, מ 5% ל 7%, בעוד שהתייעלות עסקית נותרה הסיבה המרכזית למהלכים אלה.
ברשות החדשנות מדגישים כי הנתונים אינם מצביעים על החלפה מיידית של עובדים בבינה מלאכותית, אלא על שינוי הדרגתי במבנה הביקושים של שוק העבודה. חברות בוחנות מחדש אילו תפקידים נדרשים, אילו משימות ניתן לבצע באמצעות כלי AI ואילו מיומנויות חדשות יידרשו מהעובדים שיגויסו בשנים הקרובות. דווקא בתקופה זו, שבה קצב השינוי הטכנולוגי מואץ, הופכים הגמישות, היזמות וכושר ההסתגלות של ההון האנושי הישראלי לגורמים מרכזיים בשמירה על יתרונה התחרותי של ישראל ועל חוסנו של ההייטק הישראלי.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות, צילום: חנה טייב



































