הקשר בין ׳משחקי הדיונון׳ לזינוק הנחשוני של בורסת סיאול - מגזין FUNDER  

בספטמבר 2021 העלתה חברת נטפליקס לאוויר סדרה חדשה בשם "משחק הדיונון". הסדרה שנוצרה בדרום קוריאה הפכה תוך זמן קצר ללהיט עולמי. הסדרה מתארת תוכנית ריאליטי דמיונית שמבוססת על שילוב אכזרי בין משחקי ילדים נוסטלגיים לבין מנגנון הדחה ברוטלי.

המשתתפים בתכנית הם קוריאנים צעירים שנפלו לחובות כבדים ומחפשים מוצא קיצוני למצבם. הם מרוכזים באתר סודי ומבודד ולובשים אימוניות ירוקות זהות עם מספר סידורי. במהלך ה'תכנית' הם מתמודדים מול משתתפים אחרים במשחקי ילדים פשוטים כמו 'דג מלוח', משיכת חבל, גולות, חציית גשר זכוכית, ו'משחק הדיונון'. המפסידים מודחים מהמשחק ומוצאים למוות בירייה. ככל ששלבי המשחק מתקדמים, הפרס הכספי לנותרים עולה. בסופו של דבר נותר זוכה אחד שמקבל את כל הקופה. 

ההצלחה של הסדרה נבעה מהצוהר שהיא פתחה אל מאבק המעמדות האמיתי שקיים בדרום קוריאה. "משחק הדיונון" מהווה בעצם אלגוריה לכלכלת קוריאה כזירת הישרדות קפיטליסטית אכזרית. החלשים נמחקים והחזקים מנצחים בשיטת "הכול או כלום". 

הסדרה מדגישה את הקשיים של בני המעמד הבינוני והנמוך בדרום קוריאה. במציאות, משקי הבית הקוריאנים סובלים מחובות עצומים. עקב כך גם אזרחים נורמטיביים פונים לא אחת לקבל הלוואות בשוק האפור ומסתבכים.

הדמויות בסדרה הן של אנשים רגילים - מנהלי השקעות, פועלי ייצור, או נהגי מוניות – שנקלעו לחובות. המציאות הכלכלית בחוץ כה קשה שהם מוכנים להמר על חייהם במשחק שבו הסיכוי למות הוא כמעט ודאי.

החברה הקוריאנית מקדשת את ערכי ה'מריטוקרטיה' – התפיסה שמי שעובד קשה ולומד באוניברסיטאות עילית יצליח בחייו. בפועל, הכלכלה הקוריאנית נשלטת על ידי תאגידי ענק וברוני הון. הסיכוי של אזרח מהשורה לשפר את מעמדו הכלכלי אינו גבוה. 

חשוב לציין שהכלכלה הקוריאנית היא אחת המתקדמות בעולם. היא כוללת חברות ענק שהן מובילות בתחומן בעולם כמו תאגיד התקשורת והשבבים סמסונג, יצרנית הרכב יונדאי-קיה ויצרנית שבבי הזיכרון SK הייניקס. 

התמ"ג של דרום קוריאה שבה חיים כ־51 מיליון איש עומד על כ־1.9 טריליון דולר. היא נחשבת לכלכלה הרביעית בגודלה באסיה (אחרי סין, יפן והודו), ובמקום ה־14 בעולם. התמ"ג לנפש מוערך בכ־38 אלף דולר מה שמציב אותה במקום ה־33 בעולם. 

מבחינה מספרית מדובר בכלכלה עשירה באופן יחסי לעולם, ועשירה במיוחד בהשוואה לשכנותיה מאסיה. אבל העושר הזה אינו נחלק בצורה שווה בין כולם. פערי המעמדות בקוריאה גבוהים ומטרידים. 

הכלכלה המקומית אמנם צומחת אבל היא נשענת בהיקף הולך וגובר על מהגרי עבודה ממדינות עניות באסיה. הם סובלים לעיתים קרובות מהלנת שכר, תנאי בטיחות ירודים והעדר הגנה משפטית. המציאות הזו מיוצגת בסדרה דרך דמותו של עלי עבדול, פועל פקיסטני, שנפצע בעבודתו אצל מעסיק שמסרב לשלם לו את משכורתו. המצוקה הכלכלית מובילה אותו להיכנס למשחק. 

קוריאה היא מדינה שמעודדת כניסת הון זר. בבורסה שלה פעילות הרבה קרנות גידור בינלאומיות ומשקיעים מערביים. כתוצאה מכך אזרחים רבים חשים שהמדינה ומנהיגיה כפופים לאינטרסים של בעלי הון גלובליים. אזרחים רגילים נשכחים ונותרים מאחור.

עלייתו של מעמד ה"נמלים" 

5 שנים חלפו מאז שעלתה העונה הראשונה (מתוך 3) של "משחק הדיונון". בזמן שחלף מאז נראה שכלכלת קוריאה שינתה את פניה. שינוי התפיסה אירע בעיקר בזכות הזינוק הפנומנלי של מדד המניות המוביל של בורסת סיאול – קוספי 35. 

עד לתחילת 2025 מדד קוספי דשדש במקום עם נטיה לירידות. התקופה הזו כללה גם ניסיון כושל לבצע הפיכה צבאית במדינה. ב־3 בדצמבר 2024, הנשיא, יון סוק-יאול, הכריז במפתיע על משטר צבאי בנאום טלוויזיוני לילי.

יון טען אז שמפלגות האופוזיציה השולטות בפרלמנט הן "כוחות אנטי־מדינתיים" המשתפים פעולה עם השכנה הלא ידידותית בעליל, צפון קוריאה. בעקבות ההכרזה, כוחות צבא ומשטרה נשלחו לחסום את בית הנבחרים והטילו מגבלות על חופש העיתונות והפעילות הפוליטית. 

אזרחי קוריאה הגיבו במהירות. מאות אזרחים וחברי פרלמנט פרצו פנימה לבית הנבחרים. בתוך שעות התכנסו מחוקקים מכל קצוות הקשת הפוליטית והצביעו פה אחד על ביטול הצו. 

ניסיון ההפיכה הכושל עורר זעם ציבורי והוביל לגל מחאות חסר תקדים. ב־14 בדצמבר, הודח יון מתפקידו ברוב מוחץ בפרלמנט. הוא נעצר, נשפט, הורשע בניהול מרד, ונשלח למאסר עולם.

ניסיון ההפיכה הכושל מהווה נקודת ציון גם בבורסת סיאול. מאז תחילת 2025 נמצא מדד קוספי בסימן עלייה מובהק. בתוך שנה וחצי בלבד זינק המדד הקוריאני מרמה של כ־2,500 נקודות עד מעל ל־9,000 נקודות תוך שהוא נוסק ב־260%. 

הזינוק הזה נבע ממספר סיבות. אחת מהן היא המאמץ של הנשיא החדש, לי ג'ה מיונג, (שהחליף את יון) להפוך את הבורסה המקומית לידידותית הרבה יותר למשקיעים מהציבור. מיונג הוביל שורה של רפורמות שנועדו לשפר את השקיפות של החברות הבורסאיות, תמרוץ בחלוקת דיווינדים, ומתן כוח לבעלי מניות מיעוט מול בעלי השליטה החזקים. 

כל אלו סייעו כמובן לעליות בבורסה, אבל הם היו רק משניים לגורם המרכזי: זינוק של מאות אחוזים במניותיהן של שתי ענקיות השבבים המקומיות – סמסונג ו־SK הייניקס. השתיים נהנות בשנה האחרונה מגאות עסקית בלתי רגילה בשל הביקוש העולמי לשבבי זיכרון מהירים (HBM). 

בשנתיים האחרונות שוק שבבי הזיכרון נמצא בתנופה. ההשקעה בתשתיות AI הולידה ביקוש לשבבי זיכרון מהירים בעלי טכנולוגיה ייחודית. SK הייניקס היא חברה מובילה בעולם בתחום הזה ושויה הגיע לאחרונה לרף של טריליון דולר. 

בשנה וחצי האחרונות זינק שוויה של מניית סמסונג פי 6. שוויה של מניית SK הייניקס קפץ פי 15. משקלן של שתי המניות הללו במדד קוספי מתקרב ל־50% כך שמרבית העלייה של מדד קוספי מיוחסת להן. 

העליה החדה בבורסה של סיאול – שנשענת על שתי מניות ענק ונחילים של משקיעים מהציבור (המכונים "נמלים") גררה באחרונה ניסיונות להשוות בין הבורסה הקוריאנית לסדרת הטלוויזיה הפופולארית. העיתון וול סטריט ג'ורנל אפילו כינה את בורסת סיאול בשם "בורסת משחק הדיונון". ההשוואה מקשרת בין דינמיקת ההישרדות הקיצונית של "משחק הדיונון" עם תופעת ההימורים הממונפים בבורסה.

כך למשל בסדרה ישנו רק מנצח אחד שלוקח את כל הקופה לעצמו. 450 אחרים נמחקים המשחק. האנלוגיה הבורסאית מראה שהראלי של מדד KOSPI מונע כמעט לחלוטין על ידי שתי חברות ענק. זו עליה שמייצרת מצג מעוות: הכלכלה הרחבה מדשדשת, אך מי שמחזיק במניות המנצחות גורף רווחי עתק. 

בסדרה הדמויות מגיעות למשחק מתוך ייאוש ומצוקה כלכלית. המשתתפים מוכנים לקחת סיכון חיים אולטימטיבי עבור סיכוי קלוש להתעשרות מהירה.

במציאות המשקיעים הפרטיים, ה'נמלים' סובלים מיוקר מחיה חונק, שכר שאינו עולה וקושי לממן רכישת דירה. כתוצאה מכך מיליוני משקיעים צעירים פנו לבורסה לא כהשקעה לטווח ארוך, אלא כזירת הימורים. הם רוכשים קרנות השקעה ממונפות (Leveraged ETFs) שמהמרות על מניות השבבים. 

העליה המהירה מגבירה את התנודתיות בבורסה. כשהשוק עולה המשקיעים מכפילים את הכסף בזמן קצר: מדד קוספי זינק בכ־100% במחצית הראשונה של 2026. כאשר מתרחש תיקון לאחור (בין 22 ביוני ל־13 ביולי צנח מדד קוספי בכ־25%), המשקיעים הפרטיים והממונפים נמחקים.

למרות קווי ההשוואה הללו, חשוב לזכור שמדובר באחת הבורסות הגדולות של אסיה, ובכלכלה שהיא מובילה עולמית. הרפורמות שבוצעו בה הופכות אותה לנגישה יותר למשקיעים מהעולם. יש בה חברות תעשייה מובילות ולא מן הנמנע שמתחבאות בה עוד הזדמנויות השקעה גם מעבר לשתי מניות השבבים המובילות.