הבינה המלאכותית רצה קדימה. המענה המשפטי והאבטחתי לסיכונים מנסה להדביק את הקצב 

בכנס שקיימו משרד עורכי הדין LIPA&CO וארגון היועצים המשפטיים ACC ישראל, ובהשתתפות בכירים מחברות גדולות ומרכזיות במשק, קבעו מומחי משפט, סייבר וטכנולוגיה כי המרוץ לבינה המלאכותית כבר אינו עוסק בשאלה האם לאמץ את הטכנולוגיה – אלא כיצד לעשות זאת תוך ניהול סיכונים, שמירה על פרטיות ובניית מנגנוני AI Governance שיאפשרו חדשנות אחראית.

שעות לאחר שחברת Anthropic הרחיבה את הגישה ליכולות חדשות של מודל הבינה המלאכותית שלה, והמחישה פעם נוספת את הקצב המסחרר שבו מתפתח התחום, התכנסו בכירי המשפט, הסייבר והטכנולוגיה בישראל בכנס שקיימו משרד עורכי הדין LIPA&CO וארגון היועצים המשפטיים ACC ישראל. מסר אחד חזר לאורך הכנס: ארגונים כבר אינם שואלים האם לאמץ AI, אלא כיצד לעשות זאת תוך ניהול סיכונים, שמירה על פרטיות ובניית מנגנוני AI Governance.

הכנס, שנערך תחת הכותרת "כשה-AI מאיץ, הסייבר לא נשאר מאחור", עסק בהתפתחויות הרגולטוריות בארץ ובעולם, באיומי הסייבר החדשים שמייצרות מערכות בינה מלאכותית ובתפקיד ההולך ומתרחב של היועצים המשפטיים ומנהלי אבטחת המידע בהובלת הטמעה אחראית של הטכנולוגיה בארגונים.

את הכנס פתחה עו"ד ורד זליכה, שותפה וראשת תחום הסייבר והבינה המלאכותית ב-LIPA& CO, שסקרה את הפער המובנה שבין קצב התפתחות הטכנולוגיה לבין יכולתם של המשפט והרגולציה להדביק אותו. לדבריה "הבינה המלאכותית משתכללת כל הזמן, השימושים בה מתרחבים והאיומים מתפתחים בקצב מטורף. עולמות המשפט והאבטחה מנסים כל הזמן לעמוד בקצב של הטכנולוגיה."

זליכה הצביעה על הפער בין הגישות השונות להתמודדות עם בינה מלאכותית – זו האמריקאית, שאינה מטילה כיום מגבלות של ממש ברמה הפדרלית (בעוד שהתפתחה חקיקה במספר המדינות בארה"ב), לעומת האיחוד האירופי שבחר ברגולציה מקיפה באמצעות הAI Act-. ישראל, לדברי זליכה, צפויה להמשיך בגישה שאינה דוגלת ברגולציה חדשה רוחבית ומקיפה, אלא בגישה המבוססת על ניהול סיכונים והכוונה סקטוריאלית של הרגולטורים המגזריים. "התפיסה היא לעודד חדשנות, להיות קשובים להתפתחויות הרגולטוריות במדינות משמעותיות לנו, ולאפשר סביבה טכנולוגית מתפתחת, תוך הסתמכות על דיני החוזים, הנזיקין, הפרטיות, הקניין הרוחני והרגולציה הענפית הקיימת כאשר לרגולטורים המגזריים שיקול דעת להתאימה להתפתחויות. במציאות הקיימת, תוכנית מימשל תאגידי ל – AI יכולה לסייע בידי ארגונים במשק לנהל סיכונים ולצמצם חשיפות".

"העגלה רצה מהר יותר מהסוסים": כך משתנה עולם הסייבר

בהמשך התקיים פאנל בנושא איומי הסייבר החדשים, בהנחיית עו"ד מיכל ברטוב, CLO של חברת Code Blue וראשת פורום הסייבר של ACC ישראל, שעסק באופן שבו יכולים ארגונים לאפשר חדשנות מבלי להגדיל באופן בלתי מבוקר את החשיפה לסיכוני סייבר.

בפתח הפאנל הזכירה ברטוב כי דו"חות עדכניים מצביעים על כך שדור חדש של מודלי AI שינה את כללי המשחק בעולם הסייבר: אם בעבר חלפו ימים ולעיתים שבועות עד שמערכות הגנה עודכנו מול איומים חדשים, כיום קצב ההתקפות וההתאמות נמדד בשעות.

אבי אלון, CISO ב-Gett, אמר כי "זה כמו לשחק טניס מול רובוט שיורה אליך אלף כדורים –  אין לך סיכוי להתמודד עם הקצב הזה בלי לשנות את הדרך שבה ארגונים עובדים." לדבריו, השינוי אינו טכנולוגי בלבד –  "הפתרון הוא לא רק בעוד כלי אבטחה, אלא במדיניות. מנהלי הסייבר והיועצים המשפטיים חייבים לעבוד יחד – להגדיר מה מותר, מה אסור, איך מנהלים סיכונים ואיך מפקחים על השימוש במודלים."

איציק מנשה, CISO ב-Telit, התייחס ללחץ העסקי שמוביל ארגונים לאמץ במהירות כלי בינה מלאכותית, למול האיומים המשתנים, ואמר: "ההנהלות נמצאות בלחץ עצום להטמיע AI מתוך הבנה שמי שלא יעשה זאת עלול להישאר מאחור. העגלה רצה הרבה יותר מהר מהסוסים. אין טכנולוגיה אחת או מוצר אחד שנותנים מענה לכלל הסיכונים האבטחתיים. צריך לשלב כלים שונים, להשקיע במודעות, בתקציבים ובהדרכות, ולחבר את כל הגורמים בארגון – מההנהלה ועד ה-IT, הסייבר והייעוץ המשפטי."

חדשנות כן, אבל עם כללי משחק ברורים

פאנל של יועצות משפטיות, בהנחיית עו"ד ורד זליכה, הצביע על התפקיד המשתנה של הייעוץ המשפטי בעידן הבינה המלאכותית – בדגש על מעבר להתמקדות באסטרטגיה ותמיכה בניהול הסיכונים בארגון, על מנת לסייע לארגון להטמיע חדשנות באופן אחראי.

עו"ד הגר רובינשטיין, VP ו-General Consuel ב-Grow, סיפרה "הבנו שלא מספיק לאשר או לא לאשר כלי AI. צריך לבנות תהליך שמסייע לארגון להבין באילו כלים נכון להשתמש, באילו תנאים ומה רמת הסיכון של כל שימוש."

עו"ד ליטל נוף סבג, Director of Legal, Head of IP and Product, ב-monday.com, אמרה כי "ההנהלות כבר לא מצפות מאיתנו להסביר למה אי אפשר להשתמש בAI-. הן מצפות שנמצא את הדרך לעשות זאת נכון. התפקיד שלנו הוא לא רק לזהות סיכונים, אלא לבנות את התהליכים שיאפשרו חדשנות בצורה אחראית."

עו"ד אורה דוד מרגלית, היועצת המשפטית של Nokia ישראל, אמרה כי "האתגר שלנו הוא להיות כל הזמן מעודכנים, כי זו טכנולוגיה שמשתנה באופן תדיר. עולם ה-Agentic AI מציב סיכונים חדשים, ובסופו של יום אנחנו צריכים להתקדם יחד עם כל בעלי העניין בארגון ולשים את הגבולות הנכונים."

עו"ד מיה ספיבק שטרן, מנהלת תחום הייעוץ המשפטי לדיגיטל, סייבר, חדשנות ופרטיות והיועצת המשפטית למוצרים ולפיתוח בבנק הפועלים, אמרה כי "אנחנו לומדים תוך כדי תנועה. העקרונות נשארים נכונים, אבל אנחנו נדרשים לעדכן כל הזמן את מנגנוני הממשל, ניהול הסיכונים והבקרה." לדבריה, דווקא בארגונים גדולים ומפוקחים היטב, כמו בנקים, קיימים מנגנוני ניהול סיכונים מפותחים, אולם עידן ה-AI, מחייב התאמה מתמדת שלהם למציאות חדשה, תוך שילוב כלל בעלי התפקידים בתהליך הלמידה וההטמעה.

בסיום הכנס חזרה עו"ד ורד זליכה אל המסר המרכזי שעלה לאורך הדיונים: בעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהרגולציה, מתחדדת האחריות לניהול הסיכונים על ידי הארגונים עצמם.

זליכה סיכמה כי ככל שהשימוש בבינה מלאכותית יעמיק, כך יהפכו מנגנוני AI Governance, בקרה אנושית, מדיניות ארגונית והכשרת עובדים לחלק בלתי נפרד מהניהול השוטף –  "מי שידע לשלב בין חדשנות לבין ניהול סיכונים, יהיה גם מי שיוכל למצות את הפוטנציאל העסקי של הבינה המלאכותית בצורה בטוחה ואחראית."