שוק ההון ברשת סוערת: מזינוק המומנטום, דרך הקריסה של אשנברנר ועד להצלחת הין 

שבוע טוב חברים,

נתחיל בדברים מעניינים וחשובים ואז נעבור לפיקנטריה סופר מעניינת:

כשהוצאנו את הסקירה של גיונתן קרינסקי  מ-BTIG באמצע שבוע שעבר אפילו הוא כנראה לא ציפה שהמומנטום יזנק בעוצמה ובמהירות שכאלה.

מומנטום ה-High-Beta רשם עלייה של 13.3% — העלייה היומית הרביעית בגודלה בהיסטוריה, אחרי ה-13/10/08 (המשבר הפיננסי העולמי), ה-18/04/00 (בועת הדוט-קום) וה-09/04/25 ("יום השחרור").

ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה, אך היא לעיתים קרובות מתחרזת, והסביבה הנוכחית ממשיכה להזכיר את שנת 2000.

משמעות הדבר היא שאנו רוצים לרכוב על התאוששות המומנטום, אך מבלי שננצל את האירוח מעבר למידה (לא להישאר פוזיציה יותר מדי זמן).

ב-BTIG מצפים שמדד השבבים (SOX) יעלה חזרה לעבר ממוצע נע 50 יום לפני שיתחיל להיחלש (fade).

לסיכום, ב-BTIG מצפים שהמומנטום ימשיך לעלות, אך נשארים זהירים לגבי מדד S&P בממשקל שווה.

בעוד שקרינסקי שוורי מבחינה טכנית וטקטית (טקטית מאוד), האנלוגיה לשנת 2000 מרמזת כי עוד נכון לנו כאב בהמשך.

GS Credit Desk:

הנפקות של אג"ח בדירוג השקעה (IG) ישירות מחברות ה-Hyperscale (כלומר, לא ממרכזי הנתונים עצמם) עמדו על 108 מיליארד דולר ב-2025.

מתחילת השנה הנוכחית הסכום כבר עומד על 194 מיליארד דולר.

אנו מצפים שהמספר הזה יגיע ל-250 מיליארד דולר בשנת הכספים 2026.

בשורה התחתונה, אני לא כזה מוטרד מהתרחבות המרווחים באשראי של חברות ה-Hyperscale. הסיכון האמיתי הוא שחיבור חשמל לרשת והזרמת אנרגיה לכל ה-GPUs האלה זה עסק ממש מורכב, אבל אנחנו משתפרים בזה מיום ליום.

אז עכשיו פיקנטריה:

אחד הדברים הכי אכזרים , הזויים , מטורפים שהתרחשו בשנים האחרונות , למרות שפעם בכמה שנים זה קורה אבל שוכחים די מהר , אולי מהר מידי:

בטוח שקראתם על זה כי זה פורסם בכל מקום, לא אתפלא שאפילו כרמל שאמה הוציא על זה הודעה מטעם של עיריית רמת גן 

Leopold Aschenbrenner

לאו כמעט בוודאות לא ראה במפגש ביניהם תחילה של ידידות מופלאה או רומן סוער. אבל אחרי שקן גזר לפי הדיווחים קופון של מיליארדים מעסקת הענק המפורסמת (בסגנון "אני אקבל את מה שהוא הזמין"), אנחנו מנחשים שהתגובה שלו הייתה נשמעת בדיוק כמו מג ראיין בסצנת המסעדה המפורסמת מ"כשהארי פגש את סאלי" — רק עם הבדל אחד: הוא לא זייף.

ומה שחשוב יותר לכל השאר: חיסול הפוזיציות (הנזלת הנכסים) של לאו הצית את אחד מהשינויים המהירים ביותר בשוק מזה שנים. הנה התמונה המעודכנת אחרי שהאבק שקע.

כמה סיפורים על לאו

נתחיל בכמה אנכדוטות מעניינות:

1. ההפסד הכבד: הקרן שלו (Situational Awareness) צנחה ב-67% בתוך חודש. בהתחשב בכך ש רבע מהכסף מושקע בחברות פרטיות, זה אומר שהחלק הציבורי בתיק שלו איבד כ-89% משוויו.

2. איפוס התיק: כל המניות הציבוריות נמכרו. אחרי ששילמו את החובות על המינוף (מרג'ין), לא נשאר מזה כמעט כלום. המשמעות: כל הרווחים של הקרן מתחילת השנה מבוססים רק על הערכות שווי נדיבות שניתנו לחברות הפרטיות שבבעלותה.

3. הרווח של סיטדל: קן גריפין (מקרן סיטדל) קנה את המניות הללו בהנחה של יותר מ-10% ממחיר השוק. מקורות אחרים טוענים שהוא עשה מזה רווח של 1.4 מיליארד דולר כבר למחרת.

4. לשם השוואה: אם הייתם משקיעים בתחילת השנה במדד השבבים (SMH) במינוף צנוע של פי 1.5, הייתם מרוויחים כמעט 70% מתחילת השנה.

5. חתונה או כנס? החתונה של לאו כללה "דיונים אקדמיים וקבוצות חשיבה להחלפת רעיונות".

6. השוואה מעניינת: דיוויד סאקס אמר ש"ליאופולד הוא גרסת קרן הגידור של התזה של חברת הבינה המלאכותית Anthropic".

7. תפסו אותו עם AI: מודל הבינה המלאכותית Claude מעריך שמכתב ההתנצלות של לאו למשקיעים נכתב על ידי AI (בין 40% ל-70% ממנו), עם מעט עריכה אנושית.

8. פער הדורות: הדבר הכי מטורף לגבי לאופולד אשנברנר הוא להבין שהבחור הזה היה כולו בכיתה א' כ שבנק למהן ברדרס קרס ב-2008, ואפילו עוד לא נולד באסון ה-11 בספטמבר. המזל באמת מאיר פנים לצעירים אמיצים וחכמים!

משעשע? בהחלט. אבל מה שבאמת חשוב הוא שהמכירה הכפויה הזו אילצה את השוק לאפס פוזיציות בקצב הכי מהיר בהיסטוריה.

ועכשיו דבר הכי חשוב שקרה לנו שבוע שעבר:

משרד האוצר האמריקאי מכר אירו כדי לקנות ין יפני ביום שישי, לפי ה-FT (פייננשל טיימס).

הפדרל ריזרב של ניו יורק ביצע את המכירות מטעם משרד האוצר, דרך גולדמן סאקס ומורגן סטנלי.

ראוי לציון כי הפד משך יתרות אירו ולא דולרים כדי לממן את הרכישות.

זו הפעם הראשונה מאז כמעט 30 שנה שארה"ב ויפן מתערבות באופן משותף כדי לקנות ין, לאחר שהמטבע צנח לרמתו החלשה ביותר מול הדולר מאז 1986.

כמעט טריליון דולר התאדו משוק המניות האמריקאי בתוך 40 דקות בלבד.

מדד ה-S&P 500 עלה ב-0.7%, והוסיף כ-540 מיליארד דולר לשווי השוק שלו.

ואז דיווחה סוכנות רויטרס כי ייתכן שארה"ב התערבה בשוק הין.

התגובה הייתה מיידית.

המדד צלל ב-1.2% בתוך 40 דקות בלבד, והעלים כמעט 920 מיליארד דולר משווי השוק.

למה הין כל כך חשוב?

מכיוון במשך שנים, משקיעים לוו ין זול כדי לממן רכישות של נכסים בעלי תשואה גבוהה יותר — במיוחד מניות אמריקאיות.

כשהין להתחזק, הפוזיציות הממונפות הללו הופכות ליקרות יותר לתחזוקה.

התוצאה היא פירוק מהיר של עסקאות ה-"Yen Carry Trade" (מסחר בהפרשי ריביות), המאלץ את המשקיעים למכור את אותם הנכסים בדיוק שהם קנו באמצעות הין שלוו.

תזכורת נוספת לכך ששוקי המט"ח לא משפיעים רק על סוחרי מטבעות.

לפעמים, הם הופכים שטריגר למהלכים עצומים בכל שוקי המניות הגלובליים.