מפועלים - כלכלית בראשון: לצלילי החליל של טראמפ  

שבוע של מתיחות סביב מועד התקיפה האמריקנית באיראן הסתיים בדחייה נוספת ועוד סבב של משא-ומתן. השווקים בישראל כבר אדישים לזה, והתנודות בשער החליפין ובפרמיות סיכון המדינה הגלומות באג"ח הן קטנות.

לקראת רבעון שני עם ריבאונד חזק בצמיחה.

התנודתיות הגבוהה במחיר הדלק משפיעה על הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים. כך לדוגמה, מדד המחירים לחודש אוגוסט צפוי לעלות בשיעור גבוה של כ- 0.9%, ולאחר מכן מדד ספטמבר יתקן בירידה קלה

עליית תשואות איגרות החוב בעולם דילגה על ישראל השבוע.

הריבית הנוכחית היא באזור הנוחות של בנק ישראל. זה עדיין לא אומר שבנק ישראל לא יזוז מאזור הנוחות שלו, אבל כנראה שאין מה לצפות לשינויים גדולים.

---

ישראל
 

שבוע של מתיחות סביב מועד התקיפה האמריקנית באיראן הסתיים בדחייה נוספת ועוד סבב של משא-ומתן. השווקים בישראל כבר אדישים לזה, והתנודות בשער החליפין ובפרמיות סיכון המדינה הגלומות באג"ח הן קטנות. מחיר הנפט תנודתי והוא כן מהווה גורם שמזיז את הציפיות לאינפלציה ואת הריביות קצרות הטווח.

לקראת רבעון שני עם ריבאונד חזק בצמיחה. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בממוצע רבעוני בשיעור חד של 6.1%, יצוא הסחורות עלה בשיעור דולרי של  19.5% והיבוא עלה ב-12.1% הצמיחה המהירה מבוססת במידה רבה על עלייה בפריון העבודה, אך היא עדיין יוצרת לחצים לעליית שכר בשוק העבודה.

מחיר הדלק עלה בתחילת החודש וחצה את רמת השמונה שקלים לליטר – התייקרות בשיעור של 8.2%. ההתייקרות משקפת עלייה במחירי הנפט, עלייה במרווחי הזיקוק ופיחות בשער השקל מול הדולר. בהנחה שתנועת המכליות במפרץ הורמוז תתחדש, סביר שמחיר הדלק ירד חזרה בחודש ספטמבר. התנודתיות הגבוהה במחיר הדלק משפיעה על הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים. כך לדוגמה, מדד המחירים לחודש אוגוסט צפוי לעלות בשיעור גבוה של כ- 0.9%, ולאחר מכן מדד ספטמבר יתקן בירידה קלה, בהנחה שמחירי הדלק ירדו. סביר להניח שהתנודתיות לכשעצמה משפיעה על האינפלציה בשל אי-הוודאות שהיא יוצרת. לדוגמא, מחירי ההובלה עולים בכדי להתמודד עם סיכון התנודתיות במחירי הדלקים.  אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על רמה של 2%, זאת בהנחה שבתחילת השנה הבאה הממשלה תעלה מיסים עקיפים או מחירי שירותים בפיקוח כמו תחבורה. האינפלציה הגלומה בשוק הנגזרים עומדת נכון לתחילת השבוע על 1.7% ל-12 החודשים הקרובים, יתכן ששיעור זה יפחת אם אכן מחירי הנפט ירדו.

עליית תשואות איגרות החוב בעולם דילגה על ישראל השבוע. התשואות הארוכות בעולם המשיכו לעלות בשבוע החולף, כשהתשואה לעשר שנים בארה"ב הגיעה ל- 4.74%, בעוד שבישראל התשואה לעשר שנים אפילו ירדה במעט ל- 3.9%, כך שהתשואה בישראל נמוכה בכמעט 90 נקודות בסיס מזו שבארה"ב. תנועת המספריים הזו בתשואות הושפעה מהזינוק במחירי האנרגיה, שהוא בעל השפעה גדולה יותר על ארה"ב, ואולי גם מצרכי המימון הגדולים של הגירעון האמריקני.

הריבית הנוכחית היא באזור הנוחות של בנק ישראל. בהתייחס לציפיות האינפלציה הנוכחיות הריבית גבוהה מעט מ- 1.5% במונחים ריאליים. לא נראה שגובה הריבית פוגע בפעילות הכלכלית, מעבר להשפעה על צינון הביקושים בשוק הנדל"ן. זה עדיין לא אומר שבנק ישראל לא יזוז מאזור הנוחות שלו, אבל כנראה שאין מה לצפות לשינויים גדולים. השווקים מגלמים עתה ירידה של רבע אחוז עד סוף השנה. זה תרחיש סביר בהנחה שנראה את מחירי הדלק שבים לרדת. ככל שנתקרב למועד הבחירות, אי-הוודאות הפוליטית תהיה פקטור נוסף בהחלטות, ולא מן הנמנע שבנק ישראל ימתין לראות שהמצב מתייצב לאחר הקמת ממשלה.

גלובלי
 

אף אחד לא יודע לאכול את החיה הזו שנקראת AI, ואת השלכותיה הכלכליות והפיננסיות. שתי חברות היפרסקלס פרסמו בשבוע החולף דוחות: Meta המשיכה לדווח על עלייה בהכנסות, אך השוק העדיף להסתכל על הוצאות העתק על AI ותשתיות, שמובילות לירידה בתזרים המזומנים החופשי. המניה צנחה ב-8% ביום המסחר הבא. Microsoft לעומת זאת גם דיווחה על גידול בהכנסות, אך במקרה שלה המשקיעים סבורים כי היא כבר בעמדה קרובה יותר להפקת רווחים מ- AI, והמניה עלתה ב-15% ביום שאחרי. השאלה היא לא אם הטכנולוגיה טובה או לא, אלא מה היכולת לתרגם את זה לכסף בעולם תחרותי. דוגמא נוספת שממחישה את אי-הוודאות סביב ה- AI היא מדד המניות בקוריאה - הקוספי. מדד הקוספי 100 רשם ביצועים חריגים בשנה האחרונה, בהובלת מניות השבבים והבינה המלאכותית. במחצית הראשונה של 2026 זינק המדד בכ־133%, כאשר עיקר העליות התרכזו במניות הטכנולוגיה הגדולות ובראשן Samsung Electronics ו־SK Hynix, שנהנו מהביקוש הגובר לשבבי זיכרון מתקדמים ולתשתיות AI. העליות במחירים הושפעו גם מרכישות של קרנות ממונפות וכן מינוף של משקיעים פרטיים. מהשיא ירד מדד המניות ב-30%, וזאת עוד לאחר תיקון חד כלפי מעלה ביום המסחר האחרון.

האם ההססנות של הפד גורמת לעליית תשואות ארוכות? גם השבוע התשואות לטווחים הארוכים עלו ברחבי העולם. בארה"ב הגיעה התשואה לעשר שנים ל-4.7%, בגרמניה ל-3.2% ו-5.1% בבריטניה. הבנקים המרכזיים של ארה"ב, אירופה ובריטניה לא העלו ריבית בהחלטות האחרונות שלהם, אך לא בטוח שהשווקים רואים זאת בחיוב. אי-העלאה בטווח הקצר מעלה את הסיכוי לאינפלציה עקשנית בהמשך, וריבית גבוהה יותר לאורך זמן.

הצמיחה הגלובלית נותרה עד כה חזקה מהצפוי, בתמיכת הצריכה הפרטית, ההשקעות העסקיות וסקטור הטכנולוגיה. עם זאת, סביבת האינפלציה הגבוהה ושוקי העבודה ההדוקים צפויים להביא את הבנקים המרכזיים במרבית המדינות המפותחות להעלות את הריביות בחודשים הקרובים. "איומי חזרה ללחימה" במפרץ הפרסי הותירו את מחירי האנרגיה ואת התשואות בעולם ברמה גבוהה. מחירי הנפט נותרו ברמה גבוהה של כ-90 דולר לחבית, ובתשואות הממשלתיות אף נרשמה עלייה נוספת בתשואות בשבוע האחרון.

שוקי המניות בעולם רשמו מגמה מעורבת בשבוע האחרון על רקע המתיחות במפרץ. מדד הנאסד"ק 100 עלה ב-0.5%, מדד הדאו ג'ונס ומדד ה-S&P500 עלו בכ-1.0%. באירופה מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-1.2%. גם באסיה נרשמה מגמה מעורבת. ביפן מדד הניקיי ירד ב-0.4%, בסין מדד שנחאי עלה ב-0.5%. בהמשך לירידות של החודש האחרון, מדד הקוספי 100 בקוריאה ירד בסיכום שבועי ב- 0.9%, זאת למרות זינוק של כ-20% ביום שישי, והוא נמוך כעת מהשיא בכ-30%.

הצמיחה בארה״ב התמתנה ל־1.5% ברבעון השני של 2026, נתון שהיה נמוך גם מציפיות השוק שעמדו על 2.0%, עם זאת, התמונה הכלכלית נותרה חיובית. הצריכה הפרטית צמחה בקצב גבוה של 3.2%, וההשקעות העסקיות המשיכו להתרחב במהירות, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית, מרכזי הנתונים והציוד התעשייתי. מנגד, הגידול ביבוא והירידה במלאים גרעו מהצמיחה הכוללת והובילו לצמיחה נמוכה מהצפוי. בסך הכול, הנתונים מצביעים על כך שהפעילות המקומית בארה״ב נותרה חזקה ועמידה, כאשר משקי הבית והחברות ממשיכים לתמוך בצמיחה למרות סביבת אי הוודאות והלחצים האינפלציוניים.

מדדי אמון הצרכנים בארה״ב סיפקו ביולי תמונה מעורבת, אך שניהם מאותתים כי הצרכן האמריקני נותר זהיר לנוכח ההתמתנות בשוק העבודה ויוקר המחיה, לצד המשך חוסן בצריכה הפרטית. מצד אחד, מדד הקונפרנס בורד ירד ל־90.8 נקודות, מתחת לציפיות, על רקע הרעה בהערכת משקי הבית את מצב העסקים ושוק העבודה כיום. המדד השוטף ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז 2021, בעוד שהערכת הצרכנים לגבי ששת החודשים הקרובים נותרה ללא שינוי. מנגד, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה ל־55.2 נקודות, שיא של חמישה חודשים, על רקע עלייה במדד הציפיות לצד יציבות במדד השוטף. ציפיות האינפלציה שעלו מהמדד נותרו יציבות- 4.2% לטווח של שנה ו-3.3% לטווח של חמש עד עשר שנים.

הנתונים הכלכליים השוטפים בארה"ב הצביעו על מגמה מעורבת. הזמנות מוצרים בני-קיימא רשמו ביוני עלייה מתונה מהצפוי של 0.3%, וללא רכיב כלי התחבורה נרשמה עלייה של 0.6%. ההכנסה הפרטית עלתה ביוני ב־0.2% לעומת צפי לעלייה של 0.3%, ההוצאה הפרטית עלתה ב־0.3% וההוצאה הפרטית הריאלית עלתה ב־0.4%, למרות סביבת המחירים הגבוהה. שיעור החיסכון מתוך ההכנסה הפנויה ירד לשפל של 2.7%, כאשר הצריכה ממשיכה לצמוח מהר יותר מההכנסה. מחירי הצריכה הפרטית היו נמוכים מהצפוי: מדד ה־PCE ירד ב־0.1% ומדד הליבה עלה ב־0.1%. ב־12 החודשים האחרונים קצב האינפלציה התמתן ל־3.7% מ־4.1% בחודש הקודם, וקצב אינפלציית הליבה התמתן ל־3.3% מ־3.4%. עם זאת, אינפלציית הליבה עדיין נותרת גבוהה משמעותית מיעד הפד.

בנתונים משוק העבודה בארה"ב נרשמה יציבות יחסית. מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה ירד מעט לרמה של 197 אלף, קצת מעל לרמה הממוצעת בארבעת השבועות האחרונים שעומדת על 203 אלף, ומספר הדרישות המתמשכות ירדו לרמה של 1.78 מיליון. בחודש מאי נרשמו עליות מחירים מתונות בשוק הנדל"ן בארה"ב ומדד קייס-שילר ל-20 הערים הגדולות בארה"ב הצביע על עלייה חודשית של 0.2%. קצב עליית מחירי הדיור ב-20 הערים הגדולות ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-1.6%, ובכלל המדינה ל- 1.1%.

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי, אך שלושה חברים התנגדו להחלטה. בהחלטת הריבית של ה־29 ביולי הותיר הפד את הריבית ללא שינוי בטווח של 3.50%-3.75%. ההחלטה התקבלה ברוב של 9 מול 3, כאשר שלושה חברי ועדה תמכו בהעלאת ריבית של 25 נקודות בסיס. בהודעת הפד הודגש כי הכלכלה האמריקנית ממשיכה לצמוח בקצב יציב, שוק העבודה נותר חזק יחסית, אך האינפלציה עדיין גבוהה מיעד ה־2%, במיוחד על רקע השפעות מחירי האנרגיה והמתיחות במזרח התיכון. במסיבת העיתונאים חזר יו"ר הפד, קווין וורש, על מחויבות הבנק להשגת יציבות מחירים והדגיש כי יעד האינפלציה נותר 2%, אולם הוא נמנע מלהסביר באופן ברור מדוע הוחלט שלא להעלות את הריבית ומהם התנאים שיצדיקו העלאה בהמשך. נתוני האינפלציה שפורסמו לאחר ההחלטה היו כאמור מתונים מהצפוי, נתון שסיפק בדיעבד הצדקה להחלטת הפד להמתין בשלב זה. הפיצול בוועדה והטון הניצי של חלק מחבריה מאותתים על העלאת ריבית בהמשך השנה. לקראת סוף השבוע, לאחר נתוני האינפלציה, ההסתברות לעלייה בריבית הפד התמתנה מעט, אך השווקים עדיין מגלמים העלאת ריבית אחת עד חודש אוקטובר כמעט בוודאות, ועוד העלאת ריבית אחת בתחילת 2027 לרמה של 4.25%.

בגוש האירו נמשכת התרחבות הפעילות הכלכלית למרות זעזוע האנרגיה ואי הוודאות הגיאופוליטית. ברבעון השני של 2026 נרשמה צמיחה חזקה מהצפוי, והתוצר צמח בקצב שנתי של 1.8%, כפול מתחזיות השוק. הצמיחה נתמכה בין היתר בזינוק של 16.5% בקצב שנתי באירלנד (3.9% רבעוני), אך התמונה החיובית הייתה רחבה יותר וכללה גם את ארבע הכלכלות הגדולות בגוש האירו. ספרד צמחה ב־2.9%, גרמניה ב־0.9%, צרפת ב־0.7% ואיטליה ב־0.8% במונחים שנתיים. במקביל, נתוני האינפלציה לחודש יולי (אומדן ראשון) הצביעו על סביבת אינפלציה גבוהה יחסית. מדד המחירים עלה ב-0.2% וב-12 החודשים האחרונים הוא נותר ברמה של 2.9%. באינפלציית הליבה נרשמה האמה קלה מרמה של 2.4% ל- 2.5%. על רקע השילוב של צמיחה איתנה ואינפלציה שעדיין גבוהה מיעד ה־ECB, הבנק המרכזי צפוי לבצע העלאת ריבית נוספת של 25 נקודות בסיס בספטמבר והעלאה נוספת בתחילת 2027 לרמה של 2.75%.