המרדף אחר "כוכבות ה-AI" התרחב למדד ראסל 2000  

מי שעוקב אחר השוק האמריקאי שם בוודאי לב לכך שמניות הטכנולוגיה הגדולות מתחילות להתקשות "לסחוב בעליה". אחרי שלוש וחצי שנים נהדרות שבהן ערכו של מדד נאסד"ק קומפוסייט זינק בכ-170% (מ-10 אלף נקודות לכ-27 אלף נקודות), נראה שהמשקיעים מתחילים לחוש פחד גבהים מסויים.

בחודשיים האחרונים מצוי נאסד"ק במגמת ירידה. מאז השיא שנקבע ב-2 ביוני השנה (27,093 נקודות) איבד המדד כ-8% מערכו.

ישנם כמה ההסברים לירידה הזו: המלחמה שהתחדשה במפרץ הפרסי (1); החשש ממודלי בינה מלאכותית חסכוניים בשבבים שמפתחות חברות סיניות כמו "מון-שוט" ו"דיפסיק" (2); התמחור הגבוה של מניות הטכנולוגיה הבכירות (3); וחששות שקשורים למקרו-כלכלה כגון תקציבי הממשל המתוחים והחשש מהעלאת ריבית עקב הלחצים האינפלציוניים.

וישנו עוד הסבר פופולארי שניתן לתמצת אותו בצמד המילים "רוטציית סקטורים" (Sector Rotation). הכוונה היא לכך שהמשקיעים מניידים כספים מניות הטכנולוגיה הגדולות לחלקים אחרים בשוק שעשויים ליהנות בשנים הקרובות מצמיחה מהירה בעקבות בולמוס ההשקעות בתשתיות AI.

תקופת בהלת הזהב של אמצע המאה ה-19 בקליפורניה התאפיינה ביצירת מעמד של מתעשרים חדשים. רק מיעוטם היו כאלה שהצליחו למצוא ולהפיק זהב. כל השאר עשו זאת ממכירת מוצרים ושירותים שונים לכורים: בגדי עבודה, מכושים, מריצות, אספקת מזון ושירותי אירוח.

אם להשוות זאת לתקופה הנוכחית, חלק ניכר מהחברות שיעשו כסף מ"בום" הבינה המלאכותית לא יפתחו מודלי AI בעצמן. תחת זאת הן תספקנה מוצרים ושירותים לחברות הטכנולוגיה הגדולות שמשקיעות מאות מיליארדי דולרים בשנה בהקמה של תשתיות AI.

פוטנציאל צמיחה לעומת הביצועים הנוכחיים

אחת הדרכים להבין את המכניזם של "רוטציית הסקטורים", היא דרך מדד המניות ראסל 2000 שעוקב אחר תנועתן של חברות קטנות ובינוניות בוול סטריט. המדד שפיגר בשנים האחרונות בביצועיו מאחורי המדדים הבכירים, מראה בשנה האחרונה סימני התעוררות מרשימים. 

כך למשל מתחילת 2026 רשם מדד ראסל 2000 עליה של כ-18%, בעוד מדד נאסד"ק עלה רק בכ-7.5%. קרן הסל MAGS שעוקבת אחר מדד ייחודי של קבוצת ראונדהיל עבור "7 המופלאות" ירדה באותו זמן בכ-4%. 

כאשר מותחים את ההשוואה על פני 12 חודשים הפער גדול עוד יותר – 30% עליה למדד ראסל 2000 לעומת תשואה של 18% למדד נאסד"ק וכ-8.5% ל"7 המופלאות".  

בהשוואה ל-5 שנים ניתן לראות שהפערים בין המדדים (לרעת ראסל) עדיין גדולים מאוד. מדד "7 המופלאות" זינק בתקופה הזו ב-152%, נאסד"ק נסק בכ-70% וראסל 2000 הניב עליה צנועה של כ-32% בלבד, שרובה התרחשה במהלך השנה האחרונה. 
 

הנתונים נכונים ל-27.7.2026

הפרשנים בשוק ההון האמריקאי מספקים עוד כמה הסברים לעלייה של ראסל 2000 בחודשים האחרונים. הסבר אחד אומר שאפקט ה-AI מתחיל לגלוש לחברות הקטנות. המשקיעים הבינו שבקרב החברות הקטנות והפחות מוכרות ישנן כאלו שמספקות מרכיבים קריטיים עבור תשתיות AI. בגלל הגידול החד בהשקעה בתשתיות AI מצד החברות הגדולות, הן נהנות כעת מביקושים גבוהים למוצריהן ושירותיהן.

למעשה ישנן חברות שנכנסו לתחום ה-AI רק באחרונה, והפעילות הזו גורמת להן הפסדים. למרות זאת, המשקיעים מתמחרים אותן לפי תחזיות אופטימיות בשל הפוטנציאל עתידי הגבוה שלהן.

ניתוח שביצע לאחרונה העיתון וול סטריט ג'ורנל הראה שהאנליסטים העלו תחזיות לרבות מהחברות. הם צופים כעת צמיחה ממוצעת של כ-54% ברווחים של החברות במדד ראסל 2000 במהלך שנת 2026. זהו קצב צמיחה גבוה מאוד.

זינוקים מחד, תנודתיות חריפה מאידך

2000 החברות שנסחרות במדד ראסל 2000 מכסות את מרבית חלקי המשק האמריקאי. לא כולן נהנות עדיין ממהפכת ה-AI. המשקיעים של וול סטריט מנסים לפיכך לאתר מבין שלל החברות הקטנות והבינוניות בעיקר את אלו שיכולות להרוויח מהמהפכה הזו כבר ברבעונים הקרובים.

הם מחפשים את החברות שמספקות תשתיות עקיפות (חומרה, כבלים, תקשורת, אנרגיה), ולא כאלו שמפתחות את ה-AI עצמו כמו OpenAI או אנתרופיק. אלו שירותים ורכיבים שבלעדיהם אי אפשר להריץ חוות שרתים של בינה מלאכותית.

דוגמא אחת לכך הינה חברת "פינגווין פתרונות" (Penguin Solutions). פינגווין מתמחה בעיצוב, בנייה וניהול של תשתיות מחשוב קצה וחוות שרתים המותאמות במיוחד לעומסי עבודה של AI.

ברבעון שהסתיים במאי האחרון דיווחה פינגווין על הכנסות של 478 מיליון דולר – זינוק של 28% לעומת הרבעון שהסתיים בפברואר 26. הרווח התפעולי שלה כמעט הכפיל את עצמו בין שני הרבעונים והסתכם בכ-52 מיליון דולר. מניית פינגווין זינקה ב-175% מתחילת 2026, והביאה את החברה לשוי שוק של 2.8 מיליארד דולר.

דוגמא שניה היא חברה בשם ארטריס (Arteris), שמתמחה בטכנולוגיה קריטית: ארכיטקטורת תוכנה המאפשרת להאיץ זרימת נתונים מאסיבית בתוך שבבי AI מורכבים ובמערכות נהיגה אוטונומית. הטכנולוגיה הזו נחוצה עבור הרכיבים הפנימיים שנמצאים מסביב לשבבי ה-AI המהירים (של אנבידיה למשל) על מנת שהללו יתקשרו ביניהם במהירות עצומה.

בשנת 2025 עמד מחזור ההכנסות של ארטריס על כ-70 מיליון דולר. התחזיות לשנת 2026 מדברות על הכנסות של 95 מיליון דולר, וגידול נוסף ב-2027 ל-115 מיליון דולר.

ארטריס היא עדיין חברה מפסידה. בשנה האחרונה היא רשמה הפסד תפעולי של כ-33 מיליון דולר. רווח ראשון אמור להתקבל רק ב-2027. אבל עקב הפוטנציאל הגבוה שלה מנייתה רשמה זינוק של כ-95% מתחילת השנה. לזינוק שלה מתלווה גם תנודתיות גבוהה: בחודשיים האחרונים מניית ארטריס נפלה ממחיר שיא של כ-43 דולר עד ל-30 דולר.

עוד מניה שזוכה לעניין רב היא אינודאטה (Innodata). החברה מספקת שירותי הנדסת נתונים ואימון של מודלי שפה גדולים עבור חברות הטכנולוגיה הגדולות. כדי שמודל AI יעבוד, הוא צריך שיזינו אותו במידע איכותי, נקי ומסווג, משהו שאינודאטה יודעת לעשות.

בשנת 2025 היו לאינודטה הכנסות של 252 מיליון דולר ששיקפו לה צמיחה שנתית של כ-48%. התחזיות ממנה לשנה הקרובה מדברות על צמיחה של כ-42% בהכנסות לכ-350 מיליון דולר. הרווח למניה שעמד על 92 סנט ב-25' צפוי לזנק ל-1.38 דולר השנה, ולכ-2 דולר ב-2027. מניית אינודאטה שהחלה את השנה סביב מחיר של 53 דולר, זינקה בתחילת יוני ל-121 דולר. מאז היא נחלשה משמעותית וכיום היא נסחרת סביב מחיר של 55 דולר.

לאחר העליה של השנה  האחרונה מדד ראסל 2000 כבר אינו זול כל כך. מכפיל הרווח הממוצע שלפיו הוא נסחר נע סביב 19-20. עם זאת, מדובר במכפיל מטעה מעט מאחר ולא מעט מהחברות במדד הן מפסידות.

משקיעים מקצועיים מעדיפים בדך כלל לחפש בתוך המדד את החברות המתאימות להם בצורה של "קטיף דובדבנים סלקטיבי" (Cherry Picking). הם מתעניינים בעיקר בחברות שעשויות להרוויח מהחשיפה למהפיכת ה-AI.

במדד ראסל 2000 ישנן כמה עשרות של מניות כאלו. אפשר להניח שבעוד זמן לא רב אחד מבתי ההשקעות של וול סטריט ירים את הכפפה וייצר קרן סל מסוג "AI ראסל 2000" שתאפשר חשיפה שכזו בצורה נוחה גם למשקיעים פרטיים.

בינתיים, מי שמעוניין להיחשף לחברות הללו באופן עקיף כבר כעת עשוי למצוא עניין בקרנות סל מסוג  "צמיחה" של מניות הקטנות (Small-Cap Growth ETFs). עם אלו נמנות קרן הסל של ואנגארד (VTWG) ושל בלקרוק (IWO). וכמובן, תמיד קיימת אפשרות להשקיע במדד ראסל 2000 עצמו. בשנה האחרונה זו היתה החלטת השקעה לא רעה בכלל.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]