קרנות איריות, צמודות S&P 500 משלמות פחות "מס דיבידנד" מישראליות? אמת או אגדה אורבנית… 

פערים בין שיווק לבין מציאות 

מי מקדם באינטנסיביות רכישת קרנות סל איריות על חשבון התעשיה הישראלית?

ישראלית או אירית? השקעה במדד ה-S&P500 האמריקאי הפכה בשנה האחרונה לאחד מאפיקי ההשקעה המבוקשים ביותר על-ידי המשקיעים הישראלים. מדובר בהשקעה הנעשית בדרך כלל באמצעות קרנות מחקות וקרנות סל העוקבות אחר מדדים. 
כחלק מהעלייה בפופולריות של קרנות הסל המשקיעות במדד הדגל האמריקאי, עלתה גם הפופולריות של קרנות סל "איריות" הנסחרות בבורסה בישראל ברישום כפול, המאפשרות להיחשף באמצעותן לאפיק השקעה זה. 
באחרונה גובר הרושם להתרחבות ניכרת בהיקף ההמלצות החיוביות המתפרסמות, בעיקר ברשתות החברתיות, להשקעה בקרנות סל איריות – המלצות שלא תמיד ברור מי הגורמים העומדים מאחוריהן ומה האינטרס הניצב מאחוריהן, עניין העלול לפגוע במשקיעים  – בעיקר אלה שאינם בקיאים בעולם קרנות הנאמנות לפרטיו. 

אותן המלצות מתפרסמות על-ידי אנשים פרטיים ויועצים פיננסיים פרטיים, שאינם מפוקחים על-ידי רשות רגולטורית, ולכן יכולות להיות מוצגות בהתאם לראות עיני המפרסם, ללא כל ביקורת או סינון של גורם מקצועי. 
בהתאם, במרבית המקרים הן מספקות למשקיע תמונה חלקית בלבד בקשר לאפשרויות ההשקעה שלו, משום שהן כוללות לעיתים קרובות פרטי מידע שגויים ומטעים, בין אם בכוונה תחילה ובין אם מחוסר ידע מקצועי נדרש ולא תמיד משקפות את התחרות שיש בשוק ואת הנתונים המלאים.
בפועל, למרות ניסיונות הקידום האגרסיביים המתבצעים ברשתות החברתיות ובאפיקים נוספים לקרנות האיריות ולהדגשת עדיפותן על הקרנות הישראליות, בשורה התחתונה הן אינן בהכרח מוצר טוב יותר ביחס למתחרות הישראליות, ובפעמים רבות ההיפך הוא הנכון. נציג כמה מההיבטים המרכזיים אותם כדאי לבחון טרם החלטת השקעה. 

מי בלטו בביצועים בסיכום 2023? 

בשורה התחתונה, בבחינת ביצועי קרנות הסל המשקיעות ב-S&P500 בסיכום שנת 2023 – בצמרת הטבלה ניצבות קרנות ישראליות בלבד – בראשן קרנות של אי.בי.אי (פסגות לשעבר), הראל ומגדל שוקי הון שהניבו תשואה של כ-31%-30.5%. זאת בעוד הקרן האירית הראשונה שהצליחה להתברג בטבלת התשואות ממוקמת בתחתית העשירייה הראשונה (מיקומים 8 ו 10), עם תשואה של פחות מ-30%. 

שיטת ההתכסות על מדד S&P500 - מרכיב חשוב בתשלומי המס על דיבידנד

קרנות הסל האיריות הגיעו לשוק ההון הישראלי לפני כמה שנים, כאשר הותר להן לבצע רישום כפול בישראל במקביל לאירלנד. בהתאם לכך שיטת המיסוי הנהוגה בהן היא שיטת המיסוי הנהוגה באירלנד. ישנן קרנות איריות המתכסות באמצעות נגזרים וישנם המתכסות בנכס בסיס וניתן לראות שבשתי הקרנות התוצאות לא בהכרח יותר טובות מהקרנות הישראליות (ראו טבלה למטה). 

איפה עשויים המשקיעים לחסוך לעצמם בתשלומי מס?

דרך ההשקעה המקובלת במרבית קרנות הסל הישראליות המשקיעות במדד ה-s&p500 כוללת רכישת נגזרים על אותו מדד – מוצר חליפי לרכישה בפועל של כל מניות המדד וזאת על מנת להימנע מתשלום מס על הדיבידנדים. בשיטה הזו מנהלי הקרנות הישראלים חוסכים מס דיבידנדים של 25% ולמעשה משלמים 0%.

דרך ההשקעה המקובלת בקרב חלק מקרנות הסל האיריות היא רכישת נכס הבסיס – רכישת כלל מניות המדד.

הבדל זה, משמעותו הפרש ניכר בתשלומי המס הנדרש לתשלום בארה"ב בגין התקבולים בקרן הסל, העומדים על כ-15% בקרנות איריות המשקיעות ב-S&P500 באמצעות רכישת נכסי בסיס, לעומת 0% מס (בפועל) בקרנות הישראליות, המשקיעות ב-S&P500 באמצעות רכישת נגזרים על המדד. 
אותו תשלום מס עודף בא לידי ביטוי גם בגריעת שיעור מסוים מתשואת הדיבידנד המתקבלת מהשקעה במדד הדגל האמריקאי, במקרה בו ההשקעה מתבצעת באמצעות חלק מהקרנות איריות במקום הישראליות. 

כלומר שיטת המיסוי אינה קשורה רק לאמנת המס בין מדינות אלא גם לסוגי הנכסים בהם מחזיק מנהל הקרן המחקה או קרן הסל כדי לעקוב אחר המדד. דוגמה מצוינת לכך אפשר לראות במקרה של רכישת מוצר השקעה על מדד ה-S&P500, כאמור, מדובר בעיקר במס עודף אותו נדרשות חלק מהקרנות האיריות לשלם וזאת בשל דרך ההשקעה השונה במדדים אמריקאים, בה נוקטים מנהלי הקרנות הישראלים והזרים. 

מדובר בפערים שהעלות שלהם עצומה וגבוהה משמעותית מדמי הניהול של חלק ניכר מהמוצרים עוקבי מדד S&P500 בתעשייה. זאת לאחר שבשנת 2023 שיעור הדיבידנד במדד ה S&P500 היה כ-1.5%, שיעור הגוזר תשלום מס במקור של 0.225% שאינו משולם על ידי הקרנות הישראליות. 

היכן אפשר להימנע מתשלום הפרשי קניה ומכירה במסחר? 

היות והמשקיעים הפרטיים בישראל אינם מבצעים בדרך כלל מסחר תוך יומי, הם מעדיפים להחזיק לרוב קרנות מחקות ולהימנע מתשלום הפרשי קניה ומכירה במהלך יום המסחר. על כן מוזר לראות כי במקרה של הקרנות האיריות נדחקים משקיעים אלו להשקעה בקרנות סל איריות אשר בחלקן הנן בעלות חסרונות מיסויים מהותיים חלף קרנות סל מחקות של מנהלי קרנות ישראלים. לא נותר אלא לתהות מי דוחף את הציבור למוצרים אלו.

משלוש יוצא אחד ? SPY הכי פחות עדיפה

קוראים וותיקים ישאלו את עצמם למה לא לקנות תעודת סל אמריקאית של וונגרד עם הסימבול SPY שהיא גם הגדולה בעולם ? וובכן ישראלים ישלמו מס של 25% מס דיבידנדים במקרה הזה. ככה שהעדיפות היא שוב לקרן ישראלית שפועלית בניגזרים.

דמי ניהול

דמי הניהול חשובים לפעמים יותר מהמס על דיבידנד ראו בטבלה. האחרונות הן בעלות דמי ניהול גבוהים יחסית וללא קשר לשיטת ההתכסות על המדד.

מנוטרל מט"ח

קרנות מנוטרלות מט"ח יש רק ישראליות (תשואה שקלית). אומנם יש לזה עלות קטנה שנתית אבל מי שמעוניין בהורדת סיכון מטבעי זו אופציה זולה עבורו.


מילון מונחים:

קרן אירית - קרן סל שהונפקה בבורסה באירלנד ונסחרת בבורסה בישראל ברישום כפול.

קרן ישראלית - קרן סל או מחקה שהונפקה בישראל.

נכס בסיס - במקרה של מדד S&P500 נכס הבסיס הן המניות המרכיבות את המדד.

התכסות באמצעות נגזרים - ניתן להיצמד למדד על ידי רכישת אופציות / חוזים במקום רכישה של המניות.

הפרשי קניה מכירה - ברכישת תעודת סל עשוי להיות למשקיע עלות בין השווי של התעודה אותה הוא רוכש לבין הערך הפנימי של התעודה. עלות זו נסתרת בדרך כלל ובאה בנוסף לעלות עמלת קניה מכירה לברוקר.

מס רווח הון - המס אותו ישלמו מוכרי תעודות סל או מחקות על רווח הון עומד על 25% בכל הקרנות - ישראליות או איריות לא משנה (הכתבה לא מדברת על הנושא).

מס דיבידנדים - המס על הדיבידנד ברכישת נכס הבסיס (בניגוד לנגזרים) עומד באירלנד על 15% ובישראל על 25% זאת כנראה ראשיתו של ה"אגדה האורבנית" שהאיריות עדיפות על ישראליות - אולם הישראליות מקפידות על רכישת נגזרים לא משלמות מס כלל ולכן ישנו היפך עדיפות ל 0% על פני 15% בין ישראלית מבוססת נגזרים לאירית מבוססת נכס בסיס.

לכתבה נוספת בנושא:

"קרנות איריות" על NASDAQ יותר טובות מישראליות ? אמת או אגדה אורבנית 2

.