בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לייצוגית נגד שופרסל / קרדיט: אילוסטרציה – AI11/11/2026 מיכאל לוי
בפסק דין בעל משמעות לענף הקמעונאות קבעה כבוד השופטת כרמית בן אליעזר כי כאשר לקוח מסכים לקבל חשבונית דיגיטלית, ותוכנה הפרסומי מוגבל בהיקפו ונלווה למידע השירותי, אין לראות בהכרח במשלוח החשבונית הפרה של חוק הספאם.
בית המשפט התייחס לשורת הליכים ייצוגיים דומים שהסתיימו בהסתלקויות מתוגמלות, דחה את בקשת האישור נגד שופרסל וחייב את המבקש בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30 אלף שקל לטובת החברה.
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, מפי כבוד השופטת כרמית בן אליעזר, דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד קבוצת שופרסל בטענה להפרת הוראות חוק התקשורת, המכונה "חוק הספאם", במסגרת משלוח חשבוניות דיגיטליות ללקוחות.
פסק הדין, שניתן ביום שני, 9 בנובמבר 2026, עוסק בתביעה שהגיש עורך הדין ליאור חאיק בעקבות רכישות שביצע בסניפי Be Pharm מקבוצת שופרסל. לטענת המבקש, לאחר שהסכים לקבל חשבונית דיגיטלית באמצעות מסרון, הופיע בתחתית החשבונית תוכן שיווקי המזמין את הלקוח להצטרף למועדון הלקוחות של שופרסל וליהנות מהטבות, הנחות ומבצעים. המבקש טען כי מדובר בדבר פרסומת שנשלח ללא הסכמתו, בניגוד להוראות החוק.
בפסק הדין קיבלה השופטת את עמדת שופרסל וקבעה כי יש להבחין בין הודעה שמטרתה המרכזית פרסומית לבין הודעה בעלת תכלית שירותית, הכוללת רכיב שיווקי נלווה. בית המשפט הדגיש כי החשבונית נשלחה לבקשת הלקוח או בהסכמתו, וכי התוכן שהוצג בה היה זהה לתוכן שהיה מקבל במסגרת חשבונית מודפסת.
השופטת בן אליעזר קבעה כי "עיקר תכליתה ותוכנה של ההודעה שנשלחה למבקש הוא הרכיב השירותי האינפורמטיבי, דהיינו החשבונית", וכי הרכיב הפרסומי שנכלל בה היה משני ומצומצם בהיקפו.
פסק הדין מהווה הכרעה בעלת אופי תקדימי עבור רשתות קמעונאות וחברות בענפי השירותים, המאפשרות ללקוחותיהן לקבל חשבוניות דיגיטליות באמצעות מסרונים ואמצעים מקוונים. ההכרעה מבהירה כי עצם הכללתו של תוכן שיווקי מוגבל בחשבונית דיגיטלית אינה הופכת בהכרח את ההודעה לדבר פרסומת אסור. לקביעה משמעות עבור עסקים המשלבים בחשבוניותיהם מידע על מועדוני לקוחות, הטבות ושירותים, בכפוף לנסיבות הסכמת הלקוח, לתכליתה המרכזית של ההודעה ולהיקף התוכן הפרסומי. בית המשפט אף ציין כי הסוגיה טרם זכתה למענה ישיר וברור בהלכה הפסוקה.
בית המשפט הוסיף כי גם אילו הייתה מתקיימת אפשרות להוכיח הפרה של הוראות החוק, נסיבות המקרה אינן מצדיקות ניהול תובענה ייצוגית. בהקשר האמור הדגישה השופטת את הצורך לבחון את התועלת הציבורית שבהליכים ייצוגיים אל מול העלויות הכרוכות בניהולם, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה נטענת בהיקף מוגבל.
בפסק הדין התייחסה השופטת גם ל־11 בקשות קודמות לאישור תובענות ייצוגיות בנושא דומה, וציינה כי ב־10 מהן היה המבקש מעורב כתובע או כבא כוח מייצג. מרבית ההליכים הקודמים הסתיימו בבקשות מוסכמות להסתלקות מתוגמלת. במקרה הנוכחי, ניסיונות הצדדים להגיע להסכמות לא צלחו, וההליך הגיע להכרעה שיפוטית לאחר שמיעת ראיות והגשת סיכומים.
בית המשפט התייחס גם לחשיבותן של חשבוניות דיגיטליות וקבע כי מדובר במדיניות רצויה שיש לעודד, בין היתר מטעמים של שמירה על איכות הסביבה.
בסיום פסק הדין דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד שופרסל וחייב את המבקש בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30 אלף שקל לטובת החברה. במסגרת פסק הדין נדחתה גם בקשה נפרדת שהגיש אותו מבקש נגד חברת אלוניאל, מפעילת מקדונלד'ס בישראל, והוא חויב בהוצאות נוספות בסך 30 אלף שקל. סך ההוצאות שנפסקו בשני ההליכים עומד על 60 אלף שקל.
את שופרסל בהליך המשפטי ייצגו עו"ד נועם מחלב ועו״ד קובי בר און.
https://maya.tase.co.il/he/
