ריקאר לממונה על הביטוח: הסדירו את הטיפול בסוללות של כלי רכב חשמליים  

בשנים האחרונות מספר כלי הרכב החשמליים בישראל צמח, וכפועל יוצא גם מספר הרכבים החשמליים שהוכרזו כאובדן גמור או הוצאו משימוש על ידי חברות הביטוח. אופן הטיפול בסוללות של כלי רכב חשמליים לאחר תאונה, ובפרט ברכבים שהוכרזו על ידי חברות הביטוח כאובדן גמור או הועברו למכירה לצורך פירוק וחלקי חילוף, הינו פרוץ ועשוי להוות בעיה בטיחותית וסביבתית חמורה ביותר.

שוק הרכב בישראל עבר בשנים האחרונות שינוי משמעותי עם כניסתם של רכבים חשמליים בכלל, ואלו המיוצרים בסין בפרט. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2025 נעו בכבישי ישראל כ-200 אלף כלי רכב פרטיים חשמליים, ובמהלך אותה שנה בלבד התווספו עוד כ-50 אלף כלי רכב פרטיים חשמליים. מדובר בצי רכב חדש יחסית, אשר צפוי לייצר בשנים הקרובות מספר הולך וגדל של סוללות שיגיעו לסוף חייהן או יוצאו מכלי הרכב בעקבות תאונות. 

אחד המאפיינים הייחודיים של רכב חשמלי הוא סוללת המתח הגבוה, שהיא אחד הרכיבים המרכזיים, היקרים והרגישים ברכב. במקרה של תאונה, פגיעה בסוללה עשויה להשפיע באופן מהותי על כדאיות התיקון ועל ההחלטה אם להשיב את הרכב לכביש. אלא שהבעיה אינה מסתיימת עם הורדת הרכב מהכביש. 

מניסיוננו המקצועי בענף, עולה חשש כי לאחר שרכב חשמלי מזוהה כאובדן גמור, הרכב מועבר לאחריותה וקניינה הבלעדי של חברת הביטוח, משם בהתאם לדיווחי חברות הביטוח, מועברת הסוללה שניזוקה והינה עתה חומר מסוכן, ואת גרוטאת הרכב לפירוק או סחר בחלקיו. בשלב זה  נפסקת שרשרת המעקב הנדרשת בדין אחר הסוללה. סוללות, לרבות סוללות שנפגעו בתאונה, עשויות לעבור בין גורמים שונים, להיאגר באתרי פירוק או להימכר בשוק החלפים, מבלי שקיימת בהכרח ודאות לגבי אופן האחסון, השינוע, הבדיקה, השימוש החוזר או המחזור שלהן.

מצב זה מעלה שלושה סיכונים מרכזיים:

סיכון בטיחותי ואש - סוללות ליתיום־יון, ובפרט סוללות שנפגעו בתאונה, עלולות להוות מוקד להתלקחות, פליטת חומרים מסוכנים ואף להתלקחות חוזרת. מדינת ישראל עצמה מגדירה שינוע סוללות ליתיום כפעילות המחייבת אמצעי בטיחות והיתרים מתאימים בשל הסיכונים הכרוכים בכך.

סיכון סביבתי - אחסון, פירוק או השלכה בלתי מבוקרים של סוללות עלולים להביא לחשיפה לחומרים מסוכנים ולפגיעה בקרקע ובסביבה. אין מדובר בחלק חילוף רגיל אלא במכלול אנרגיה גדול המחייב טיפול מקצועי ומפוקח לאורך כל מחזור חייו.

אובדן יכולת המעקב והבקרה - כאשר סוללה יוצאת ממערכת הביטוח ומגיעה לשוק החלפים ללא מנגנון מעקב מסודר, קיים קושי לדעת היכן היא נמצאת, מה מצבה, האם היא בטוחה להמשך שימוש או שימוש חוזר, מי מחזיק בה ולאן היא מועברת בסוף חייה. מעבר לסיכון הבטיחותי, הדבר עלול לעודד שוק לא מוסדר של סוללות ומכלולים בעלי ערך כלכלי משמעותי.

הבעיה צפויה רק להתרחב עוד יותר, ובשנים הקרובות צפויה להיווצר בישראל כמות משמעותית של סוללות רכבים חשמליים שיידרשו לטיפול, ולהצביע בין היתר על הצורך לבחון הסדרה של מעקב אחר סוללות, אחריות לטיפול בהן וסנכרון בין הרגולציה הסביבתית לבין תחום הרכב. 

חברת ריקאר טכנולוגיות רכב בע"מ (RE CAR) מפעילה בערד את המפעל התעשייתי הראשון בישראל למיחזור סוללות ליתיום-יון שמקורן בכלי רכב חשמליים. המפעל המשתרע על שטח של כ־7,000 מ"ר, הוקם בהשקעה ראשונית של למעלה מ־15 מיליון שקל ופועל תחת האישורים וההיתרים הנדרשים, לרבות היתר רעלים.

במפעל מתבצעים באופן מבוקר תהליכי קליטה, פריקת אנרגיה, פירוק ומחזור הסוללות והשבת חומרי הגלם לתעשייה. כיום מטפל המפעל בעשרות טונות של סוללות מדי חודש ועובד עם חלק משמעותי מיבואני הרכבים החשמליים בישראל. 

אנו מבקשים מרשות שוק ההון לבחון קביעת מנגנון שיבטיח כי בעת מכירת רכב חשמלי שהוכרז כאובדן גמור, או בעת הוצאתו משימוש בעקבות אירוע ביטוחי, סוללת ההנעה לא תנותק משרשרת האחריות והפיקוח אלא תאשר במסגרת הפיקוח עד לשלב פירוקה הסופי. בין היתר, אנו מציעים לבחון חובת תיעוד של סוללת ההנעה ומצבה בעת סילוק הרכב; תיעוד זהות הגורם שאליו הועברה הסוללה; קביעת תנאי סף לגורמים הרשאים לקבל, לאחסן ולפרק סוללות שנפגעו; וחובת העברת סוללות שאינן כשירות לשימוש חוזר למתקן מורשה לטיפול ולמיחזור. 

אנו סבורים כי נכון לקיים בנושא שולחן עגול בהשתתפות רשות שוק ההון, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, רשות הכבאות וההצלה, חברות הביטוח, יבואני הרכב וגורמי הטיפול והמיחזור המורשים, במטרה לגבש נוהל אחיד שיסגור את הפער הקיים וייצר שרשרת אחריות ברורה - מהרגע שבו הרכב יורד מהכביש ועד לטיפול הסופי בסוללה. 

המעבר העולמי הנע לכלי רכב חשמליים הוא עובדה קיימת, וזאת בעוד יצרני הרכבים מצהירים כי תוקף הסוללות לשימוש סביר נע בין 7-9 שנים, על כן בהינתן הגידול המשמעותי בחדירת כלי הרכב לשוק הישראלי החל משנת 2020  אנו צופים עתה, 7 שנים לאחר מכן, קפיצה עצומה בהיקף הסוללות שימצאו לגריטה ולהשמדה ועל כן זו העת לטפל בנושא בטרם יהיה מאוחר מדי ויגרמו נזקי ענק לנפש ולרכוש, ואף יכולות להעמיד בסיכון כלכלי גורמים משמעותיים במשק..

אנו מצרפים למכתב זה מגוון דוגמאות על הנזקים העצומים שעלולים להיגרם מתוך תקשורת מוכרת בארץ ובעולם וסרטון קצר מהרשתות החברתיות הממחיש את חומרת הבעיה.

מכתב לממונה על הביטוח - ריקאר