אנרגיה: האם השיקולים הגיאופוליטיים מפנים סוף סוף את מקומם לכוחות השוק?
נורברט רוקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא, יוליוס בר
מחירי הסחורות רשמו ביום רביעי ירידות רוחביות, בהמשך למגמת המכירות שנרשמה מתחילת נובמבר. הירידות לא פסחו גם על ענף האנרגיה, ובפרט על הנפט והגז הטבעי באירופה. להערכתנו, מחירי האנרגיה נותרו גבוהים במשך תקופה ממושכת. קשה ליישב מחירי נפט של יותר מ־100 דולר לחבית ומחירי גז טבעי באירופה של יותר מ-90 אירו עם תנאי השוק הנוכחיים.
מצר הורמוז פתוח לתנועת כלי שיט באופן כמעט מלא, והפעילות בו נמשכת ברובה למרות האיומים בתקיפות חוזרות ונשנות. למעשה, סביר מאוד ששוק הנפט כבר עבר ממצב של מחסור בהיצע לעודף היצע, שצפוי להתרחב משמעותית בשנה הבאה. יבוא הנפט של סין ממשיך להתאושש, אך אנו מעריכים כי מדובר בחזרה הדרגתית לרמות פעילות רגילות בעקבות הגידול באספקת הנפט מהמזרח התיכון, ולא בתוצאה של ביקוש מקומי חזק במיוחד. מספר אינדיקטורים מצביעים על הקלה רחבה יותר בלחצי המחירים. מלאי מוצרי הנפט בארה"ב גדלים, יצוא מוצרי הנפט מאסיה נותר גבוה, ובהתאם לכך נרשמת ירידה במרווחי הזיקוק ובמחירי הדלק.
בנוסף, עלויות ההובלה הימית ירדו משמעותית מרמות השיא שנרשמו בספטמבר. התפתחות זו מחזקת את ההערכה כי העליות במרווחי הרווח, בעלויות ההובלה ובמרווחי הזיקוק נוטות להיות זמניות ומושפעות ממחזוריות השוק. במקביל, נראה כי רוכשי הגז הטבעי באירופה ובאסיה חשים ביטחון רב יותר ביחס לזמינות האספקה. קטאר מגדילה את מספר כלי השיט העוברים דרך מצר הורמוז, ובמקביל מתרחב יצוא הגז הטבעי מצפון אמריקה ומאוסטרליה. חשוב לציין כי כל עוד מחירי הגז נותרים מעל 50 אירו, קיים תמריץ משמעותי לתחנות כוח לעבור משימוש בגז לשימוש בפחם, במקביל למגמה הרחבה של מעבר לאנרגיות מתחדשות.
לנוכח הגידול בהיצע והביקוש המוגבל, אנו מעריכים כי גם שוק הגז הטבעי העולמי עבר למצב של היצע מספק ואף עודף. עם זאת, כעת, עם תחילת עונת החורף בחצי הכדור הצפוני, סטיות מתנאי מזג האוויר הרגילים עשויות להשפיע על מאזן ההיצע והביקוש לגז הטבעי לשני הכיוונים, ולהוסיף מידה מסוימת של אי-ודאות בטווח הקרוב. אנו סבורים כי פרמיות הסיכון הגלומות במחירי הנפט והגז עדיין עשויות להמשיך ולהצטמצם. בהתאם לכך, אנו מותירים את הערכתנו הזהירה ואת פוזיציות השורט שלנו בשני השווקים ללא שינוי. הגידול החד בהפקת הנפט בדרום אמריקה, התרחבות יצוא הגז הטבעי מצפון אמריקה והגעת יבוא האנרגיה של סין לשיא בעקבות המעבר לאנרגיות חלופיות, הן מגמות שוק משמעותיות שעשויות בסופו של דבר לגבור בהשפעתן על הגורמים הגיאופוליטיים ועל העימות במזרח התיכון.
מתכות תעשייתיות ויקרות: התחזקות הדולר מכבידה על המחירים
קרסטן מאנק, ראש מחקר הדור הבא, יוליוס בר
שוקי המתכות נתונים בימים האחרונים ללחצי מכירה רוחביים. מחירי הזהב והכסף ירדו בכ־3% ובכ־7%, בהתאמה, מתחילת השבוע, בעוד שמחירי האלומיניום והנחושת רשמו ירידות בשיעורים דומים. מאחר שמדובר במתכות המשתייכות לתחומים שונים מאוד בשוק הסחורות, נראה כי הירידות נובעות בעיקר מתנועות ההון של המשקיעים, ולא משינויים בנתוני היסוד של כל אחד מהשווקים.
סוחרים ספקולטיביים ומשקיעים הפועלים בהתאם למגמות המחירים בשוק החוזים העתידיים מצמצמים את הפוזיציות שלהם, על רקע החשש מהעלאות ריבית נוספות מצד הבנק הפדרלי בארה"ב ומהתחזקות נוספת של הדולר. הערכתנו בנוגע למדיניות המוניטרית בארה"ב נותרת ללא שינוי: לחצי האינפלציה צפויים להתמתן בעקבות הירידה במחירי האנרגיה, ובכך לאפשר לבנק הפדרלי לנקוט מדיניות פחות אגרסיבית מזו שהשווקים מתמחרים כיום.
במבט קדימה לשנת 2027, שינוי בציפיות השוק לכיוון של פחות העלאות ריבית, או היעדר העלאות נוספות, צפוי להכביד על הדולר ולעודד משקיעים לחזור לשוקי המתכות. כתוצאה מכך, מחירי הזהב והכסף צפויים להתחיל להתאושש. בשלב זה, אנו ממשיכים להחזיק בהערכה חיובית כלפי הזהב ובהערכה ניטרלית כלפי הכסף.
הזדמנות קנייה בכסף עשויה להיווצר אם מחירו ירד לכיוון 45 דולר לאונקיה או מתחת לרמה זו, ובמקביל יחס מחירי הזהב והכסף יעלה לכיוון 85 או מעליו. יחס זה מבטא את מספר אונקיות הכסף שניתן לרכוש במחירה של אונקיית זהב אחת. בניגוד לזהב ולכסף, הנחושת מושפעת במידה פחותה משיקולים מוניטריים, ולכן מחירה תלוי פחות בתחזית למדיניות הריבית בארה"ב. הערכתנו ארוכת הטווח לגבי הנחושת נותרת ללא שינוי.
אנו עדיין מזהים סיכון לכך ששוק הנחושת ייקלע למחסור מבני, כלומר למצב שבו ההיצע אינו מצליח להדביק את הביקוש לאורך זמן. בתחילה, הערכה זו התבססה בעיקר על מחסור צפוי בהיצע, אך בהמשך התחזקה גם הערכתנו לגבי הגידול ארוך הטווח בביקוש. הנחושת היא חומר גלם מרכזי בתהליכי חשמול, והביקוש לה גדל בהדרגה בעקבות התרחבות השימוש בטכנולוגיות כגון כלי רכב חשמליים, אנרגיה נקייה ומערכות אגירת חשמל בסוללות המחוברות לרשת. הבינה המלאכותית מוסיפה לביקוש זה, אך אינה הגורם המרכזי המניע אותו. בשלב זה אנו מותירים את הערכתנו הניטרלית כלפי הנחושת, וממתינים להתייצבות המחירים ולזיהוי רמת שפל. מחיר הנמוך מ־13,000 דולר לטונה עשוי להוות נקודת כניסה אטרקטיבית למשקיעים לטווח הארוך.
בטווח הקצר, הסיכון המרכזי לכלל המתכות נותר המשך מכירות מצד משקיעים. הדבר מדגיש פעם נוספת כי תנועות ההון הן כיום הגורם הדומיננטי בשוק, יותר מאשר נתוני ההיצע והביקוש.
ריביות ואג"ח: העלייה בתשואות הריאליות מחלישה את אסטרטגיית ההשקעה הנשענת על חשש משחיקת ערך הדולר
אפונסו בורז'ס, אנליסט מחקר אג"ח, יוליוס בר
מוקדם יותר השנה, שילוב של חששות בנוגע לאמינות ולעצמאות המוסדות בארה"ב הוביל את אסטרטגיית ההשקעה המבוססת על חשש משחיקת ערך הדולר לרמות קיצוניות. אסטרטגיה זו, המכונה באנגלית Debasement Trade, מבוססת על רכישת נכסים הנתפסים כמגינים מפני שחיקת כוח הקנייה של המטבע, על רקע חששות מהרחבה מוניטרית או פיסקלית שתפגע בערכו.
המתקפות על עצמאות הבנק הפדרלי, ובהן החקירה הפלילית שפתח משרד המשפטים נגד יו"ר הפד ג'רום פאוול, הניסיון להדיח את חברת מועצת הנגידים ליסה קוק והלחצים הכלליים שהפעיל הבית הלבן להקלה במדיניות המוניטרית, גרמו לשווקים לתמחר סיכון לכך שהמדיניות המוניטרית תוכפף לשיקולים תקציביים ופוליטיים. התנהלות בלתי צפויה במדיניות החוץ האמריקאית החריפה את החששות, וחיזקה את התפיסה שלפיה נשחקת עצמאותם ואמינותם של המוסדות המרכזיים בארה"ב. אולם מאז, שתי התפתחויות מקבילות ערערו באופן משמעותי את התפיסה הזו.
ראשית, בחירות האמצע בארה"ב הסתיימו בניצחון גורף של הדמוקרטים, שהצליחו להעביר לשליטתם תשעה מושבים בסנאט. מדובר בהישג הגדול ביותר בבחירות אמצע זה כמעט 70 שנה.
תוצאה זו הגבילה בפועל את יכולתו של הבית הלבן להמשיך ולהפעיל לחץ על הנהגת הבנק הפדרלי או לשנות את הרכבה. השפעתו המרכזית של סנאט בשליטת הדמוקרטים צפויה להתבטא בעיקר בהליכי מינוי בכירים לבנק המרכזי. הצורך בהסכמה פוליטית רחבה יותר למינויים עתידיים עשוי לחזק במידה מסוימת את האמון בעצמאות המוסדות האמריקאיים ולהפחית את הסיכונים המשמעותיים ביותר לעצמאות הפד, שהיו מגולמים באסטרטגיות ההשקעה המבוססות על חשש משחיקת ערך הדולר. שנית, בשבועות האחרונים אימץ הבנק הפדרלי גישה נוקשה יותר ביחס למדיניות הריבית. חשוב להדגיש כי גישה זו מתקיימת דווקא על רקע ציפיות אינפלציה יציבות ואף מתמתנות. ציפיות האינפלציה לחמש שנים, כפי שהן נגזרות משוק האג"ח, עומדות על 2.27% - בדיוק באותה רמה שבה היו בתחילת השנה. במקביל, ריבית ה־OIS מסוג 1y1y, המשקפת את ציפיות השוק לריבית לתקופה של שנה שתתחיל בעוד שנה, עלתה ב־150 נקודות בסיס, כלומר ב־1.5 נקודות אחוז.
במילים אחרות, העלייה בריביות אינה נובעת מעלייה בציפיות האינפלציה, אלא כולה משקפת עלייה בריבית הריאלית - הריבית בניכוי האינפלציה הצפויה. במבט קדימה, אנו ממשיכים להעריך כי הבנק הפדרלי לא יבצע את שתי העלאות הריבית הנוספות שהשוק מתמחר לשנה הבאה, מעבר להעלאה הצפויה באופן נרחב בחודש הבא. עם זאת, מדובר להערכתנו בסוגיה הקשורה למחזור הכלכלי ולתוואי הריבית, ולא בחזרה לתרחיש של שחיקת ערך הדולר על רקע פגיעה באמינות המוסדות האמריקאיים, שהיה דומיננטי לאורך השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית.
הבסיס הפוליטי והמוניטרי שעליו נשענה אסטרטגיית ההשקעה הזו נחלש במידה ניכרת.

העלייה בתשואות הריאליות מחלישה את אסטרטגיית ההשקעה / קרדיט: אילוסטרציה – AI






































