|
מדינה |
צמיחת תמ"ג צפויה(2026) |
אינפלציה שנתית עדכנית |
ריבית בנק מרכזי |
גירעון תקציבי (% תוצר) |
יחס חוב-תוצר (% תוצר) |
תשואת אג"ח ל-10 שנים |
|
ישראל |
3.4% |
1.5% |
3.25% |
4.4% |
68.0% |
4.18% |
|
ארה"ב |
2.3% |
3.7% |
4.00% |
6.2% |
125.8% |
5.09% |
|
גרמניה |
1.3% |
2.8% |
2.50% |
3.4% |
64.6% |
3.38% |
|
בריטניה |
1.3% |
3.6% |
4.00% |
4.5% |
103.6% |
5.29% |
|
צרפת |
0.4% |
3.5% |
2.50% |
5.5% |
119.2% |
4.80% |
|
ספרד |
2.6% |
4.9% |
2.50% |
3.0% |
99.2% |
3.89% |
|
איטליה |
1.0% |
5.5% |
2.50% |
2.9% |
137.9% |
4.38% |
|
יפן |
0.7% |
2.8% |
1.25% |
1.4% |
199.4% |
2.88% |
|
ד. קוריאה |
3.9% |
2.8% |
3.00% |
2.0% |
46.1% |
3.98% |
הערות מתודולוגיות לטבלה:
• צמיחת ישראל: 5.6% צמיחה כוללת; 3.4% בנטרול השפעות ייצור בחו"ל (כגון פעילות שבבים של חברות רב-לאומיות).
• אינפלציה: נתוני ארה"ב מעודכנים לספטמבר 2026. נתוני גרמניה, צרפת ואיטליה מוצגים כממוצע עדכני של הטווח המדווח.
• ריבית בנק מרכזי: מדינות גוש האירו (גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה) כפופות לריבית הבנק המרכזי האירופי (ECB).
• חוב-תוצר: הנתונים משקפים חוב ממשלתי כללי ברוטו (Gross Debt) על פי הגדרות קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והאיחוד האירופי.
ביום ב' השבוע התפרסמו נתוני צמיחת התמ"ג של ישראל שהפתיעו מאוד לטובה. לפי נתוני למ"ס, התמ"ג של ישראל - בחישוב שנתי ובניכוי השפעות עונתיות – צמח ברבעון השלישי של 2026 ב–8% לעומת הרבעון השני. מדובר בקצב צמיחה חריג ובלמ"ס אכן התייחסו אליו. מתברר שללא ההכנסות של חברת אנבידיה העולמית הנתון הזה יורד ל–4%.
הסעיף שמקפיץ את התמ"ג מ–4% ל–8% הוא "סחורות הנמכרות בחו"ל שאינן עוברות את גבולות המדינה". הכוונה לייצור שנעשה במפעלים בחו"ל (כמו מפעלי שבבים בטאיוואן למשל) שמבוסס בחלקו על טכנולוגיות שפותחו בישראל. התופעה הזאת צברה תאוצה בשנתיים האחרונות בגלל קצב הצמיחה המהיר בהכנסות ורווחי אנבידיה.
לאנבידיה יש פעילות גדולה בישראל שמבוססת על רכישתה של חברת מלאנוקס. הפעילות בישראל תורמת למחקר ולפיתוח של החברה האם ואחראית לפיכך לנתח משמעותי מרווחיה.
צמיחה של 8% היא אולי נתון שקצת מטעה ומבלבל. אבל גם צמיחה של 4% בשנה היא נתון שרוב מדינות העולם המפותח היו מתקנאות בו.
למרות זאת, המשקיעים בישראל די התעלמו ממנו. אם נסתכל למשל על מדד תל אביב 90 – שנחשב ל"ישראלי" יותר מבין 3 המדדים המובילים – נראה שמאז יום הבחירות הוא איבד מערכו מעל 8%. מתחילת 2026 איבד תל אביב 90 כ-12% מערכו.
המדד המוביל, תל אביב 125 אמנם גבוה בכ-3% מרמתו התחילת השנה, אבל גם הוא איבד מאז הבחירות כ-7% מערכו. מאז השיא שקבע בתחילת מאי ירד תל אביב 125 בכ-15%.
תשואות החסר שמייצרים המדדים התל אביביים נובעים בעיקר מסיבות פוליטיות, מדיניות ובטחוניות. הן נובעות מהמעמד המדיני המתדרדר של ישראל בעולם, התמשכות המערכה מול איראן (שהיתה אמורה להימשך "רק 4-6 שבועות"), ההפסד המוחץ של המפלגה הרפובליקנית בבחירות האמצע, ושלוש זירות לחימה וחיכוך שנותרו פתוחות בלבנון, עזה וסוריה. שלושתן מחכות לפתרון קבוע.
אבל יותר מכל, הירידה של המדדים בחודש האחרון נובעת מתוצאות הבחירות שמשמעותן היא אחת: קיים קושי אמיתי בהקמת ממשלה בישראל וניהול קואליציה יציבה. כל האפשרויות שעומדות כיום על הפרק – ממשלה עם מפלגות חרדיות, עם מפלגות ערביות או ממשלת אחדות – מגלמות פוטנציאל לחוסר יציבות ובחירות חוזרות. זו הבעיה שמטרידה כרגע את המשקיעים בישראל יותר מכל והיא מסמלת שלל סיכונים נילווים.
ברוב העולם הריבית בסימן עליה - בישראל היא דווקא יורדת
הבשורה הטובה היא שלמרות הסחרור הפוליטי, כלכלת ישראל נמצאת כיום במצב שנראה טוב מכדי להיות אמיתי. מתברר שלמרות 3 שנים של מלחמה שהתפרסה לזמנים מסויימים על פני 7 זירות - הכלכלה הישראלית עדיין צומחת.
הסקטור העסקי של ישראל נמצא ברובו בתקופה טובה. הבנקים למשל מראים תוצאות מצויינות. כך גם חברות הביטוח. וכמוהם עוד שורה ארוכה של חברות. מהפיכת ה-AI מספקת רוח גב עצומה לסקטור ההייטק הישראלי. זה מתבטא בקצבי הצמיחה של החברות.
כדי לקבל מעט פרופורציות ביצעתי כאן השוואה לנתוני המקרו שמציגה ישראל לעומת שורה של מדינות מקבוצת המדינות המפותחות (OECD). נתוני ישראל בקבוצה הזו מתבלטים לטובה.
בטור צמיחת התמ"ג למשל ישראל נמצאת הרבה מעל מדינות מערב אירופה. רק דרום קוריאה שנהנית השנה מהגיאות של ענף השבבים עם שתי חברות ענק כמו סמסונג ו-HK הייניקס מצויה בקצב צמיחה מהיר יותר.
הגרעון בתקציב של ממשלת ישראל אינו נמוך אמנם ועומד על כ-4.4%. אבל הוא נמוך משמעותית מהתחזיות של תחילת השנה שנעו סביב 5%. והוא נמוך בהשוואה לארה"ב צרפת ובריטניה.
האינפלציה שנחשבה בעבר לאחת המחלות הכרוניות של ישראל ירדה באחרונה ל-1.5%. היא נמוכה משמעותית משיעורי האינפלציה באירופה וארה"ב שנעים ברמות שבין 3%-5%. ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שבה האינפלציה נמצאת ביעד המוצהר של בנק ישראל, מה שאיפשר בשנה האחרונה גם ארבע הפחתות ריבית.
בשאר העולם – ובמיוחד ארה"ב, יפן ואירופה - הריבית נמצאת לאחרונה במגמת עליה. עם זאת, חשוב לשים לב שההיחלשות המהירה שחלה באחרונה בשקל מול הדולר עלולה לשנות מעט את נתוני האינפלציה בהמשך.
עוד נתון חשוב הן תשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים שמשקפות את הסיכון שמייחסים המשקיעים בעולם להתנהלות הפיננסית והכלכלית של הממשלה. בישראל נסחרות האג"ח הללו סביב רמה של 4.2% - נמוך משמעותית לעומת ארה"ב, בריטניה וצרפת.
אחת הסיבות לכך היא היכולת של ישראל לשמור בשנים האחרונות על יחס חוב תוצר נמוך יחסית – רק 68%. למעט גרמניה עם יחס של 64% - כל שאר המדינות שבטבלה טובעות בחובות. עליית התשואות והריביות שמתרחשת כעת תעמיד אותן במבחן לא פשוט. ישראל, בינתיים לפחות, נמצאת בנקודה פיננסית נוחה הרבה יותר.
נתוני המקרו הללו – שאליהם אפשר להוסיף גם את שיעור האבטלה הנמוך – מסוגלים לספק לבורסה של תל אביב משענת חשובה. החברות המקומיות רווחיות, גרעונות הממשלה נסבלים, והאינפלציה שמטרידה מאוד את אזרחי ארה"ב ואירופה פחות מורגשת אצלנו. עכשיו רק נותר להרכיב כאן ממשלה יציבה, שתוכל לקבל החלטות קשות, לסגור את זירות הלחימה ולצאת לעתיד מדיני וגיאופוליטי בהיר יותר. המשקיעים בתל אביב יתגמלו ממשלה כזו בהתאם.

בניכוי הסיכונים הפוליטיים, המדיניים והבטחוניים / קרדיט: אילוסטרציה – AI










































