השכר הריאלי של העובד האמריקאי נשחק: עלייה של 1.5% בשכר מול אינפלציה של 3.5% 

כוח הקנייה של העובד החציוני בארה"ב נשחק ברבעון השלישי של 2026. השכר השבועי החציוני של עובדים שכירים במשרה מלאה עלה ב-1.5% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2025 והגיע ל-1,232 דולר, בעוד מדד המחירים לצרכן (CPI-U) עלה באותה תקופה ב-3.5%. כך עולה מהדוח הרבעוני על השכר השבועי המקובל, שפרסמה היום (רביעי, 21 באוקטובר) הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS).

במונחים ריאליים, לאחר התאמה למדד המחירים לצרכן, ירד השכר השבועי החציוני מ-375 דולר ל-367 דולר בערכי 1982-1984, ירידה של כ-2.1% על בסיס המספרים המעוגלים בטבלת הלשכה. אלו אינם סכומי השכר בפועל, אלא דרך להשוות את כוח הקנייה בין תקופות.

השכר הנומינלי עלה, כוח הקנייה ירד

הנתונים בטבלה אינם מנוכי עונתיות. העלייה של 3.5% במדד המחירים מתייחסת לממוצע הרבעוני לעומת הרבעון המקביל בשנה הקודמת, ולא לקריאת האינפלציה של חודש ספטמבר לבדו. השינויים בשכר מתארים חציון של התפלגות השכר, ולא את השינוי בשכרו של עובד מסוים. מספר המועסקים כאן הוא אומדן המבוסס על סקר משקי הבית ולא מספר המשרות בסקר המעסיקים.

בהשוואה לרבעון הקודם נרשמה גם ירידה נומינלית

לאחר ניכוי עונתיות, השכר השבועי החציוני הגיע ברבעון השלישי ל-1,239 דולר, לעומת 1,258 דולר ברבעון השני של 2026 - ירידה של כ-1.5%. זוהי השוואה רבעונית בסדרה המנוכה עונתיות, ואין להשוות אותה ישירות לרמות השכר הלא מנוכות בטבלת ההשוואה השנתית.

פערים בין גברים לנשים ובין מקצועות

השכר השבועי החציוני של גברים במשרה מלאה עמד על 1,352 דולר, ושל נשים על 1,127 דולר. החציון בקרב נשים היווה 83.4% מהחציון בקרב גברים. הפער מתאר התפלגויות שכר בכלל האוכלוסיות, ואינו אומדן לפער שכר באותו תפקיד, היקף עבודה או ותק.

בחלוקה מקצועית, השכר השבועי החציוני של עובדים במקצועות ניהול, עסקים וכספים עמד על 1,823 דולר, לעומת 811 דולר במקצועות השירותים. בקרב עובדים בני 25 ומעלה, בעלי תואר ראשון לפחות השתכרו חציון של 1,752 דולר בשבוע, לעומת 993 דולר לבוגרי תיכון ללא לימודים אקדמיים.

מה הנתונים מלמדים על הצרכן האמריקאי?

השחיקה בשכר הריאלי החציוני מצביעה על לחץ אפשרי על יכולת הקנייה של משקי הבית שמסתמכים על הכנסה מעבודה. כאשר המחירים עולים מהר יותר מהשכר, נדרש חלק גדול יותר מההכנסה לשמירה על רמת הצריכה הקודמת, אלא אם משקי הבית משתמשים בחסכונות, באשראי או במקורות הכנסה אחרים.

עבור חברות התלויות בצרכן האמריקאי, ובהן קמעונאיות ויצרניות מוצרי צריכה, ההתפתחות מחייבת תשומת לב לשאלה אם הביקוש יכול להמשיך לגדול חרף הפגיעה בכוח הקנייה. מנגד, אין להסיק מנתוני החציון לבדם על שינוי בסך הכנסות משקי הבית או בסך הצריכה הפרטית, התלויים גם בהיקף התעסוקה ובהרכב ההכנסות.

מבחינת הפדרל ריזרב, הנתונים מציגים שילוב של אינפלציה גבוהה יותר מקצב העלייה בשכר החציוני. הם מספקים זווית נוספת על מצב משקי הבית, אך אינם מחליפים את מדדי עלות התעסוקה, השכר השעתי וסך ההכנסה האישית, ואינם מכריעים לבדם את החלטת הריבית.

מה בדיוק נמדד בדוח?

הדוח מבוסס על סקר משקי הבית Current Population Survey. השכר השבועי הוא השכר הרגיל לפני מסים וניכויים, כולל תוספות רגילות כגון שעות נוספות, עמלות וטיפים. המדידה כוללת עובדים שכירים במשרה מלאה ואינה כוללת עצמאים. היא עוסקת בחציון שכר ולא בשכר ממוצע, ועל כן שינויים בהרכב המועסקים עשויים להשפיע עליה.

לא אותר קונצנזוס השוואתי מאומת שפורסם לפני פרסום הדוח, ולכן לא ניתן לקבוע אם התוצאה הפתיעה את הכלכלנים. בדוח אין תיקון חדש מפורש לערך הרבעון השני מעבר לסדרה המוצגת, והמספרים מוצגים כפי שפורסמו בטבלאות המעודכנות של הלשכה.

השורה התחתונה

השכר השבועי החציוני של עובדים שכירים במשרה מלאה בארה"ב עלה ברבעון השלישי של 2026 ב-1.5% בלבד ביחס לשנה הקודמת, בעוד המחירים לצרכן עלו ב-3.5%. במונחים ריאליים מדובר בשחיקה של כ-2.1% בחציון השכר, על פי הנתונים המעוגלים של BLS. במקביל ירד החציון המנוכה עונתיות לעומת הרבעון השני.