יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "עלינו לרסן את עצמנו ולא להשליך מרמות התגמול המקובלות בארה"ב על השוק המקומי." 

תחת הכותרת "בין בורסה לקלפי - צמיחה וגאות בשוק ההון", ועל רקע ציון 35 שנים להיווסדו של איגוד החברות הציבוריות, התקיימה אתמול הוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך בת"א. 
 

אביגדור ליברמן, ענת פילצר-סומך. צילום: ורד פרקש
 

שר האוצר והביטחון לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, שרואיין בכנס על-ידי עו"ד ענת פילצר-סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, הציג תחזית מאקרו-כלכלית קודרת, תקף בחריפות את המדיניות הכלכלית הנוכחית ושרטט שורת רפורמות אגרסיביות. "אני לא בטוח שכולם מבינים את גודל הברוך שאנחנו נמצאים בו", פתח ליברמן. "מי שמבין קצת בביטחון ובכלכלה יודע שלא יהיה תקציב בעשור הקרוב פחות מ-9% מהתוצר - מדובר על תקציב ביטחון של 180 מיליארד שקל בשנה. יש כבר בור של 100 מיליארד שקל". לצד זאת, התריע מפני סנקציות כלכליות של האיחוד האירופי ופגיעה בהסכמי הסיוע והמחקר. ליברמן הדגיש כי הפתרון למשבר כוח האדם והפריון טמון בחובת גיוס כללית: "הצעד הכלכלי החשוב ביותר הוא חוק גיוס לכולם - זה שם קוד לכניסה לשוק העבודה. סבסוד הסקטור החרדי הגיע ל-37 מיליארד שקל ב-2025. זה דבר מטורלל, לא נוכל להמשיך עם הלוקסוס הזה". לדבריו, עלות גיוס המילואים המאסיבית מכבידה אנושות על המשק ומחייבת הגדלה מיידית של הסדיר. בנוסף, הציע פתרונות לעומסים בכבישים ולמבנה הרגולציה: "להיכנס לתל-אביב בבוקר זו משימה בלתי אפשרית. אם זה תלוי בי - תחבורה ציבורית חינם לכולם, זו הדרך היחידה למעבר להסעת המונים". עוד קרא לאיחוד רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון: "במשרד האוצר אוהבים 'טייס אוטומטי' - לא יהיה יותר טייס אוטומטי. נפתח הכל מחדש". במישור הפוליטי הבהיר: "שיתהפך העולם - נתניהו לא יכול להיות אפילו שר לשיתוף פעולה אזורי בממשלה הבאה. המטרה היא להביא 63-64 מנדטים לגוש המשרתים". 

שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר וחבר מפלגת "ישר", הציג חזון תקיף ובלתי מתפשר. מרידור ציין כי הבראת המשק אינה יכולה להתחיל ללא התמודדות אמיתית עם אירועי ה-7 באוקטובר. לדבריו, תנאי הסף לכלכלה מתפקדת הוא קיומה המיידי של ועדת חקירה ממלכתית: "מדינה שלא לומדת מהטעויות שלה - אין לה זכות קיום. הממשלה הזאת, כמו 'אישה בורחת מבשורה', לא מוכנה להתמודד עם העובדות והאמת". מרידור הדגיש את מימד האחריותיות השלטונית ותקף את הניסיון להתחמק מהשלכות המדיניות: "ראש הממשלה אחראי על כל מה שקורה במדינה הזאת - לטוב ולרע. אי-אפשר לקחת קרדיט כשיש פעולת חילוץ מדהימה, אבל להיעלם כששישה חטופים נרצחים בעקבות המדיניות. זו לא מדיניות סבירה".

במישור התקציבי, הודה מרידור כי תקציב הביטחון יישאר גבוה משמעותית מרמות העבר בשל המציאות הרב-זירתית, אך טען כי הדרך לממן אותו אינה בהעלאת עול המיסים בלבד, אלא בקיצוץ תקציבים מגזריים ובסגירת משרדים מיותרים. את החיצים החדים ביותר כיוון להסכמים הקואליציוניים: "ההסכמים הקואליציוניים שהממשלה הזאת עשתה הביאו אנשים לא לצאת לשוק העבודה, הביאו 8 מיליארד שקלים שתכליתם הייתה למנוע מאנשים לצאת לשוק העבודה, ודרך אגב - הם הצליחו, הם לא יצאו". מעבר לקיצוצים המיידיים, סימן מרידור יעד אסטרטגי מחייב: שילוב החברה החרדית והערבית במשק דרך חינוך ממלכתי ושירות אזרחי או צבאי. מבחינתו, הכלל פשוט: 'מי שלא משרת, לא יקבל מהמדינה כלום'. הנתונים המדאיגים במערכת החינוך, הזהיר, הם תמרור אזהרה לעתיד התעסוקה הישראלי.

כמי ששימש כסמנכ"ל כספים בשנים האחרונות, הסביר מרידור מדוע חברות בוחרות בוול סטריט על פני הבורסה המקומית: "כחברה פרטית, לא עלה בדעתנו אפילו לרגע אחד להנפיק בתל-אביב. כמות הבירוקרטיה והרגולציה הישראלית גבוהה מהעולם - זו עובדה". לדבריו, על הרגולטורים להצדיק כל פער בירוקרטי מול המערב כדי להחזיר את האמון לשוק ההון. מרידור הדגיש את הצורך בשיקום השירות הציבורי והחזרת המקצועיות למשרדי הממשלה. מול ניסיונות הפוליטיזציה, וסיכם את תפקיד הדרג הנבחר: "נורא נוח להסתתר מאחורי פקידים. אז אני מבטיח - לא אסתתר מאחורי אף אחד".
 

עו״ד ספי זינגר. צילום: ורד פרקש
 

עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, ציין את הזינוק הדרמטי שנרשם מאז תחילת שנת 2024: שווי שוק המניות כמעט שילש את עצמו ומתקרב ל-3 טריליון ש"ח, שוק האג"ח זינק בכ-50%-55%, ומחזורי המסחר היומיים הוכפלו לכ-6 מיליארד ש"ח. המשקל של המוסדיים בחברות מדד ת"א עלה מ-12% לפני כ-15 שנה ליותר מ-30% כיום. "הגופים המוסדיים הם שומרי סף, הם שומרי הסף בדין, אנחנו מצפים מהם להפעיל פיקוח אפקטיבי על החברות כדי לשמור על הציבור. אנחנו דורשים מהם להיות אקטיביים, להשתתף בהצבעות, להביע את עמדתם, לדחות הצעות לא ראויות, או במילים פשוטות - להיות שחקנים פעילים. יחד עם זאת, חשוב שהמוסדיים יישארו משקיעים ולא מנהלים של חברות כי הם לא מנהלי חברות. הם צריכים להיות מעורבים, מקצועיים, ביקורתיים במימוש שלהם כזכויות. אבל לא צריכים להחליף את הנהלת החברה ולא לעצב במקומה את החזון העסקי שלה". זינגר התייחס בהקשר זה גם לאתגר הריכוזיות: "שבעה גופים מרכזים בערך כ-75% מסך הנכסים המנוהלים, ארבעה מתוכם מרכזים יותר מ-50%. הריכוזיות המוסדית בעיניי היא אחד האתגרים הגדולים והמשמעותיים שעומדים לפתחנו בשנים הקרובות. זה אתגר מבני שאנחנו צריכים לחשוב עליו".

בפאנל מנכ"לי החברות המובילות בבורסה בתל-אביב, שדן בנושאי כלכלה, צמיחה ושוק ההון, דיבר יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, על חשיבות הגורם האנושי והמטבע המקומי: "יש פה שילוב של תעשיות חזקות, אוכלוסייה צעירה וגורם אנושי יוצא דופן. עם ישראל מוכיח את עצמו ביזמות ובכלכלה בדיוק כפי שהוא עושה בשמירה על ביטחון המדינה. בעוד אירופה נמצאת בסטגנציה כלכלית ודמוגרפית, התחזקות השקל בישראל משדרת עוצמה ומחזקת את אמונם של המשקיעים הזרים. אנחנו שואפים לשוק משוכלל שבו התגמול הוא כלי מרכזי לגיוס עובדים. נקודת האיזון אמנם לא נכונה כרגע, אך עלינו לרסן את עצמנו ולא להשליך מרמות התגמול המקובלות בארה"ב על השוק המקומי. הכל עניין של איזון".

יגאל דמרי, מנכ"ל י.ח דמרי, הזהיר מפני התפוצצות במחירי הדיור בעקבות כשלים בהיצע ובבירוקרטיה: "בגלל הריבית והמלחמה אנשים נמנעו מרכישת דירות והמכירות ירדו, אך הביקוש הקיים בפועל כפול בהשוואה לפני כשנתיים. הגידול הטבעי, לצד אחוזי הגירושין והעלייה לישראל בעקבות האנטישמיות בעולם, יוצרים צורך אדיר בבנייה חדשה - בעיקר בפריפריה. אם חברות בנייה ייקלעו לקשיים וייעלמו מהשוק, זה יפגע קשות בהיצע והשוק פשוט יתפוצץ". דמרי התייחס בחומרה גם להתארכות הליכי הרישוי: "בשנות התשעים הייתי מסיים לבנות פרויקט תוך כ-7 חודשים, והיום זה לוקח כ-36 חודשים. כיום, ברגע שאני מקבל היתר בנייה, מבחינתי הפרויקט כבר מאחוריי - הבירוקרטיה לקבלת ההיתר מורכבת וארוכה בהרבה מהביצוע בשטח".
 

אילן פלטו. צילום: ורד פרקש
 

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בוועידה: "שוק הון מתפקד הוא תשתית כלכלית, בדיוק כמו תשתיות אחרות. הוא מאפשר לחברות לגייס כסף, להשקיע, להתרחב ולייצר מקומות עבודה. לצד החוסן, יש לנו גם אתגר. אנחנו צריכים יותר חברות ציבוריות, יותר הנפקות ראשוניות יותר גיוסי הון, יותר נזילות ויותר משקיעים ישראלים וזרים. חברות ההייטק שהן המנוע הכלכלי של המשק הישראלי מעדיפות את קרנות ההון סיכון ואחר כך את הבורסה בארה"ב. המפתח לצמיחת שוק ההון והבורסה לשנים הבאות הוא להביא את חברות הייטק לתל-אביב. המיקום הגיאוגרפי של המסחר אינו זה שקובע את שווי החברה. בסופו של דבר, המשקיעים מסתכלים על החברה, על התוצאות שלה, על הפוטנציאל שלה ועל הנזילות. וזה אומר שחברה ישראלית יכולה להנפיק בת"א, להיות גלובלית, ולהיות מחוברת למשקיעים בעולם. אני מאמין שתל-אביב יכולה וצריכה להפוך להיות בית טבעי גם לחברות ההייטק הישראליות שמגיעות לשוק הציבורי. המטרה היא לאפשר להן להיות ישראליות וגלובליות בו-זמנית. מתחילים בתל-אביב עם בסיס משקיעים גלובלי ומקומי ואחר כך יכולים לעשות רישום כפול ללא עלויות וקשיים". 

עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, אמרה: "שוק ההון הישראלי הוכיח בגרות מדהימה בתקופות גיאו-פוליטיות קשות, בחלק מהזמן הבורסה בתל אביב אף הייתה בעמדת הובלה ראשונה בעולם. חייבים להכיר בחשיבותן של החברות הציבוריות ובתרומתן למשק, בהיותן קטר כלכלי, ולהקל עליהן ככל הניתן".

עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, שרואיינה בכנס על-ידי עו"ד ענת פילצר-סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות, התייחסה לשורת סוגיות בוערות שעל סדר היום הכלכלי: ממשקי העבודה מול הדרג הפוליטי, המאבק ביוקר המחיה, אכיפה פלילית נגד קרטלים, ואיתותי מחירים מצד בכירים במשק. בתשובה לשאלה בדבר גבולות ההתערבות של שרי ממשלה בפעילות הרשות, הדגישה כהן כי בעוד שהממשלה מתווה מדיניות כללית, אין לה כל מקום להתערב בהחלטות פרטניות: "לגבי הפעלת סמכויות כנגד מונופול מסוים, אכיפה או החלטה במיזוגים - התערבות פוליטית היא לגמרי לא לגיטימית. כל מקרה ספציפי נתון להחלטה עצמאית ומקצועית מלאה של רשות התחרות. הרשות אינה נתונה ללחצים פוליטיים ולא ללחצים של בעלי הון - וכך זה יישאר."

כהן התייחסה להתבטאויות פומביות של מנכ"לים ובכירים בנוגע למחירים שעשויות להיחשב כאיתות אסור ותיאום מחירים והפנתה מסר ישיר למנהלי החברות: "מנכ"ל שרוצה לא להפר את החוק יכול לעשות זאת בקלות, יחד עם היועצים המשפטיים שיודעים להשאיר אותו ב-safe side. העניינים מסתבכים כשמנסים ללכת על הקו האפור, להתקרב כמה שיותר ולקוות שיהיה בסדר. אפשר להצליח בגדול גם בלי לאתגר את גבולות החוק."

בהתייחסה להישגי הקדנציה ולמורשת שתשאיר אחריה, ציינה הממונה את העלייה הדרמטית באינטנסיביות האכיפה, ובפרט את התקדים שהובילה הרשות בענישה פלילית בעבירות קרטל: "תקרת הזכוכית נשברה בפסיקת בית המשפט העליון שהטילה מאסרים משמעותיים בפועל על עבירות תחרות. קרטלים פוגעים ישירות בכיס של הציבור. מי שעושה קרטל - צריך להיכנס לכלא." כהן הדפה את הטענות לפיהן רשות התחרות נכשלה בבלימת יוקר המחיה, והבהירה כי מדובר בסוגיה מבנית רחבה שאינה נפתרת רק באכיפה: "יוקר המחיה הוא תוצר של עשרות ענפים ומאות שווקים, ואין פתרון קסם. לרשות יש תפקיד קריטי במניעת קרטלים ומיזוגים פוגעניים, אך הורדת יוקר המחיה מחייבת מהלכים ממשלתיים עמוקים: הורדת מכסים, צמצום רגולציה ופתיחת שווקים. יחד עם זאת, הממשלה נוטה פעמים רבות להערכת חסר של המחיר החברתי והכלכלי של הרפורמות. כדי שרפורמה תצליח ולא תיעצר באמצע, חייבים לתת פתרונות ורשת ביטחון לנפגעים ממנה - כגון תמיכה ישירה בחקלאים או סיוע בהפצה לעסקים קטנים".

במושב מיוחד שהתקיים תחת הכותרת "יצירת ערך ותשואה – עידוד שוק ההון כמכשיר לצמיחה כלכלית", התמקד הדיון פער ההולך ומעמיק בין הרגולציה המקומית לזו הגלובלית, כוחם המתעצם של הגופים המוסדיים, וההחמצה המתמשכת של ההייטק הישראלי שנאלץ לחפש מקלט בוול סטריט. יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת המסחר בבורסה לניירות ערך, לא חסך בביקורת על רשות שוק ההון על רקע סוגיית דמי הניהול וההוצאות העקיפות. "זה עוול מארץ העוולים. אין הסבר - פשוט אין בעל בית!". הוא התייחס לפדיונות עתק שנרשמו בהשקעות במניות הבנקים, וטען כי הרגולציה הכפויה פוגעת ישירות בחוסכים: "בגלל פיפס של רגולציה גרמו לגברת כהן לשלם פי 15 ופי 50. מי שמשלם את ה-50-60 נקודות בסיס באמצעות חוזים ועסקאות סוואפ זה הציבור הרחב, ואת זה היה צריך לפתור אתמול בבוקר". 

קרן דנציגר, מנכ"לית קרנות ההשקעה של פאגאיה בישראל, שמה זרקור על נושא הרישום הכפול והאיסור המיושן בישראל על מבנה חברות רב-מנייתיות (סעיף 46ב'). "אנחנו נשארנו בשנות ה-80' בזמן שכל העולם התקדם", טענה דנציגר. "חברות הייטק מגיעות להנפקה אחרי סבבי גיוס מרובים, והיזמים רוצים לשמור על החזון ועל השליטה. במצב החוקי הקיים, חברה כזאת לא יכולה להירשם בישראל. מה אנחנו בעצם מפסידים? אנחנו מפסידים את הבריחה של כל ההייטק לארצות הברית - עשרות ומאות מיליארדים יוצאים החוצה". 

את הצד של הרגולציה ייצגה פרופ' מרים שוורץ-זיו, כלכלנית ראשית ברשות ניירות ערך, ששרטטה תמונת מצב מדאיגה לגבי כוחם של הגופים המוסדיים, המנהלים כיום כ-4 טריליון שקלים וצפויים לנהל כ-10 טריליון בתוך עשור: "לפני 15 שנה חברה ממוצעת בישראל הוחזקה בכ-10% על-ידי מוסדיים, והיום האחוז הזה עומד על כ-31%. יש להם חלק מרכזי בכל חברה - והוא רק צפוי לגדול". עם זאת, שוורץ-זיו קראה למתינות באימוץ עיוור של התקינה האמריקאית: "שוק ההון האמריקאי קובע את הטון, אבל הוא לא תמיד אופטימלי. משפט משווה הוא כלי חשוב, אבל הוא רק נקודת התחלה - בסוף נדרשת התאמה למבנה השוק הייחודי שלנו". שוורץ-זיו הפתיעה כשטענה כי הרפורמה הדחופה ביותר היא חיזוק הסקטור הציבורי עצמו: "כדי שיהיה פוליסי כלכלי טוב במדינת ישראל, חייבים לאפשר למשרדי הממשלה גמישות בגיוס עובדים ותגמול ראוי, בדיוק כפי שנעשה ברשות ניירות ערך".

אל מול סוגיות אלה, הציג דני ויטאן, שותף וראש המחלקה המקצועית ב-KPMG, את זווית הראייה של עולם החשבונאות והביקורת. מעבר להתייחסותו לתקן IFRS 18 החדש והשפעות ה-AI, הדגיש ויטאן את המחדל המתמשך של חוק האיגוח: "זה נושא שמתגלגל כבר למעלה מ-20 שנה בוועדות ותזכירים, למרות שיש לגביו קונצנזוס מלא בין בנק ישראל, רשות המסים ורשות ניירות ערך. אין שום סיבה שנושא שכל כך טוב לכולם לא ימוצה וייכנס לחקיקה".

בוועידה העניק איגוד החברות הציבוריות את "אות ק.ש.ת", שמטרתו הבעת הערכה וציון פועלן של חברות ציבוריות (שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה לני"ע) או חברות אג"ח הנסחרות בבורסה (תאגידים מדווחים), אשר התנהלותן בפועל מעידה על החשיבות שהן מייחסות לשוויון מגדרי תאגידי ושפועלות לקידום הנושא באופן משמעותי ויוצא דופן. האות ניתן לבנק מזרחי טפחות, והוענק לנציגת החברה, מיטל הרוש, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת הון אנושי ומשאבים בבנק.

רון קליין, סמנכ"ל בכיר ומנהל המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך בתל-אביב: "יש לנו תכניות רבות לשנים הקרובות, שכוללות בין היתר הרחבה של הנגישות לשוק ההון, פיתוח תשתיות מתקדמות, חיזוק הנזילות, קידום חדשנות פיננסית, משיכת משקיעים נוספים מהארץ ומהעולם, ויצירת סביבת שוק אטרקטיבית יותר לחברות ציבוריות ולחברות ששוקלות להפוך לציבוריות".

הדר צופיוף-הכהן, מנכ"לית איגוד הדירקטורים: ״לא ייתכן שדירקטור יישא במאה אחוז מהאחריות, אך יקבל גמול מופחת רק משום שהישיבה התקיימה באופן מקוון. איכות עבודתו של דירקטור צריכה להימדד לפי הכנתו, מעורבותו ושיקול דעתו  לא לפי הכיסא שעליו ישב".

---

בוועידה השתתפו מאות מבכירי שוק ההון, אנשי ציבור, מנכ"לים ויו"רים של חברות ציבוריות מובילות. בין הדוברים: ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו; עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך; עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות; חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי; שאול מרידור, המועמד לכנסת מטעם מפלגת ישר; יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים; שלמה אייזנברג, איש עסקים, יו"ר ישרס ומלם תים; יגאל דמרי, בעל השליטה ומנכ"ל י.ח. דמרי; פרופ' מרים שוורץ-זיו, כלכלנית ראשית ברשות לניירות ערך; רון קליין, סמנכ"ל בכיר ומנהל המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך בתל-אביב; גדעון תדמור, יו"ר איגוד החברות הציבוריות; אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות; עו"ד ענת פילצר-סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות; מיטל הרוש, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת הון אנושי ומשאבים בבנק מזרחי טפחות; קרן דנציגר, מנכ"לית קרנות פאגאיה בישראל; דני ויטאן, שותף וראש המחלקה המקצועית, KPMG ישראל; יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת המסחר בבורסה לניירות ערך; הדר צופיוף-הכהן, מנכ"לית איגוד הדירקטורים; ורבים נוספים.