CofaceBDi חושפת את מדד הסיכון המשולב של המשק הישראלי לרבעון שני לשנת 2026 

מדד יציב בסביבה עסקית מורכבת

מדד הסיכון המשולב של CofaceBDi, חברת ניהול סיכוני אשראי ותובנות עסקיות, בסיכום הרבעון השני של 2026 עמד מדד הסיכון העסקי במשק הישראלי על 6.54, ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ולעומת הרבעון הראשון של השנה. ברבעון השני של 2026 המשיך המשק הישראלי לפעול בסביבה מורכבת, המאופיינת בשילוב של התאוששות הדרגתית בפעילות העסקית לצד רמה גבוהה של אי-ודאות ביטחונית וגיאופוליטית.

אף שבמהלך החודשים האחרונים לא התנהלה לחימה רציפה מול איראן, האפשרות לחידוש העימות הישיר או להסלמה בזירות אחרות ממשיכה להשפיע על אמון העסקים והמשקיעים, על פרמיית הסיכון ועל החלטות בתחומי ההשקעות, כוח האדם וניהול המלאי. במקביל, נמשכו האתגרים הנובעים ממחסור בכוח אדם, שירות מילואים ממושך וממגבלות פעילות בחלק מהענפים. השפעות אלו אינן אחידות בין הענפים: התיירות, התעופה, הבנייה והפעילויות התלויות בשרשראות אספקה ובנוכחות פיזית נותרים רגישים במיוחד להתפתחויות הביטחוניות, בעוד שענפים בעלי גמישות תפעולית וביקוש יציב מפגינים עמידות גבוהה יותר.

רועי מינקוב, מנכ״ל קבוצת CofaceBDi: "מדד הסיכון של המשק הישראלי נותר ברבעון השני ללא שינוי, אך מאחורי היציבות הזו מסתתרת תמונה מורכבת יותר. המשק ממשיך לפעול בסביבה עסקית מאתגרת, שבה אי־הוודאות הביטחונית והגיאופוליטית, תנודתיות המט״ח, מחסור בכוח אדם ועלויות מימון גבוהות ממשיכים להשפיע באופן ישיר על פעילות החברות. אנו רואים פערים הולכים וגדלים בין ענפים שמצליחים להפגין גמישות ועמידות ואף רשמו שיפור במדד הסיכון, בהם ענף הדפוס וההוצאה לאור, שיווק מוצרי פארמה, שיווק שעונים ותכשיטים ובתי קפה ומסעדות, לבין ענפים שבהם נרשמה החמרה ברמת הסיכון, ובראשם הייטק וטכנולוגיה, סוכני נסיעות ושירותי תעופה וכן דלק, גז, אנרגיה וכימיקלים. בתקופה כזו, ניהול סיכונים, בקרה פיננסית הדוקה והיכרות מעמיקה עם סביבת הפעילות הופכים לכלים קריטיים עבור כל עסק בישראל."

מט״ח והייטק: תנודתיות, שחיקת רווחיות והתייעלות

גם שוק המט״ח התאפיין בתנודתיות משמעותית במהלך הרבעון. בסיכום התקופה, התחזק השקל מול הדולר, בעיקר בעקבות הייסוף שנרשם באפריל ובמאי, עם זאת, במהלך חודש יוני התהפכה המגמה והדולר התחזק, משער של כ־2.81 שקלים בתחילת החודש ל־2.98 שקלים בסופו. התחזקות השקל בחלק ניכר מהרבעון תמכה בהוזלת תשומות מיובאות ובהתמתנות האינפלציה, אך במקביל שחקה את התמורה השקלית ואת שולי הרווח של יצואנים ושל חברות הייטק שהכנסותיהן נקובות בעיקר בדולרים, בעוד שחלק ניכר מהוצאות השכר והפעילות שלהן משולם בשקלים. בתקופה זו התרחב גם גל הפיטורים והצמצומים בענף ההייטק, לרבות בחברות טכנולוגיה ישראליות ובמרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות. ההתייעלות בענף משקפת שילוב של מספר גורמים, ובהם שינויי מבנה והטמעת כלי בינה מלאכותית, התאמת מצבת כוח האדם, העברת פעילות לחו״ל והמשך הלחץ על הרווחיות הנובע משקל חזק.

ריבית ובחירות: הקלה חלקית לצד אי ודאות

בתחילת הרבעון השלישי הפחית בנק ישראל פעם נוספת את הריבית ב-0.25%, לרמה של 3.5%. מהלך זה צפוי לספק הקלה הדרגתית בעלויות המימון של עסקים ומשקי בית, אולם סביבת הריבית עדיין גבוהה ביחס לשנים שקדמו לעליות הריבית ומוסיפה להכביד על חברות ממונפות, עסקים קטנים וענפים עתירי אשראי, ובהם נדל״ן, בנייה, מסחר והשקעות הוניות. במקביל, המשק מתקרב לבחירות לכנסת ה־26, שנקבעו ל־27 באוקטובר 2026, והמעבר לתקופת בחירות מגביר את אי הוודאות ביחס למדיניות התקציבית, הרגולטורית והכלכלית.

מדד הסיכון לפי ענפים

הענפים שהציגו את השיפור המשמעותי ביותר בהשוואה לרבעון הקודם

(ירידה במדד הסיכון):

הענפים שהציגו את ההחמרה המשמעותית ביותר בהשוואה לרבעון הקודם

(עלייה במדד הסיכון):