בשנתיים האחרונות נבנה בשווקים נרטיב כמעט אחיד סביב הבינה המלאכותית. חברות הטכנולוגיה הגדולות הכריזו על תוכניות השקעה בהיקפים חסרי תקדים, יצרניות השבבים נהנו מביקושים הולכים וגדלים ומשקיעים רבים אימצו את ההנחה שההשקעות בתשתיות AI ימשיכו לצמוח בקצב מואץ גם בשנים הקרובות.
הנחת העבודה הייתה פשוטה: יותר שימוש ב-AI משמעותו יותר שבבים, יותר כוח מחשוב ויותר מרכזי נתונים.
אלא שככל שעובר הזמן, מתברר שהאתגר המרכזי של המהפכה אינו בהכרח טכנולוגי בלבד אלא גם תשתיתי וכלכלי. בשבועות האחרונים הצטברו אינדיקציות לכך שהקמת מרכזי נתונים חדשים נתקלת במגבלות פיזיות בהן מחסור בחשמל, עיכובים רגולטוריים, מגבלות קרקע ועלויות הקמה גבוהות. הביקוש הגובר לתשתיות מחשוב כבר מתחיל להשפיע גם על ענפי פעילות מסורתיים יותר. בשנה האחרונה ניתן היה לראות חברות נדל"ן מניב כמו עזריאלי ומגה-אור מרחיבות את פעילותן לעולמות ה- Data Centers, מתוך הערכה שהביקוש לכוח מחשוב ימשיך לצמוח בשנים הקרובות. עסקאות שנחתמו מול חברות טכנולוגיה בינלאומיות ופרויקטים בהיקפים של עשרות מגה-ואט הפכו את תחום מרכזי הנתונים לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של אותן חברות ואף תרמו לביצועי יתר במניותיהן ביחס לענף הנדל"ן המניב. הפער בין ההכרזות לבין הביצוע בפועל מתחיל לקבל תשומת לב מצד המשקיעים.
תופעה זו מוכרת מתחומי תשתית אחרים: ביקוש גבוה אינו מבטיח ביצוע בקצב תואם ולעיתים דווקא כשהצורך גדל המגבלות הופכות בולטות יותר.
אם מסתכלים על האופן שבו שוק ההון מתמחר כיום את שרשרת הערך של ה-AI, ניתן לראות שהציפיות נותרו גבוהות מאוד. יצרניות שבבים, ספקיות ענן וחברות תשתית נהנות מתמחורים שמגלמים המשך צמיחה מהירה בשנים הקרובות. יחד עם זאת, לצד סימני השאלה בצד התשתיות, מתחילות לעלות שאלות גם בצד הביקוש.
עד לאחרונה הדיון התמקד בעיקר ביכולת לספק את כוח המחשוב הנדרש. אולם עולות גם שאלות לגבי היכולת של החברות לעמוד בהתחייבויות ההשקעה האדירות שנלקחו לצורך הרחבת התשתיות. במקביל, ניתן לזהות מעבר מהצהרות על השקעות לגיוסי הון בפועל בהיקפים משמעותיים.
דוגמה לכך ניתן לראות בגל גיוסי החוב של ענקיות הטכנולוגיה. חברות שבעבר מימנו חלק גדול מההשקעות באמצעות תזרים שוטף פונות כיום גם לשוק האג"ח כדי לתמוך בהרחבת תשתיות ה-AI. חב' אנבידיה, פנתה לשוק האג"ח לראשונה מאז 2021 עם כוונה לגייס כ-20 מיליארד דולר כחלק מהיערכותה להמשך ההשקעות בתחום. גם אלפאבית גייסה כ-20 מיליארד דולר וחב' אמזון ביצעה גיוסי חוב בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים.
למרות עוצמת התזרים והרווחיות של החברות, עצם הפנייה בהיקפים כאלה לשוק ההון מדגישה את עומק ההשקעות ואת התלות הגוברת במימון חיצוני. במצב כזה, הרגישות של השוק לכל סימן של חולשה ממחישה עד כמה התמחור נשען על המשך גידול כמעט רציף בהשקעות.
בשלב זה, המשקיעים מתחילים לבחון לא רק כמה שבבים ניתן לייצר וכמה מרכזי נתונים ניתן להקים, אלא גם האם קצב האימוץ של הטכנולוגיה והיכולת לייצר הכנסות מצדיקים את היקפי ההשקעה.
אם מחברים את ההתפתחויות האחרונות, מתקבלת תמונה מורכבת יותר מזו שהשוק התרגל אליה. עד לא מזמן הדיון התמקד בעיקר במגבלת ההיצע.
כעת מתווספת שאלה נוספת: האם הביקוש בפועל לשירותי AI יצמח בקצב שמצדיק את ההשקעות העצומות שכבר הוכרזו?
גורם נוסף הוא הרגולציה. בשנים האחרונות נדמה היה שהמרוץ לבינה מלאכותית מתנהל כמעט ללא מגבלות, אך ככל שהיכולות משתפרות גוברת גם תשומת הלב מצד הרגולטורים. סוגיות של פרטיות, סייבר ושימוש לרעה בטכנולוגיה עשויות להוביל להתערבות רחבה יותר מצד ממשלות ורגולטורים ברחבי העולם. בניגוד למגבלות תשתית או מימון, מדובר בגורם שקשה הרבה יותר לחזות מראש, אך כזה שעשוי להשפיע באופן ישיר על קצב האימוץ וההשקעות בענף.
אם מחברים את כלל הגורמים, מתקבלת תמונה מאתגרת יותר מזו שהייתה מקובלת בשוק לפני שנה. לצד האופטימיות סביב הפוטנציאל של הבינה המלאכותית, מתחדדים שלושה אתגרים מרכזיים: היכולת להקים את התשתיות הנדרשות, היכולת להצדיק כלכלית את היקף ההשקעות והיכולת לפעול בסביבה רגולטורית שעשויה להפוך מחמירה יותר ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתפתח.
בנוסף, עולה גם שאלת שוק העבודה. חברות מאמצות AI כדי לשפר יעילות ולהגדיל פריון, אך שינוי מהיר מדי עלול להשפיע גם על מבנה התעסוקה ועל כוח הקנייה של משקי הבית. בשנים האחרונות כבר ניתן לראות גל פיטורים נרחב בענף הטכנולוגיה העולמי, כאשר חברות רבות מבצעות התאמות ארגוניות ומקצצות אלפי משרות במקביל להגדלת ההשקעות בבינה מלאכותית ובאוטומציה. אמנם לא ניתן לייחס את כל הפיטורים ישירות ל-AI, אך קשה להתעלם מהעובדה שחלק מהחברות מצהירות במפורש כי הטכנולוגיה מאפשרת לבצע משימות רבות בצורה יעילה יותר ועם פחות כוח אדם. זהו למעשה פרדוקס מעניין: ככל שהטכנולוגיה מגדילה את יעילות החברות ומשפרת את רווחיותן, כך היא עשויה גם ליצור לחצים כלכליים רחבים יותר אם קצב השינוי יהיה מהיר מדי.
בסופו של דבר, השאלה אינה האם מהפכת הבינה המלאכותית אמיתית. נראה שכבר אין מחלוקת שהיא משנה את האופן שבו חברות פועלות, משקיעות ומקבלות החלטות. השאלה היא האם הציפיות הגלומות כיום בשוק משקפות ביקוש שיתממש לאורך זמן או שהשווקים הקדימו במידה מסוימת את קצב ההתפתחות של הכלכלה הריאלית.
ייתכן שההשקעות ימשיכו לצמוח בקצב גבוה גם בשנים הקרובות, אך כעת ניתן לזהות מעבר משלב ההתלהבות לשלב ההערכה. פחות התמקדות בהכרזות ויותר ניסיון להבין מה באמת ניתן לבצע, לממן ולהצדיק מבחינה כלכלית לאורך זמן.
דיסקליימר: אין לראות באמור לעיל המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך ואין באמור בכדי להוות תחליף לייעוץ השקעות המותאם אישית לצרכי הלקוח על בסיס נתוניו האישיים. פלקון ניהול תיקי השקעות בע"מ, אליה משתייך הכותב עשויה להחזיק ניירות ערך המסוקרים בכתבה זו בתיקי לקוחותיה. אין באמור בכדי להוות תיאור ממצה של סימני האזהרה למשקיע ו/או כללי השקעה כלשהם. האמור הוא למטרות ידע כללי בלבד.

ניב קליין, מנהל השקעות, פלקון ניהול תיקים, צילום: עדי לם


































