האם המדדים הפסיביים עובדים עליכם בעיניים? הסוד שוורן באפט מבין, והתיק שלכם עדיין לא 

תארו לעצמכם שאתם נכנסים לסופרמרקט השכונתי שלכם, ורואים שקילו עגבניות זינק ל-50 שקלים בגלל מחסור זמני. האם תקנו עכשיו כמות כפולה של עגבניות רק בגלל שהן יקרות יותר? ברור שלא. אתם קונים לפי הערך והצורך האמיתי, לא לפי ה"הייפ". אבל מה אם אגיד לכם שזה בדיוק, אבל בדיוק, מה שתיק ההשקעות הפסיבי שלכם עושה ברגעים אלו ממש? כן, קראתם נכון. רובנו מחזיקים במדדי מניות מסורתיים, המבוססים על שיטת שקלול לפי שווי שוק, או באנגלית, Market-Cap Weighting. זוהי שיטה ששלטה בכיפה במשך עשרות שנים. אבל יש בה כשל מבני עצום: ככל שמניה הופכת ליקרה יותר בגלל סנטימנט משקיעים או ספקולציה, המדד נאלץ לקנות ממנה יותר ולהגדיל את משקלה בדיוק בשיא התמחור. מנגד, כשהמחיר של חברה טובה צולל והיא נסחרת בתמחור חסר, כלומר כשהיא "במבצע", המדד דווקא מקטין את החשיפה אליה. פשוט מאוד! התיק שלכם קונה ביוקר ומוכר בזול באופן שיטתי.

אז איך עוצרים את ה"סכין הנופלת" של עיוותי התמחור? כאן נכנסים לתמונה מדדי RAFI

(Research Affiliates Fundamental Index). המטרה שלהם היא לנתק את הקשר הפתולוגי בין מחיר המניה לבין המשקל שלה בתיק שלכם. איך הם עושים את זה? תכל'ס, הם בוחנים את החברות בדיוק כמו שוורן באפט בוחן אותן. במקום להסתכל על תג המחיר שהשוק מדביק לחברה, מדדי RAFI בודקים את "טביעת הרגל הכלכלית" הריאלית שלה, כלומר מה באמת קורה בתוך הקרביים של העסק מתוך הנתונים בדוחות הכספיים. הם משקללים כל חברה לפי ארבעה פרמטרים קשיחים: מכירות מותאמות, תזרים מזומנים תפעולי, החזר הון לבעלי מניות (דיבידנדים ורכישות עצמיות), והון עצמי מותאם הכולל גם נכסים בלתי מוחשיים. כדי להחליק את הרעשים והתנודות המחזוריות, המדד משתמש בממוצעים רב-שנתיים של חמש השנים האחרונות.

התוצאה היא תיק השקעות הפועל כמנגנון שיטתי, ממושמע וקר רוח, של קנייה בזול ומכירה ביוקר. כאשר מחיר של מניה מזנק הרבה מעבר לצמיחה האמיתית של העסק שלה, משקלה הפונדמנטלי נשחק, והמדד מדלל אותה באופן אוטומטי ומדורג. זוהי הגישה של באפט שדיבר לא פעם על לקנות עסקים מצוינים במחיר סביר ולא להיגרר לאופוריה או לפאניקה של "מר שוק", רק שפה היא פועלת על סטרואידים של פיזור אוטומטי ורחב על פני מאות חברות מובילות, תוך שמירה על נזילות שאין למדדי משקל-שווה.

למה זה כל כך קריטי למשקיע הישראלי, בין אם הוא מנהל נוסטרו מוסדי ובין אם הוא משקיע פרטי? כי אנחנו סובלים מריכוזיות כפולה. בבית, אנחנו חשופים בכבדות לענפי הבנקאות והנדל"ן, ובחלק הגלובלי, אנחנו מרוכזים עד צוואר במדדי S&P 500 ונאסד"ק 100, שבהם קומץ קטן של ענקיות טכנולוגיה תופס משקל חסר תקדים. אנחנו בעצם שמים את כל הביצים שלנו בסל של שווי שוק פופולרי. מדדי RAFI מציעים לנו דרך לגדר את הסיכון הזה ולהקטין את התלות בגחמות התמחור של מספר מניות מצומצם, על ידי פיזור שמבוסס על התרומה הממשית לכלכלה העולמית. חשוב לזכור שההיסטוריה מלמדת אותנו משהו מעניין, בעשור של ריבית אפסית שבו חברות חלום וצמיחה טסו לשמיים והרחיבו מכפילים לרמות קיצון, המדדים הפונדמנטליים מעט פיגרו כי הם סירבו "לרדוף" אחרי הבועה. אבל החל מ-2022, כשהאינפלציה חזרה והריבית עלתה, מדדי RAFI חזרו להפגין עוצמה והעניקו הגנה ויציבות בזכות התבססות על חברות שמייצרות תזרימי מזומנים אמיתיים כאן ועכשיו.

אז איך מביאים את זה לפרקטיקה ומה עושים עכשיו? מאחר והבורסה בתל אביב אינה מציעה כיום מוצרים ישירים שעוקבים אחרי מדדי הדגל הללו, הפתרון נמצא בחו"ל. לאלו מכם המנהלים חשבונות חייבים במס, ישנה אפשרות מעולה בדמות קרנות סל איריות צוברות (כמו Invesco FTSE RAFI US 1000 UCITS ETF, סימול PSRF/PFT), אשר מקטינות את ניכוי מס המקור על דיבידנדים מארה"ב מ-30% ל-15% בזכות אמנת המס מול אירלנד, חוסכות אירועי מס שוטפים בארץ, ומונעות לחלוטין חשיפה למס עיזבון אמריקאי. לעומת זאת, למנהלים קופות גמל בניהול אישי (IRA) שייהנו מפטור או דחיית מס, אפשר לפנות לקרנות סל אמריקאיות ישירות (כמו Schwab Fundamental U.S. Large Company ETF, סימול FNDX), המציעות דמי ניהול אפסיים כמעט של 0.25% וסחירות מעולה. אגב, חיבור מעניין לישראל נוצר ממש לאחרונה, כאשר ביוני 2026 נרשמה עסקת ענק בה TMX VettaFi רכשה את RAFI Indices תמורת כ-490 מיליון דולר. מכיוון ש-TMX VettaFi היא גם הבעלים של חברת המדדים הישראלית "אינדקס", נוצר כאן גשר טכנולוגי שיאפשר להטמיע את המדדים החכמים האלו לתוך קופות הגמל והפנסיה המקומיות שלנו בעתיד.

לסיכום, אף אחד לא אומר לכם להיפטר מה-S&P 500 שלכם או ממניות הצמיחה. ממש לא. אבל בעולם שבו השווקים מתומחרים לעיתים קרובות לפי אוויר חם, חייבים עוגן מאזן. הקצאה אסטרטגית של 20% עד 35% מתיק המניות הגלובלי שלכם למדדי RAFI, יכולה לגדר את הסיכון הטמון בבועות תמחור ענפיות, לאזן את הריכוזיות המסוכנת, ולספק לכם מנוע תשואה המבוסס על הכלכלה האמיתית. בפעם הבאה שאתם שומעים על "הזדמנות בלתי חוזרת" בשוק ומניה שמזנקת ללא היגיון תזרימי, תזכרו את מחלקת העגבניות בסופר. תשאלו את עצמכם אם אתם קונים ערך או קונים הייפ, ותנו למדדים הפונדמנטליים לעשות את העבודה החכמה בשבילכם. כי פיקחות בשוק ההון, נכון לעכשיו ותמיד, שווה הרבה יותר מריצה עיוורת אחרי העדר. נכון, לא?

דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים' מחבר הספר ומגיש הפודקאסט 'לא רק למיליונרים'.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.