מבינה מלאכותית ועד נסטלה ולוריאל: כך חברות הענק עוקבות אחרי כריתת יערות כמעט בזמן אמת
סוזן יוהו, אנליסטית מחקר קיימות וכלכלנית, יוליוס בר
נתונים סטטיסטיים עדכניים ממערכות ניטור היערות באמזונס הברזילאי מצביעים על המשך המגמה החיובית במאמצים להגנה על הטבע ולשימור המגוון הביולוגי. מהנתונים עולה כי קצב כריתת היערות באזור ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז החלו המדידות בשנת 1988. בכך נמשכת מגמת הירידה שהחלה בשנת 2023, לאחר בחירתו המחודשת הראשונה של לולה לנשיאות ברזיל. אחד היעדים המרכזיים במדיניותו של לולה הוא להביא להפסקת כריתת היערות הבלתי חוקית עד שנת 2030. לשם כך, ממשלו הגביר משמעותית את האכיפה הסביבתית והרחיב את מערכי הפיקוח והניטור. מנקודת מבט סביבתית, בחירתו המחודשת של לולה לכהונה שנייה, לאחר שגבר על פלאביו בולסונארו, שנקט גישה מקלה יותר כלפי סוגיות סביבתיות, התקבלה כהתפתחות חיובית. עם זאת, התחזקות הימין בפרלמנט הברזילאי ובמדינות שבהן משתרע יער האמזונס עלולה להאט את המשך ההתקדמות.
במקביל, שיפורים טכנולוגיים והשימוש בבינה מלאכותית מאפשרים כיום לזהות כריתת עצים בלתי חוקית במהירות ולנקוט צעדי אכיפה כמעט בזמן אמת, ובכך להרתיע מפני פעילות בלתי חוקית נוספת. אף שקצב כריתת היערות בעולם הואט, הפגיעה באיכות היערות ובמצבם האקולוגי נותרה גבוהה, נתון המדגיש את הצורך בהמשך ניטור מפורט ומתמשך. יתרה מכך, לנוכח היקפי הכריתה שעדיין נחשבים משמעותיים ותרומתם לפליטות הפחמן, נדרשת הפחתה נוספת ומתמשכת באובדן שטחי היער באמזונס. בוועידת האקלים המתקיימת בימים אלה הציגו מדענים נתונים שלפיהם פליטות הפחמן הנובעות מכריתת יערות בברזיל היו אחראיות לכ־3% מכלל פליטות הפחמן בעולם בשנת 2026. נתון זה ממחיש את החשיבות שבהמשך השיפור שנרשם בשנים האחרונות.
בהסתכלות רחבה יותר, כניסתה הצפויה לתוקף של רגולציית האיחוד האירופי למניעת כריתת יערות (EUDR) עשויה לתרום בהדרגה להאטה נוספת בקצב כריתת יערות הגשם. הרגולציה תחייב חברות לאמץ מערכות מעקב המבוססות על נתוני מיקום גיאוגרפי ברמת החווה החקלאית, עבור שבע קבוצות מרכזיות של סחורות וחומרי גלם הקשורים לכריתת יערות. האיחוד האירופי הוא היבואן השני בגודלו בעולם של מוצרים הקשורים לכריתת יערות טרופיים, אחרי סין. לכן, הרגולציה החדשה עשויה לקבוע סטנדרטים בינלאומיים חדשים ולהרחיב משמעותית את השטחים הנמצאים תחת ניטור. בנוסף, היא עשויה לשמש בסיס להרחבת דרישות הדיווח והמעקב אחר השפעות סביבתיות הקשורות לטבע ולמגוון הביולוגי.
לאחר שיישום חובות בדיקת הנאותות נדחה פעמיים, בכל פעם בשנה, ניתנה לחברות תקופת היערכות ממושכת יחסית להתאמת פעילותן לדרישות החדשות. חברות בענף המזון נמנות עם הגופים שיושפעו באופן המשמעותי ביותר מהרגולציה, ובמיוחד חברות החשופות לשרשראות האספקה של סויה ובקר, הנחשבות לשניים מהגורמים המרכזיים לכריתת יערות בעולם. באירופה, גם לקקאו ולקפה יש חשיבות מיוחדת, לנוכח מעמדו של האיחוד האירופי כשוק יבוא מרכזי למוצרים אלה. ענפים נוספים שיושפעו כוללים חברות למוצרי טיפוח והיגיינה המשתמשות בשמן דקלים, יצרניות רהיטים, חברות לייצור עיסת עץ ונייר, המשתמשות בעץ כחומר גלם, ויצרניות צמיגים המשתמשות בגומי.
נסטלה, יוניליוור ולוריאל היו בין החברות הראשונות שאימצו מערכות לניטור כריתת יערות בשרשראות האספקה הגלובליות שלהן. כבר במהלך העשור הקודם הקימו החברות מערכי ניטור רחבי היקף, שנים לפני גיבוש הרגולציה האירופית. מאז הן הרחיבו את המערכות כך שיכללו גם יכולות מעקב ואיתור גיאוגרפי ברמת החווה, בהתאם לדרישות החדשות של האיחוד האירופי. המערכת של נסטלה בולטת בהיקפה, משום שהיא מכסה מגוון רחב של סחורות וחומרי גלם. לעומת זאת, אצל יוניליוור ולוריאל עיקר פעילות הניטור מתמקדת במעקב אחר מקורות שמן הדקלים, חומר גלם שעמד כבר בשלב מוקדם במוקד הביקורת הסביבתית.
יצרניות השוקולד הצטרפו למגמה בשלב מאוחר יותר, תוך הסתמכות על ניסיון של שנים בעבודה עם חקלאי קקאו קטנים. ענף הקפה, מצדו, השיק השנה יוזמה גלובלית משותפת למיפוי שרשראות האספקה, במטרה להבטיח עמידה בדרישות הרגולציה החדשה.

מבינה מלאכותית ועד נסטלה ולוריאל / קרדיט: אילוסטרציה – AI










































