הבחירות החשובות באמת - מגזין FUNDER 

ההערכה של רבים מהמומחים היא שהנשיא הבא בארצות הברית יהיה הרבה פחות סלחני לישראל מדונלד טראמפ. הממשלה שתקום חייבת להכין כבר עכשיו כלכלה שתוכל לספוג את השינוי.

רעידת אדמה

ב־2029 ישראל תפגוש אמריקה אחרת, הנשיא שייכנס לבית הלבן יהיה לעומתי יותר כלפי ישראל מהנשיא הנוכחי, גם אם יהיה רפובליקני. נשיא דמוקרטי יהיה תובעני אף יותר. ישראל עומדת בפני

רעידת אדמה כלכלית, משום שהיחסים עם בעלת בריתה החשובה ביותר משפיעים על הביטחון, ההשקעות, מחיר הכסף ויכולת הצמיחה.

הסיבה הראשונה לחשש היא שחיקת הלגיטימציה. חלק מהותי

״זעזוע כלכלי לא יתחיל ברגע אחד בודד אבל הסוף עלול להיות משברי. שינוי תנאים לאספקת נשק, פחות גיבוי מדיני וחשש של משקיעים עלולים לגרום להתדרדרות. לייקר מימון ולפגוע בהשקעות. הוצאות ביטחון גבוהות יותר יכבידו דווקא כשהצמיחה והכנסות המסים יהיו תחת לחץ״.

מהציבור בעולם רואה בהתנהלות הישראלית התנהלות בלתי מוסרית, גם אם אלו שקרים, ועיוותי מציאות כפי שקורה תדיר. על אף שאנחנו משוכנעים בצדקתנו צריך להכיר בכך שאנחנו פשוט מפסידים, כבר שלוש שנים לערך במלחמת התודעה המתנהלת מולנו.

הסיבה השנייה היא שהדימוי השלילי מחלחל לפוליטיקה. בסקר גאלופ מפברואר ,26 נעלם היתרון הישראלי המסורתי באהדה האמריקאית: 36% הזדהו יותר עם הישראלים ו־41% עם הפלסטינים. אובדן היתרון הוא אות אזהרה ממשי. להערכתי, הנשיא הבא יבטא בעוצמה רבה יותר את הלחץ הציבורי הזה.

הסיבה השלישית היא התלות המעשית. סיוע כספי, אספקת חימושים, חלקי חילוף וגיבוי מדיני, הם נכסים שקשה להחליף. מסגרת הסיוע הקיימת, בהיקף של כ־3.8 מיליארד דולר בשנה, נקבעה עד שנת התקציב .2028 סיומה אינו מבטל אוטומטית את הסיוע, אבל הסדרי ההמשך ייקבעו מול מערכת פוליטית שהיחס שלה לישראל משתנה.

זעזוע כלכלי לא יתחיל ברגע אחד בודד, אבל הסוף עלול להיות משברי. שינוי תנאים לאספקת נשק, פחות גיבוי מדיני וחשש של משקיעים עלולים לגרום להתדרדרות, לייקר את המימון ולפגוע בהשקעות. הוצאות ביטחון גבוהות יותר, יכבידו דווקא כשהצמיחה והכנסות המסים יהיו תחת לחץ.

לכן הצעד הראשון חייב להיות השקעה גדולה בקמפיין בינלאומי רב־ממדי, מקצועי ומתמשך. והממשלה היוצאת בעיניי, רחוקה מלהעניק למערכה הזו את המשקל הנדרש לה. נדרש תקציב רב־ שנתי ייעודי לתיעוד, לבדיקת עובדות, לחשיפת שקרים ועלילות דם, והכל בהפצה בשפות שונות, ואף דיפלומטיה ופעילות משפטית במקרים המתאימים. על כל טענה שקרית, צריך להציג ראיות נגישות, במהירות האפשרית ולמדוד את השפעת המענה. חייבים, למנוע תבוסה במלחמת התודעה.

הצעד השני, הוא מבחן עמידות תקציבי ל־:2029 תרחישים של צמצום סיוע, התייקרות החוב ופגיעה בהשקעות, עם מקורות מימון ברורים. בתקציבי 2027 ו־2028 צריך לבטל הוצאות ופטורים בלתי מוצדקים ולהפחית את יחס החוב לתוצר. אסור לממן התחייבויות קבועות בהכנסות חד־פעמיות.

"בסקר גאלופ מפברואר ,2026 נעלם היתרון הישראלי המסורתי באהדה האמריקאית: 36% הזדהו יותר עם הישראלים ו ־41% עם הפלסטינים. אובדן היתרון הוא אות אזהרה ממשי. להערכתי, הנשיא הבא יבטא בעוצמה רבה יותר את הלחץ הציבורי הזה."

הצעד השלישי, הוא תוכנית רפורמות עם מועדים ואחריות: פתיחת יבוא, הסרת חסמי כניסה, צמצום כוחם של מונופולים והאצת רישוי לעסקים ולבנייה. הפחתת יוקר המחיה; הורדת עלויות ליצרנים תשפר את יכולתם להתחרות ולייצא.

הצעד הרביעי, הוא הרחבת בסיס העבודה והמסים וחלוקה רחבה יותר של נטל השירות. יש לקשור תמריצים לרכישת מיומנויות ולהשתלבות בתעסוקה ולהפחית את העומס על המשרתים. במקביל צריך להגן על חינוך, מחקר ותשתיות, שייצרו את ההכנסות העתידיות למימון הביטחון.

והצעד החמישי, הוא מלאי חירום, ייצור מקומי ממוקד וספקים נוספים, לצד הרחבת שווקי היצוא ומקורות ההשקעה. צריך לתקצב יכולות חיוניות לפי תועלתן ולוודא שעיכוב בהחלטה בוושינגטון לא ישתק את יכולת הפעולה הישראלית.

פיזור סיכונים

גם תיק ההשקעות צריך להתכונן. בעיניי, נכון להגדיל בהדרגה את רכיב הדולר, במיוחד כעת, ברמות הנמוכות יחסית לשנים קודמות. למי ששכרו, דירתו ועיקר חסכונותיו בישראל כבר יש חשיפה גדולה למשק ולשקל. דולר יכול לרכך פגיעה בתיק אם השקל ייחלש בעקבות זעזוע מקומי. זו הגנה חלקית, לא הבטחת תשואה: הדולר יכול גם לרדת, ולכן יש לשמור נזילות שקלית.

״ב־2029 להערכתי, נשלם ביתר שאת את מחיר דעת הקהל העוינת. הממשלה הבאה חייבת לראות בכך איום כלכלי מרכזי. את התקציב, הרפורמות והאחריות צריך להעמיד עכשיו, לפני שהזעזוע יכתיב אותם בתנאים קשים בהרבה״.

במקביל, אני רואה ברכיב חו״ל מהותי, סביב 50% מתיק ההשקעות, נקודת מוצא לפיזור הסיכון הישראלי, בהתאמה לצרכים ולאופק ההשקעה. החשיפה צריכה לכלול פיזור בין שווקים, ענפים וסוגי נכסים. חשוב לספור את החשיפה הקיימת בקרנות ובקופות ולהבחין בין נכסים בחו״ל לבין חשיפה למטבע: השקעה מגודרת לשקל אינה מוסיפה הגנה דולרית. רכיב חו״ל ורכיב דולר חופפים בחלקם, ואין לחברם כאילו היו שתי הקצאות נפרדות.

ב־2029 להערכתי, נשלם ביתר שאת את מחיר דעת הקהל העוינת. הממשלה הבאה חייבת לראות בכך איום כלכלי מרכזי. את התקציב, הרפורמות והאחריות צריך להעמיד עכשיו, לפני שהזעזוע יכתיב אותם בתנאים קשים בהרבה.