פיצול בשוק, פיצול בתיקים - תחרות תיקי הסל של FUNDER ספטמבר 26 

תיק קרנות סל גלובלי פאסיבי – 1 באוקטובר 26

תיק קרנות סל גלובאלי מנוהל – 1 באוקטובר 26

דיבידנדים בתיק האקטיבי מאז 1.9.26 = 150   

חודש ספטמבר שהסתיים אתמול הביא עימו – יחד עם רוחות הסתיו הקרירות – גם רוחות של חשש ודאגה בשוקי המניות. הללו ניכרים כרגע בעיקר בשוק האג"ח ובקרב המגזרים הלא טכנולוגיים.  

תשואות האג"ח הממשלתי של מדינות רבות, בהן ארה"ב, גרמניה, צרפת, בריטניה ואפילו יפן, נמצאות בשיא של 2 עשורים ויותר. תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים כבר נוגעת ברמה של 5.3% - שיא 24 שנים. תשואת האג"ח של בריטניה ל-10 שנים נעה סביב רמה של 5.45% - שיא של 19 שנים. 

ביפן, אחרי שנים של דפלציה, האינפלציה שבה, ואיתה העליה בתשואות האג"ח. תשואת האג"ח של יפן ל-10 שנים טיפסה מרמה של 2.20% בתחילת 2026 ל-3.1% - שיא של 31 שנה.

לעליית תשואות אג"ח ביפן עלולה להיות משמעות הרסנית. החוב של ממשלת יפן ביחס לתוצר שלה נע סביב 250% - הגבוה ביותר בעולם בפער גדול. היקף החוב כולו מוערך בכ-9.3 טריליון דולר. 

כל עוד תשואות האג"ח של יפן נעו סביב רמות של 0%-1%, איש לא הוטרד מכך יותר מדי. גם לא סוכנויות הדירוג הבינלאומיות שהעניקו לממשלה היפנית דירוג אשראי שנע סביב A, שמשקף הערכה על יכולת פרעון טובה למדי.   

אבל עליית התשואות משנה את הסיפור. עם גרעון תקציבי שנע בין 3.7% ל-5.8% (לפי חישוב של קרן המטבע העולמית), צרכי גיוס החוב של יפן רק הולכים וגדלים מדי שנה. בנוסף, ראשת הממשלה, סנאה טקאיצ'י מובילה מדיניות פיסקלית מרחיבה. 

החוב הנוכחי של ממשלת יפן גוייס בריבית ממוצעת של כ-0.7%. מדובר לפיכך בתשלומי ריבית שנתיים של כ-650 מיליארד דולר. אם המגמה הנוכחית תימשך, בעוד זמן לא רב תעמוד הריבית הממוצעת על החוב הממשלתי היפני על 2% או אפילו 2.5%. המשמעות היא שהיקף תשלומי הריבית של ממשלת יפן יתפחו בפי 2 עד 3 מהרמה הנוכחית. לממשלת יפן לא תהיה ברירה אלא לקצץ בתקציבה, להעלות מיסים או לנקוט בשני הצעדים יחד. 

בעיקרון - כל מה שנאמר כאן על יפן נכון גם לשאר מדינות העולם שהתמכרו לחוב זול. זה נכון לארה"ב, בריטניה, צרפת, ואיטליה באותה המידה. 

למרבה הפליאה, כל החששות הללו נותרים נחלתם של שחקני האג"ח. שוקי המניות של אותן מדינות מתקיימים כנראה במציאות חלופית. הרבה יותר ורודה, הרבה יותר שורית. 

ביפן למשל עלה מדד ניקיי של בורסת טוקיו בכ-33% מאז תחילת השנה. פוטסי 100 הבריטי הוסיף לערכו כ-7% מתחילת השנה ומדד FTSEMIB של מילאנו קפץ בכ-14%. 

דאו וראסל 2000 ספגו חבטה

אבל אם בוחנים היטב את השוק האמריקאי, ייתכן שמשהו מתחיל להשתנות. למעט שכבה דקה של מניות טכנולוגיה שקשורות בטבורן למהפכת ה-AI, שאר השוק נסוג בחודש האחרון דרומה. 

מדד דאו ג'ונס למשל, נפל במהלך ספטמבר ב-4.3%. מדד ראסל 2000, שמשקף את קבוצת המניות הקטנות והבינוניות (ומבחינות רבות את הכלכלה האמריקאית בכללה), צנח בספטמבר ב-5.5%. 

שני אלו עומדים בניגוד גמור לעלייה של כ-1.9% שרשם מדד נאסד"ק באותו הזמן ממש, ולעלייה של כ-0.5% במדד S&P500. העלייה של S&P500  בספטמבר – בניגוד לגמה של רוב שוקי המניות בעולם – נובעת מסיבה עיקרית אחת: מניות הטכנולוגיה הגדולות שמרימות את מדד נאסד"ק מהווה כיום יותר מ-40% מהמשקל של המדד האמריקאי המוביל כולו. 

הפיצול שחל בחודשיים האחרונים בשוק הוא חד וחריף: מניות הטכנולוגיה מושכות את כל השוק מעלה, המניות משאר המגזרים (למעט אנרגיה מסיבות מובנות), נוטות כלפי מטה. וגם שוק האג"ח הגדול והרחב מאותת באורות מהבהבים: "וול סטריט, יש לנו בעיה".

הפתיח הארוך הזה מסביר גם חלק מהפיצול שחל בתיקי ההשקעות שלנו. התיק הפאסיבי שלנו ירד בחודש האחרון ב-1.1% וערכו עצר על 148.9 אלף דולר. התיק האקטיבי לעומת זאת ירד בכ-2.0% וערכו עצר על 141.5 אלף דולר. הפער הזה נובע בין השאר מכך שהתיק הפאסיבי חשוף במידה רבה – כ-34%, מעל שליש מהתיק - למדד S&P500. 

בתיק האקטיבי לעומת זאת החשיפה למניות טכנולוגיה מעטה יחסית עקב השימוש בקרן הסל RSP  העוקבת אחר אותן מניות שמצויות במדד S&P500  אך נותנת לכל אחת מהן את אותו המשקל (כ-0.2%). עד כה הבחירה הזו גרמה לתיק האקטיבי להציג תשואת חסר לעומת התיק הפאסיבי. 

אבל אנחנו כאן לטווח הארוך. פיצול כה חריף מהסוג שאנו רואים כיום בשוקי המניות והאג"ח נסגר בסוף בדרך כלשהי. או ששוקי האג"ח ישנו כיוון והתשואות יירדו כברת דרך משמעותית. או שיקרה להיפך – שוקי המניות יהיו אלו שיבצעו תיקון חריף ואגרסיבי כלפי מטה.

ניסיון העבר לימד אותנו ש"תנועה חריפה ואגרסיבית" לא בדיוק מתיישבת עם האופי הסולידי של שוק האג"ח. בשוק המניות לעומת זאת תיקונים "חדים ואלימים" מתרחשים בתכיפות גבוהה הרבה יותר. 
 

סיכומים