דעה: דווקא עכשיו: ישראל חייבת לגוון שווקים ולבנות שותפויות בעולם המתפתח 

במשך שנים התרגל ההייטק הישראלי לחשוב בכיוון אחד: ארצות הברית, אירופה ואם רוצים לגוון, פנינו לכלכלות החזקות באסיה מרבית ההשקעות, שיתופי הפעולה והאסטרטגיות העסקיות של חברות ישראליות נבנו מתוך הנחה שמרכזי הכובד הכלכליים של העולם יישארו בניו יורק, לונדון ועמק הסיליקון.

אבל העולם משתנה במהירות, וקהילת החדשנות הישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר שבויה בתפיסות של העולם הישן.

לפי תחזיות האו"ם, אוכלוסיית אפריקה צפויה להכפיל את עצמה לכ-2.5 מיליארד בני אדם עד שנת 2050, וכרבע מאוכלוסיית העולם תהיה אפריקאית. לפי קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, רבות מהכלכלות הצומחות ביותר בעשור הקרוב נמצאות דווקא באפריקה ובדרום אסיה. עד שנת 2030, מעמד הביניים במדינות מתפתחות צפוי להוסיף מיליארדי צרכנים חדשים לכלכלה העולמית. אפשר לקרוא את הנתונים הללו כנתוני דמוגרפיה יבשים, אבל אפשר גם לנתח את הפוטנציאל הכלכלי ואת השינויים שהם יובילו.

במקביל, ישראל מתמודדת עם מציאות גיאופוליטית חדשה. גלי אנטישמיות, לחצים פוליטיים, שינויים בשרשראות האספקה מחייבים אותנו לחשוב מחדש על פיזור סיכונים ועל גיוון השותפויות הכלכליות שלנו. חוסן לאומי במאה ה-21 אינו נמדד רק ביכולות ביטחוניות. הוא נמדד גם ביכולת של מדינה לבנות רשת מגוונת של קשרים כלכליים, דיפלומטיים וטכנולוגיים.

העולם המתפתח מציע לישראל הזדמנות ייחודית דווקא משום שהוא מתמודד עם האתגרים הגדולים ביותר של המאה: ביטחון מזון, מחסור במים, אנרגיה, עיור מואץ והסתגלות לשינויי אקלים.

אלה בדיוק התחומים שבהם ישראל בנתה את היתרון היחסי שלה. מדינה שהצליחה לגדל חקלאות מתקדמת באזור צחיח, לפתח טכנולוגיות מים פורצות דרך ולהפוך ממדינה דלת משאבים למעצמת חדשנות, מחזיקה בידע ובניסיון שרבים בעולם זקוקים להם כיום.

אך כדי לממש את הפוטנציאל הזה, ישראל צריכה לשנות תפיסה. לא לראות במדינות המתפתחות יעד לסיוע או פעילות פילנתרופית, אלא שותפות אסטרטגיות לצמיחה משותפת. לא להמתין שמשקיעים זרים יגלו עבורנו את ההזדמנות, אלא לבנות אסטרטגיה ממשלתית ארוכת טווח שתסייע לחברות ישראליות להיכנס לשווקים הללו, לייצר שותפויות ולבנות אמון.

העשור הקרוב יוכרע במידה רבה מחוץ לציר המסורתי של וושינגטון-לונדון-בריסל. מוקדי הצמיחה, החדשנות וההשפעה הגלובלית מתפזרים במהירות.

השאלה היא לא אם העולם המתפתח יהפוך למרכז כלכלי משמעותי יותר. זה כבר קורה.

השאלה היא האם ישראל תהיה חלק מהסיפור הזה או שתגיע אליו מאוחר מדי.

חגית פרויד, מנכ"לית  Nura Global Innovation Lab