סקירת שווקים: הנפט בדרך ל-100 דולר, הפד תחת לחץ והבורסה בתל אביב נהנית מהורדת הריבית 

הנפט שוב מתקרב ל־100 דולר

הברנט עולה הבוקר לכ־97 דולר בעקבות התקיפות על כלי שיט בסוף השבוע וההגבלות הנוספות שאיראן מתכננת בהורמוז. אופ״ק פלוס הותירה את מדיניות התפוקה לאוקטובר ללא שינוי, אבל כרגע הבעיה היא פחות כמה נפט אפשר להפיק ויותר כמה ממנו אפשר להוביל. עבור חברות התעופה, התעשייה וההובלה זו עלות ממשית. ככל שהמחיר הגבוה יישאר איתנו, הוא יופיע גם בדוחות ולא רק בכותרות.

דוח התעסוקה מקשה על הפד להמתין

162 אלף משרות נוספו בארה״ב באוגוסט, מול צפי ל־56 אלף. גם נתוני יוני ויולי עודכנו כלפי מעלה ב־55 אלף משרות, והאבטלה נותרה על 4.1% למרות עלייה בהשתתפות בשוק העבודה. כלומר, הדוח חזק לא רק במספר הראשי.

ביום שישי ירדו אס אנד פי 500 ב־0.38%, הנאסד״ק ב־0.29% והדאו ב־0.51%. תשואת האג״ח לעשר שנים הגיעה לכ־4.78%, וההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר עומדת סביב 57%. שוק עבודה חזק הוא כמובן דבר חיובי לעסקים, אבל כשהאינפלציה גבוהה הוא גם מאפשר לפד להעלות ריבית. נתון האינפלציה ביום שישי יהיה חשוב במיוחד בהקשר הזה.

באסיה קונים שבבים, לא את כל השוק

הניקיי עולה בכ־1.7% והקוספי בכ־3.3%, בהובלת סמסונג שעולה בכ־4.5% ואס־קיי הייניקס בכ־6.2%. מנגד, האנג סנג יורד בכ־1.1%. קשה להסביר את העליות האלה בשיפור כללי בכלכלה, במיוחד כשיפן וקוריאה צריכות לייבא נפט יקר. ההסבר ממוקד יותר: המשקיעים מצפים שהצמיחה ברווחי השבבים תפצה על ההכבדה משאר הכיוונים. לכן חשוב להסתכל גם על הרכב המדד, ולא להסיק מעלייה בו שכל החברות נהנות מאותה סביבה.

לולולמון: הרווח נראה טוב יותר מהעסק

הכנסות לולולמון ברבעון השני ירדו ב־4% לכ־2.42 מיליארד דולר, ובנטרול מטבע הירידה היתה דווקא גדולה יותר — 5%. המכירות בחנויות הזהות ירדו ב־9%, ובאמריקה ב־12%. הרווח למניה עמד על 2.92 דולר, אבל 86 סנט מתוכו הגיעו מהחזר מכסים. בלי ההחזר נשארים עם כ־2.06 דולר.

החברה הורידה את תחזית ההכנסות השנתית ל־10.35–10.50 מיליארד דולר, לעומת 11–11.15 מיליארד קודם, והמניה נפלה בכ־17.4% ביום שישי. החזר מכסים יכול לשפר רבעון, אבל הוא לא מחזיר לקוחות לחנויות. כדי לראות כאן התאוששות אמיתית צריך קודם לראות עצירה בירידה במכירות הזהות.

בישראל הריבית דווקא יורדת

ת״א 35 עלה ביום שישי ב־0.65%, ת״א 125 ב־0.73% ות״א 90 ב־0.92%. ברקע, בנק ישראל הוריד בשבוע שעבר את הריבית מ־3.5% ל־3.25%, בזמן שבארה״ב מדברים על העלאה.

זה הבדל משמעותי לחברות עם חוב בריבית משתנה: הוצאות המימון יכולות לרדת גם בלי צמיחה בפעילות. עם זאת, חשוב להפריד בין הריבית השוטפת לבין עלות גיוס חוב חדש לטווח ארוך, שלא בהכרח יורדת באותו שיעור. בדוחות הבאים יהיה מעניין לראות כמה מההקלה באמת מגיע לשורה התחתונה.

מה צפוי היום

11:30, שעון ישראל: מדד אמון המשקיעים של סנטיקס בגוש האירו, לקראת החלטת הריבית האירופית השבוע.

בארה״ב ובקנדה לא יתקיים מסחר במניות בשל חג העבודה. כדאי להביא בחשבון נזילות נמוכה יותר בחלק מהשווקים.

לסיכום

הריבית היורדת בישראל יכולה לשפר רווחים גם בלי צמיחה, בעוד שבארה״ב החברות צריכות להצדיק את המחיר שלהן מול תשואת אג״ח של כמעט 4.8% — והנפט היקר מקשה על שתיהן.

אין באמור המלצה, לכותב עשוי להיות עניין בניירות המוזכרים.