שבועיים ימי עבודה, ועד מיליארד שקל בשנה: החיסכון של הרמזורים החכמים לנהג הישראלי 

כ-170 רמזורים אדפטיביים כבר פועלים בכבישים הבין-עירוניים במסגרת מהלך שמקדמים משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל. ניתוח נתונים ממדגם מייצג של כ-25 צמתים ראשונים מראה כי בכל צומת נחסכות בממוצע כ-400 שעות-רכב ביום. בפריסה של 100 צמתים, החיסכון עשוי לייצר למשק תועלת שנתית המוערכת בלמעלה מחצי מיליארד שקל.

הרמזורים הרגילים פועלים בדרך כלל לפי תוכניות זמנים שנקבעו מראש, על בסיס ספירות תנועה תקופתיות. אלא שהמציאות בכביש משתנה ללא הרף: הביקושים עולים ויורדים, כיווני העומס מתחלפים ולעיתים נוצר אירוע בלתי צפוי שמשנה בתוך דקות את מצב התנועה בצומת.

הרמזור האדפטיבי פועל אחרת. מצלמות המותקנות בצומת מזהות את כלי הרכב, ומערכת ראייה ממוחשבת המבוססת על בינה מלאכותית ai מנתחת את הביקושים ואת אורכי התורים עד למאות מטרים מהצומת, בכל כיוון. האלגוריתם מתאים בזמן אמת את זמני הרמזור למצב בשטח תוך הפעלת כלים מתקדמים של ניתוח וחיזוי. כך ניתן לנהל את זמן האור הירוק באופן גמיש ומדויק יותר ולנצל טוב יותר את התשתית הקיימת.

המערכת פותחה בשנים האחרונות בחברת ITC בשיתוף מקצועי הדוק עם חטיבת התפעול והאחזקה, אגף ניהול התנועה ואגף מו"פ הנדסי בחברת נתיבי ישראל. הפריסה הרחבה מסמנת מעבר מפיילוט טכנולוגי למערך מבצעי הפועל בכל שעות היממה, במגוון צמתים ובתנאי תנועה שונים.

מהנתונים שנאספו עולה כי החיסכון הממוצע בכל צומת הוא כ-25 שניות לרכב. בצומת פורדיס למשל, נאמד החיסכון בכ-800 שעות רכב ביום, ובצומת הכניסה לקריית טבעון נמדד קיצור של עד כ-56 שניות בזמן המעבר לכל רכב. אלה אולי נשמעים כמו שיפורים נקודתיים, אך בצמתים שבהם עוברים מדי יום עשרות אלפי כלי רכב, השניות מצטברות למאות שעות רכב ביום. גם עבור הנהג הבודד, מעבר יומי בכמה צירים וברצף של רמזורים אדפטיביים עשוי להצטבר לאורך השנה לעשרות שעות שנחסכו בפקקים ובהמתנה.

הערכת התרומה הכלכלית למשק בוצעה בהתאם לעקרונות נוהל פר"ת 2021 (נוהל עבודה של משרד התחבורה ומשרד האוצר לבחינת כדאיות כלכלית של פרויקטים תחבורתיים בישראל). תרחיש החישוב הותאם לתשתית בין-עירונית. מהניתוח עולה כי בחישוב שנתי, פריסה של 100 צמתים עשויה לייצר תועלת של למעלה מחצי מיליארד שקל למשק. האומדן מבטא את ערך הזמן שנחסך ואינו כולל תועלות אפשריות נוספות מדלק, בלאי, הפחתת זיהום אוויר ושיפור הבטיחות.

השלב הבא כבר אינו עוסק רק בצומת הבודד. חברת נתיבי ישראל בשיתוף חברת ITC  מתקדמת לניהול צירי תנועה אדפטיביים, שבהם כמה צמתים משתפים מידע ומתאימים את פעולתם זה לזה, ובהמשך - לניהול ברמת רשת הכבישים. כל זאת כדי לייעל את זרימת התנועה ולהפחית את הגודש. הקפיצה הבאה אינה עוד רמזור חכם, אלא כמה רמזורים חכמים שפועלים יחד ברשת הכבישים הארצית ומשתפים ביניהם מידע, כדי שהנהג היוצא מביתו יוכל להגיע ליעדו מהר יותר ובבטחה.

איתן זילברשטיין, מנהל מחלקת טכנולוגיות באגף ניהול התנועה בחברת נתיבי ישראל, אומר כי "השאיפה שלנו היא שבתוך חמש שנים כל 750 הצמתים המרומזרים שבאחריות נתיבי ישראל יהיו אדפטיביים. יחד עם זאת, המטרה היא לא רק להפוך עוד ועוד רמזורים לחכמים. אם חסכתי לך 30 שניות בצומת אחד אבל עיכבתי אותך בצומת הבא, כאילו לא עשיתי כלום. הקפיצה האמיתית תהיה כשהציר כולו יהיה אדפטיבי והרמזורים ידברו אחד עם השני. אנחנו רוצים שהמערכת תסתכל על התנועה כרשת אחת ותייצר סינרגיה בין הצמתים, כך שהחיסכון שהשגת בצומת הראשון לא יתבטל בצומת השני.

"זה תהליך שחייב להיעשות בצורה אחראית ומבוקרת. אי אפשר להוסיף מאות רמזורים אדפטיביים בשנה ולפעול בשיטת ‘שגר ושכח’. כל רמזור שעולה לאוויר מנוטר ונבדק, אנחנו בוחנים את ההשפעה שלו על התנועה וממשיכים ללמוד ולשפר את המערכת כל הזמן".

זילברשטיין מציין כי "אדם פוגש בממוצע כשלושה צירי תנועה בדרך לעבודה, כשבכל אחד מהם 5–10 צמתים. כשהרשת כולה עובדת חכם, השניות האלה מצטברות. ההערכה שלנו היא שנוכל לחסוך בממוצע כ-10 דקות בכל נסיעה. במצטבר לאורך שנה, זה כבר יכול להגיע לזמן ששווה לשבועיים של ימי עבודה. זו המשמעות האמיתית של הטכנולוגיה הזו".