הזינוקים בענף השבבים התפיחו את התיקים – עד שהגיעה ה"מיני-מפולת" של יום ו׳ - תיק פסיבי מול אקטיבי, בתעודות סל - מעקב FUNDER 

תיק קרנות סל גלובלי פאסיבי – 8 ביוני 26

הסיכום של תיקי ההשקעות לחודש מאי כולל הפעם גם את שבוע המסחר הראשון של יוני. עקב כך הוא כולל גם את הנפילות החדות שנרשמו בבורסה האמריקאית ביום ו' האחרון. המסחר הסוער של יום ו' – שבמהלכו צנח מדד נאסד"ק ביותר מ-4% - גדע חלק ניכר משויים של שני התיקים.

התיק הפאסיבי שערכו עלה ליותר מ-150 אלף דולר בתחילת יוני עומד כעת על שוי של 147.1 אלף דולר - גבוה במעט לעומת תחילת מאי. שוויו של התיק האקטיבי ירד בכ-0.8% ל-140.5 אלף דולר.

הפער שנפתח בין התיקים ועומד כעת על כ-4.7% נובע בעיקר מהחשיפה הגבוהה יותר שיש לתיק הפאסיבי למדד S&P500 האמריקאי. המדד האמריקאי המוביל נהנה בחודשיים האחרונים מזינוק חד במניותיהן של כמה חברות מענף השבבים – בעיקר אינטל אנבידיה ומיקרון. מניות השבבים שמשכו אצ השוק כלפי מעלה היו גם אלו שנפלו ברעש גדול ביום ו' האחרון. התוצאה: מדד השבבים SOX צנח בתוך יום מסחר בודד ב-10.3%.

החודשיים האחרונים הבליטו בעיקר את הקאמבק של אינטל. מניית חברת השבבים הוותיקה שעד כה הסתכלה מהצד על החגיגות של מתחרותיה בוול סטריט, ביצעה  מהלך עליות מרשים מרמה של כ-37 דולר בתחילת השנה עד ל-129 דולר בשבוע השני של מאי. מאז היא איבדה מעט גובה והיא נסחרת כעת סביב מחיר של 110 דולר. שווי השוק של אינטל נסק בתחילת מאי לשיא הסטורי של כ-650 מיליארד דולר.   

הזינוק החד של מניית אינטל נבע בעיקר מהתרחבות של מהפכת הבינה המלאכותית מתחום המעבדים הגרפיים שבהן יש לאנבידיה יתרון, לתחומי התשתית ההיקפית – שרתי מחשוב וזיכרונות מהירים – שבהם יש לאינטל נוכחות גבוהה.

הזינוק של מניית אינטל קיבל דחיפה משמעותית בעקבות פרסום תוצאותיה לרבעון הראשון של 2026 בסוף אפריל. התוצאות הכו את תחזיות האנליסטים באופן משמעותי והמניה זינקה ביום המסחר העוקב לפרסום בכ-20%.

ההכנסות אינטל לרבעון הראשון הסתכמו ב-13.6 מיליארד דולר ושיקפו גידול של 7% לעומת הרבעון המקביל. האנליסטים ציפו להכנסות של כ-12.4 מיליארד דולר בלבד. הרווח נקי המתואם (Non-GAAP) זינק ל-29 סנט למניה, בעוד האנליסטים ציפו לרווח של סנט אחד בלבד.

אבל הבשורה העיקרית של אינטל היתה הקאמבק של תחום המעבדים המיועדים חוות השרתים.  חטיבת הדאטה-סנטר רשמה הכנסות של 5.1 מיליארד דולר המשקפות זינוק של 22% לעומת הרבעון המקביל. מנהלי אינטל הסבירו זאת בדרישה מוגברת למעבדי ה-Xeon החדשים המספקים  כוח עיבוד מבוזר לצד המאיצים הגראפיים שמייצרת אנבידיה.

גם חטיבת ייצור השבבים של אינטל הציגה שיפור שמלמד על התאוששות בעבודה עבור לקוחות חיצוניים. הפעילות עצמה עדיין הפסדית, אבל המחסור העולמי שנוצר בכושר ייצור לשבבים עשוי לסייע בהמשך גם במעבר לרווחיות.

לצד התוצאות אינטל הפתיעה גם בתחזיות קדימה. החברה העריכה כי ההכנסות לרבעון השני יצמחו ל-13.8-14.8 מיליארד דולר. זאת לעומת ממוצע ההערכות בוול סטריט להכנסות של כ-13.1 מיליארד דולר בלבד.

אינטל גם דיווחה באחרונה על מספר עסקאות ענק ושותפויות אסטרטגיות שגרמו להתלהבות בשוק. בין השאר היא הודיעה על הסכם ראשוני לייצור שבבים עבור אפל ועל שיתוף פעולה בפרויקט ה-"Terafab" של אילון מאסק. החברה גם מקבלת באחרונה תמיכה נרחבת מהממשל האמריקאי במסגרת "חוק השבבים" (CHIPS Act).

גם מניית יצרנית שבבי הזיכרון, מיקרון, הציגה ביצועים יוצאי דופן בעת האחרונה. מאז תחילת השנה מחירה זינק בכ-200%. שווי השוק של מיקרון אף חלף באחרונה לראשונה מעל לרף הסמלי של טריליון דולר.

הזינוק של מיקרון קשור למחסור עולמי שנוצר בתחום שבבי הזיכרון. הגידול החד בהשקעות לבניית דאטה-סנטרים ל-AI יצר ביקוש גבוה לרכיבי זיכרון מהירים. מיקרון נחשבת לאחת הספקיות המובילות בתחום זה.   

גם מיקרון הציגה דוחות כספיים שוברי שיאים. הכנסותיה לרבעון הראשון הסתכמו בכ-24 מיליארד דולר – פי שלושה כמעט לעומת הרבעון המקביל.

צמיחה מהירה מחד, פיטורים מאסיביים מאידך 

תחום השבבים חווה כיום גיאות יוצאת דופן וחסרת תקדים שנשענת רובה ככולה על השקעות העתק במרכזי חישוב לבינה מלאכותית. בעולם נסחרות כיום 14 חברות בשווי של טריליון דולר ומעלה. 6 מהן מגיעות מענף השבבים:  אנבידיה, ברודקום, מיקרון, TSMC הטאיוואנית, וכן סמסונג וSK- הייניקס הקוריאניות. אינטל עדיין לא נמצאת ברשימה הזו. אליהן אפשר להוסיף את החברות שמשקיעות במרכזי החישוב וגם הן נסחרות בשווי של יותר מטריליון דולר – מיקרוסופט, אפל, אלפאבית-גוגל, אמזון, ומטה-פייסבוק.

לרשימה היוקרתית הזו עשויות להצטרף בקרוב עוד 3 חברות פרטיות שנמצאות בהליכים לקראת הנפקה ראשונה לציבור – אנתרופיק, OpenAI וספייס אקס של אילון מקס.

איך כל זה משפיע על ההתנהלות בשני התיקים שלנו?

אני מודה שלפני כשנה הייתי סקפטי למדי באשר למהפיכת ה-AI. עם הזמן שיניתי חלק מההערכות שלי. כיום אני משוכנע יותר ויותר שזו מהפכה של ממש. יהיו בה מרוויחים גדולים אבל יהיו בה גם מפסידים.

ההשקעות הרבות שמבצעות חברות מקבוצת MAG-7 בתשתיות AI מתחילות מחלחלות לתחומים רבים. באחרונה אנחנו רואים גם חלק מההשלכות השליליות שלה דרך גלי הפיטורים שנעשים בחברות תוכנה ישראליות ואמריקאיות.

הצעד המשמעותי ביותר שנעשה בינתיים בישראל הם פיטורים של כ-20% מכח האדם שעליו הכריזה וויקס המתמחה בתוכנות לבניית אתרים. בשוק האמריקאי בלטה פייסבוק שהודיעה על קיצוץ של כ-10% מכוח האדם שלה (כ-8,000 עובדים). מאז נובמבר 22' קיצצה פייסבוק מעל ל-30 אלף משרות.

בסקירות המסחר השונות שקראתי ההסבר המרכזי לצלילה הפתאומית של מניות השבבים ביום ו' היה "אפשרות של העלאת ריבית בארה"ב בעקבות דו"ח התעסוקה החזק". האומנם?  

אני לא קונה את ההסבר הזה. עבור חברות שצומחות בקצבים של 30%-50% בשנה לריבית אין משמעות רבה. במיוחד כשמדובר בחברות עתירות מזומנים והמאזן של רובן חף מחובות.

לטעמי הסיבה היא אחרת. המהפיכה, כדרכה, מקפיצה מניות במאות אחוזים. כתוצאה מכך מכפיל הרווח ההסטורי הממוצע של המדד (Trailing P/E): נע כיום סביב 40. מכפיל הרווח העתידי של המדד (Forward P/E) נמוך יותר ונע סביב 27. לשם השוואה, מכפיל הרווח ההסטורי שלפיו נסחרו החברות במדד השבבים לפני מהפיכת ה-AI נע סביב 18, בדומה למדד S&P500 כולו. מכפיל המכירות הממוצע של החברות במדד נע סביב 13, וגם כאן הוא גבוה בכמעט כפליים לעומת רמתו הממוצעת בעבר.   

לנוכח המכפילים הגבוהים שלפיהן נסחרות חברות השבבים, אני חושש שסיכוני ההשקעה במדד SOX  בעת הנוכחית גבוהים מדי. לפיכך, למרות ששיניתי חלק מהערכותי בקשר למהפיכת ה-AI אני מעדיף בשלב זה להביט במדד הזה מהצד. הרתיעה שלי נובעת גם נוכח הסיכונים הגיאופוליטיים הלא מבוטלים שעדיין מרחפים מעל שמי בורסות העולם.

מבין שני התיקים שלנו, התיק האקטיבי קצת יותר סולידי ויותר מוגן מפני ירידות שעשויות להתרחש בשווקים בטווח הקצר. יש בו חשיפה נמוכה יחסית ל-S&P500 ומזומן שממתין בנחת ומחכה להזדמנויות חדשות. אני סבור שהן עוד תגענה בחודשים הבאים.