סקר רזרבות הזהב השנתי חושף 

המצב הגיאופוליטי מתדלק את החששות, אך שוק הנפט מגלה חוסן

המצב סביב המלחמה בין ישראל לאיראן נותר נזיל. על אף ריבוי האיומים להסלמה, שוק האנרגיה נותר עד כה ללא פגיעות משמעותיות. תשתיות האנרגיה הקשורות ליצוא לא ניזוקו, נתיבי הסחר כמעט ואינם מושפעים, ובעלות הברית של הצדדים היריבים לא נשאבו למעגל הלחימה. אנו ממשיכים להעריך כי המצב מתנהל לפי התסריט הידוע של זעזועים גיאופוליטיים – חששות שמובילים לעלייה זמנית במחירים. שפע של מקומות אחסון ורמות גבוהות של קיבולת עודפת מחזקים את החוסן של שוק הנפט. בטווח הקצר אנו צופים תמיכה זמנית במחירים בשל פרמיית סיכון, ושומרים על תחזית נייטרלית. במקביל, המגמות המעידות על ירידת מחירים בטווח הארוך נותרות בעינן בשלב זה.

המצב במזרח התיכון עדיין נזיל. להערכתנו, אנו נמצאים בעיצומו של מהלך עליות זמני במחירי הנפט, כאשר פרמיית הסיכון תומכת במחירים למשך שבועות ולא חודשים. הפוטנציאל להסלמה וחוסר הוודאות אמנם גבוהים – ומסבירים את עצבנות השוק והעלייה בתנודתיות – אך כדאי להתבונן דווקא במה שלא קרה עד כה בלחימה בין ישראל לאיראן. תשתיות האנרגיה הקשורות ליצוא נותרו שלמות באזור המפרץ הפרסי. המתקפות התמקדו עד כה באספקת אנרגיה מקומית – בתי זיקוק, מתקני אחסון ותחנות כוח – הן בישראל והן באיראן. הייצוא מהאזור לא שובש, אף כי חוסר הוודאות הוביל לעלייה חלקית בעלויות ההובלה. גם מעצמות אחרות ובעלות ברית של הצדדים, דוגמת ארה"ב, טרם נשאבו ללחימה. בדומה לעימותים קודמים, נראה כי גם הפעם הפעולות הצבאיות נשקלות בקפידה בהתאם לנסיבות. היעדר ההסלמה עד כה מסביר את תגובת השוק המאופקת, על אף שמדובר באחד מהתרחישים הגיאופוליטיים המשמעותיים ביותר. הסבר נוסף לכך הוא החוסן שמציג כיום שוק הנפט: רמות האחסון גבוהות, הקיבולת העודפת במזרח התיכון נרחבת, והיצוא מדרום אמריקה ההולך וגובר לבדו מספיק כדי להדביק את גידול הביקוש הכולל הצפוי השנה.

אנו עוקבים אחר מספר גורמים להערכת רמת הנזילות והאי־ודאות: מידת השחיקה במשאבים הצבאיים של שני הצדדים, היקף הנזק לתוכנית ולמתקני הגרעין של איראן, והסבירות והמסלולים האפשריים לשינוי שלטוני באיראן. כל אלה יקבעו את עוצמת השפעת האירוע הגיאופוליטי ואת משכו על שוק הנפט. הסיכון לחסימת מיצר הורמוז – צוואר בקבוק מרכזי במסחר העולמי בנפט – נראה בשלב זה נמוך. איראן זקוקה להכנסות מיצוא נפט, ומהלך כזה עלול להרחיק ממנה קונים מרכזיים או בעלי ברית משני הצדדים, בהם ארה"ב, סין והודו.

אנו שומרים על התחזית הנייטרלית שלנו, ורואים בפרמיית הסיכון גורם תומך זמני במחירים בטווח הקצר. מגמות היסוד בטווח הארוך נותרות ללא שינוי, ושוק הנפט ממשיך להתקדם – אף אם בדרך מפותלת – לעבר שפע, תוך שמירה על רמות מחירים סביב ‎USD 60. הגיאופוליטיקה, לפחות לעת עתה, מהווה הסחת דעת מהתמונה הכוללת.

נורברט רוקר, ראש מחלקת כלכלה ומחקר ״הדור הבא״, יוליוס בר

סקר רזרבות הזהב השנתי חושף: הבנקים המרכזיים להוטים להגדיל את רזרבות הזהב

סקר הרזרבות השנתי (Central Bank Gold Reserves Survey 2025) שפורסם אתמול (17 ביוני) ע״י מועצת הזהב העולמית (World Gold Council) מצביע על כך שהבנקים המרכזיים ממשיכים להביע עניין נרחב ברכישת זהב והגדלת חלקו ביתרות המט"ח שלהם. המניעים המרכזיים: תפקודו של הזהב בתקופות משבר, יכולתו לגוון תיקים והיותו מאגר ערך יציב. למרות שאף בנק לא ציין דה־דולריזציה כמניע, מרבית הנשאלים מעריכים כי חלקו של הדולר האמריקאי ביתרות יקטן – בין היתר לטובת היורו, הרנמינבי והזהב. ממצאי הסקר מחזקים את התחזית הקודמות שלנו להמשך רכישות משמעותיות מצד בנקים מרכזיים, שממשיכים להוות את הכוח המבני המשפיע ביותר על שוק הזהב. אנו שומרים על ההמלצה החיובית (Constructive).

רכישות מצד בנקים מרכזיים היו הגורם המרכזי בגל העליות שידע שוק הזהב בשנים האחרונות. מאז תחילת המלחמה באוקראינה והשימוש המכוון בדולר האמריקאי ככלי סנקציות, הוכפלו הרכישות השנתיות הממוצעות של בנקים מרכזיים מ־500 ל־1,000 טון בשנה – כאשר מחציתן לא דווחה לקרן המטבע הבינלאומית. ממצאי הסקר של מועצת הזהב, שנערך השנה בעילום שם בקרב 73 בנקים מרכזיים, מעידים על המשך המגמה: 95% מהמשיבים צופים עלייה ברמת הרזרבות הכוללת של בנקים מרכזיים בשנה הקרובה – השיעור הגבוה ביותר מאז שהסקר החל ב־2019 (לעומת 81% בשנה שעברה). 43% מהמשיבים ציינו כי גם רמת הרזרבות של הבנק המרכזי שלהם צפויה לעלות – לעומת 29% בלבד אשתקד.

המניעים המרכזיים להחזקת זהב: תפקודו בזמני משבר (85%), יכולתו לגוון תיקי השקעות (81%), ותפקידו כמאגר ערך ארוך טווח (80%). בקרב בנקים מרכזיים בשווקים מתעוררים צוינו גם החשש מסנקציות (22%) ושינויים במערכת המוניטרית הבינלאומית (26%) כסיבות נוספות להחזקת זהב. אף אחד מהמשיבים לא ציין את הדה־דולריזציה כמניע ישיר – אך רבים מהם מעריכים שחלקו של הדולר ברזרבות יקטן בשנים הקרובות, לטובת מטבעות אחרים – כולל היורו, הרנמינבי והזהב.

הנתונים הללו מחזקים את ההערכה שלנו, שלפיה רכישות הזהב מצד בנקים מרכזיים יימשכו בקצב גבוה. זאת כחלק מהשאיפה לצמצם את התלות בדולר – ובתרחיש קצה, גם את הרגישות האפשרית לסנקציות אמריקאיות. קשה לאמוד בדיוק את היקף הרכישות הצפוי, אך לפי הערכותינו – אילו הבנקים המרכזיים שרוכשים זהב מאז 2022 היו מתכנסים לרמת החזקת זהב של 20% מהרזרבות (הממוצע העולמי), היה נדרש רכש נוסף של כ־7,000 טון – בעיקר מצד סין. מהלך כזה יוביל לעוד מספר שנים של רכישות אינטנסיביות מצד בנקים מרכזיים – מה שממשיך לתמוך בהערכתנו כי מדובר בגורם המבני החזק ביותר בשוק הזהב כיום.

קארסטן מנקה, ראש מחקר הדור הבא, יוליוס בר

בצ׳ילה הריבית נותרה ללא שינוי, אך ההקלות צפויות להימשך

הבנק המרכזי של צ'ילה הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5%, בהתאם לציפיות. האינפלציה מתפתחת בהתאם לתחזיות, וחברי הוועדה מאותתים על כוונה להמשיך בהקלות מוניטריות במהלך החודשים הקרובים. עם זאת, הגישה נותרה שמרנית לנוכח אי הוודאות בסחר העולמי והסיכונים הגיאופוליטיים במזרח התיכון. אנו שומרים על דירוג Overweight למניות בצ'ילה ודירוג Hold/Quality לאג"ח ריבוניות.

הבנק המרכזי של צ'ילה (BCCh) קיבל פה אחד החלטה להשאיר את שיעור הריבית ללא שינוי ברמה של 5%, בהתאם לציפיות השוק. לחצי האינפלציה התמתנו במאי: האינפלציה הכללית עמדה על 4.4% (שנתי), והאינפלציה הבסיסית על 4.3%. הקונצנזוס בקרב האנליסטים משקף ציפייה להפחתות נוספות של 50 נקודות בסיס בחצי השנה הקרובה, לנוכח תחזית אינפלציה נוחה והכוונה המוניטרית שהעבירו חברי הוועדה.

שוק המניות בצ'ילה רשם עלייה של 21.7% במונחי דולר ב־12 החודשים האחרונים – גבוה משמעותית מהממוצע באמריקה הלטינית (12.1%) ובשווקים המתעוררים (13.6%). הרוחות הגלובליות הנושבות בגב הכלכלה הצ'ילאנית נותרות חיוביות. קצב הצמיחה ממשיך להיות יציב, והפעילות הלא־כורתית עקפה בעקביות את רמות טרום־הקורונה זה שבעה חודשים ברציפות – בעיקר הודות לצריכה הפרטית ולעלייה בשכר. גם תוצאות החברות מלמדות על המשך מגמה חיובית: רווחי הרבעון הראשון היו מעודדים, עם תחזית לצמיחה של 7% ברווח למניה (EPS) בשנת 2025 ו־11.9% ב־2026.

במישור הפוליטי, הסקרים משקפים מגמה פרו־שוק לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד כחמישה חודשים. מבחינת תמחור, שוק המניות בצ’ילה עדיין מתומחר בהנחה של כ־20% לעומת הממוצע ההיסטורי – למרות העלייה החדה בשנה האחרונה.

בהתאם לכך, אנו שומרים על המלצת Overweight למניות בצ’ילה, לצד דירוג Hold/Quality לאג"ח הממשלתיות.

ננד דיניץ', אסטרטג מניות, יוליוס בר

פגישת הפסגה של טראמפ ביפן הסתכמה ללא הסכם מכסים

לאחר פגישת פסגה בין ראש ממשלת יפן אישיבה לנשיא ארה״ב טראמפ – לא הושג הסכם סחר בין המדינות. שוקי המניות ביפן הגיבו באדישות יחסית, והמדדים המובילים ממשיכים לטפס. סקר יצרנים שפורסם ביוני מצביע על כך שהאופטימיים עדיין גוברים על הפסימיים. עם זאת, צפויה עלייה בתנודתיות ככל שנתקרב לסיום תקופת ההקפאה במכסים ב־8 ביולי – בעיקר במניות רגישות למסחר חוץ. אנו שומרים על מיקוד ברפורמות תאגידיות ובמניות הנהנות מהמגמות המבניות ארוכות הטווח ביפן.

במהלך פסגת G7, נועדו ראש ממשלת יפן שיגרו אישיבה ונשיא ארה״ב דונלד טראמפ, אך לא הושג הסכם מכסים בין הצדדים – אם כי השיחות יימשכו. למרות זאת, שוקי המניות ביפן לא הפגינו אכזבה ניכרת: מדד TOPIX עלה ב־0.4% והניקיי 225 ב־0.6% ב־17 ביוני, ושניהם הוסיפו עוד 0.3% ביום שלמחרת. ההערכה היא כי המשקיעים לא הופתעו לאור דבריו של טראמפ על קושי בהגעה להסכמות גם מול שותפות אחרות – כולל סין והאיחוד האירופי.

נקודות זמן חשובות קדימה: פסגת נאט״ו ב־24–25 ביוני, שבה ישתתפו גם אישיבה וטראמפ, וכן תום תקופת ההקפאה ההדדית במכסים ב־8 ביולי. החל מ־4 ביוני, פרט לייבוא מבריטניה, ארה״ב כבר הכפילה את שיעור המכס על פלדה ואלומיניום מיובאים ל־50%. אם לא יושג הסכם עד 8 ביולי, שיעור הבסיס צפוי לעלות מ־10% ל־24%.

לצד אי-הוודאות המסחרית, סקר הסנטימנט של יצרני תאגידים שפרסמה רויטרס ירד ביוני ל־6, לעומת 8 במאי – אמנם ירידה באופטימיות, אך עדיין מדובר במאזן חיובי.

בשבועות הקרובים צפויה תנודתיות גוברת בשוקי המניות, במיוחד בענפים הרגישים ליצוא ולהשפעות של מכסים – כגון רכב, חלקי חילוף, ציוד מכני, פלדה ואלומיניום. בטווח הארוך, אנו שומרים על מיקוד במניות שנהנות ממגמות הרפורמה התאגידית ביפן, מהשיפור בהחזר לבעלי מניות ומהשבחת ערך למשקיעים.

לואיס צ׳ואה, אנליסט מניות אסיה, יוליוס בר

הבנק המרכזי ביפן מאט את קצב הצמצום בשנה הפיסקלית הבאה

הבנק המרכזי של יפן (BoJ) הותיר את הריבית ללא שינוי – בהתאם לציפיות – והודיע על הפחתה מדורגת ומתונה יותר בקצב רכישות האג"ח, במיוחד על רקע התנודתיות בתשואות הארוכות. בתגובה, עקומת התשואות של אג"ח ממשלת יפן (JGB) השתטחה והיין כמעט לא הגיב. ההחלטה מדגישה את האתגר

שבפירוק מאזן כה גדול – הגבוה בהרבה מזה של בנקים מרכזיים אחרים – תוך שמירה על יציבות בשווקים והימנעות מהשלכות שליליות על הכלכלה. בשוק בוחנים כעת האם גם משרד האוצר היפני ישנה את תמהיל ההנפקות כדי לייצב את השוק.

חוזי האג"ח נחלשו לאחר ההודעה, ועקומת התשואות בין האג"ח ל־10 ל־30 שנה נחלשה, כאשר הבנק הודיע כי יאט את קצב הצמצום הכמותי (quantitative tightening) בשנה הפיסקלית הקרובה, ויעבור לצמצום רבעוני של ‎200 מיליארד ין. המהלך נועד להתמודד עם העלייה החדה בתשואות הארוכות השנה ובמיוחד לאחר תוצאות מאכזבות במכרזים במאי, שהצביעו על ירידה חדה בביקוש מצד הבנקים וחברות הביטוח המקומיים, בשל חששות גוברים מהסיכון הפיסקלי. גם העלייה בפרמיות הסיכון הגלובליות משחקת תפקיד.

למרות ההאטה בקצב הצמצום, הבנק המרכזי לא נסוג מהכוונה לצמצם את מעורבותו בשוק, והודיע כי ימשיך לרכוש אג"ח בהיקף של ‎400 מיליארד ין לחודש עד סוף השנה הפיסקלית. סקר בלומברג שפורסם קודם לכן הראה שכ־40% מהמשיבים ציפו שהבנק יפחית את הרכישות למחצית מהיקפן הנוכחי כבר מהמחצית השנייה של 2026.

נכון לעכשיו, היקף הרכישות החדש חוזר כמעט לרמות שקדמו לתחילת תוכנית ההרחבה הכמותית ב־2012. מאז, מאזן הבנק זינק מ־40% מהתוצר ל־117%, לעומת פד (22%) וה־ECB (41%).

התשואות הנוכחיות משקפות גם את הציפייה שמשרד האוצר היפני יקצץ לפחות ב־100 מיליארד ין בכל מכרז, או יצמצם את ההיצע באג"ח הארוכות. קיימות גם הערכות על רכישות חוזרות מצד המשרד של אג"ח לטווחים סופר־ארוכים, אך הדיווחים הוכחשו.

מבחינת משקיעים זרים, אג"ח יפניות מהוות השקעה אטרקטיבית בהשוואה לאג"ח ממשלת ארה"ב, כך בזכות גידור מט"ח. כיום, תשואת אג"ח יפנית ל־10 שנים לאחר גידור (3 חודשים) עומדת על כ־5.9%, לעומת 4.39% בלבד באג"ח אמריקאיות.

מגדלין טאו, אנליסטית אג"ח אסיה, יוליוס בר