בנק מזרחי טפחות: איך יגיבו שוקי ההון למתקפה באיראן ? 

‏

תחילת המלחמה בין ישראל ואיראן משנה כמובן את הערכת המצב מבחינת שוקי ההון והמשק. כעת השאלה אינה האם תפרוץ מלחמה, אלא כמה זמן תימשך ואילו צעדים ינקוט הצד השני. כך, בעת כתיבת שורות אלו דווח על שיגור כטב"מים מאיראן. במידת מה, גורם אי וודאות אחד שהעיב על השוק יורד מסדר היום – פרצה מלחמה. אין לשלול כי המעבר לשלב הבא יקרב פתרון בר קיימא לסכסוך.

עד אז, הנחות העבודה מבחינת השווקים צריכות לכלול גם תרחיש של תגובה איראנית "הולמת", וצעדי גומלין של ישראל, אך יש לקחת בחשבון כי למלחמה השפעות של ממש גם מבחינה גלובאלית ולכן גם הסיכוי ללחץ רב מדינתי על שני הצדדים לחדול עשוי להתעצם. חשיבות רבה תהייה לאופן ההתנהלות של ארה"ב.

ההשפעות המהירות הם של שני שווקים נוטים לשקף מהר ושלילית כל הסלמה, לבטח בסדר גודל כזה. השקל, המטבע של ישראל, המעורבת ישירות באירוע, יורד כעת 3.15% ל-3.66 ₪ לדולר, לאחר שהשער היציג האחרון, 3.57, כבר שיקף פיחות של קרוב ל-2%. הנפט, עולה 8.6% (ל-73.9 דולר החבית מסוג WTI), משום היותה של איראן צד ישיר למלחמה ונוכח היותה מפיקת נפט. כמו כן יש חשש לשינוע הנפט הגולמי באזור.

פרט לכך, התערער כמובן הלך הרוח, תיאבון הסיכון יורד והסוחרים מצטיידים בנכסים בטוחים יותר, כולל זהב, שמחירו זינק 1.3% ל-3,447 דולר האונקיה, שיא של כל הזמנים.

השפעותיה הגלובאליות של המלחמה משתקפות גם בחוזים על שוקי המניות של ארה"ב ואסיה, בעוד הדולר, שהתערער לאחרונה וסימני שאלה עלו על היותו מטבע חוף מבטחים, חוזר לעצמו ומתאושש כנגד האירו. גם הביקוש לאג"ח ממשלת ארה"ב (שחוו גם כן קשיים לאחרונה) עולה ואנו עדים לירידה של תשואות הפדיון.

השלכות המלחמה הפוטנציאליות בין ישראל לאיראן הן רבות ונגזרות כאמור מהתפתחותה, עוצמתה וכמה זמן תימשך. מדובר בהשפעות רבות : היצמדות למרחבים מונים ופעילות של מפעלים חיוניים בלבד תצמצם את התוצר; גיוס נוסף של כוחות מילואים יקטין את כוח העבודה הזמין, ייתכן לתקופה ממושכת נוכח צורך לנקוט זהירות גם אם המלחמה תסתיים מהר, יחסית. הצטיידות של הציבור במוצרי מזון ומוצרים בסיסיים תגדיל את עודף הביקוש ואפשר שהמחירים יעלו מהר, יחסית. חברות תעדפנה לדחות הוצאות לא חיוניות ולא להיכנס להרחבות כושר הייצור/השקעות חדשות כל עוד המצב לא ברור. פיחות השקל עלול ליצור לחצי מחירים וכאן נשאלת השאלה מה יעשה בנק ישראל והאם ומתי ישקול להתערב בשוק המט"ח (נניח בדרך של מכירה של מט"ח מיתרות לבלימת פיחות יתר ). הסיכוי להורדת ריבית בנסיבות כאלו יפחת. כמו כן יש כמובן את שאלת התקציב , גידול של ההוצאות לצרכי הצטיידות והתחמשות ביטחונית, תשלומי העברה למגויסים, הוצאות אזרחיות – ביטחוניות מוגדלות ועוד, ומנגד קיטון של ההכנסות מפעילות המשק. הדבר ילחץ על הגירעון, שאומנם פוחת לאחרונה, אך עדיין מהווה 5 אחוזים מהתוצר וצריך לתת מענה גם לנושא חרבות גדעון (ככל שלוחמה זו תימשך). הדבר יצריך את המדינה לגיוסים נרחבים יותר, מה שעלול, יחד עם עלייה מתבקשת בפרמיית הסיכון של המשק, לייקר את עלות הגיוס. כמובן, בהקשר זה, יש להמתין לתגובות, שתגענה, בהמשך, מצד חברות דירוג האשראי הבינ"ל.

אשר לתעופה האווירית, מן הסתם נשוב למצב של מגבלות, שתגרומנה לישראלים רבים יותר להישאר בארץ לתקופה ממושכת יותר, מה שיגדיל את הביקוש לתוצר המקומי ויכול לייצר לחצי מחירים. כאן מדובר בהגבלות גם על פעילות של חברות תעופה ישראליות.

בשורה התחתונה, הקווים המנחים לתרחיש של מלחמה בין איראן לישראל נידונים זה זמן נוכח הסבירות הלא קטנה שהייתה להתממשות תרחיש זה, ואף גדלה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ולאחר התקיפות ההדדיות של איראן וישראל בשנה שעברה. אולם, כעת, משהדבר קרה, יהיה צורך לעקוב מדי יום ומדי שעה.

ככל שהדברים קשורים לשוקי ההון, הכספים והמט"ח (ככל שאלו יהיו פתוחים למסחר) ומגבלות פעילותם, יש לצפות לתכונה גבוהה בהרבה מהרגיל, ולפחות לתקופה הסמוכה, לעדיפות של נכסים הנחשבים בטוחים יותר, קיצור של מח"מ בכל הקשור לנכסי חוב וכדומה.

יחד עם זאת, הרבה תלוי בהנחות העבודה ובטווחי ההשקעה. גם במצב הנוכחי, מי שמאמין שהמלחמה תסתיים בצורה מוצלחת, מבחינה זו שהסביבה הביטחונית והגאו-פוליטית בעקבותיה תהייה שקטה, בטוחה וידידותית יותר להשקעות, וככל שאופק ההסתכלות שלו רחוק יותר, עשוי למצוא גם כאן הזדמנויות, בהנחה שהירידות וההתאמות המידיות והראשוניות תהיינה חדות ורוחביות.

בכל מקרה, המצב מורכב מאוד וגם בכל הקשור לנושאי השקעות ושוק ההון, צריך לשמור על עירנות יתר.