המלחמה בישראל נותנת את אותותיה על המשק 

‏

התכווצות ברמת התוצר לנפש בישראל שנה שנייה ברציפות.

גידול בהוצאות הממשלה, כולל על ביטחון, היה המקור העיקרי לצמיחה ב- 2024.

נמשכת האווירה החיובית בשוקי ההון בעולם חרף הסיכון למלחמת סחר גלובלית.

---

על פי הסיכום השנתי של למ"ס, לאחר שבשנת 2023 צמיחת המשק הגיעה לשיעור הנמוך של 2%, בשנה החולפת נרשמה ירידה לשיעור של 1% בלבד. בהתחשב בגידול השנתי באוכלוסייה, מדובר בהתכווצות ברמת התוצר לנפש של כ- 0.1% ו- 0.3% ב- 2023 ו- 2024 בהתאמה. אין ספק שהמלחמה שהחלה באוקטובר 2023 נותנת את אותותיה גם במגמות המקרו כלכליות של המשק. עם זאת, שיעור הצמיחה של 1% ב- 2024 היה מעל התחזיות של 0.4% ו- 0.6% ע"י משרד האוצר ובנק ישראל בהתאמה. זאת, בין היתר, על רקע גידול ניכר בפעילות ברבעון הרביעי בגין הקדמת קניות של מוצרים רבים (כולל כלי רכב) כתגובה לידיעות על גזירות תחילת 2025. 

הפגיעה בפעילות בולטת במיוחד בתוצר המגזר העסקי שהתכווץ ב- 0.6% ב- 2024. מה שבכל זאת אפשר צמיחה חיובית של סך התוצר היה הגידול של 13.7% בהוצאה הציבורית על ביטחון וסעיפים אחרים. אשר לגורמים אחרים המשפיעים על הביקוש המצרפי, ב- 2024 חלה ירידה של 5.9% בהשקעות בנכסים קבועים, וירידה של 4.6% ביצוא. לגבי הצריכה הפרטית, שלאורך השנים מהווה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, נרשמה עלייה בשיעור של 3.9% בשנה החולפת. עם זאת, חשוב לציין שחלק מהגידול הזה הושפע מהוצאות הממשלה על תשלומים למשרתי מילואים וסבסוד למשפחות מפונים. על פי ההגדרות במשרד האוצר, הגירעון הממשלתי הגיע ל- 6.9% מהתוצר ב- 2024.

מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.6% בחודש ינואר, בין היתר בהשפעת העלייה בשיעור המע"מ ומחירי שירותים נוספים שבפיקוח כגון ארנונה, חשמל ומים. שיעור האינפלציה השנתי הגיע ל- 3.8%. מחירי הדירות בבעלות עלו 0.4% ובשניים עשר החודשים האחרונים אינפלציית מחירי הדיור הגיעה ל- 7.3%. מנתוני מדד המחירים בינואר מסתמנת התמתנות מסוימת בשיעור העלייה של רכיב השכר דירה, לקצב של מעט מעל 3% לשנה. במבט קדימה, מרבית התחזיות מצביעות על שיעורי אינפלציה שנתיים מעל ל- 3% בחודשים הקרובים ועל ירידה אל מתחת ל- 3% לשנה לאחר מכן. לאור זאת, סביר להניח שבנק ישראל יעדיף להמתין מספר חודשים בטרם ישקול לבצע הפחתה מסוימת של הריבית. בכל מקרה אנו מעריכים ששיעור האינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים יעמוד בסביבת ה- 2.5%.

משרד האוצר ביצע הנפקה של אג"ח מדינה נקובות בדולרים בהיקף של 5 מיליארד דולר במרווחים דומים לאלה ששררו בשוק לפני ההנפקה. מחצית מהסכום הונפק באג"ח ל- 5 שנים, במרווח של 120 נקודות בסיס מעל התשואה על אג"ח מקביל של ממשלת ארה"ב, והמחצית הנותרת הונפקה באג"ח ל- 10 שנים במרווח של 135 נקודות בסיס מעל אג"ח אמריקאי. אמנם לא היו הפתעות בתגובת השוק להנפקות, אך מרווחי השוק ביחס לחוב ממשלת ישראל גבוהים בדרך כלל מהמרווחים של מדינות אחרות עם דרוג אשראי דומה לזה של ישראל.

ארה"ב: גוברים הסימנים לקושי בהתמתנות שיעור האינפלציה השנתי בכיוון ל- 2% לשנה, שהוא היעד של הבנק הפדרלי. מדד המחירים לצרכן בינואר עלה 0.5%, מעט מעל לתחזית, ובשניים עשר החודשים האחרונים האינפלציה הגיעה ל- 3%. זאת, לאחר שבדצמבר היא רשמה 2.9%. סעיף השכר דירה בלט עם עלייה חודשית של 0.4% ותרם כ- 30% לעלייה במדד החודשי בינואר. על רקע נתונים אלה, וההתבטאויות האחרונות של ראשי הפד, נראה כי הבנק המרכזי ימתין מספר חודשים לפני שיחליט על שינוי כל שהוא בריבית, ככל הנראה הפחתה. גורם משמעותי שתורם לאי-הוודאות לגבי סביבת האינפלציה הוא מדיניות ממשל טראמפ בנוגע למכסים והגירה. הצהרות הנשיא על כוונתו להטיל שורה ארוכה של מכסים על יבוא ממדינות רבות ועל הפעלת מגבלות חמורות על הגירה מחו"ל תרמו לעלייה מסוימת בציפיות לאינפלציה לשנה ולשנתיים הקרובות. עם זאת, חלק ניכר מההצהרות טרם באו לידי ביטוי בצעדים בפועל.

אווירה חיובית בשוקי המניות בעולם גם בחודש שחלף מאז כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן. רק אתמול מדד S&P500 הגיע לרמת שיא חדשה. בחודש האחרון עד אתמול, שלושת מדדי המניות העיקריים בארה"ב עלו בשיעורים של מעט מעל 2%. באותה עת מדד מניות גלובלי עלה 3.5%, בין היתר בהשפעת בורסות אירופה. מדד יורוסטוקס 50 עלה 7.5%, בהשפעת עליות של 10.3% ו- 9.4% במדדי המניות בספרד ובגרמניה. שיעור התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים הראה תנודתיות ניכרת סביב ה- 4.55% לשנה בתקופה לעיל, ללא מגמה ניכרת. שער החליפין של הדולר נחלש מעט ביחס לסל מטבעות אחרים. בישראל, מדד ת"א 125 רשם עלייה של 3.3% בחודש האחרון ומדד ת"א 90 עלה 6.1%. שער החליפין של השקל ביחס לדולר נסחר בתוך התחום בשל 3.55-3.60. התשואה לפדיון על אג"ח ישראל ל- 10 שנים ירדה בחודש עד אתמול מ- 4.41% ל- 4.26%.   

ישראל: שיעור צמיחת התמ"ג 

(5 השנים האחרונות, % לשנה)
   

המקור: Trading Economics